## Steinsaltz on Kiddushin Daf 42a

###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:1)

**ב**קרבן **פסח אחד** שאף כשיש רק קרבן פסח אחד ולא ייתכן שכל אחד יאכל ממנו כזית — בכל אופן כלל ישראל יוצאים בו ידי חובה בעצם הקרבתו — **שנאמר** בנוגע לקרבן הפסח: **"ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים"** (שמות יב, ו), **וכי כל הקהל כולם שוחטים? והלא אינו שוחט אלא אחד! אלא מכאן שכל ישראל יוצאים** ידי חובה **ב**קרבן **פסח אחד** ואין אכילתו מעכבת. וכיון שמכתוב זה הוא לומד שפעמים מקריבים רק קרבן אחד — **שליח בקדשים מנא ליה** [מניין לו]?


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:2)

ומשיבים: **מיניה** [ממנו, מאותו פסוק עצמו], שהרי אחד שוחט עבור כולם. ודוחים: **ודילמא שאני התם** [ושמא שונה שם] **דאית ליה** [שיש לו, לשליח] **שותפות בגוייהו** [בתוכם] בקרבן, וכיון שכולם שותפים מובן כיצד אחד יכול לשחוט עבור כולם, מה שאין כן בסתם שליח שאינו שותף בדבר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:3)

**אלא מהכא** [מכאן] הוא למד, שנאמר בקרבן פסח: **"ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית"** (שם ג), הרי שאחד לוקח ושוחט עבור כל בית האב, המשפחה. ומקשים: **ודילמא התם נמי דאית ליה** [ושמא שם גם כן מפני **שיש]** **שותפות בגוייהו** [בתוכם]? ודוחים: **אם כן תרי קראי** [שני כתובים] **למה לי** לומר אותו דבר? אלא **אם** הדין האמור בפסוק **אינו ענין להיכא** [להיכן] שהוא **שייך,** כלומר, דווקא בשליח שיש לו שותפות בדבר, **תניהו ענין** (שיך אותו) **להיכא** [להיכן] שהוא **לא שייך,** וגם כשאין לו שותפות בדבר יוכל להיות שליח.


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:4)

ודוחים: **האי מיבעי ליה** [פסוק זה נצרך לו לענין אחר], **ל**למוד כמו שאמר **ר' יצחק.** ש**אמר ר' יצחק:** מפסוק זה למדים ש**איש,** כלומר, מבוגר דווקא **זוכה** עבור אחרים **ולא הקטן זוכה.** ומשיבים: **ההוא** [אותו] דין שדווקא איש זוכה **מ"איש לפי אכלו** תכוסו על השה**"** (שם ד) **נפקא** [יוצא, נלמד].


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:5)

ומוסיפים להקשות: **ואכתי מיבעי ליה** [ועדיין צריך אותו] כתוב "איש לפי אכלו" לענין אחר: ש**שוחטין את הפסח על היחיד,** ואין חובה דווקא שיהיה "שה לבית אבות" כאמור בפסוק הקודם, אלא אפילו איש אחד שוחט לעצמו ("תכוסו על השה")? ומשיבים: **סבר לה כמאן דאמר** [סבור הוא ר' יונתן כמי שאומר]: **אין שוחטין את הפסח על היחיד.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:6)

ושואלים מצד אחר: **ואלא הא** [זה] ש**אמר רב גידל אמר רב: מנין ששלוחו של אדם כמותו** — **שנאמר: "ונשיא אחד נשיא אחד ממטה** תקחו לנחול את הארץ**"** (במדבר לד, יח) **תיפוק ליה שליחות מהכא** [תצא, תלמד, לו שליחות מכאן], מחלוקת הארץ על ידי הנשיאים שהיו שלוחי המטות (השבטים) בחלוקת הנחלות, ואין צורך במקורות האחרים! ודוחים: **ותיסברא דהא** [וסבור אתה שזה] שעשו הנשיאים מחמת **שליחות הוא** שעשו כן? **והא** [והרי] **קטנים לאו** [שלא] **בני שליחות נינהו** [הם], שאינם יכולים למנות שליח, ואילו הנשיאים זיכו את הנחלות לכל בני שבטם, גם לגדולים וגם לקטנים!


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:7)

**אלא** חלוקת הנחלות על ידי הנשיאים נעשתה מטעם אחר, **כי הא** [כמו זה] שאמר **רבא בר רב הונא.** ש**אמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב: מנין שזכין לאדם שלא בפניו** — **שנאמר: "ונשיא אחד נשיא אחד"** וכו', ואין זה מדין שליחות. ומקשים: **ותיסברא** [וסבור אתה] ש**זכות היא? הא** [הרי] **חובה נמי איכא** [גם כן יש] בכך, **דאיכא דניחא ליה** [שיש שנוח לו] שתהיה חלקתו **בהר,** **ולא ניחא ליה** [נוח לו] **בבקעה, ואיכא דניחא ליה** [ויש שנוח לו] **בבקעה ולא ניחא ליה** [נוח לו] **בהר!** ואילו לאחר חלוקת הארץ על ידי הנשיאים לא יכלו הנוחלים לערער.


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:8)

**ואלא** את הפסוק צריך לענין אחר **כ**דברי **רבא בר רב הונא.** ש**אמר רבא בר רב הונא אמר רב גידל אמר רב: מנין ליתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהן שבית דין מעמידין להם אפוטרופוס לחוב ולזכות.** ולפני עצם הדיון בנושא מבררים את הלשון: **לחוב אמאי** [מדוע]? לשם מה בית דין מעמידים אפוטרופוס כדי לחייב את היתומים! **אלא** הכוונה היא: **לחוב על מנת לזכות,** שמאחר שנתמנה לדאוג לנכסי היתומים יכול הוא לעשות דבר שהוא לחובתם על מנת שתצא להם זכות ממנו לאחר זמן. ומהיכן למדים את הדבר — **תלמוד לומר** ממה שנאמר: **"ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:9)

א באותו ענין של אפוטרופוס ליתומים **אמר רב נחמן אמר שמואל: יתומים שבאו לחלוק בנכסי אביהם** — **בית דין מעמידים להם אפוטרופוס, ובוררים להם,** לכל בן, **חלק יפה, ואם הגדילו** — **יכולים** היתומים **למחות** בחלוקה, ולומר שאינם רוצים חלוקה זו. **ורב נחמן דידיה** [משלו] **אמר: אם הגדילו אינם יכולים למחות,** ש**אם כן** שיכולים למחות **מה כח בית דין** שמינה את האופוטרופסים, **יפה?**


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:10)

ושואלים: **ומי אית ליה** [והאם יש לו] **לרב נחמן** סברה זו של **"אם כן מה כח בית דין יפה"? והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **שום** (הערכה) של **הדיינים,** שהעריכו את נכסיו של לווה שלא בפניו או שלא מדעתו כדי לגבות מהם חוב שלא שולם, **שפיחתו** בהערכתם **שתות** (ששית) **או הותירו** (הוסיפו) **שתות** על הערך האמיתי — **מכרן בטל** משום שטעות ביותר מששית מבטלת את האומדן. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: מכרן קיים. ואמר רבן שמעון בן גמליאל:** ש**אם כן** אתה אומר שמכרם בטל — **מה כח בית דין יפה** יותר מסתם אדם! **ואמר רב הונא בר חיננא אמר רב נחמן: הלכה כדברי חכמים.** ומשמע שאינו מקבל את הנימוק של "מה כוח בית דין יפה"!


###### Steinsaltz on Kiddushin 42a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 42a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/42a:11)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה]