## Steinsaltz on Kiddushin Daf 43a

###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:1)

**נילף מיניה** [נלמד ממנו] ממעילה שיש שליחות לדבר עבירה! ומשיבים: **משום דהוה** [שהריהן] **מעילה** וכן דין **טביחה ומכירה** של בהמות שגנב **שני כתובים הבאים כאחד, וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין.** ומסבירים: שליחות ב**מעילה** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] מקודם, **טביחה ומכירה מאי** [מה] **היא,** מהו עניינו? **אמר קרא** [הכתוב] **"וטבחו או מכרו"** (שמות כא, לז) ויש בכך השוואת מכירה לטביחה: **מה מכירה** נעשית בהכרח **על ידי אחר,** שהרי בכל מכירה צריך להיות צד שני, הקונה — **אף טביחה** הנעשית גם **על ידי אחר** שהוא שליחו, נחשבת למשלח כמעשהו, ומתחייב עליה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:2)

**דבי** [החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה] ולמד זאת ממה שנאמר: "וטבחו או מכרו", **"או"** זה לשון ריבוי הוא ובא **לרבות את השליח. דבי** [החכם בבית מדרשו] של **חזקיה תנא** [שנה]: מה שנאמר בטביחה ומכירה "חמישה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה" (שם) אחת מן המלים **"תחת"** מיותרת ובאה **לרבות את השליח,** שלא רק הגנב עצמו, אלא אף השליח שממנה תחתיו (בשליחותו), מחייב אותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:3)

על כך שואלים: **הניחא למאן דאמר** [תירוץ זה נוח לדעת מי שאומר] **שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין, אלא למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] שאף הם **מלמדין, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? ומדוע לא נלמד דין שליח לדבר עבירה ממעילה ומטביחה ומכירה לכל העבירות כולן! ומשיבים: **גלי רחמנא** [גילתה התורה] שאין לומר שליח לדבר עבירה **בשחוטי חוץ,** באדם השוחט קרבן מחוץ לבית המקדש, שנאמר בו **"דם יחשב לאיש ההוא דם שפך"** (ויקרא יז, ד) ויש בכתוב הדגשה "לאיש ההוא", שכוונתה: **הוא** בלבד חייב על מעשהו שעשה **ולא** על מה שעשה **שלוחו.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:4)

ושואלים: **אשכחן** [מצאנו] דין זה שאין שליח לדבר עבירה **גבי** איסור של **שחוטי חוץ,** אך **בכל התורה מנלן** [מניין לנו]? ומשיבים: **דיליף** [שלומד] **משחוטי חוץ** הלכה כללית, בבנין אב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:5)

ומקשים: **אדיליף** [עד שהוא לומד] **משחוטי חוץ** שאין שליח לדבר עבירה, **ניליף מהנך** [שילמד מאלה] (מעילה וטביחה ומכירה) שמפורש בהן שיש שליח לדבר עבירה! ומשיבים: **הדר כתב רחמנא** [חזרה וכתבה התורה] באיסור שחוטי חוץ הדגשה זו שנית **"ונכרת האיש ההוא"** (שם), **אם אינו ענין לגופו,** לשוחט בחוץ, שכבר נאמר קודם שאינו מתחייב אלא הוא ולא שליחו — **תנהו ענין לכל התורה כולה,** שמתחייב רק העושה במעשהו שלו, ולא במעשה שליחו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:6)

ושואלים: **ולמאן דאמר** [ולדעת מי שאומר] **שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים, הני** [אותם] הכתובים **"ההוא" "ההוא"** שבאים למעט, **מאי דריש בהו** [מה הוא דורש בהם], שהרי לשיטתו אין בהם צורך לענין שליח לדבר עבירה שהרי לומדים זאת מסברה? ומשיבים: **חד למעוטי** [כתוב אחד בא למעט] **שנים שאוחזים בסכין ושוחטים** שחוטי חוץ יחד שאין שניהם מתחייבים, משום שנאמר "האיש ההוא" — ולא שנים. **וחד** [וכתוב אחד] בא להדגיש: **"הוא"** — **ולא אנוס** לשחוט, **"הוא"** — **ולא שוגג,** שלא ידע שאיסור הוא לשחוט בחוץ, **"הוא"** — **ולא מוטעה,** כגון שלא ידע שקרבן הוא. כלומר, האיש ההוא בשלימות דעתו ורצונו, רק כך מתחייב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:7)

ושואלים: **ואידך** [והאחר] שלומד מ"ההוא" לשלול שליחות לדבר עבירה, מניין יודע הוא הלכות אלו? ומשיבים: לומד הוא זאת ממה שהיה יכול לכתוב במקרא רק **"הוא"** וכתב **"ההוא",** שהיא תוספת הדגשה ללימוד אחר. **ואידך** [והאחר] שלמד הלכות אלו מעצם הייתור של המלה "ההוא", את הייתור **"הוא" "ההוא" לא דריש** [אינו דורש] אינו סבור שיש לו משמעות כדי לדרוש ממנו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:8)

ושואלים: **והא דתני** [וזו ששנויה]: **האומר לשלוחו "צא הרוג את הנפש", הוא,** ההורג — **חייב, ושולחיו** — **פטור. שמאי הזקן אומר משום חגי הנביא: שולחיו חייב, שנאמר** לדוד על שגרם להריגת אוריה: **"**ו**אתו הרגת בחרב בני** **עמון"** (שמואל ב יב, ט).


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:9)

ושואלים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **שמאי הזקן?** כיצד יכול הוא לומר שיש שליח לדבר עבירה? ומשיבים: **קסבר** [סבור] הוא: **שני כתובים הבאים כאחד מלמדין,** ולכן למד ממעילה וטביחה ומכירה שיש שליח לדבר עבירה, **ו**את המיעוט של **"הוא" "ההוא" לא דריש** [אינו דורש]. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** תאמר ש**דריש** [דורש] דרשה זו, ואף הוא סבור שאין שליח לדבר עבירה, **ו**אולם **מאי** [מה פירוש] **חייב** שאמר שמאי — **חייב בדיני שמים.** שאף שאין המשלח לדבר עבירה חייב בדיני אדם, מכל מקום חייב הוא כלפי הקדוש ברוך הוא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:10)

ותוהים: האם **מכלל** הדברים תאמר שה**תנא קמא** [הראשון] **סבר** ש**אפילו מדיני שמים נמי** [גם כן] **פטור?!** והרי המשלח מעורב בעבירה זו, ויש לו חלק בה! **אלא:** גם לתנא הראשון חייב המשלח בדיני שמים, ולגבי **דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו** [דין גדול ודין קטן יש ביניהם הבדל], שלדעת שמאי יש עליו חיוב גדול, שהוא נחשב בדיני שמים כאחראי גמור לדבר, ולדעת אחרים אין חיובו חמור כל כך.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:11)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: לכל הדעות, אין שליח לדבר עבירה, ופטור המשלח, אלא שלדעת שמאי **שאני התם** [שונה שם] (מעשה אוריה החתי) **דגלי רחמנא** [שגילתה התורה] **"**ו**אתו הרגת בחרב בני עמון"** הרי שדוד נתחייב במפורש בעבירה זו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:12)

**ואידך** [והאחר] שאינו סבור שהמשלח חייב מפרש את הפסוק: **הרי לך** הריגת אוריה החתי **כחרב בני עמון** עצמה, **מה חרב בני עמון אין אתה נענש עליו,** על אלה שנהרגו כדרכם במלחמה זו — **אף אוריה החתי אי** (אין) **אתה נענש עליו** כלל אפילו בידי שמים. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **מורד במלכות הוה** [היה] אוריה ומן הדין היה חייב מיתה, **דקאמר ליה** [שאמר לו] לדוד המלך **"ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים"** (שם יא, יא) וכיון שקרא ליואב "אדוני" בפני המלך, הרי זה כמודיע שיואב הוא עבורו מקור הסמכות ויש בכך מרד במלך.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:13)

**אמר רבא: אם תמצי לומר** ותגיע למסקנה כי **סבר שמאי שני כתובים הבאים כאחד מלמדין, ו"הוא" ההוא" לא דריש** [אינו דורש] ואם כן בכל הדינים יש שליח לדבר עבירה, **מודה** גם הוא **באומר לשלוחו "צא בעול את הערוה"** או שאמר לו **"**צא **אכול את החלב" שהוא,** השליח, **חייב, ושולחיו פטור.** והטעם — **שלא מצינו בכל התורה כולה** דין ש**זה** (השליח) **נהנה וזה** (השולח) **מתחייב** על הנאת השליח.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:14)

א **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בבעיה הבאה, **רב אמר: שליח נעשה עד.** כלומר, מי שנתמנה שליח לאיזה דבר — יכול להיות גם עד על מה שעושה. **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' שילא אמרי** [אמרו]: **אין שליח נעשה עד.** ושואלים: **מאי טעמא דבי** [מה הטעם של בני בית מדרשו] של **ר' שילא? אילימא** [אם תאמר] **משום** ש**לא אמר ליה** [לו] המשלח לשליח **"הוי** (היה) **לי עד"** — **אלא מעתה** מי ש**קידש אשה בפני שנים, ולא אמר להם "אתם עדיי"** — **הכי נמי דלא הוו קידושי** [כך גם כן סבורים הם שאינם קידושין]? הלא ודאי אין צורך שייחד עדים כדי להעיד!


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:15)

**אלא** כך צריך לומר, **רב אמר: שליח נעשה עד** — **אלומי קא מאלימנא למילתיה** [מחזקים אנו את דבריו] שהוא מעיד על דבר שבטוח בו, שהרי הוא עצמו עשאו. **דבי** [בבית מדרשו] של **ר' שילא אמרי** [אמרו]: **אין שליח נעשה עד,** וטעמם — **כיון** ש**אמר מר** [החכם] **"שלוחו של אדם כמותו"** — **הוה ליה כגופיה** [הרי הוא השליח כגופו] של המשלח, וכמו שהוא עצמו אינו נאמן להעיד בדבר הנוגע לגופו — כך שלוחו אינו מעיד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:16)

**מיתיבי** [מקשים] לרב: **אמר לשלשה "צאו וקדשו לי** את **האשה"** — **אחד** מהם הוא ה**שליח** לקידושין **ושנים** מהם נעשים **עדים,** אלו **דברי בית שמאי. ובית הלל אומרים: כולם שלוחין הן, ואין שליח נעשה עד,** וצריכים שני עדים אחרים. ונדייק: **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי** [נחלקו] בית שמאי ובית הלל **אלא בשלשה,** שמפני שהיו יותר משנים מסתבר לומר שמינה אחד מהם לשליח והאחרים לעדים. **אבל בשנים** — **דברי הכל לא** נעשים השליחים עדים!


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:17)

ומשיבים: **הוא** (רב), **דאמר כי האי תנא** [שאמר כדעת תנא זה], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' נתן אומר, בית שמאי אומרים:** בשנים — **שליח ועד אחד** יכולים להצטרף ולהיות עדים בדבר. **ובית הלל אומרים: שליח ושני עדים.** ותוהים: אם כן **ו**כי תאמר ש**רב כבית שמאי?!** ומתרצים: **איפוך** [הפוך] את השיטות, שבית הלל הם האומרים שליח ועד אחד. **ורב אחא בריה** [בנו] של **רבא מתני איפכא** [היה שונה את מחלוקת האמוראים להיפך]: **רב אמר: אין שליח נעשה עד, דבי** [בבית מדרשו] של **ר' שילא אמרי** [אמרו]: **שליח נעשה עד.** ומסכמים **והילכתא** [והלכה היא]: **שליח נעשה עד.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 43a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 43a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/43a:18)

**אמר רבא אמר רב נחמן:** על פי הדברים הללו, **אמר לשנים "צאו וקדשו לי את האשה"** — **הן הן שלוחיו** לקידושין, **הן הן עדיו,** ואינו זקוק לעדים אחרים. **וכן בגירושין,** שאם שלח גט לאשתו על ידי שנים — הם השליחים והם העדים שנתגרשה.