## Steinsaltz on Kiddushin Daf 58b

###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:1)

**אמר ליה** [לו] רב הונא: **הוצאה את** [מוצא אתה]. **איכסיף** [התבייש] ר' חייא בר אבין, **הוא סבר: משמעתא קאמר ליה** [מן השמועה הזו, אמר לו], שהבין שרצה רב הונא לומר לו: מוצא אתה מדבר הלכה זו. מכיון שראה רב הונא שהתבייש רב חייא בר אבין **אמר ליה** [אמר לו]: **הכי קאמינא** [כך אמרתי, לכך התכוונתי]: **רב אסי** מהעיר **הוצל קאי כותיך** [עומד בשיטתך], כלומר, התכוונתי לומר "הוצלאה את" — הולך אתה בשיטת איש הוצל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:2)

מציעים: **נימא כתנאי** [האם נאמר שיש מחלוקת תנאים] בדבר, ששנינו: **הגונב טבלו של חבירו** — **משלם לו דמי טבלו של חבירו,** אלו **דברי רבי. ר' יוסי בר' יהודה אומר: אינו משלם אלא דמי חולין שבו. מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בזה הם חלוקים] **דמר סבר** [שחכם זה, רבי, סבור]: **טובת הנאה** נחשבת כ**ממון,** ולכן צריך לשלם את דמי הטבל כולו, שהם קצת יותר מדמי החולין בלבד, שהרי יש לו גם טובת הנאה — בתרומות ומעשרות, שיכול לתיתם לאיזה כהן שירצה. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יוסי בר' יהודה, סבור]: **טובת הנאה אינה** נחשבת כ**ממון** ולכן אין הגנב חייב לשלם לו דמי טובת ההנאה שיש לו מהתרומות והמעשרות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:3)

ודוחים: **לא, דכולי עלמא** [לדעת הכל] **טובת הנאה אינה ממון, והכא** [וכאן] מדובר **בטבלים שנפלו לו** בירושה **מבית אבי אמו** ה**כהן,** ו**ב**בעיה האם **מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין** [נחשבות] ורכוש סבו הם, **קמיפלגי** [חלוקים הם]. **מר סבר** [חכם זה, רבי, סבור]: **כמי שהורמו דמיין** [הן נחשבות] והנכד ירש את הקנין הממוני של תרומה זו מסבו הכהן ולפיכך משלם לו הגנב גם דמי התרומה ומעשרות. **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יוסי בר' יהודה, סבור]: **לאו כמי שהורמו דמיין** [לא כמו שנתרמו הן נחשבות], וממילא חייב הוא להפריש בעצמו, ואין לו בהם אלא טובת הנאה שאינה ממון ומשום כך מחזיר לו הגנב רק דמי חולין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:4)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **כמי שהורמו דמיין** [הן נחשבות] **וטובת הנאה אינה ממון,** ואינם חולקים בישראל שנפלו לו טבלים מאבי אמו כהן, **ו**אולם **הכא** [כאן] **ב**דברי **שמואל קמיפלגי** [הם חלוקים]. ש**אמר שמואל:** אפילו **חיטה אחת** שנותן בתרומה **פוטרת** מדין תו רה **את הכרי** כולו, שמן התורה אין לתרומה שיעור כלל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:5)

**דמר אית ליה** [שחכם זה, רבי, יש לו, הריהו מקבל] את דברי **שמואל** ולכן צריך הגנב להחזיר לו את כל הטבל, שכיון שאין לתרומה שיעור, יכול הבעלים לומר לו "פוטר אני את תבואתי בחיטה אחת לתרומה וכל השאר הוא חולין". **ומר** [וחכם זה, ר' יוסי בר' יהודה] **לית ליה** [אין לו, אינו מקבל] את דברי **שמואל** ולכן צריך לנכות מן הטבל שיעור תרומה שהוא לפחות אחד לשישים מהתבואה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:6)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **דכולי עלמא לית להו** [לדעת הכל אין להם, אינם מקבלים] את דברי **שמואל והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם] של **רבי,** שאף שאין טובת הנאה נחשבת ממון מכל מקום **קנסוהו רבנן** [קנסו חכמים] **לגנב** שלא תשאר בידיו התרומה שגנב.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:7)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **דכולי עלמא אית להו** [לדעת הכל יש להם, הם מקבלים] את דברי **שמואל** וחטה אחת פוטרת את כל הכרי **והכא היינו טעמא** [וכאן זהו הטעם] של **ר' יוסי בר' יהודה:** ש**קנסוהו רבנן** [חכמים] **לבעל הבית,** משום ש**לא איבעי ליה לשהויה לטיבליה** [היה צריך לו להשהות את טבלו] והיה צריך לתת תרומה מיד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:8)

**תנן** [שנינו במשנתנו]: **המקדש בתרומות, ובמעשרות, ובמתנות, במי חטאת, ובאפר פרה** — **הרי זו מקודשת ואף על פי** שהוא **ישראל. ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **הנוטל שכר לדון** — **דיניו בטלים,** הנוטל שכר **להעיד** — **עדותו בטלה, להזות** מי חטאת על טמא מת, **ולקדש** מי חטאת על ידי נתינת אפר הפרה בהם — **מימיו** נחשבים כ**מי מערה,** סתם מים סרוחים, **ואפרו אפר מקלה,** אפר שריפה סתם. ואם כן, אם מקדשה במים אלה, הריהו כמקבל שכר עבור מלאכת קודש, וכל ערך המים והאפר בטל, ואין כאן קידושין!


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:9)

**אמר אביי: לא קשיא** [אין זה קשה] **כאן בשכר הבאה ומילוי** מי החטאת בכלי, שעבור טירחה זו רשאי לקבל שכר ומשום כך הרויחה על ידו את שכר הבאתם ומקודשת, **כאן** בברייתא של הנוטל שכר להזות ולקדש, מדובר **בשכר הזאה וקידוש** עצמם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:10)

ומעירים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן] מן הלשון שכך הוא פירוש הדברים **דקתני הכא** [ששנה כאן] במשנתנו **"**מקודשת **במי חטאת ובאפר פרה"** כאשר כל אחד מהם הוא מובדל ועדיין לא עירב המים באפר. **וקתני התם** [ושנה שם] **"להזות ולקדש",** כלומר, שמקבל שכר על ההזאה והקידוש. ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:12)

א משנה **האומר לחבירו "צא וקדש לי אשה פלונית", והלך** השליח **וקדשה לעצמו** — הרי זו **מקודשת לשני. וכן האומר לאשה "הרי את מקודשת לי לאחר שלשים יום" ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום** — **מקודשת לשני.** וקידושי השני הם קידושין גמורים, ואם היתה המקודשת **בת ישראל** שנתקדשה **ל**שני שהוא **כהן** — **תאכל בתרומה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:13)

אבל אם אמר לאשה "הרי את מקודשת **מעכשיו ו**רק **לאחר שלשים יום** יחולו הקידושין" **ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום** — **מקודשת ואינה מקודשת** לשניהם, מספק, ואם היתה **בת ישראל** שנתקדשה **לכהן, או בת כהן לישראל** — **לא תאכל בתרומה** שכיון שיש ספק בקידושיה, אינה נעשית על ידם כאשת כהן, אבל יוצאת מתורת בת כהן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:14)

ב גמרא שנינו במשנה ש**האומר לחבירו "צא וקדש** לי אשה **",** והלך וקידשה לעצמו — הריהי מקודשת לשני. ומביאים, **תנא** [שנה חכם אחר בדין זה]: **מה שעשה עשוי,** שהאשה מקודשת לשליח, **אלא שנהג בו מנהג רמאות,** שאסור הדבר. ומעירים: **ו**ה**תנא דידן** [שלנו] הלשון היתירה בדבריו **"הלך"** ("הלך וקידשה") **נמי דקתני** [גם כן ששנה] כוונתו **הלך ברמאות,** שעשה שלא כראוי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 58b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 58b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/58b:15)

ועוד שואלים על סגנון המשנה: **מאי שנא הכא דקתני** [מה שונה כאן ששנה] **"האומר לחבירו"**