## Steinsaltz on Kiddushin Daf 39b

###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:1)

**ארבע** סוגים שונים **על ארבע רוחות** (קצוות) **הערוגה ואחת באמצע** הערוגה, כדי להרחיקם זה מזה — **שפיר** [יפה] אתה אומר, שמזה מוכח שהוא מקפיד שלא לזרוע כלאים. **אלא הכא** [כאן] שזרע רב כל מין בערוגה נפרדת, מה שעשה היה רק **משום נוי** ליפות את גינת בית המדרש. **ואי נמי** [או גם כן] **משום טרחא דשמעא** [של השמש] **היא,** שזרע כך על מנת שכאשר ישלח את שמשו להביא מין ירק מסויים מהגינה לא יצטרך השמש לחפש, וידע באיזה ערוגה הוא. ואין להוכיח מכאן שחשש לאיסור כלאי זרעים בחוץ לארץ.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:2)

א משנה **כל העושה מצוה אחת** — **מטיבין לו, ומאריכין לו ימיו, ונוחל את הארץ** העליונה, לחיי עולם הבא. **וכל שאינו עושה מצוה אחת** — **אין מטיבין לו, ואין מאריכין לו ימיו, ואינו נוחל את הארץ.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:3)

ב גמרא **ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו במשנה אחרת: **אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא, אלו הן: כבוד אב ואם, וגמילות חסדים, והכנסת אורחים, והבאת שלום בין אדם לחבירו, ותלמוד תורה כנגד כולם.** משמע שרק על מצוות אלה מטיבים לו בעולם הזה ולא על כל המצוות כולן!


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:4)

**אמר רב יהודה: הכי קאמר** [כך אמר], כך צריך להבין את משנתנו: **כל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו** ועל ידי כך נהיה הוא מי שרובו זכויות **מטיבים לו, ודומה כמי שמקיים כל התורה כולה.** ושואלים: **מכלל** הדברים אתה למד **דהנך** [שהמצוות המיוחדות הללו] שנמנו במשנה האחרת **אפילו בחדא נמי** [באחת מהן גם כן] זוכה לכל אלה, גם אם עוונותיו מרובים? **אמר רב שמעיה:** המשנה האחרת באה **לומר שאם היתה שקולה,** שכלל עוונותיו שקולים כנגד זכויותיו — הרי מצוה שכזו כשהיא בין הזכויות **מכרעת** לזכותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:5)

ג ועוד שואלים: **וכל העושה מצוה אחת יתירה על זכיותיו מטיבין לו** בעולם הזה? **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] מברייתא, ששנינו בה: **כל שזכיותיו מרובין מעונותיו** — **מריעין לו,** שכך נוהגים בו בעולם הזה כדי למרק את עוונותיו בחייו ויזכה לשכר שלם על מצוותיו בעולם הבא. **ודומה כמי ששרף** את **כל התורה כולה ולא שייר ממנה אפילו אות אחת.** ולהיפך, **וכל שעונותיו מרובין מזכיותיו מטיבין לו** בעולם הזה, **ודומה כמי שקיים** את **כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת ממנה!**


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:6)

**אמר אביי:** מה שאמרה **מתניתין** [משנתנו] שמטיבין לו הכוונה **דעבדין ליה** [שעושים לו] **יום טב** [טוב] **ויום ביש** [רע], שבשכר המצוות זוכה לטוב, אבל מפעם לפעם באים עליו גם ימים רעים כדי למרק את עוונותיו, ועל אותם ימים דיברה הברייתא. **רבא אמר:** משנתנו והברייתא מציגות שתי שיטות שונות. **הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא] — שיטת **ר' יעקב היא,** ש**אמר** בכלל: **שכר מצוה בהאי עלמא ליכא** [בעולם הזה אין] כלל, וכל שכר המצוות הוא רק לעתיד לבוא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:7)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יעקב אומר: אין לך כל מצוה ומצוה שכתובה בתורה** ו**שמתן שכרה** כתוב **בצדה, שאין תחיית המתים תלויה בה,** כלומר, השכר מגיע לאדם רק בעולם הבא, לאחר תחיית המתים. כיצד? **בכיבוד אב ואם כתיב** [נאמר] **"למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך"** (דברים ה, טז), **בשילוח הקן כתיב** [נאמר] **"למען ייטב לך והארכת ימים"** (שם כב, ז).


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:8)

ואם כן, **הרי שאמר לו אביו: עלה לבירה** (לראש הבית, המגדל) **והבא לי גוזלות. ועלה לבירה ושלח את האם, ונטל את הבנים** וקיים איפוא מצוות שילוח הקן וכיבוד אב גם יחד **ובחזירתו נפל ומת** — **היכן טובת ימיו של זה, והיכן אריכות ימיו של זה? אלא: "למען ייטב לך"** כוונתו **לעולם שכולו טוב, ו"למען יאריכן ימיך"** — **לעולם שכולו ארוך.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:9)

ותוהים: **ודלמא לאו הכי הוה** [ושמא לא כך היה]? שמא באמת כל אדם שעושה מצוות אלה מקבל שכרן בעולם הזה ולא תיתכן מציאות כמו זו שהזכיר ר' יעקב! ומשיבים: **ר' יעקב מעשה חזא** [ראה], שכך אירע לאדם אחד. ושואלים עוד: **ודלמא** [ושמא] אותו אדם **מהרהר בעבירה הוה** [היה] באותה שעה, ובגלל זה נענש? ומשיבים: כלל נקוט בידינו כי **מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה ל**היות כ**מעשה,** ולא היה נענש על מחשבה בלבד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:10)

ושואלים: **ודלמא** [ושמא] **מהרהר בעבודה זרה הוה** [היה] אז, **וכתיב** [ונאמר] בענין עבודה זרה **"למען תפש את בית ישראל בלבם"** (יחזקאל יד, ה), שעל עבירה זו נענשים אף על הרהור הלב?! ומשיבים: **איהו נמי הכי קאמר** [הוא, ר' יעקב, גם כן כך אמר]: **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר שיש **שכר מצוה בהאי עלמא** [בעולם הזה] **אמאי** [מדוע] **לא אגין** [הגנו] ה**מצות עליה כי היכי דלא ליתי** [עליו כדי שלא יבוא] **לידי הרהור** עבירה? ואם בכל זאת הירהר בעבודה זרה באותה שעה — משמע שאין המצוה מועילה בעולם הזה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:11)

ומקשים: **והא** [והרי] **אמר ר' אלעזר: שלוחי מצוה אין נזוקין!** והרי היה אדם זה שליח מצוה וכיצד קרה הדבר שמת?! ומשיבים: **התם** [שם], **בהליכתן** של שליחי מצוה **שאני** [שונה הדבר] שאינם ניזוקים, אבל מעשה זה אירע לו לאותו אדם בחזרתו משם, ולאחר שכבר עשה את המצוה אינו נשמר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:12)

ומקשים: **והא** [והרי] **אמר ר' אלעזר** במפורש: **שלוחי מצוה אינן נזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן!** ומשיבים: **סולם רעוע הוה** [היה] שם, **דקביע היזיקא** [שקבוע בו הנזק] **וכל היכא דקביע היזיקא לא סמכינן אניסא** [וכל מקום שיש היזק קבוע וברור אין אנו סומכים על הנס]. וראיה לדבר זה ממה **דכתיב** [שנאמר] **"ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני"** (שמואל א טז, ב), שאף שה' ציווה אותו ללכת, מכל מקום כיון שהיתה סכנה ברורה בדבר לא יכול היה לסמוך על הנס שיינצל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:13)

**אמר רב יוסף: אילמלי דרשיה** [אילו היה דורש] **אחר,** אלישע בן אבויה, **להאי קרא** [את הפסוק הזה] "למען ייטב לך" לעולם הבא כמו שדרש **ר' יעקב בר ברתיה** [בן בתו] — **לא חטא.** ושואלים: **ואחר מאי הוא** [מה הוא] המקרה שבגללו חטא? **איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **כי האי גוונא חזא** [כגון זה ראה] שעלה הבן במצות אביו להביא גוזלות, ושילח את האם ונפל ומת, ומשום כך התפקר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:14)

**ואיכא דאמרי** [ויש אומרים]: **לישנא** [את הלשון] של **חוצפית המתורגמן חזא** [ראה] לאחר שנהרג על ידי המלכות והושלך לחוץ **דהוה גריר ליה דבר אחר** [שהיה גורר אותה חזיר]. **אמר: פה שהפיק מרגליות ילחך עפר?! נפק** [יצא] ו**חטא** בגלל זה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:15)

ד **רמי** [השליך הראה סתירה] **רב טובי בר רב קיסנא לרבא: תנן** [שנינו במשנתנו] **כל העושה מצוה אחת מטיבין לו,** משמע: אם **עשה** מצוה בפועל — **אין** [כן], **לא עשה** — **לא. ורמינהי** [ומשליכים מראים סתירה] ממה ששנינו: **ישב ולא עבר עבירה** — **נותנים לו שכר כעושה מצוה** אף שלא עשה מצוה בפועל ממש! **אמר ליה** [לו]: **התם** [שם] שאמרנו: ישב ולא עבר עבירה — אין הכוונה שישב סתם, אלא **כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול הימנה** (ממנה).


###### Steinsaltz on Kiddushin 39b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/39b:16)

**כי הא** [כמו מעשה זה] ש**ר' חנינא בר פפי תבעתיה ההיא מטרוניתא** [תבעה אותו גבירה אחת לזנות]. **אמר מלתא ומלי נפשיה שיחנא וכיבא** [אמר דבר של לחש ומילא את עצמו שחין ופצעים], **עבדה היא מילתא ואיתסי** [עשתה היא דבר אחר של כשפים והתרפא]. **ערק, טשא בההוא בי בני** [הלך והתחבא בבית מרחץ אחד] שהיה מסוכן כל כך מפני המזיקים **דכי הוו עיילין בתרין אפילו ביממא הוו מיתזקי** [שכאשר היו באים בו שנים יחד אפילו ביום היו ניזוקים]. **למחר אמרו ליה רבנן** [אמרו לו חכמים]: **מאן נטרך** [מי שמר אותך] במקום המסוכן הזה? **אמר להו** [להם]: היו שם מלאכים שנדמו כמו **שני**