## Steinsaltz on Kiddushin Daf 38a

###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:1)

**אקרוב עומר והדר אכול** [הקריבו עומר ורק אחר כך אכלו].


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:2)

**אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שממה שנאמר "מושב" אנו למדים שרק **לאחר ירושה וישיבה** חל איסור החדש, אם כן **ניכול לאלתר** [שיאכלו מתבואת הארץ מיד]! ומשיבים: **לא הוו צריכי** [היו צריכים] לכך, שעדיין היה להם מן, ולכן לא אכלו מתבואת הארץ, ולא מחמת האיסור,


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:3)

**דכתיב** [שנאמר] **"ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת, את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען"** (שמות טז, לה). ומבררים את פירוש הפסוק: **אי אפשר לומר** שאכלו את המן דווקא **"עד באם אל ארץ נושבת",** כלומר, שכשנכנסו לארץ ישראל עדיין אכלו מן, **ש**הרי **כבר נאמר "אל קצה ארץ כנען",** שמשמעו לפני שנכנסו לארץ ישראל, בעת שהיו עדיין בערבות מואב. **ואי אפשר לומר** שאכלו רק עד בואם **"אל קצה ארץ כנען"** — **שהרי כבר נאמר "עד באם אל ארץ נושבת". הא כיצד** יש להבין את הסתירה בפסוק? — אלא **בשבעה באדר מת משה ופסק מן מלירד** בהיותם בעבר הירדן, **והיו מסתפקין** (משתמשים) **ממן ש**נשאר **בכליהם עד ששה עשר בניסן** ואף לאחר שנכנסו לארץ.


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:4)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת] באותו ענין: על מה שנאמר **"ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה"** יש להקשות: **וכי ארבעים שנה אכלו? והלא ארבעים שנה חסר שלשים יום אכלו,** שהרי בשישה עשר באייר לשנתם הראשונה במדבר, החל המן לרדת ובשישה עשר בניסן לשנת הארבעים פסקו מלאכול אותו! **אלא לומר לך: עוגות** מצות **שהוציאו ממצרים** בחמישה עשר בניסן בשנתם הראשונה וניזונו מהם עד שירד המן, **טעמו בהם טעם מן.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:5)

**תניא אידך** [שנויה ברייתא אחרת]: **בשבעה באדר מת משה, ובשבעה באדר נולד. מנין שבשבעה באדר מת** — **שנאמר: "וימת שם משה עבד ה'"** (דברים לד, ה), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום"** (שם ח), **וכתיב** [ונאמר]: **"ויהי אחרי** **מות משה עבד ה'"** (יהושע א, א), **וכתיב** [ונאמר]: **"משה עבדי מת ועתה קום עבר** את הירדן


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:6)

**"**(שם ב), **וכתיב** [ונאמר]: **"עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צדה כי בעוד שלשת ימים תעברו את הירדן"** (שם יא) **וכתיב** [ונאמר]: **"והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון"** (שם ד, יט), אם כן **צא** (הוצא) **מהן,** מהימים הללו עד עשור לחודש הראשון, שהוא עשרה בניסן, **שלשים ושלשה ימים למפרע** (אחורנית) שהם: שלושים יום של אבל משה, ושלושת ימי ההכנה לפני חציית הירדן, **הא** [הרי] **למדת** מכאן **שבשבעה באדר מת משה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:7)

**ומנין שבשבעה באדר נולד משה** — **שנאמר: "ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא"** (דברים לא, ב), **שאין תלמוד לומר "היום"** ודי היה לומר "בן מאה ועשרים שנה אנוכי", ו**מה** בכל זאת **תלמוד לומר "היום"** — הרי זה בא לדייק: היום בדיוק. **מלמד שהקדוש ברוך הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש, שנאמר: "את מספר ימיך אמלא"** (שמות כג, כו).


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:8)

א **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יוחי אומר: שלש מצות** (חדש, כלאיים וערלה) **נצטוו ישראל** מיד **בכניסתן לארץ, ו**הן **נוהגות בין בארץ בין בחוצה לארץ.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:9)

**והוא הדין,** כלומר, יש סברה של קל וחומר בכל אחת מהן **שינהגו** כן; **ומה חדש שאין איסורו איסור עולם,** שהרי הוא פג לאחר הקרבת העומר בשישה עשר בניסן **ואין איסורו איסור הנאה,** שהרי החדש אסור רק באכילה עד הקרבת העומר, **ויש היתר לאיסורו,** שאחרי הקרבת העומר, החדש שהיה אסור נעשה מותר, ובכל זאת הוא **נוהג בין בארץ בין בחוצה לארץ** —


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:10)

**כלאים שאיסורן איסור עולם,** שאין זמן בו פג האיסור, **ואיסורן איסור הנאה,** שכלאי הכרם אסורים בהנאה, **ואין** אופן של **היתר לאיסורן** — **אינו דין שינהגו בין בארץ בין בחוצה לארץ? והוא הדין לערלה בשתים,** כלומר, אף על פי שאין איסורה איסור עולם (שהרי איסורה הוא לשלוש שנים בלבד), מכל מקום הרי היא איסור הנאה, ואין היתר לאיסורה, שפירות ערלה עצמן אינם מותרים לעולם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 38a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 38a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/38a:11)

**ר' אלעזר בר' שמעון אומר:**