## Steinsaltz on Kiddushin Daf 54b

###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:1)

ומשיבים: **תרי תנאי נינהו** [שני תנאים הם] שנחלקו בענין זה **ו**שניהם **אליבא** [על פי שיטתו] של **ר' יהודה** והם חלוקים בדעותיהם אם נתקדשה ירושלים עצמה או לא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:2)

**אמר עולא משמיה** [משמו] של **בר פדא** שיטה אחרת בנושא זה, **אומר היה ר' מאיר: הקדש במזיד** — **מתחלל, בשוגג** — **אין מתחלל. ולא אמרו** שהקדש **בשוגג מתחלל** — **אלא לענין קרבן בלבד,** שאם חללו חייב להביא אשם מעילות. ומקשים: **וכי מאחר** ש**אין מתחלל** בשוגג, **קרבן במאי מחייב** [במה הוא מתחייב], הרי לא עשה דבר?!


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:3)

**אלא כי אתא** [כאשר בא] **רבין** מארץ ישראל לבבל **פריש משמיה** [פירש משמו] של **בר פדא, אומר היה ר' מאיר: הקדש במזיד** — **מתחלל, בשוגג אין מתחלל. ולא אמרו** כי **בשוגג מתחלל אלא לענין אכילה בלבד,** שכאשר אכל דבר של הקדש השתמש וכילה את ההקדש, ועל כך מביא קרבן, אבל כשמוציא מעות הקדש — אינו מתחלל, והכסף נשאר בקדושתו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:4)

א **אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אהבה: הלכה כ**שיטת **ר' מאיר במעשר** שני, שהוא נחשב לכל דבר כממון גבוה, **הואיל וסתם לן** [לנו] ה**תנא** במשנה אחרת **כותיה** [כמותו], **והלכה כ**שיטת **ר' יהודה בהקדש הואיל וסתם לן** [לנו] ה**תנא כותיה** [כמותו].


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:5)

ומבארים: משנה זו שסתמה **כר' מאיר במעשר, מאי** [מה] **היא** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **כרם רבעי** בשנתו הרביעית, לאחר שלוש שנים של ערלה שצריך להעלות את פירותיו לירושלים ולאכלם שם, **בית שמאי אומרים: אין לו חומש,** כלומר, אין צריך להוסיף על שוויו חומש אם הוא עצמו מחללו בכסף כדי להעלות את הכסף לירושלים כמו מעשר שני, **ואין לו ביעור** שאין חובה לבערו בערב פסח של השנה הרביעית לשמיטה שאז מבערים את כל המעשרות שלא ניתנו בשעתם. **ובית הלל אומרים: יש לו** חומש וביעור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:6)

ועוד, **בית שמאי אומרים: יש לו פרט ויש לו עוללות,** שהכרם בשנה זו נחשב כרכוש הבעלים ולכן חייב לתת ממנו מתנות העניים. **ובית הלל אומרים: כולו** הולך **לגת** לעשות ממנו יין, כיון שהוא של גבוה אינו חייב בהפרשת מתנות עניים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:7)

**מאי טעמא** [מה הטעם] של **בית הלל** — **גמרי** [למדים] הם בגזירה שווה **"קדש"** שנאמר ברבעי "קודש הלולים לה'" (ויקרא יט, כד) מ**"קדש"** הנאמר גבי **מעשר** שני שנאמר עליו "קודש לה'" (ויקרא כז, ל); **מה מעשר יש לו חומש ויש לו ביעור** — **אף כרם רבעי יש לו חומש ויש לו ביעור. ובית שמאי לא גמרי** [אינם לומדים] **"קדש" "קדש" ממעשר.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:8)

ומעתה נברר את שיטתם בנוגע לחיוב פרט ועוללות מכרם רבעי: **ובית הלל** ש**אומרים** שדין רבעי **כמעשר, כמאן סבירא להו** [כדעת מי הם סבורים] בדין מעשר? **אי** [אם] **כ**שיטת **ר' יהודה אמאי** [מדוע] **כולו לגת?** **האמר** [הרי אמר] ר' יהודה ש**מעשר** שני עצמו **ממון הדיוט הוא** ולדעתו צריך להתחייב בפרט ועוללות! **אלא לאו** [האם לא] שהם סבורים **כ**שיטת **ר' מאיר** שמעשר שני ממון גבוה הוא. משמע מסתם משנה זו שהלכה כר' מאיר, שכן הלכה כבית הלל בכל מקום.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:9)

ואותה משנה שבה סתם לנו התנא **כ**שיטת **ר' יהודה בהקדש מאי** [מה] **היא** — **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **שילח** שליח לקנות לו דבר ונתן לו בטעות מעות הקדש, אם שילח **ביד פיקח ונזכר** בעל הבית שהן מעות הקדש **עד שלא הגיע** השליח **אצל** ה**חנווני** — **חנווני מעל לכשיוציא** את הכסף לצרכי עצמו. משמע שמועלים בהקדש אף בשוגג.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:10)

ושואלים: **וכ**שיטת **ר' יהודה במעשר מי** [האם] **לא תנן** [שנינו] סתם משנה כשיטתו? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **הפודה מעשר שני שלו,** של עצמו — **מוסיף עליו חמישיתו, בין** שהיה המעשר **משלו בין שני** **תן לו במתנה.** ונברר, **מני** [כשיטת מי היא] משנה זו? **אילימא** [אם תאמר] שכשיטת **ר' מאיר היא** — אולם לדעתו **מי מצי יהיב ליה** [האם יכול לתת אותו] **במתנה? והאמר** [והרי אמר]: **מעשר** שני **ממון גבוה הוא,** וכיון שאינו שלו ודאי אינו יכול לתתו במתנה לאחר! **אלא לאו** [האם אין זאת] שיטת **ר' יהודה** שמעשר שני ממון הדיוט הוא, הרי שיש סתם משנה אף כשיטתו!


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:11)

ודוחים: **לא, לעולם** שיטת **ר' מאיר** היא **והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] לא שנתן לו מעשר ממש במתנה, אלא **כגון דיהיב ניהליה בטיבליה** [שנתן לו את כל התבואה בטיבלה] כשהיא עדיין טבל, בלתי מעושרת. שבתוך מה שנתן יש גם מעשר שעדיין לא הופרש בפועל. **וקסבר** [וסבור הוא]: **מתנות שלא הורמו** (שעדיין לא הפריש אותן) **כמי שלא הורמו דמיין** [הן נחשבות], שכיון שעדיין לא הופרשו אין בהן דיני קדושה השייכים בהן, ולכן יכול לתת אותן במתנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:12)

ומביאים עוד ראיה שסתם כר' יהודה, **תא שמע** [בוא ושמע]: **הפודה נטע רבעי שלו,** של עצמו — **מוסיף עליו חמישיתו, בין** שהיה זה **מ**מטע **שלו, בין שניתן לו במתנה.** ונברר: **מני** [שיטת מי היא]? **אילימא** [אם תאמר] כי שיטת **ר' מאיר** היא — **מי מצי יהיב ליה** [האם יכול לתת אותו]? **והא גמרי** [והרי לומדים] גזירה שווה **"קדש" "קדש" ממעשר** ולכן מוסיף עליו חומש, אם נלמד את הגזירה שווה שכשם שמעשר ממון גבוה הוא ואינו יכול לתת במתנה גם נטע רבעי אינו יכול לתת! **אלא לאו** [האם לא] שיטת **ר' יהודה** היא?


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:13)

ודוחים: **לעולם** שיטת **ר' מאיר** היא, **והכא במאי עסקינן** [וכאן במה אנו עוסקים] לא שנתן לו את פירות הנטע רבעי כאשר היו כבר בשלים, אלא **כגון דיהיב** [שנתן] את הפירות **כשהוא סמדר** (לפני שהבשילו). **ודלא** [ושלא] **כ**שיטת **ר' יוסי,** ש**אמר** ש**סמדר** לענין ערלה **אסור, מפני שהוא** כבר **פרי.** שר' מאיר סבור שאין הסמדר נחשב לפרי, ואין דיני ערלה ונטע רבעי חלים עליו אלא לאחר שיבשיל, ויכול ליתנם במתנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:14)

ועוד ראיה מביאים, **תא שמע** [בוא ושמע]: המוכר מעשר שני שלו לחבירו ו**משך הימנו** הקונה **מעשר ב**שווי **סלע** (מטבע), **ולא הספיק לפדותו עד שעמד** ערכו **בשתים** בשני סלעים ועדיין לא שילם למוכר — **נותן** הקונה **סלע** למוכר, **ו**נמצא **משתכר** (מרוויח) **בסלע, ומעשר שני שלו** הוא, שהרי נקנה לו בשעה שמשך. ונברר: **מני** [שיטת מי היא]? **אילימא** [אם תאמר] כי שיטת **ר' מאיר** היא — **אמאי** [מדוע] **משתכר בסלע?** הלא בהקדש **"ונתן את הכסף וקם לו"** (ראה ויקרא כז, יט) **אמר רחמנא** [אמרה תורה], שאין קונים מן ההקדש אלא לאחר מתן הכסף, והרי ברשות ההקדש עלה ערכו! **אלא לאו** [האם לא] שיטת **ר' יהודה** היא הסבור שמעשר שני הוא ממון הדיוט, ואף לענין דיני קניינים דינו כן שהקנין נגמר בשעת המשיכה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:15)

ואומרים: אכן **לעולם** הלכה זו כשיטת **ר' יהודה** היא, ואולם בכל זאת אנו אומרים שפוסקים בעיקרו של דבר כר' מאיר כי **והכא חד סתמא** [וכאן יש סתם אחד] שסתמה המשנה כר' יהודה, **ו**אילו **הכא תרי סתמי** [כאן יש שני סתמים] שפעמיים נשנתה המשנה ממנה מבואר שדעת בית הלל כר' מאיר במסכת מעשר שני ובמסכת עדויות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 54b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/54b:16)

ומקשים: **ואי סתמא** [ואם הסתם] הוא ב**דוקא** שלמדים הלכה ממנו, **מה לי** אם היה זה **חד סתמא** [סתם אחד] **מה לי תרי סתמי** [שני סתמים]?! אלא **אמר רב נחמן בר יצחק: הלכה כ**שיטת **ר' מאיר הואיל ותנן בבחירתא כוותיה** [ושנינו במסכת הנבחרת, מסכת עדויות, כשיטתו]. שכיון שיש במסכת זו דברי עדות מדוייקים — עליה יש לסמוך יותר מאשר על מסכת אחרת.