## Steinsaltz on Kiddushin Daf 45b

###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:1)

**שמא נתרצה הבן לא אמרינן** [אין אנו אומרים] וכיון שקידש אביו את האשה שלא מדעת בנו — אין אלו קידושין. **אמרי ליה רבנן** [אמרו לו חכמים] **לרבינא: ודילמא** [ושמא] **שליח שויה** [עשאו], מינה הבן את אביו, לקדשה ויחולו הקידושין? ענה להם: **לא חציף איניש לשויי לאבוה** [אין אדם חצוף לעשות את אביו] **שליח.** ושאלו עוד: **ודילמא ארצויי ארצייה קמיה** [ושמא הבן ריצה ופייס אותו] את האב, ואמר לו שרצונו באשה זו, והאב מדעתו עשה רצון בנו וקידשה לו, וייחשב כזוכה לו בקידושי אשה זו? **אמר ליה** [לו] **רבה בר שימי** לרבינא: אין כאן בכלל שאלה שכן **בפירוש אמר מר** [החכם, רבינא] **דלא סבר להא** [שאינו סבור אינו מקבל לשיטה זו] של **רב ושמואל** ואין אומרים שמא נתרצה האב, ולדעתו אין לחשוש שמא נתרצה אדם כאשר עשו דבר שלא מדעתו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:2)

עוד מסופר: **ההוא גברא דקדיש בכישא דירקא בשוקא** [אדם אחד שקידש קטנה שלא לדעת אביה באגודת ירק בשוק]. **אמר רבינא: אפילו למאן דאמר** [לדעת מי שאומר] בקטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה ש**חוששין שמא נתרצה האב** ומקודשת — **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא כשקידש אותה **דרך כבוד, אבל** אם קידשה ב**דרך בזיון** — **לא,** שבכך ודאי לא היה האב מתרצה ואף כאן היו הקידושין בדרך בזיון.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:3)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא מדיפתי לרבינא: בזיון דמאי** [של מה], מה בדיוק היה דרך הבזיון שבקידושין אלה? **אי** [האם] ה**בזיון** הוא **דירקא** [שעשה זאת על ידי ירק], **אי** [או] ה**בזיון** היה **דשוקא** [בגלל שנעשה הדבר בשוק]? **נפקא מינה** [יוצא מזה הבדל להלכה] מהדיוק בהגדרה של בזיון זה במקרה **דקדיש בכספא בשוקא** [שקידש בכסף בשוק], **או בכישא דירקא בביתא** [באגודת ירק בתוך הבית], אם כן **מאי** [מה] יהיה הדין? **אמר ליה** [לו]: **אידי ואידי** [זה וזה] **דרך בזיון הוא** כל אחד בפני עצמו, ולכן בשני המקרים הללו לא תהיה הקטנה מקודשת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:4)

עוד מסופר: בני זוג שהיתה להם בת קטנה ורצו להשיאה **ההוא** [הוא], האב ש**אמר** שהוא רוצה להשיא אותה **לקריבאי** [לקרובו], **והיא,** האם, **אמרה** שהיא רוצה להשיא אותה **לקריבה** [לקרובה]. **כפתיה** [כפתה אותו ואילצה אותו] **עד** ש**אמר לה** לאשתו: **"תיהוי לקריבה"** [תינשא הבת לקרוב שלה]. **אדאכלי ושתי** [עד שהיו אוכלים ושותים] במשתה שלפני האירוסין **אתא קריביה באיגרא** [בא קרובה לגג] **וקדשה** לעצמו ובא מעשה לפני חכמים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:5)

**אמר אביי: כתיב** [נאמר] **"שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב"** (צפניה ג, יג). וכיון שאמר לאשתו שהוא מוכן שתינשא הבת לקרוב שלה — ודאי לא שיקר ולא חזר בו. וכיון שהיתה הבת קטנה ותלויים קידושיה בדעתו, אין לומר שנתרצה האב בקידושין שקידש אותה קרובו. **רבא אמר** טעם אחר יש כאן: **חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה.** וכאן הרי עשו סעודה לכבוד הקידושין של הבת לקרוב של אשתו, ובודאי לא היה האב עושה את הדבר לחנם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:6)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] הלכה למעשה אם זה או זה הטעם? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל **למעשה במקרה ש****לא טרח** בסעודה, שלדעת רבא חוששים אנו לקידושיה, שהרי לא טרח, ולדעת אביי בודאי אינה מקודשת שבכל מקרה אין אדם משקר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:7)

א קטנה ש**נתקדשה לדעת אביה, והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת** לדעת עצמה, ואביה לא מסרה לחופה; **אמר רב:** אם היא בת ישראל ונישאה לכהן — **אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה,** שיאמר בפירוש שאינו רוצה בנישואין הללו. **רב אסי אמר: אינה אוכלת** בתרומה, **שמא יבוא אביה וימחה, ונמצאת זרה** (שאינה כהנת) **אוכלת בתרומה למפרע.** מסופר: **הוה עובדא וחש לה** [היה מעשה כגון זה וחשש] **רב להא** [לסברה זו] של **רב** **אסי** שלא תיחשב הבת כנשואה, ואסר עליה לאכול בתרומה (למרות שלדעתו היא מותרת בכך), שמא יבוא האב וימחה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:8)

**אמר רב שמואל בר רב יצחק: ומודה רב שאם מתה** אותה קטנה — הבעל **אינו יורשה.** ומדוע — **אוקי ממונא** [העמד את הממון] **בחזקת מריה** [בעליו], שחזקתו ברשות יורשיה ולא ברשותו, והואיל ויש ספק בנישואין אם נתרצה האב בהן — נשאר הממון בינתיים ברשותם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:9)

ועוד מחלוקת חכמים: **נתקדשה** בת ישראל קטנה לכהן **לדעת** אביה **וניסת** (נישאת) **שלא לדעת** אביה, **ואביה כאן; רב הונא אמר: אינה אוכלת** בתרומה, שהרי אביה מן הסתם אינו מסכים שתינשא שלא מדעתו. **רב ירמיה בר אבא אמר** **: אוכלת** בתרומה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:10)

ומסבירים את השיטות: **רב הונא אמר: אינה אוכלת. ואפילו לרב** ש**אמר** כשהיה האב במדינת הים **אוכלת** בתרומה — **התם הוא דלא איתיה לאב** [שם, שאמר שאוכלת, הוא כשהאב איננו] **אבל הכא דאיתיה לאב** [כאן שישנו האב] ודאי לא נתרצה בכך, **האי דאישתיק** [זה שהוא שותק] ולא מוחה במפורש, זה משום שודאי **מירתח רתח** [הוא כועס] כל כך שאינו רוצה אפילו לדבר איתה, אבל ברור שלא הסכים לנישואיה. **רב ירמיה בר אבא אמר: אוכלת. ואפילו לרב אסי** ש**אמר אינה אוכלת, התם** [שם] **הוא** שיש לחשוש לכך **שמא יבוא אביה וימחה, אבל הכא מדשתיק** [כאן מכיון שהוא שותק] — מן הסתם **איתנוחי איתנחא ליה** [נוחה לו דעתו בזה].


###### Steinsaltz on Kiddushin 45b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 45b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/45b:11)

ובעיה נוספת: **נתקדשה** הקטנה **שלא לדעת אביה, וניסת שלא לדעת, ואביה כאן; רב הונא אמר: אוכלת** בתרומה, **רב ירמיה בר אבא אמר: אינה אוכלת. אמר עולא: הא** [שיטתו זו] של **רב הונא** שבמקרה כזה אוכלת בתרומה היא **"כחמץ לשנים וכעשן לעינים"** (משלי י, כו), כלומר, אינה מסתברת כלל שהרי היא אף בניגוד לדברי עצמו. **השתא ומה התם דקידושי דאורייתא אמרת לא אכלה** [עכשיו, הרי, ומה שם כשנתקדשה לדעת אביה שיש על כל פנים קידושין מן התורה ולמרות זאת אתה אומר שאינה אוכלת] בתרומה, מחשש שמא לא נתרצה לחופה, **הכא** [כאן] שאף הקידושין היו שלא לדעת האב **לא כל שכן** שלא תאכל?!