## Steinsaltz on Kiddushin Daf 32a

###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:1)

**משל מי?** כלומר, זה שמאכיל ומשקה את אביו על חשבון מי הוא? **רב יהודה אמר: משל בן. רב נתן בר אושעיא אמר: משל אב. אורו ליה רבנן** [הורו לו חכמים] **לרב ירמיה, ואמרי לה** [ויש אומרים] שהורו **לבריה** [לבנו] של **רב ירמיה כמאן דאמר** [כשיטת מי שאומר] **משל אב.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:2)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **נאמר "כבד את אביך ואת אמך"** (שמות כ, יב), **ונאמר "כבד את ה' מהונך"** (משלי ג, ט) לגזירה שווה: **מה להלן** בכיבוד המקום נעשה הכיבוד "מהונך", כלומר, **בחסרון כיס** (הוצאה כספית), **אף כאן** בכיבוד אב נעשה הכיבוד **בחסרון כיס. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שהוא מכבדו **משל אב, מאי נפקא ליה מיניה** [מה חסרון כיס יוצא לו מזה]? ומשיבים: **לביטול מלאכה.** שאף שאת גוף הממון אינו חייב להוציא משלו, מכל מקום צריך הבן להתבטל ממלאכתו לצורך כיבוד האב, ונמצא שיש לו בכך חסרון כיס.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:3)

ומציעים **תא שמע** [בוא ושמע] הוכחה לכך ממה ששנינו בברייתא: **שני אחים,** או **שני שותפין** וכן **האב ובנו,** או **הרב ותלמידו** — **פודין זה לזה מעשר שני** בלי להוסיף חומש, שדינם כדין זר הפודה מעשר שני של חבירו שאינו חייב בתוספת חומש. **ומאכילין זה לזה מעשר עני,** שאם האחד עני, רשאי האחר להאכילו ממעשר עני שהפריש מתבואתו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:4)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] שחובת כיבוד האב היא **משל בן, נמצא זה,** הבן, **פורע חובו משל עניים,** שהרי מוטלת עליו החובה לדאוג מממונו לכבוד אביו — והוא משלם אותה ממעשר עני! ודוחים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן שנותן לאביו את כל צרכיו הבסיסיים מממונו ואם אביו צריך **להעדפה** (לתוספת) יותר מזה יכול הוא לתת מכסף מעשר עני.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:5)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, **היינו דקתני עלה** [זה ששנינו עליה] על ברייתא זו ש**אמר ר' יהודה: תבא מאירה** (קללה) **למי שמאכיל את אביו מעשר עני. ואי** [ואם] **להעדפה, מאי נפקא מינה** [מה יוצא מכך], שהרי הבן ממלא את חובתו ועוד מוסיף כדי שיהיה לאב יותר, ומדוע תבוא עליו קללה?! ומשיבים: **אפילו הכי זילא ביה מילתא** [אפילו כך מזולזל בו הדבר] באב, שמאכילים אותו מכסף המיועד לצדקה לעניים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:6)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע]: **שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם: כדי שיטול** האב **ארנקי ויזרקנו לים בפניו** של בנו **ואינו מכלימו. ואי** [ואם] **אמרת** שהוא **משל אב, מאי נפקא ליה מיניה** [מה יוצא, איכפת לו מזה] שאם זורק האב את הארנק של עצמו, מדוע יקפיד הבן על כך? ומשיבים: מדובר פה **בראוי ליורשו,** וכיון שסבור שכסף זה יגיע לבסוף לרשותו לכן צריך לומר שלא יכעס.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:7)

**וכי הא** [וכמו מעשה זה] של **רבה בר רב הונא.** ש**רב הונא קרע שיראי באנפי** [היה קורע בגדי משי בפניו] של **רבה בריה** [בנו]. **אמר: איזול איחזי אי רתח אי לא רתח** [אלך ואראה אם כועס או אינו כועס], כדי לנסותו אם מכבד הוא את אביו. ושואלים: **ודלמא רתח וקעבר** [ושמא יכעס עליו הבן ונמצא שהאב עובר] על האיסור של **"**ו**לפני עור לא תתן מכשל"** (ויקרא יט, יד), שהוא נותן לפניו מכשול, שעלול לחטוא על ידו! ומשיבים: מדובר באופן **דמחיל ליה ליקריה** [שהאב מוחל על כבודו] מראש, ונמצא שגם אם יכעס הבן אין זה נקרא זלזול בכבוד אב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:8)

ושואלים: **והא קעבר** [והרי הוא עובר] בקריעת הבגדים **משום "בל תשחית"** (ראה דברים כ, יט)! ומשיבים: **דעבד ליה בפומבייני** [שהיה עושה אותו קרע, במקום התפרים] כך שהיה רק נראה כקורע. ואומרים: **ודילמא משום הכי לא רתח** [ושמא משום כך הבן אינו כועס] מפני שלא נגרם שום נזק בדבר? ומשיבים: **דעבד ליה בשעת ריתחיה** [שהיה עושה זאת בשעת כעסו] ואז לא היה הבן מבחין בפרט זה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:9)

א וממשיכים בענין כיבוד אב. **מתני ליה** [היה משנה, מלמד לו] **רב יחזקאל לרמי בריה** [בנו]: אם נתערבו **הנשרפים** (חייבי מיתת שריפה) **בנסקלים** (בחייבי מיתת סקילה), **ר' שמעון אומר: ידונו** כולם **בסקילה** הקלה, **שהשריפה חמורה** ממנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:10)

שכיון שיש ספק בדבר — נוהגים בכולם להקל, שלש יטת ר' שמעון שריפה חמורה מסקילה. **אמר ליה** [לו] **רב יהודה בריה** [בנו] של רב יחזקאל: **אבא, לא תיתנייא הכי** [אל תשנה אותה כך] כי אין זו גירסה נכונה. כי לפי גירסה זו **מאי איריא** [מה שייך] שיאמר שהטעם הוא כי **שריפה חמורה, תיפוק** [תצא] **לי** הלכה זו מטעם אחר **דרובא** [שהרוב] **נסקלים נינהו** [הם], שהרי כך משמעות הלשון — שהנשרפים שהם מיעוט נתערבו בין הרבה נסקלים, ויש איפוא ללכת אחר הרוב! **אלא הכי איתנייא** [כך אשנה אותה]: **הנסקלים** שנתערבו **בנשרפים** שלמרות שהנסקלים הם מיעוט, הולכים אחר המיעוט כדי להקל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:11)

**אמר ליה** [לו] רב יחזקאל: **אי הכי אימא סיפא** [אם כך אמור את סופה] של המשנה: **וחכמים אומרים ידונו בשריפה** הקלה, **שהסקילה חמורה** ממנה. ולפי גירסתך **מאי איריא** [מה שייך] הטעם ש**סקילה חמורה? תיפוק** [תצא] **לי** הלכה זו מטעם אחר — **דרובא נשרפים נינהו** [שהרוב נשרפים הם] והולכים אחר הרוב!


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:12)

**אמר ליה** [לו] רב יהודה בנו: אין זו קושיה מדברי חכמים כי **התם רבנן הוא דקאמרו ליה** [שם חכמים הם שאמרו לו] **לר' שמעון** כך: **דקאמרת** [מה שאתה אומר] **שריפה חמורה** — **לא** כך הוא, אלא **סקילה חמורה,** אבל במקרה זה שהנשרפים הם רוב — ידונו בשריפה אפילו אם שריפה היתה חמורה משום שהנסקלים בטלים ברוב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:13)

**אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה** לאחר מכן: **שיננא, לא תימא ליה לאבוך הכי** [גדול השיניים, אל תאמר לו לאביך כך] בלשון זו שאינה דרך כבוד. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הרי שהיה אביו עובר על דברי תורה, אל יאמר לו** במפורש **"אבא עברת על דברי תורה", אלא אומר לו: "אבא כך כתוב בתורה".** ותוהים: אם אומר לו **"כך כתוב בתורה"** — **צעורי קא מצער ליה** [הרי מצער אותו בכך]! **אלא אומר לו: "אבא, מקרא כתוב בתורה כך"** שאומר לו מקרא זה, ומאליו מבין האב שעשה דבר שלא כראוי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:14)

ב **אלעזר בן מתיא אומר:** אם **אבא אומר "השקיני מים", ו**יש **מצוה** המוטלת עלי **לעשות** באותו זמן — **מניח אני כבוד אבא, ועושה את המצוה.** וטעם הדבר — **שאני ואבא חייבים** שנינו **במצוה. איסי בן יהודה אומר: אם אפשר למצוה** זו **ליעשות על ידי אחרים** — **תיעשה על ידי אחרים, וילך הוא** ויעסוק **בכבוד אביו,** שהרי מצות כיבוד אב מוטלת רק עליו. **אמר רב מתנה: הלכה** בדבר זה **כאיסי בן יהודה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:15)

ג **אמר רב יצחק בר שילא, אמר רב מתנה, אמר רב חסדא: האב שמחל על כבודו** — **כבודו מחול,** ואין בנו נחשב כעובר על המצוה אם אינו נוהג בו כבוד. אבל **הרב שמחל על כבודו** — **אין כבודו מחול. ו**אילו


###### Steinsaltz on Kiddushin 32a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 32a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/32a:16)

**רב יוסף אמר: אפילו הרב שמחל על כבודו** — **כבודו מחול. שנאמר: "וה' הולך לפניהם יומם"** (שמות יג, כא), הרי שהקדוש ברוך הוא, אף שהוא רבם של ישראל, מוחל על כבודו, וטורח לפני ישראל. **אמר רבא: הכי השתא** [איך אתה משווה]?! **התם** [שם], **הקדוש ברוך הוא עלמא דיליה** [העולם שלו] **הוא, ותורה דיליה** [שלו] **היא, מחיל ליה ליקריה** [יכול הוא למחול על כבודו], שהרי הוא גזר איך צריך לנהוג והוא יכול לשנות מגזירות עצמו,