## Steinsaltz on Kiddushin Daf 33b

###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:1)

**אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית** (בבוקר ובערב), **כדי שלא יהיה כבודו** של הרב **מרובה מכבוד שמים,** שהרי אינו עומד לפני הקדוש ברוך הוא בתפילה אלא פעמיים ביום. **מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו, **ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח** את הבריות לעמוד לפניו על ידי שעובר לפניהם — **תלמוד לומר:** "והדרת פני **זקן ויראת** מאלהיך" (ויקרא יט, לב), וסמיכות המילים "זקן ויראת" באה ללמד שאף על הזקן להיות ירא שמים, ולא להטריח את הבריות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:2)

**ואי אמרת** [ואם אומר אתה] **שחרית וערבית בלבד, אמאי** [מדוע] **לא ניטרח** [יטריח]? **חיובא** [חיוב] **הוא** על האנשים שלפניו, ואין בכך טירחה יתירה! **אלא לאו כולי יומא** [האם לא הכוונה היא שכל היום] חייבים לעמוד מפניו! ומשיבים: **לא, לעולם שחרית וערבית בלבד, ואפילו הכי** [כך] כל **כמה** ש**אפשר ליה** [לו] — **לא ניטרח** [יטריח].


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:3)

**אמר ר' אלעזר: כל תלמיד חכם שאין עומד מפני רבו נקרא רשע, ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח, שנאמר: "וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים"** (קהלת ח, יג), **מורא זו** ("איננו ירא") שבפסוק **איני יודע מהו** באיזה מורא מדובר — **כשהוא אומר "**והדרת פני זקן **ויראת מאלהיך"** (ויקרא יט, לב) — **הרי** למד אני ש**מורא זו קימה.** ומכאן שאם אינו קם, נקרא רשע ואינו מאריך ימים, ותלמודו משתכח ("וטוב לא יהיה").


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:4)

ושואלים: **ואימא** [ואמור] שהכוונה היא ל**מוראת רבית** ("אל תיקח מאיתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך". ויקרא כה, לו) **ומוראת משקלות** (דברים כה, טו–טז) שגם בהם נאמרה לשון שמשמעה יראה! ומשיבים: **ר' אלעזר** בגזירה שווה: **"פני** זקן **"**ו"מל**פני** האלהים" **גמר** [למד].


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:5)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **בנו והוא,** הבן, **רבו** של האב, **מהו** הדין, האם צריך הבן **לעמוד מפני אביו? תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה ש**אמר ליה** [לו] **שמואל לרב יהודה: שיננא** [גדול השיניים] **קום מקמי אבוך** [עמוד מפני אביך], משמע שאף על פי שהיה רב יהודה גדול בתורה ומלמד את אביו, מכל מקום חייב הוא לעמוד מפניו. ומשיבים: **שאני** [שונה] **רב יחזקאל** אביו של רב יהודה ש**בעל מעשים הוה** [היה], שהיה צדיק במעשיו ש**אפילו מר שמואל** עצמו **נמי קאים מקמיה** [גם כן היה עומד מפניו].


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:6)

ושואלים: אם כן **אלא מאי קאמר ליה** [מה אמר לו] שמואל לר' יהודה שיקום מפני אביו אם לא לצורך חידוש זה בענין קימת הבן שהוא רבו של אביו? ומשיבים: **הכי קאמר ליה** [כך אמר לו]: **זימנין דאתי** [פעמים שאביך בא] **מאחורי** ואין אני רואה אותו, ואני איני עומד מפניו, **קום את מקמיה ולא תיחוש ליקרא דידי** [עמוד אתה מלפניו ואל תחשוש לכבודי שלי].


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:7)

**איבעיא להו** [נשאלה להם] ללומדים: **בנו והוא רבו** של האב, **מהו שיעמוד אביו מפניו? תא שמע** [בוא ושמע] תשובה לדבר ממה ש**אמר ר' יהושע בן לוי: אני איני כדי** (ראוי, צריך), **לעמוד מפני בני** לפי גדולתו בתורה לפי שאני גדול ממנו, **אלא משום כבוד בית נשיא** שהבן נעשה חתן לנשיא — עומד אני מפניו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:8)

ומכאן נדייק: **טעמא דאנא רביה** [הטעם, דווקא, מפני שאני רבו] ולכן איני צריך לעמוד מפניו, **הא איהו רבאי** [הרי אם היה הוא רבי] — **קאימנא מקמיה** [הייתי עומד מפניו]! ודוחים: אין מכאן ראיה, אלא **הכי קאמר** [כך אמר]: **אני איני כדי לעמוד מפני בני ואפילו** היה **הוא רבאי** [רבי] **דהא אנא אבוה** [שהרי אני אביו], **אלא משום כבוד בית נשיא** אקום מפניו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:9)

ב **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: רבו שהיה **רכוב** על גבי בהמה האם **כמהלך דמי** [הוא נחשב] וצריך לעמוד בפניו, **או לא** צריך לקום מפניו כיון שנחשב הוא כיושב? **אמר אביי: תא שמע** [בוא ושמע] דברים בשאלה זו: **טמא** מצורע, שהוא מטמא באהל, שכל הנכנס למקום שהמצורע נמצא בו נטמא, שהיה **יושב תחת האילן** המאהיל עליו ומטמא, **וטהור עומד** תחת אותו אילן — הרי הטהור נעשה **טמא.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:10)

היה **טמא עומד תחת האילן וטהור יושב** — **טהור,** שכיון שהטמא שם שלא בדרך קביעות, אינו עושה את המקום לאהל הטומאה, **ואם** לאחר מכן **ישב הטמא** וקבע מקומו שם — **הטהור טמא. ו**מוסיפה המשנה ש


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:11)

**כן** הדין **באבן המנוגעת** (שנטמאה בנגע) צרעת הבית שמטמאה אף היא באהל, ואם ישב הנושא אותה תחת האילן — נטמא הטהור העומד תחת האילן. ואם עמד הנושא אותה — אינה מטמאה. **ואמר רב נחמן בר כהן: זאת אומרת רכוב כמהלך דמי** [נחשב], שהולכים אנו לפי מצבו של נושא האבן המרכיב אותה עליו, **שמע מינה** [למד מכאן] לכל ענין שרכוב נחשב כמהלך.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:12)

**איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: **מהו לעמוד מפני ספר תורה? ר' חלקיה ור' סימון ור' אלעזר אמרי** [היו אומרים] ש**קל וחומר** הוא: אם **מפני לומדיה** של התורה **עומדים** — **מפניה** עצמה **לא כל שכן?!**


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:13)

ומסופר: **ר' אלעי ור' יעקב בר זבדי הוו יתבי** [היו יושבים] ולומדים תורה. **חליף ואזיל** [חלף ועבר] על פניהם **ר' שמעון בר אבא, וקמו מקמיה** [ועמדו לפניו]. **אמר להו** [להם]: אין אתם צריכים לעשות כן מפני שתי סיבות: **חדא** [סיבה אחת] — **דאתון חכימי ואנא** [שאתם חכמים סמוכים ואני] אינני אלא **חבר,** שלא נסמכתי. **ועוד, כלום תורה עומדת מפני לומדיה,** שהרי אתם עוסקים בתורה, ואינכם צריכים באותה שעה לעמוד מפני לומדי תורה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:14)

ומעירים: **סבר לה** [סבור הוא] **כ**דעת **ר' אלעזר.** ש**אמר ר' אלעזר: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו בשעה שעוסק בתורה,** שהרי הוא עוסק בכבוד התורה עצמה. ומעירים: אף על פי כן **לייט עלה** [היה מקלל על זה] **אביי** מי שעושה כן, משום שהדבר נראה כזלזול בכבוד הרב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:15)

ועוד בענין מצות קימה: מה שנאמר **"והביטו אחרי משה עד באו האהלה"** (שמות לג, ח), **ר' אמי ור' יצחק נפחא** נחלקו בפירוש הדברים. **חד** [אחד מהם] **אמר** כי דבר זה נאמר **לגנאי, וחד** [ואחד מהם] **אמר** שדבר זה נאמר **לשבח. מאן דאמר** [מי שאומר] **לגנאי** — **כדאיתא** [כמו שיש] בענין זה במדרש, מה היו מדברים בגנותו. **מאן דאמר** [מי שאומר] **לשבח,** כפי ש**אמר חזקיה:**


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:16)

**אמר לי ר' חנינא בריה** [בנו] של **ר' אבהו, אמר ר' אבהו, אמר ר' אבדימי דמן חיפא:** אם היה **חכם עובר** — **עומד מלפניו** בתוך **ארבע אמות** שלו, **וכיון שעבר ארבע אמות** ממנו — **יושב.** היה **אב בית דין עובר** — **עומד מלפניו** כשרואה אותו במרחק **מלא עיניו, וכיון שעבר** ממנו **ארבע אמות יושב.** אם **נשיא עובר** — **עומד מלפניו מלא עיניו, ואינו יושב עד שישב** הנשיא **במקומו, שנאמר: "והביטו אחרי משה עד באו האהלה"** ורק אחר כך ישבו, הרי שדרשו זאת לשבח.


###### Steinsaltz on Kiddushin 33b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 33b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/33b:17)

ג שנינו במשנה ש**כל מצות עשה שהזמן גרמא** נשים פטורות מהן. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **איזוהי מצות עשה שהזמן גרמא** — כגון ישיבה ב**סוכה, ו**נטילת **לולב,** תקיעת **שופר** בראש השנה שהן מצוות החלות רק בזמן מסויים בשנה, **ו**לבישת **ציצית** (שמצוותה רק ביום)