## Steinsaltz on Kiddushin Daf 4a

###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:1)

**יציאה דכוותה קא** [שכמותה הוא] **ממעט,** שאף שביציאתה מאדון זה (בעליה) אין לו כסף, הרי ביציאתה מאדון אחר (האב) יש לו כסף.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:2)

ומקשים: **והא לא דמיא האי יציאה להאי יציאה** [והרי אינה דומה יציאה זו ליציאה זו], כי **התם נפקא** [שם, בשיחרורה, יצאה] **לה מרשות** ה**אדון לגמרי** ואין לה עוד כל קשר עימו, **והכא אכתי מיחסרא** [וכאן עדיין מחוסרת היא] **מסירה לחופה** ועד אז לא יצאה מרשות האב! ומשיבים: בכל זאת יש דמיון בין שתי היציאות, שכן **בהפרת נדרים מיהא נפקא לה מרשותיה** [על כל פנים יצאה לה מרשותו של אביה]. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **נערה המאורסה אביה ובעלה מפירין נדריה** ואין האב מפר לבדו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:3)

ושואלים מצד אחר: **והאי** [וכי זה] הכתוב **"ויצאה חנם"** (שמות כא, יא) **להכי הוא דאתא** [לכך, לדבר זה הוא שבא] ללמדנו? **הא מבעי ליה** [הרי צריך אותו] **לכדתניא** [למה ששנינו בברייתא], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: מה שנאמר **"ויצאה חנם"** — **אלו ימי בגרות** שאמה עבריה יוצאת מרשות האדון בהגיעה לבגרות, **"אין כסף"** — **אלו ימי נערות,** שבהגיעה לגיל הנערות יוצאת מרשותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:4)

**אמר רבינא: אם כן** שרק לשם לימוד זה בא הפסוק, **לימא קרא** [יאמר הכתוב] **"אן כסף",** בכתיב חסר, **מאי** [מה] משמעות הכתוב המלא, ביו"ד, **"אין כסף"** — הרי זה בא להדגיש וללמדנו דבר נוסף: **אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר, ומאן ניהו** [ומי הוא זה] — **ה****אב,** שלו יש זכות בכסף כאשר בתו יוצאת מרשותו כשמתקדשת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:5)

ומסבירים: **וממאי דדרשינן הכי** [וממה, מנין, שאנו דורשים כך] לומר שהמלה "אין" בכתיב מלא מלמדת שיש כאן הדגשה מיוחדת — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] לענין בת כהן שנישאה לישראל ונתאלמנה או נתגרשה: על מה שנאמר **"וזרע אין לה** ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל**"** (ויקרא כב, יג), שאם אין לה זרע מבעלה הישראלי מותרת לחזור ולאכול תרומה, דורשים:


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:6)

**אין לי אלא זרעה** ממש, **זרע זרעה מנין** שאף הוא בכלל זה? — **תלמוד לומר: "זרע אין לה"** — **עיין לה,** כלומר, חפש אחר זרע המתייחס אחריה. ועוד אמרו: **אין לי אלא זרע כשר, זרע פסול** (כגון ממזר) **מנין** שאף הוא נחשב כזרע? — **תלמוד לומר: "זרע אין לה",** וכוונתו — **עיין לה** כמבואר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:7)

ועל הלימוד האחרון שואלים: **והא אפיקתיה** [והרי הוצאת אותו], את הלימוד הזה, **ל**ענין **זרע זרעה!** ומשיבים: באמת **זרע זרעה לא איצטריך קרא** [הוצרך לכתוב מיוחד] שילמדנו דבר זה, כי כלל ידוע לנו ש**בני בנים הרי הן** נחשבים **כבנים,** ולכן **כי איצטריך קרא** [כאשר הוצרך הכתוב] שממנו דרשנו "עיין לה" — הרי זה **ל**ענין **זרע פסול.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:8)

ושואלים: **ותנא גופיה מנליה דדריש הכי** [והתנא עצמו מנין לו שהוא דורש כך] את המלה "אין" לשון "עיין"? ומשיבים: **אמרי** [אומרים]: **כתיב** [נאמר] **"מאן בלעם"** (במדבר כב, יד) **ו**כן נאמר **"מאן יבמי"** (דברים כה, ז) ש**לא כתיב בהו** [נאמר בהם] **יו"ד** שמכאן משמע שהמלה "אן" עצמה היא לשון שלילה. **והכא כתיב ביה** [וכאן נאמר בו] **יו"ד** ("אין"), **שמע מינה לדרשא** [למד מכאן שלדרשה] **הוא דאתא** [שבא] ללמוד מכאן גם לשון "עיין".


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:9)

ומעירים: **ואיצטריך למכתב** [והוצרך הכתוב לכתוב] פסוק המלמד ש**קידושיה לאביה, ואיצטריך למכתב** [והוצרך לכתוב] גם פסוק אחר המלמד ש**מעשה ידיה לאביה** ואין ללמוד אחד מהשני; **דאי כתב רחמנא** [שאילו היתה כותבת התורה] רק ש**קידושיה לאביה, הוה אמינא** [הייתי אומר] שהדין כן **משום** ש**לא טרחא בהו** [טרחה בהם] להשיגם ולכן הם לאביה, **אבל מעשה ידיה דקא טרחא בהו אימא דידה הוו** [שטרחה ועמלה בהם אמור ששלה הם], לכן צריך לכתוב שאף מעשה ידיה לאביה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:10)

**ו**להיפך: **אי אשמעינן** [אילו היה משמיע לנו] הכתוב רק לענין **מעשה ידיה** היינו אומרים שהם שייכים לאב משום **דקא מתזנא מיניה** [שהיא, הבת, ניזונת ממנו], מנכסיו של האב, **אבל קידושיה דמעלמא קאתי** [שמן העולם, ממקום אחר, באים הם] **לה אימא דידה הוו** [אמור ששלה הם], על כן **צריכא** [צריך] שייאמרו שני הדברים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:11)

א **גופא,** לגופה של הברייתא שהבאנו בענין אמה העבריה: **"ויצאה חנם"** שנאמר בכתוב — **אלו ימי בגרות,** שבהגיעה לבגרות הריהי יוצאת מרשות האדון, **"אין כסף"** — **אלו ימי נערות.** ושואלים: **ולכתוב רחמנא** [ושתכתוב התורה] שיוצאת כשמגיעה ל**נערות, ולא בעי** [יצטרך] לומר שיוצאת ב**בגרות,** שהרי אם בנערות יוצאה — בבגרות לא כל שכן!


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:12)

**אמר רבה: בא זה ולמד על זה,** שמאחר שלא נאמר במפורש שמדובר ביציאה בסימני נערות, לכן אילו היה רק כתוב אחד, היינו למדים ממנו על סימני בגרות בלבד, וסימני נערות יודעים אנו רק מפני הכפילות שבפסוק.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:13)

**מידי דהוה** [כמו שהוא] בלימוד לגבי **תושב ושכיר. דתניא** [שכן שנינו בברייתא] על הכתוב בענין אכילת תרומה נאמר: "תושב כהן ושכיר לא יאכל קודש" (ויקרא כב, י): **"תושב"** — **זה** עבד עברי ה**קנוי קנין עולם** (עבד נרצע), **"שכיר"** — **זה** עבד ה**קנוי קנין שנים** (שש שנים).


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:14)

ושואלים במדרש ההלכה: **יאמר תושב ולא יאמר שכיר, ואני אומר:** אם זה שהוא **קנוי קנין עולם אינו אוכל** בתרומה של בעליו הכהן, משום שאינו נחשב כרכושו, זה שהוא **קנוי קנין שנים לא כל שכן** שאינו אוכל?


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:15)

ומשיבים: **אילו** היה נאמר **כן, הייתי אומר: "תושב"** — **זה קנוי קנין שנים,** שלא היינו מבינים את משמעות המלה לעצמה. **אבל קנוי קנין עולם** — **אוכל.** ולכן **בא שכיר** (שהוא הקנוי לזמן מוגבל) **ולימד על** משמעות המלה **תושב,** ומכאן אנו יודעים **שאף על פי שקנוי קנין עולם** — **אינו אוכל,** וכך גם למדים מן הכפילות בכתוב לענין נערות ובגרות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:16)

**אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומים] הדברים? **התם** [שם] התושב והשכיר **תרי גופי נינהו** [שני גופים הם] **דכי נמי כתב רחמנא** [שגם אם היתה כותבת התורה] במפורש **תושב נרצע לא יאכל** בתרומה שאז היתה משמעות הדברים ברורה לגמרי **והדר כתב אידך** [ואחר כך היה כותב את האחר] קנין שנים, אף שהוא מיותר שהרי קל וחומר הוא, לא היה בכך קושי חמור, כי אמנם **הוה** [הרי נמצא] ה**שכיר מילתא דאתיא** [דבר שבא, נלמד] **בקל וחומר,** שאינו צריך להכתב, **ו**בכל זאת אין זה קשה כי כלל הוא: **מילתא דאתיא בקל וחומר טרח וכתב לה קרא** [דבר הבא, הנלמד, בקל וחומר לעיתים טורח וכותב אותו המקרא] ואין זה נחשב לייתור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:17)

**אלא הכא** — **חד גופא היא** [כאן, גוף אחד הוא] אותה שפחה **כי נפקא** [כאשר היא יוצאה] **לה בנערות,** בזמן **בגרות מאי בעיא גביה** [מה צריכה היא להיות עוד אצלו]? ואין טעם לומר שתצא בבגרות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:18)

**אלא אמר אביי:** יש לדחות את ההסבר הקודם שבא כתוב אחד ולימד על רעהו, ו**לא נצרכה** הלכה זו ש"ויצאה חינם" בבגרות **אלא לבגר** (בגרות) **דאילונית.** שהאיילונית אינה מביאה כלל סימני נערות (שתי שערות), ואינה מגיעה איפוא לכלל נערה, אלא שבהגיעה לגיל עשרים היא נחשבת מיד בוגרת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:19
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:19)

ואילו לא היתה מלמדת אותנו התורה שיוצאה גם בבגרות **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר]: דווקא **בנערות תיפוק** [תצא] האמה, אולם **בבגרות** בלבד **לא תיפוק** [תצא]. וכיון שלאיילונית אין נערות על כן לא תצא לעולם, לכן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הכתוב שיש גם יציאה בבגרות לבד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:20
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:20)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר בר רב אשי: ולאו** [והאם לא] **קל וחומר הוא? ומה סימנין** של נערות **שאין מוציאין** את הנערה **מרשות** ה**אב** לגמרי ועדיין יכול הוא לקדשה, בכל זאת **מוציאין** אותה **מרשות אדון, בגרות שמוציאה** אותה לגמרי **מרשות אב** — **אינו דין שמוציאה** אותה **מרשות** ה**אדון?** ואם כן מן הסברה נדע שיוצאה בבגרות, ואין צורך בפסוק מיוחד לצורך זה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 4a:21
[Steinsaltz on Kiddushin 4a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/4a:21)

**אלא אמר מר בר רב אשי: לא נצרכה** הלכה זו **אלא לעיקר זבינא** [המכירה] של **אילונית** לאמה. שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] כך: זו **דאתיא** [שמביאה] **סימני נערות** — **הוי זבינא** [יש בה מכירה], וזו **דלא אתיא** [שאין מביאה] **סימני נערות לא הוי זבינה זבינא** [אין מכירתה מכירה] משום שאי אפשר לקיים בה את כל האמור בכתוב, שהרי אין לה שחרור בזמן נערות.