## Steinsaltz on Kiddushin Daf 57b

###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:1)

**מוקצה** בהמה שהיקצו אותה לקרבן לעבודה זרה, או **נעבד** (בעל חיים שהוא עצמו נעבד כעבודה זרה) ש**בעלי חיים נינהו** [הם] **ואסירי** [ואסורים] בכל זאת! ומשיבים: בכל זאת יש לחלק: **כי אסירי** [כאשר הם אסורים] הרי זה **לגבוה,** לשמש כקרבן, אבל **להדיוט מישרא שרי** [מותרים הם].


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:2)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **ר' ירמיה: הרי** בהמה שהיתה **רובע** של אשה או **נרבע** לזכר **בעדים,** ש**בעלי חיים נינהו** [הם] **ואסירי** [ואסורים] בהנאה, שאף הם נסקלים ומשעה שנגמר דינם אסורים בהנאה, הרי שיש בעלי חיים האסורים לעולם! **אלא** יש לומר בדרך שונה במקצת: **אמר ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' שמעון בן יוחי: לא מצינו רוב בעלי חיים שאסורים** מחיים, ולכן מסתבר שהריבוי במקרא בא לאסור מעין הרוב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:3)

**דבי** [בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה] הסבר אחר: ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ושלח** את הציפור החיה **על פני השדה"** (ויקרא יד, ז), לומר שדינה של הציפור המשולחת הוא **כשדה, מה שדה מותרת** — **אף האי נמי** [אף זו הציפור גם כן] **מותרת.** ושואלים: **האי** [והמלה הזו] **"שדה" להכי** [לכך] **הוא דאתא** [שבאה] ללמד? **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [אותו ביטוי נצרך לו לכפי ששנינו] בברייתא אחרת: מה שנאמר **"שדה"** הרי זה בא ללמד **שלא יעמוד ביפו ויזרקנה** את הציפור המשתלחת **לים,** או יעמוד **בגבת ויזרקנה למדבר, ושלא יעמוד חוץ לעיר ויזרקנה בתוך העיר. אלא כל שעומד בעיר ויזרקנה חוץ לחומה** לשדה. הרי שמן המלה "שדה" למדים שישלחנה על פני השדה ולא למקום אחר!


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:4)

**ואידך** [והאחר] הלומד מן המלה "שדה" לענין היתר הנאה, אומר: **אם כן** שרק לצורך זה נכתבה המלה **ניכתוב קרא** [יאמר הכתוב] **"שדה", מאי** [מה] מה משמעות ההדגשה בלשון **"השדה"** — **שמע מינה תרתי** [למד מכאן שני דברים], הן לענין המקום, והן לענין היתר הנאה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:5)

**רבא אמר** סברה אחרת יש בכך: **לא אמרה תורה "שלח" לתקלה,** שתיווצר על ידי כך תקלה לבריות. שאם היתה צפור זו אסורה, לא היתה התורה מצוה לשלח אותה, שמא יזדמן שייכשלו בה בני אדם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:6)

א בין הדברים האסורים בהנאה שנינו במשנה **גם את** **שער** ה**נזיר.** ושואלים: **מנלן** [מניין לנו] שהוא אסור בהנאה? ומשיבים: ש**אמר קרא** [הכתוב] בנזיר **"קדש יהיה גדל פרע שער ראשו"** (במדבר ו, ה), לומר: **גידולו** (שערו) **יהיה קדוש.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:7)

ועל כך שואלים: **אי** [אם] כך נאמר: **מה קודש תופס את דמיו** כאשר מוכרים אותו, שהדמים נעשים הקדש **ו**הוא עצמו **יוצא לחולין** — **אף שער נזיר** יהא **תופס את דמיו** לקדושה **ו**הוא עצמו **יוצא לחולין!** ודוחים: **מי קרינן** [האם אנו קוראים] במקרא כאן לשון **"קודש"?** הלא **"קדוש" קרינן** [קוראים אנו]. ו"קדוש" פירושו שחלה רק עליו קדושה, ולא שהוא עצמו קודש ויכול לקדש אחרים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:8)

ב עוד שנינו במשנה בין הדברים האסורים בהנאה **"בפטר חמור".** ומציעים: **נימא מתניתין** [האם נאמר שמשנתנו] ש**לא כ**שיטת **ר' שמעון, דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **פטר חמור אסור בהנאה,** אלו **דברי ר' יהודה, ור' שמעון מתיר. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:** אפשר לומר כי במשנתנו מדובר בפטר חמור **לאחר עריפה, ו**אז ל**דברי הכל** הוא אסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:9)

ג עוד שנינו במשנה בין הדברים האסורים בהנאה **בשר בחלב.** ומבררים: **מנלן** [מניין לנו] שהוא אסור בהנאה? — **דתנא דבי** [ששנה החכם בבית מדרשו] של **ר' ישמעאל:** נאמר **"לא תבשל גדי בחלב אמו" שלש פעמים** (שמות כג, יט; שמות לד, כו; דברים יד, כא) ולמה נאמרו? — **אחד** ללמד **איסור אכילה, ואחד** — **איסור הנאה, ואחד** — **איסור בישול.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:10)

ומעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כי האי תנא** [כשיטת תנא זה]. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' שמעון בן יהודה אומר: בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה, שנאמר "כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו"** (דברים יד, כא) **ולהלן הוא אומר** בענין איסור נבילה **"ואנשי קדש תהיון לי"** (שמות כב, ל). **מה להלן** באיסור נבילה **אסור באכילה ומותר בהנאה,** כמפורש בתורה שמותר למוכרה לגוי — **אף כאן** בשר בחלב **אסור באכילה ומותר בהנאה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:11)

ד בין איסורי הנאה שאין מקדשים בהם אשה נמנו גם חולין שנשחטו בעזרה. ושואלים: **וחולין שנשחטו בעזרה** ששנינו **מנא הני מילי** [מניין הדברים הללו] שהם אסורים בהנאה? **אמר** **ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' מאיר, אמרה תורה: שחוט לי,** כלומר, קרבנות לשם ה' — **בשלי,** בתוך התחום שלי, כלומר, במקדש. **ושלך** את בהמות החולין שאתה לוקח לצרכך לאכילתך — **בשלך,** בתוך התחום שלך מחוץ למקדש. **מה שלי בשלך אסור,** שאם שוחט אדם בהמת קדשים מחוץ למקדש הריהי אסורה בהנאה — **אף שלך** בהמת חולין **בשלי** בתחום המקדש — **אסור** בהנאה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:12)

ויש לשאול: **אי** [אם] כך נאמר גם: **מה שלי בשלך** שאם שחט בהמת קדשים בחוץ **ענוש כרת** על כך, **אף שלך בשלי,** השוחט חולין בעזרה יהא **ענוש** אף הוא **כרת?** על כך **אמר קרא** [הכתוב]: **"**איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב... **ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן לה'... ונכרת"** (ויקרא יז, ג–ד) למעט שרק **על קרבן** שמקריב מחוץ לאהל מועד — **ענוש כרת,** ואילו **על חולין שנשחטו בעזרה** — **אין ענוש כרת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:13)

ומקשים: כיון שדינים אלה אכן נבדלים בהלכה **איכא למיפרך** [יש אם כן מקום לפרוך] את ההשוואה מעיקרה ולומר: **מה לשלי בשלך** — **שכן ענוש כרת** ולפיכך יש מקום לומר שנאסר גם בהנאה, תאמר בחולין שנשחטו בעזרה שאין ענוש כרת — אינו נאסר בהנאה! ואין איפוא ללמוד מכאן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:14)

**אלא אמר אביי: מהכא** [מכאן] אפשר ללמוד: נאמר בקרבנות **"ושחטו" "ושחט אתו" "ושחט אתו"** (שם ג, ב. שם ח. שם יג) **תלתא קראי יתירי** [שלושה כתובים יתירים], שהלא יכול היה לכתוב "ושחט", **מה** אם כן **תלמוד לומר?**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:15)

— **לפי שנאמר "כי ירחק ממך המקום... וזבחת..."**(דברים יב, כא), לומר: **ברחוק מקום** מן המקדש **אתה זובח** חולין **ואי** (אין) **אתה זובח במקום קרוב,** וכוונת הכתוב: **פרט לחולין, שלא ישחטו בעזרה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:16)

**ואין לי אלא תמימים,** בהמות שאין בהן מום, **הראוים ליקרב, מנין** שאיסור זה בא **לרבות** אף **בעלי מומין** שאינם ראויים לקרבן? — יש לומר **מרבה אני את בעלי מומים שכן** הם על כל פנים מ**מין המכשיר** (שהוא כשר) לקרבן. **מנין לרבות את החיה** אף שאינה ממין הבא לקרבנות כלל, שאסור אף אותה לשחוט בעזרה — **מרבה אני את החיה שהיא** נאכלת **בשחיטה כבהמה. מנין לרבות את העופות** שאין מצות שחיטה מפורשת בהם בתורה, שגם אותם אסור לשחוט בעזרה — **תלמוד לומר: "ושחטו" "ושחט אתו" "ושחט אתו"** שלושה כתובים יתירים. ולמדנו גם מן הכתוב למעט בעלי מומין, חיה ועופות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:17)

**יכול לא ישחוט** לכתחילה **ואם שחט** בדיעבד **יהא מותר** — **תלמוד לומר: "כי ירחק ממך המקום... וזבחת... ואכלת...",** לומר: **מה שאתה זובח ברחוק מקום,** שלא במקדש — **אתה אוכל, ואי אתה אוכל מה שאתה זובח במקום קרוב,** כלומר, **פרט לחולין שנשחטו בעזרה**


###### Steinsaltz on Kiddushin 57b:18
[Steinsaltz on Kiddushin 57b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/57b:18)

**. ואין לי אלא תמימים**