## Steinsaltz on Kiddushin Daf 50b

###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:1)

**אינה מקודשת** בגללם, כיון **שמחמת קידושין הראשונים שלח** ולא נועדו הסבלונות לשם קידושין. **וכן קטן שקידש** אשה, שאין קידושי קטן כלום, וגם אם אחר כך, כשגדל, שלח לה מתנות אנו אומרים ששלחם רק על סמך קידושין ראשונים ולא נתכוון לקדשה עכשיו בהם — ולכן אינה מקודשת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:2)

א גמרא **וצריכא** [וצריך] שייאמרו כל הדינים הללו במשנה אף שלכאורה עניינם אחד; **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק במקדש שתי נשים ב**שוה פרוטה** היינו אומרים **איידי דקא נפיק ממונא מיניה טעי** [על ידי, מפני שהוציא ממון, כסף הראוי לקידושין, ממנו, הריהו טועה בכך] וסבור שיכול לקדש על ידי כך אף שתי נשים, ולכן אין הסבלונות ששלח אחר כך לשם קידושין. **אבל** אם קידש אשה ב**פחות משוה פרוטה, אימא** [אמור]: **יודע** אדם **שאין קידושין תופסין בפחות משוה פרוטה, ו**לכן **כי קא משדר** [כאשר הוא שולח] אחר כך **סבלונות** — **אדעתא** [על דעת, לשם] **קידושין קא משדר** [הוא שולח] ותתקדש בהם, ולכן צריך להשמיע במשנה שגם במקרה זה אינה מקודשת.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:3)

**ואי אשמעינן הני תרתי** [ואילו היה משמיע לנו את שני אלה בלבד] היינו אומרים **משום** שההבדל בהלכה **בין פרוטה לפחות משוה פרוטה לא קים להו לאינשי** [לא קיים, לא ברור להם לאנשים] לכן יכול להיות שאדם חושב שהקידושין הראשונים היו קידושין למרות שנעשו בפחות משווה פרוטה, ולכן את הסבלונות ששלח אחר כך, לא לשם קידושין נתן. **אבל קטן שקידש** — **הכל יודעין שאין קידושי קטן כלום, אימא: כי קא משדר** [אמור שכאשר הוא שוח] **סבלונות אדעתא דקידושי קא משדר** [על דעת, לשם, קידושין הוא ששלח] ותתקדש בהם, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] גם הלכה זו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:4)

ב **איתמר** [נאמר] שדנו אמוראים בבעיה הבאה: **רב הונא אמר: חוששין לסבלונות,** שמי שרצה לשאת אשה והתרצתה לכך ושלח לה מתנות בעדים — חוששים שמא לשם קידושין נשלחו, ואין האשה רשאית להנשא לאחר עד שתקבל גט מן הראשון. **וכן אמר רבה: חוששין לסבלונות. אמר רבה: ומותבינן אשמעתין** [ומקשים אנו על ההלכה שלנו], שהרי שנינו במשנתנו: **אף על פי ששלח סבלונות לאחר מכאן אינה מקודשת,** משמע שאין חוששים לסבלונות! **אמר ליה** [לו] **אביי: התם כדקתני טעמא** [שם במשנה יש לומר כמו ששנה את הטעם] **שמחמת קידושין הראשונים שלח** ואין חוששים שמא לשם קידושין אחרים הוא שולח. מה שאין כן במקרה שלא קידשה קודם, חוששים שמא מקדשה בסבלונות ששלח.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:5)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] את השמועה הזו בלשון אחרת: **אמר רבה: מנא אמינא לה** [מניין אומר אני אותה] את ההלכה הזו שחוששים לסבלונות — **כדקתני טעמא** [כפי ששנה את הטעם] במשנתנו: **שמחמת קידושין הראשונים שלח.** ונדייק: **הכא הוא דטעי** [כאן הוא שאין חוששים לקידושין, משום שטועה הוא] וסבור שכבר התקדשה לו האשה בקידושין הראשונים, ואין לו צורך עוד לקדשה. **הא בעלמא** [הרי בכלל], במקום שאין לו במה לטעות, אם הוא שולח סבלונות **הוו** [הריהם] **קידושין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:6)

**ואביי** דחה את הראיה ממשנתנו: אפשר לומר כי בלשון **"לא מיבעיא** [נצרכה] **" קאמר** [אמר, שנה התנא במשנתנו]; **לא מיבעיא בעלמא** [נצרכה בכלל], כלומר, כאשר לא קידש קודם לכן, ש**לא נחית** [ירד, הגיע] עדיין **לתורת קידושין כלל** ולא עלה על דעתו שיש בכך מעשה קידושין — אין חוששים לסבלונות, **אלא אפילו הכא** [כאן] במקרה של משנתנו **דנחית** [שכבר ירד] **לתורת קידושין** והתכוון לקדש את האשה **אימא הוו** [אמור שיהיו] הסבלונות נחשבים לו לשם **קידושין,** על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבמקרה זה אין חוששים לקידושין. נמצא איפוא שיש מקום לערער על הלכה זו של רב הונא ורבה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:7)

ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה], מה נאמר על הבעיה הזו, האם חוששים בסבלונות לקידושין? ומשיבים: **אמר רב פפא: באתרא דמקדשי והדר מסבלי** [במקום שהמנהג הוא שקודם מקדשים אשה ואחר כך שולחים מתנות] — **חיישינן** [חוששים אנו] שקידש קודם, או ששלח את המתנות לשם קידושין, שהרי אינם נוהגים לשלוח מתנות אלה בדרך אחרת. אבל במקום שבו **מסבלי והדר מקדשי** [שולחים מתנות ואחר כך מקדשים] — **לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:8)

ושואלים: אם זה מקום שבו **מקדשי והדר מסבלי** [מקדשים ואחר כל שולחים מתנות] — **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שאם שלח מתנות ודאי קידש קודם! ודוחים: **לא צריכא** [נצרכה] להשמיענו אלא במקרה **דרובא** [שרובם] של אנשי המקום **מקדשי והדר מסבלי** [מקדשים ואחר כך שולחים מתנות] **ומיעוטא מסבלי והדר מקדשי** [ומיעוט של אנשי המקום שולחים מתנות ואחר כך מקדשים]. **מהו דתימא** [שתאמר]: **ניחוש למיעוטא** [נחשוש למיעוט], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין חוששים למיעוט בכגון זה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:9)

**בעא מיניה** [שאל אותו] **רב אחא בר רב הונא מרבא: הוחזק שטר כתובה בשוק,** כלומר, אם אנשים ראו שטר כתובה לאשה זו, **מהו?** האם יש לחשוש משום כך שהיא נשואה? **אמר ליה** [לו]: **וכי מפני שמחזיק שטר כתובה בשוק, נחזיק בה כאשת איש?** שהרי שטר כתובה יכול אדם לכתוב אפילו קודם הקידושין, ואינו זקוק להסכמת האשה בזה וממילא אין בו כדי להוכיח שהיא נשואה. ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה מה נאמר עליה על בעיה זו] ומהי ההלכה? ומשיבים: **אמר רב אשי: באתרא דמקדשי והדר כתבי** [במקום שקודם מקדשים ואחר כך כותבים] **כתובה** — **חיישינן** [חוששים אנו] שהיו קידושין קודם, אבל במקום שבו **כתבי והדר מקדשי** [כותבים ואחר כך מקדשים] — **לא חיישינן** [אין אנו חוששים].


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:10)

ותוהים: אם ברור כי באותו מקום **מקדשי והדר כתבי** [מקדשים ואחר כך כותבים] אם כן **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שיש לחשוש שהיו קידושין לפני כן! ומשיב ים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא למקום ש**לא שכיח ספרא** [מצוי בו סופר באותו מקום]. **מהו דתימא** [מהו שתאמר] **ספרא** [הסופר] **הוא דאתרמי** [שהזדמן] לשם, ולכן הקדימו וכתבו את הכתובה כדי להשתמש בשירותיו של הסופר, והתכוונו לעשות את הקידושין לאחר מכן, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבכל זאת, כיון שמנהג המקום הוא לקדש קודם — יש לחשוש שהיו כאן קידושין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:11)

ג משנה **המקדש אשה ובתה, או אשה ואחותה כאחת,** שמקדש את שתיהן במעשה קידושין אחד (כגון שאמר "שתיכן מקודשות לי") — שתיהן **אינן מקודשות** כלל. **ומעשה בחמש נשים ובהן** (ביניהן) היו **שתי אחיות, וליקט אדם אחד כלכלה** (סל) **של תאנים. ושלהן היתה, ושל** פירות **שביעית היתה, ואמר "הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו", וקיבלה אחת מהן על ידי** (בשביל) **כולן. ואמרו חכמים: אין אחיות מקודשות.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:12)

ד גמרא על הלכה זו שבמשנה שאם מקדש בבת אחת שתי נשים — אין קידושין חלים, שואלים: **מנהני מילי** [מניין הדברים הללו]? **אמר רמי בר חמא:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: "ו **אשה אל אחתה לא תקח לצרר"** (ויקרא יח, יח) **התורה אמרה: בשעה** שהוא מקדשן כאחת, **שנעשו** בכך **צרות זו לזו, לא יהא לו** (אין חלים) **ליקוחים** (קידושין) **אפילו באחת מהם. אמר ליה** [לו] **רבא: אי הכי** [אם כך] אתה מפרש, **היינו דכתיב** [זה שנאמר] אחר כך בסוף הענין **"ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם"** (שם כט) — **אי** [אם] **קידושין לא תפסי** [תופסים] **בה כרת מי מחייב** [האם מתחייב]? שהרי אם לא תפסו קידושין לא בזו ולא בזו אף אם בא על אחת מהן אין היא נחשבת כאחות אשתו, ואין כאן מקום לחיוב כרת!


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:13)

**אלא אמר רבא: קרא** [הכתוב] מדבר באופן שעשה זאת **בזה אחר זה,** שקידש אשה אחת ואחר כך בא על אחותה, ובכך יש חיוב כרת. **ומתניתין** [ומשנתנו] יש לה הסבר **כ**דברי **רבה.** ש**אמר רבה: כל** דבר **שאינו בזה אחר זה,** שאין לו תוקף משפטי אם עושה אותו לאחר המעשה האחר, **אפילו** אם עושים את שניהם **בבת אחת** — **אינו** חל. ואף כאן, כיון שלא היה יכול לקדש אחת מהן אחר השניה, גם אם יקדש את שתיהן כאחת — אין לקידושין כל תוקף.


###### Steinsaltz on Kiddushin 50b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 50b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/50b:14)

ה **גופא** [לגופה] של אותה אמרה. **אמר רבה: כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו. איתיביה** [הקשה לו] **אביי** ממה ששנינו: