## Steinsaltz on Kiddushin Daf 56b

###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:1)

**כשברח** המוכר כשהכסף בידו, ואין לנו דרך לבטל את המיקח ולהחזיר את הכסף למקומו. ומעירים: **וטעמא** [והטעם דווקא] ש**ברח, הא** [הרי] אם **לא ברח קנסינן** [היינו קונסים] את ה**מוכר** ויחזרו המעות. ושואלים: **ונקנסיה** [ונקנוס] את ה**לוקח** שיעלה מעות אחרים לירושלים! ומשיבים: **לאו עכברא גנב** [לא העכבר גונב] **אלא חורא גנב** [החור גונב], שאין העכבר גונב דברים אלא אם כן יש לו חור להחביא בו, ואף כאן לולא מוכר זה לא היה הכסף מתחלל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:2)

ותוהים: **ואי** [ואם] **לא עכברא** [העכבר] **חורא מאי קעביד** [החור מה עשה]? וכיון ששניהם שותפים בדבר יש לקנוס גם אותו! ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר לומר] ש**כל היכא דאיכא איסורא** [מקום שנמצא האיסור] — **התם קנסינן** [שם אנו קונסים] ומכיון שהאיסור (מעות המעשר) הוא כעת ביד המוכר — קונסים אותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:3)

א משנה **המקדש ב**פירות **ערלה,** או **בכלאי הכרם,** או **בשור הנסקל,** או **בעגלה ערופה,** או **בצפורי מצורע,** או **בשער נזיר,** או **ב****פטר חמור,** או ב**בשר בחלב,** או ב**חולין שנשחטו בעזרה** שכל אלה הם איסורי הנאה — **אינה מקודשת.** אבל אם **מכרן וקידש בדמיהן** — **מקודשת,** ואין אומרים שהכסף שבידו שקיבל תמורת איסור הנאה אף הוא אסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:4)

ב גמרא ומבררים: **בערלה מנלן** [מניין לנו] שהפירות אסורים בהנאה? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: ממה שנאמר "שלוש שנים יהיה לכם **ערלים לא יאכל"** (ויקרא יט, כג), **אין לי אלא** ללמוד **איסור אכילה,** איסור **הנאה מנין? שלא יהנה ממנו** באופן אחר, **ולא יצבע בו** (אם היה זה פרי שאפשר להשתמש בו לצביעה) **ולא ידליק בו את הנר** (אם אפשר להפיק ממנו שמן)? — **תלמוד לומר: "וערלתם ערלתו"** (שם) — **לרבות את כולם,** שכל הנאה ממנו אסורה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:5)

ג **בכלאי הכרם מנלן** [מניין לנו] שהם אסורים בהנאה? **אמר חזקיה: אמר קרא** [הכתוב]: **"**לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזריע ותבואת הכרם" (דברים כב, ט), ומפרש **"פן תקדש"** — **פן תוקד אש,** שאת זרע הכלאים צריך לשרוף באש, שאין לו כל דרך ליהנות מהם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:6)

**רב אשי אמר** אפשר לפרש כפשוטו: **פן יהיה קדש** ואסור בהנאה. ותוהים להסברו של רב אשי: **אי** [אם] כן אפשר לומר: **מה קדש תופס את דמיו,** שאם מוכרים את הקודש הרי הכסף הזה שקיבלו עבורו נכנס בקדושה זו **ו**הוא עצמו **יוצא לחולין, אף כלאי הכרם תופס את דמיו ויוצא לחולין,** והרי מן המשנה למדנו שאינו כן! **אלא מחוורתא** [מחוור, ברור] **כ**דברי **חזקיה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:7)

ד וממשיכים עוד לברר: **"שור הנסקל" מנין** שהוא אסור בהנאה? ומשיבים: **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ממשמע שנאמר** בשור שהרג אדם **"סקול יסקל השור"** (שמות כא, כח) **איני יודע ש**על ידי סקילה **נבילה היא, ונבילה אסורה באכילה?** אם כן **מה תלמוד לומר "**ו**לא יאכל את בשרו"** (שם) — **מגיד לך שאם שחטו לאחר שנגמר** בבית דין **דינו** להריגה, אפילו לפני שנסקל — **אסור באכילה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:8)

**בהנאה מנין** שהוא אסור? **תלמוד לומר: "ובעל השור נקי"** (שם). ושואלים: **מאי משמע** [מה המשמעות], כיצד נובע מן הביטוי "ובעל השור נקי" שהשור אסור בהנאה? **שמעון בן זומא אומר: כאדם שאומר לחבירו "יצא פלוני נקי מנכסיו ואין לו בהם הנאה של כלום",** וכך הוא מפרש "בעל השור נקי" — כלומר, אין לו שום דבר מן השור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:9)

ושואלים: **ממאי דהאי** [מנין שהכתוב הזה] **"לא יאכל את בשרו" להיכא דשחיט** [למקום, למקרה ששחט] אותו **לאחר שנגמר דינו הוא דאתא** [שבא]? **דילמא היכא דשחיט** [שמא היכן ששחט] **לאחר שנגמר דינו שרי** [מותר] באכילה, **והא** [וזה] שכתוב **"לא יאכל"** — **היכא דסקליה מיסקל** [במקום שסקלו אותו] **הוא דאתא** [שבא] ולא לאסור באכילה שהרי הוא נבילה, אלא לאוסרו בהנאה, **וכ**שיטת **ר' אבהו** ש**אמר** בשם **ר' אלעזר.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:10)

ש**אמר ר' אבהו אמר ר' אלעזר: כל מקום** בתורה **שנאמר** בו **"לא יאכל" "לא תאכל" ו"לא תאכלו"** — **אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה** במשמע, שלא רק אכילת הדבר עצמו אסורה אלא גם כל הנאה אחרת בכלל אכילה, שהרי היא ניתנת להמרה בדבר הראוי לאכילה. **עד שיפרט לך הכתוב כדרך שפרט לך בנבילה** (דברים יד, כא) שמותר ליהנות ממנה. ואם כן מדוע לא נפרש כך גם כאן!


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:11)

ומשיבים: **הני מילי היכא דנפקא לן** [דברים אלה אמורים במקום שיוצא לנו] **איסור אכילה מ"לא יאכל",** ואז מפרשים שהכוונה היא — לא יאכל בכל דרך, אבל **הכא** [כאן] **איסור אכילה מ****"סקול יסקל" נפקא** [יוצא, נלמד] שכיון שנסקל ולא נשחט הרי הוא נבילה ואסור באכילה. **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש"לא יאכל את בשרו" **לאיסור הנאה הוא דכתיב** [שנאמר] **נכתוב קרא** [שיאמר הכתוב] **"לא יהנה",** ולמה לו לכתוב בלשון אכילה ("לא יאכל") הרי איסור אכילה לא נלמד מכאן,


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:12)

**אי נמי** [או גם כן] אפילו היה נאמר שננקוט כבשאר איסורי הנאה בלשון **"לא יאכל"** בלבד, התוספת **"את בשרו" למה לי?!** אלא ודאי כוונת המילים "את בשרו" ללמדנו ש**אף על גב דשחטיה** [אף על פי ששחטו] לאחר שנגמר דינו לסקילה ונעשה **כעין בשר** אחר שאינו נבילה — בכל זאת **אסור** באכילה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:13)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **מר זוטרא: ואימא הני מילי** [ואמור שדברים אלה] שנאסר באכילה אמורים דווקא **היכא** [במקום] ש**בדק** אבן **צור** חדה ומצא שאין בה פגימה **ושחט בה** שזו שחיטה כשירה, שהרי **מיחזי** [נראית] **כסקילה** שאין להבדיל אם זרק עליו אבן או שחטו באבן, **אבל** אם **שחטיה** [שחט אותו] **בסכין** — **לא,** אינו כן, ויהא מותר! ותוהים: ולמה עולה על דעתך להבחין בין שחיטה בסכין לשחיטה בצור **מידי סכין באורייתא כתיב** [וכי סכין כתובה בתורה]? שהרי בתורה נאמר רק שיש לשחוט בדבר הראוי לשחוט בו. **ועוד תניא** [שנויה ברייתא] במפורש: **בכל שוחטין, בין בצור, בין בזכוכית, בין בקרומית** (קליפה) **של קנה,** ואם כן אין הבדל בהלכה בין סכין לצור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:14)

ושואלים: **והשתא דנפקא לן** [ועכשיו שיצא לנו, שלמדנו] **איסור אכילה ואיסור הנאה** בש ור הנסקל **תרוייהו** [שניהם] **מ"לא יאכל"; האי** [אותו] כתוב **"בעל השור נקי" למאי אתא** [לצורך מה בא]? ומשיבים: **להנאת עורו,** ללמד שגם מעורו אסור ליהנות. שלולא כתוב זה **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: כי כיון ש**"לא יאכל את בשרו" כתיב** [נאמר] ולכן אולי **בשרו אסור ועורו מותר,** ולכן נצרך לומר "ובעל השור נקי" לאסור אף את עורו בהנאה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:15)

ושואלים: **ולהנך תנאי** [ולאותם תנאים] **דמפקי ליה האי** [שמוציאים אותו את הביטוי הזה] **"בעל השור נקי" ל**ענין **חצי כופר,** שאם השור הנוגח היה שור תם, אין בעליו משלם חצי כופר נפש של הנהרג, אף כי בכלל בעל שור תם משלם חצי נזק. **ולדמי ולדות** אם גרם השור להפיל עוברה של אשה, שאינו משלם, שלענין זה נאמר שהוא נקי. אם כן איסור **הנאת עורו מנא להו** [מניין להם]?


###### Steinsaltz on Kiddushin 56b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 56b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/56b:16)

ומשיבים: הם למדים זאת **מ**מה שנאמר **"את בשרו",** "את" משמעו תוספת, וכאן הכוונה את **הטפל,** הנוסף, **לבשרו,** כלומר, עורו. ושואלים: **ואידך** [והאחר] שלא למד באופן זה מה דורש הוא מ"את בשרו"