## Steinsaltz on Kiddushin Daf 48b

###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:1)

**אינה לשכירות אלא בסוף,** כאשר מסיים את מלאכתו ומחזיר לה החפץ, וכיון שאז הוא מוחל על שכרו לשם קידושין נמצא שלא היתה כאן הלוואה כלל. **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף** ובסוף השכירות הוא בגדר הלוואה הגדלה והולכת כל זמן השכירות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:2)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן אחר: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, ו**תאמר גם כן שה**מקדש במלוה** — **אינה מקודשת, והכא** [וכאן] אין אנו עוסקים בשכיר, אלא בקבלן הזכאי לתשלום רק כאשר השלים את מה שקיבל עליו ו**ב**שאלה האם **אומן קונה בשבח כלי קמיפלגי** [חלוקים הם]. כלומר, האם יש לאומן זכות קניינית בחפץ בכך שהעלה את ערכו; **מר סבר** [חכם זה, ר' מאיר, סבור] **אומן קונה בשבח כלי,** וכיון שנחשב כאילו יש לו חלק בתכשיטים, הריהו יכול לקדש בהם, **ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור]: **אין אומן קונה בשבח כלי.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:3)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] באופן אחר: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **אין אומן קונה בשבח כלי, ו**תאמר גם כן כי **ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, ו**גם שה**מקדש במלוה אינה מקודשת, והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] — **כגון שהוסיף לה** על התכשיט **נופך** (אבן חן קטנה) **משלו. דמר סבר** [שחכם זה סבור] שאם אדם מקדש ב**מלוה ו**ב**פרוטה דעתיה** [דעתו] על ה**פרוטה** **ומר סבר** [וחכם **זה סבור]:** **דעתיה** [דעתו] על ה**מלוה** ואף כאן השאלה היא, האם דעתה להתקדש בשכר העבודה (שהוא המלוה), או בנופך משלו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:4)

**ו**לפי הסבר זה מחלוקת זו היא **בפלוגתא דהני תנאי** [במחלוקתם של תנאים אלה] **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: האומר לאשה **"**הרי את מקודשת **בשכר שעשיתי עמך** (עבדתי עבורך) **"**— **אינה מקודשת** משום שהוא מלוה, שהרי היא חייבת לו כסף זה. **"בשכר שאעשה עמך"** — הרי זו **מקודשת,** שהרי בגמר המלאכה כאשר צריך לקבל את שכרו הוא נותן זאת ככסף קידושין. **ר' נתן אומר: "בשכר שאעשה עמך"** — **אינה מקודשת,** שלדעתו היא מחוייבת לשלם את שכרו כבר מתחילת העבודה ובסוף העבודה הרי זה מלוה, **וכל שכן "בשכר שעשיתי עמך".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:5)

**ר' יהודה הנשיא אומר: באמת אמרו,** כלומר, הלכה היא: **בין** שאמר לה בלשון **"בשכר שעשיתי", בין** שאמר לה **"בשכר שאעשה עמך"** — **אינה מקודשת. ואם הוסיף לה נופך משלו** — הריהי **מקודשת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:6)

ואם כן **בין תנא קמא לר' נתן איכא בינייהו** [יש ביניהם מחלוקת] בעניין **שכירות,** האם חיוב תשלום השכירות הוא מתחילה או רק בסוף, **בין ר' נתן לר' יהודה הנשיא איכא בינייהו** [יש ביניהם מחלוקת] בענין **מלוה ופרוטה. מר סבר** [חכם זה, ר' נתן, סבור]: **מלוה ופרוטה דעתיה** [דעתו] על ה**מלוה** והנופך שלו אינו נחשב, **ומר סבר** [וחכם זה, רבי, סבור]: **דעתיה** [דעתו] על ה**פרוטה** ומקודשת בנופך שהוסיף.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:7)

א משנה אמר לאשה **"התקדשי לי בכוס זה של יין" ונמצא** שהיה **של דבש,** או שאמר **"**התקדשי לי בכוס **של דבש" ונמצא** שהיה **של יין,** אוש אמר לה **"**התקדשי לי **בדינר זה של כסף" ונמצא** שהיה דינר **של זהב,** או **"**בדינר **של זהב" ונמצא של כסף,** או אמר לה **"על מנת שאני עשיר" ונמצא** שבשבעת הקידושין היה **עני,** או **"**על מנת שאני **עני" ונמצא** שבאותה שעה היה **עשיר** — בכל אלה **אינה מקודשת,** שהרי התקדשה רק על מנת שיתקיימו התנאים שקבע. **ר' שמעון אומר: אם הטעה** אותה **לשבח,** שאם מה שהוא נותן לה (או שמצבו) טוב יותר ממה שהתנה עימה בקידושין הרי היא **מקודשת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:8)

ב גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: האומר לאשה **"התקדשי לי בכוס זה"** ולא פרט יותר, **תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: שמעריכים את דמי הקידושין **בו,** בכוס עצמה, **ו**גם **במה שבתוכו, ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת]: שכוונתו לקדש **בו ולא במה שבתוכו. ותניא אידך** [ושנויה עוד ברייתא אחרת] שמעריכים **במה שבתוכו ולא בו.** ומעירים: **ולא קשיא** [ואין זה קשה] מברייתא אחת על השניה: **הא** [זה] — **במיא** [במים], **הא** [זה] — **בחמרא** [ביין], **הא** [זה] — **בציהרא** [בשמן], שאם מקדשה בכוס מים הריהו מתכוון שתתקדש בכוס ולא במים, בכוס יין — מתכוון לקדשה ביין שתשתה ולא בכוס, ובשמן — מתכוון לשמן ולכוס יחד לפי שמשתמשים בשמן במשך זמן ממושך וצריך לכוס כדי להחזיק את השמן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:9)

ג שנינו במשנה שר' שמעון אומר ש**אם הטעה לשבח הרי זו מקודשת.** ושואלים: **ולית ליה** [והאם אין לו] **לר' שמעון,** האם אינו סבור כדברי המשנה שאם מכר אדם לחבירו **יין ונמצא חומץ,** או מכר **חומץ ונמצא יין** — **שניהם,** גם הקונה וגם המוכר, **יכולין לחזור בהם,** ואינו נידון כאונאה במסחר, אף שהיין שווה יותר מהחומץ ואין אומרים שרק זה שהוטעה רשאי לחזור בו. **אלמא, איכא דניחא ליה בחלא ואיכא דניחא ליה בחמרא** [מכאן, שיש מי שנוח לו בחומץ ויש שנוח לו ביין], ואין אומרים שאם קיבל יין היה זה שינוי לשבח. ואם כן, **הכא נמי** [כאן גם כן]: **איכא ניחא ליה בכספא** [יש שנוח לו בכסף] **ולא ניחא ליה בדהבא** [נוח לו בזהב]! ומדוע **לר'** שמעון מקודשת אם נתן לה זהב במקום כסף?


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:10)

**אמר רב שימי בר אשי: אשכחתיה** [מצאתי] **לאביי דיתיב וקמסבר ליה לבריה** [שיושב ומסביר לו לבנו] משנה זו: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה, באיזה אופן אנו עוסקים] — **כגון שאמר לשלוחו "הלויני דינר של כסף, ולך וקדש לי** בו **אשה פלונית" והלך והלוה** וקידש ב**של זהב. מר סבר** [חכם זה, תנא קמא סבור] שיש במה שפירש שיהיו הקידושין בכסף **קפידא** [הקפדה] שיעשה השליח דווקא בדרך זו, וכיון שלא עשה השליח את שליחותו — אינה מקודשת. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' שמעון, סבור]: **מראה מקום הוא לו.** שלא אמר "של כסף" אלא כהנחיה כללית אבל גם לשל זהב הוא מסכים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:11)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שמדובר פה בשליח מדוע הוא אומר **"התקדשי לי"? "התקדשי לו" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! ועוד: **הטעה** אותה **לשבח? הטעהו לשבח מיבעי ליה** [צריך היה לו לתנא לומר]! שהרי לא את האשה הטעה השליח אלא את המשלח. וכן קשה הלשון **"נמצא** של זהב **"**שהרי **מעיקרא נמי** [מתחילה, כשנתן השליח לאשה גם כן] של **זהב הוה** [היה]! ואם כן אין לשון המשנה מתיישבת היטב באופן זה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:12)

**אלא אמר רבא: אני וארי** (הגדול) **שבחבורה תרגימנא** [תרגמנו, הסברנו] זאת. ומעירים: **ומנו** [ומיהו] אותו "ארי שבחבורה" — **ר' חייא בר אבין: הכא במאי עסקינן** [כאן במה, באיזה אופן אנו עוסקים] — **כגון שאמרה היא לשלוחה "צא וקבל לי קדושי מפלוני, שאמר לי "התקדשי לי בדינר של כסף", והלך** המקדש **ונתן לו** לשליח **דינר של זהב; מר סבר** [חכם זה, תנא קמא, סבור] שיש בכך **קפידא** [הקפדה] והתכוונה דווקא לכסף ולא לזהב, **ומר סבר** [וחכם זה, ר' שמעון, סבור]: **מראה מקום היא לו** ואינה מדקדקת בכך, אלא מה בכוונתה שמה שיתן יקח השליח. **ומאי** [ומה פירוש הלשון] **"נמצא",** שהרי לכאורה ידוע היה שהוא של זהב — מדובר **דקא צייר בבליתא** [שהיה צרור בסמרטוט] ולא ידע השליח שהוא מקבל דינר אחר מכפי שאמרה לו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 48b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 48b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/48b:13)

**אמר אביי: ר' שמעון ורבן שמעון בן גמליאל ור' אלעזר כולהו סבירא להו** [כולם סבורים הם] שבכל הנחיה כזו בשליחות **מראה מקום הוא לו,** ואם עושה השליח שינוי בדבר שאינו משמעותי — אין אומרים שיש בכך הקפדה ולפיכך אין השינוי מבטל את השליחות. ומפרטים: **ר' שמעון** — **הא דאמרן** [זו שאמרנו] כאן, **רבן שמעון בן גמליאל** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: