## Steinsaltz on Kiddushin Daf 2b

###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:1)

**אי נמי** [או גם כן] ראיה שלקיחת שדה בכסף נקראת "קנין", מן הכתוב **"שדות בכסף יקנו"** (ירמיה לב, מד). ומשום שרצה לשנות דין קידושי אשה בכסף לכן **תני** [שנה] והשתמש בלשון **"האשה נקנית".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:2)

ושואלים: דבר זה מסביר מדוע במשנתנו נאמר "האשה נקנית", ואולם עדיין יש לשאול: **וניתני התם** [ונשנה גם שם] בפרק הבא **"האיש קונה"!** ומסבירים: **מעיקרא תני לישנא דאורייתא** [בתחילה שנה במשנה לשון התורה] ובלשון תורה קנין נקרא "לקיחה", **ולבסוף** בפרק הבא **תני לישנא דרבנן** [שנה לשון חכמים], **ומאי לישנא דרבנן** [ומה טעמה של לשון זו של חכמים] שקוראים ללקיחת אשה "קידושין"? — משום **דאסר לה אכולי עלמא** [שאוסר אותה בעלה בקידושיה על כל העולם] **כהקדש,** ולכן משתמשים בלשון "קידושי" אשה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:3)

ושואלים שאלה נוספת על ההבדל בנוסח שתי המשניות: **וניתני הכא** [ונשנה גם כאן] כמו בפרק הבא **"האיש קונה"!** ומדוע שנה "האשה נקנית" שהאשה היא נושא המשפט? ומשיבים: **משום דקא בעי למיתנא סיפא** [שרצה לשנות בסוף המשנה] **"וקונה את עצמה"** שמדובר **בדידה** [בה], שהיא נושא המשפט, **תנא נמי רישא בדידה** [שנה גם תחילתה בה].


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:4)

על כך שואלים: אם משום כך, אפשר היה לשנות הכל בצורה אחרת **וניתני** [וישנה] **"האיש קונה ומקנה"!** ומשיבים: אי אפשר להשתמש בסוף המשנה בלשון "מקנה" **משום דאיכא** [שיש] בין הדרכים שבהן האשה נקנית גם מקרה של **מיתת הבעל דלאו איהו קא מקני** [שלא הוא מקנה] אלא **מן שמיא** [השמים] **הוא דמקני** [שמקנים] **לה** את עצמה, ולכן אין מקום לומר באופן כללי שהאיש מקנה מדעתו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:5)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **אי תנא** [אילו היה שונה] "האיש **קונה** את האשה", **הוה אמינא** [הייתי אומר] שיכול לקנותה **אפילו בעל כרחה,** כפי שמשמע בלשון "קונה" שהכל בא מצד הבעל, ואינו צריך לשאול את דעתה, לכן **תנא** [שנה] **"האשה נקנית",** ללמדנו ש**מדעתה** — **אין** [כן], יכול הוא לקנותה לאשה**, ואולם** **שלא מדעתה** — **לא.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:6)

ועוד שאלה לגבי לשון המשנה: **ומאי איריא דתני** [ומה שייך, מדוע דווקא, שנה] **"שלש** דרכים **",** **ליתני** [שישנה] **"שלשה** דרכים **"!** ומסבירים: **משום דקא בעי למיתני** [שרצה לשנות] **"דרך"** ("שלש דרכים") **ו"דרך" לשון נקבה הוא, דכתיב** [שנאמר]: **"והודעת להם את הדרך ילכו בה"** (שמות יח, כ).


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:7)

ומקשים: **ואלא הא דתניא** [זו ששנינו] **"בשבעה דרכים בודקין את הזב", ניתני** [שישנה] **"שבע** דרכים **"**בלשון נקבה! ומשיבים: **משום דקא בעי למיתני** [שרצה לשנות שם] **"דרך" ואשכחן** [ומצאנו] ב**דרך דאיקרי** [שהיא קרויה] **לשון זכר, דכתיב** [שנאמר]: **"בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך"** (דברים כח, ז). ושואלים: **אי הכי קשו קראי אהדדי** [אם כך קשים הכתובים זה על זה], שבמקום אחד "דרך" הוא לשון זכר ובמקום שני "דרך" היא לשון נקבה! ועוד: **וקשיא נמי מתניתין אהדדי** [וקשות גם כן המשניות זו על זו], שבאחת נקט "דרך" בלשון זכר ובשניה בלשון נקבה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:8)

ומתרצים: **קראי אהדדי לא קשיין** [הכתובים זה על זה אינם קשים]: **הכא** [כאן] בפסוק "הדרך ילכו בה" ש**בתורה קאי** [עומד, עוסק] הכתוב, שהרי "דרך" זו דרך התורה היא **ותורה איקרי** [נקראת] **לשון נקבה דכתיב** [שנאמר]: **"תורת ה' תמימה משיבת נפש"** (תהלים יט, ח), לכך **כתב לה** [אותה], את המלה "דרך", **בלשון נקבה. התם** [שם] ("בדרך אחד יצאו אליך") ש**במלחמה קאי** [הוא עומד, עוסק], ומכיון ש**דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה** מתאימה לשון זכר ולכן **כתב לה** [אותה] את המלה "דרך" **בלשון זכר.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:9)

וכן **מתניתין אהדדי לא קשיין** [המשניות אינן קשות זו על זו]; **הכא** [כאן] ש**לגבי אשה קאי** [הוא עומד, עוסק] **קתני לה** [שנה אותה], את המלה "דרך", **בלשון נקבה. התם** [שם] בבדיקת הזב ש**לגבי איש קאי** [הוא עומד, עוסק], ומדוע באיש דווקא — שכן **דרכו של איש ליבדק** לענין הזיבה, אם הזיבה אינה נובעת מסיבה אחרת, **ואין דרכה של אשה ליבדק, דהא** [שהרי] **אשה,** שלא כבאיש, **נמי** [גם כן] **באונס מיטמאה,** שגם אם יצא ממנה הדם מחמת כל אונס אחר ולא מחמת מחלה הריהי טמאה ואין איפוא מקום לבדיקה בה, ומשום שהוא עוסק באיש לכן **תני** [שנה] "דרך" ב**לשון זכר.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:10)

ושואלים שאלה נוספת על לשון המשנה: כפי שהסברנו **מאי טעמא תני** [מה טעם שנה] **"שלש"** בלשון נקבה — **משום** שרצה לשנות **"דרכים",** מדוע לא **ניתני** [ישנה] לשון **"דברים"** ("בשלושה דברים אשה נקנית") **וניתני** [ושישנה] **"שלשה"** ולא "שלוש"! ומשיבים: **משום דקבעי למיתני** [שרצה לשנות] אחר כך בין אלה גם **ביאה, וביאה איקרי** [נקראה] בכתוב **"דרך", דכתיב** [שכן נאמר]: **"ודרך גבר בעלמה כן דרך אשה מנאפת"** (משלי ל, יט–כ) לכן אמר "דרכים" ולא "דברים".


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:11)

ומקשים: **הא תינח** [זה נוח] לענין **ביאה** שנקראה "דרך", אבל **כסף ושטר מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? הרי בהם אפשר היה לומר "דברים"! ומשיבים: **משום** שהיה צורך להזכיר איתם **ביאה** הנקראת "דרך", לפיכך השתמש בכולם בלשון "דרך".


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:12)

ומקשים: **ותני תרתי אטו חדא** [וכי היה שונה שני דברים בגלל אחד]? וכיון שלשון "דרך" מתאימה רק למקרה אחד מתוך שלושה, מדוע לא אמר בלשון "דברים" מפני האחרים? ומשיבים: **הנך נמי** [אלה גם כן] **צורך ביאה נינהו** [הם] שהיא הצד המיוחד בקנין הנישואין, ולכן ראה ענין זה כעיקר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:13)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן אחר: **הא מני** [משנתנו זו כשיטת מי היא] — כשיטת **ר' שמעון היא,** וכפי **דתניא** [ששנינו בברייתא], **ר' שמעון אומר: מפני מה אמרה תורה "כי יקח איש אשה"** (דברים כב, יג) **ולא כתב "כי תלקח אשה לאיש"?** — **מפני שדרכו של איש לחזר על** (לחפש אחר) **אשה ואין דרכה של אשה לחזר על איש.** וטעמו של דבר: **משל לאדם שאבדה לו אבידה מי חוזר על מי?** הרי **בעל אבידה מחזר על אבידתו** ולא להיפך. וכיון שהאשה נבראה מצלעו של האדם ואבדה לו, כדרך העולם, ככל בעל אבידה, הוא המחפש את אבידתו. וכיון שכך — כל עיקרם של נישואין (בכל צורה) הוא ענין של "דרך", דרכו של עולם, ולכן, אף המשנה נקטה לשון זו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:14)

ושואלים: **ו**אולם **הא דתנן** [וזו ששנינו במשנה] **"בשבעה דרכים בודקין את הזב"** מדוע שונה כך? **ליתני** [שישנה] שם **"דברים"** ולא "דרכים"! ומשיבים: **התם הא קא משמע לן** [שם דבר זה השמיע לנו]: **דדרכא דמיכלא יתירא לאתויי** [שדרכה של אכילה יתירה להביא] **לידי זיבה ודרכא דמישתיא יתירא לאתויי** [ודרכה של שתיה יתירה להביא] **לידי זיבה** ולכן מדבר על "שבעה דרכים", משום שהם הדרכים המובילות לזיבה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 2b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/2b:15)

**ו**שואלים עוד: **הא דתנן** [זו ששנינו במשנה]: **אתרוג שוה לאילן בשלשה דרכים, ליתני** [שישנה שם] **"**שלושה **דברים"!** ומשיבים: **משום דבעינן מתני סיפא** [שרצה לשנות בסוף] שהאתרוג שווה **לירק בדרך אחד,** לכן שנה גם בתחילה לשון "דרכים" ולא דברים. ומקשים: **סיפא נמי ניתני** [בסוף גם כן שישנה] **"דבר"** ולא "דרך"!