## Steinsaltz on Kiddushin Daf 44a

###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:1)

**קטנה** שנתאלמנה **מן האירוסין** ויש לה יבם — **אין עושים בה מאמר אלא מדעת אביה. והנערה** — **בין מדעת עצמה בין מדעת אביה, (מה שאין כן בקידושין).** הרי שהנערה יכולה לקבל מאמר מדעת עצמה למרות שהיא מפקעת את עצמה בכך מרשות אביה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:2)

**אלא אי איתמר, הכי איתמר** [אם נאמר הדבר, כך נאמר]: **אמר ר' יוסי בר' חנינא: מאי טעמיה** [מה טעמו] של **ר' יוחנן אליבא דרבנן** [לפי שיטת חכמים]? — **קידושין** שאינם חלים אלא **מדעתה,** ברצונה של המתקדשת — **אביה** יכול לקבלם **ולא היא,** שהרי הקידושין תלויים בדעתו. אבל **גירושין,** ש**בעל כרחה** של האשה באים ואינם צריכים את דעתה כלל — **בין היא בין אביה** יכולים לקבלם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:3)

ומקשים: **הרי מאמר** שגם הוא חל רק **מדעתה** כשאר קידושין, **וקתני** [ושנינו בו]: **בין היא ובין אביה!** ומשיבים: **התם** [שם] מדובר **במאמר** שנעשה **בעל כרחה, ו**שיטת **רבי היא. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: יבם **העושה מאמר ביבמתו שלא מדעתה, רבי אומר: קנה** אותה היבם בכך, **וחכמים אומרים לא קנה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:4)

ומסבירים: **מאי טעמיה** [מה טעמו] של **רבי?** — **גמר** [לומד] הוא את הדבר **מביאה** שעושה היבם ב**יבמה; מה ביאה** של **יבמה** אפילו **בעל כרחה** קונה אותה בכך — **אף הכא נמי** [כאן גם כן במאמר] קונה את יבמתו **בעל כרחה. ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **ילפינן** [לומדים אנו] דין מאמר **מקידושין; מה קידושין** בכלל הרי נעשים רק **מדעתה** — **אף הכא נמי** [כאן, במאמר, גם כן] נעשים דווקא **מדעתה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:5)

ושואלים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חלוקים] מה היסוד העקרוני של מחלוקת זו ומדוע כל אחד מהם מדמה לדבר אחר? ומסבירים: **רבי סבר** [סבור] **מילי** [דברים] של **יבמה מיבמה הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], והרי עיקר הקשר של היבמה ביבם אינו תלוי מרצונה אלא גם בעל כרחה. **ורבנן סברי** [וחכמים סבורים]: **קידושין מקידושין הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], שהרי מאמר ביבמה דין קידושין יש לו ככל קידושי אשה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:6)

ומעירים: **הכי נמי מסתברא כדקא** [כך גם כן מסתבר לומר כפי] ש**מתרץ** **ר' יוחנן, מדקתני סיפא** [ממה ששנה בסוף הברייתא העוסקת במאמר ביבמה]: **"מה שאין כן בקידושין",** שמתקדשת דווקא מדעת אביה. ושואלים: **אלא נימא** [נאמר] **תיהוי תיובתא** [תהיה זו קושיה חמורה] ל**ריש לקיש?** הסבור שלדעת חכמים גם נערה מקבלת קידושיה. ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך ריש לקיש: הא מני** [ברייתא זו כשיטת מי היא] — שיטת **ר' יהודה היא,** ש**אמר: אין שתי ידים זוכות כאחת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:7)

ומקשים: **אי** [אם] כשיטת **ר' יהודה** היא מדוע אומר הוא **מה שאין כן בקידושין?! מה שאין כן בגירושין מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר! שהרי הוא גילה דעתו החולקת בענין גירושין דווקא! ומשיבים: **אין הכי נמי** [כן, כך הוא גם כן] וכך היה ראוי לומר, אולם כאן **איידי דתנא** [מתוך ששנה] **מאמר דדמי** [שהוא דומה] **לקידושין, תנא נמי** [שנה גם כן]: **מה שאין כן בקידושין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:8)

ושואלים: **ו**אם הוא כדעת **ר' יהודה, מאי שנא** [במה שונה] **מאמר** שאף הנערה יכולה לקבל, מגירושין שרק האב מקבל, הרי שניהם נעשים בעל כרחה? ומשיבים: שונה דין המאמר **הואיל וזקוקה ועומדת** ויש כבר קשר וזיקה ליבם, די בקבלה כלשהי כדי שיחול בה המאמר. ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכך] להסבר זה, ל**ר' יוחנן נמי** [גם כן] **לא תיקשי** [תקשה] קושיה זו **לך מעיקרא** [מתחילה] אף לפי החילוק הראשון לדעת חכמים בין גירושין לקידושין, שהרי אפשר להסביר: **שאני** [שונה] **מאמר** מקידושין **הואיל וזקוקה ועומדת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:9)

**תנן** [שנינו במשנה]: **האיש מקדש את בתו כשהיא נערה, בו ובשלוחו.** ונדייק מכאן: **בו ובשלוחו** — **אין** [כן], **בה ובשלוחה** — **לא,** והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] **לריש לקיש,** שלדעתו, לדעת חכמים אף נערה עצמה מקבלת את קידושיה! ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך ריש לקיש: הא נמי** [זו המשנה גם כן] לשיטת **ר' יהודה היא.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:10)

ושואלים: **ומי מצית מוקמת לה** [והאם יכול אתה להעמיד להסביר את המשנה הזו] **כ**דעת **ר' יהודה? והקתני סיפא** [והרי שנה בסופה] בהמשך, במשנה הבאה: **האומר לאשה "התקדשי לי בתמרה זו", "התקדשי לי ב**תמרה **זו"** אינה מקודשת עד שיהא באחת מהן שווה פרוטה. **ואמרינן** [ואמרנו]: **מאן** [מיהו] ה**תנא** האומר **"התקדשי" "התקדשי"?** כלומר, שאם אינו אומר על כל תמרה שנותן "התקדשי" נחשב ככולל את כולן יחד ומצטרפות התמרות לשווה פרוטה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:11)

**ואמר רבה:** שיטת **ר' שמעון היא,** ש**אמר** שאין אדם חייב קרבנות שבועה מרובים אם נשבע לשקר לכמה אנשים יחד (כגון "שבועה שאין חפץ שלך בידי לא לך, לא לך"), **עד שיאמר** לשון **שבועה לכל אחד ואחד** ("שבועה לא לך, שבועה לא לך"). ואין זו משנת ר' יהודה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:12)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שכל המשנה **כולה** שיטת **ר' יהודה** היא, **ו**אולם **בפרטי** [בענין פרטים], מה היא לשון הנחשבת לפירוט מספיק כדי להתחייב על כל ביטוי קרבן אשם מיוחד, **סבר לה** [סבור הוא] **כ**שיטת **ר' שמעון.** **ו**אולם **מי סבר לה** [האם סבור הוא] כמותו?


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:13)

**והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **זה הכלל** לענין חיובים בקרבן שבועה: **כלל** את השבועות כאחת — **אינו חייב אלא** על שבועה **אחת, פרט** — **חייב על כל אחת ואחת,** אלו **דברי ר' מאיר. ר' יהודה אומר:** אמר **"שבועה** שאין פקדון בידי **לא לך, לא לך, לא לך"** ונמצא משקר — **חייב על כל אחת ואחת. ר' אליעזר אומר: "לא לך, לא לך, לא לך ולא לך שבועה"** — **חייב על כל אחת ואחת,** שדווקא כשאמר לשון שבועה בסוף הרי זה פרט. **ר' שמעון אומר: לעולם אינו חייב** בקרבנות נפרדים אלא **עד שיאמר** לשון **שבועה לכל אחד ואחד.** הרי שלענין הגדרה איזו אמירה נחשבת לפירוט חולק ר' יהודה על ר' שמעון!


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:14)

**אלא** יש לפרש להיפך: משנתנו שלנו בקידושין **כולה** כשיטת **ר' שמעון היא, וב**דין **שליחות סבר לה כ**שיטת **ר' יהודה,** שדווקא אבי הנערה ממנה שליח לקבל קידושיה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:15)

מסופר: פעם אחת **ר' אסי לא על לבי מדרשא** [נכנס לבית המדרש]. **אשכחיה** [מצא את] **ר' זירא, אמר** **ליה** [לו]: **מאי אמור האידנא בי מדרשא** [מה אמרו עכשיו בבית המדרש]? **אמר ליה** [לו]: **אף אנא** [אני] **לא עייל** [נכנסתי]. והוסיף ר' זירא: אבל **ר' אבין הוא דעייל** [שנכנס] **ואמר: חברותא** [החבורה] **כולה** סבורה **כ**שיטת **ר' יוחנן** שמחלק בנערה בין קידושין וגירושין. **וצווח ריש לקיש** בקול רם **כי כרוכיא** [ככרוכיה] כנגדם: הלא נאמר **"ויצאה... והיתה"** (דברים כד, ב), שהכתוב משווה קידושין לגירושין לכל דבר, **וליכא דאשגח ביה** [ולא היה מי שישגיח בו, בדבריו]. **אמר ליה** [לו ר' אסי]: וכי **ר' אבין בר סמכא הוא,** האם אפשר לסמוך עליו שהוא מוסר דברים כפי שנאמרו? **אמר ליה** [לו]: **אין** [כן], בענין זה אפשר לסמוך עליו, כיון שהיה זה **כמין ימא לטיגני הוא** [כמו המרחק משליית הדג מהים לטיגונו], שעבר זמן קצר ביותר, ואין לחשוש ששכח או טעה בכך.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:16)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אנא** [אני], כאשר אני חוזר על שמועה זו, איני שונה בה **לא ר' אבין בר' חייא, ולא ר' אבין בר כהנא, אלא ר' אבין סתם.** ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] אם שונה את השמועה בשם זה או בשם זה? ומשיבים: **למירמא דידיה אדידיה** [לענין השלכה, סתירה מדבריו שלו על דבריו שלו]. שאם נמצא דעה סותרת בשם ר' חייא בר אבין, למשל, אין זו סתירה אמיתית, כי מאמר זה נאמר על ידי ר' אבין אחר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 44a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 44a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/44a:17)

א **בעא מיניה** [שאל אותו] **רבא מרב נחמן:**