## Steinsaltz on Kiddushin Daf 60a

###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:1)

**ובא אחר ואמר לה "הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר עשרה ימים**", **מראשון ומאחרון** — **צריכה גט, מאמצעי** — **אינה צריכה גט.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:2)

ומה הטעם: **מה נפשך** [רצונך], כלומר, בכל אופן שתרצה לדון בדבר **אי תנאה הואי** [אם לשון זו לשון תנאי היא], שמקודשת מעכשיו אם לא יחזור בו בתוך שלושים יום **דקמא קידושי, דהנך לאו קידושי** [קידושין של ראשון קידושין הם, של אלה, האחרים, אינם קידושין]. **אי** [אם] **חזרה הואי** [היא], שחזר בו לאחר שאמר "מעכשיו" ודחה את זמן חלות הקידושין, אם כן רק **דבתרא קידושי, דהנך לאו קידושי** [של האחרון הם קידושין, של אלה, הראשונים, אינם קידושין], שכולם דחו את הקידושין לזמן יותר מאוחר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:3)

ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא, ומה חידש אביי? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **האי לישנא משמע תנאה ומשמע חזרה** [לשון זו משמעה גם תנאי ומשמעה גם חזרה] **ו**לכן מספק **תיבעי גיטא** [תצטרך **גט]** **מכל חד וחד** [אחד ואחד], ואפילו מן האמצעי, שייתכן שהראשון התכוון לחזרה והאמצעי לתנאי ולפי אפשרות זאת רק הקידושין של השני חלו — על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שלדעת רב יש כאן רק ספק עקרוני במשמעות הלשון לצד זה או אחר, אבל לא ספק פרטי לכל אחד מהשלושה, ומשום כך לעולם אינה מקודשת לאמצעי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:4)

**עולא אמר** בשם **ר' יוחנן: אפילו** אם קידשוה **מאה** בדרך זו — קידושיהם **תופסין בה. וכן אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. אמר ליה** [לו] **רב משרשיא בריה** [בנו] של **רב אמי לר' אסי: אסברה** [אסביר] **לך טעמא** [את הטעם] של **ר' יוחנן: שוו נפשיה כי שרגא דליבני** [עשו את עצמם על ידי תנאי זה כמו נדבך של לבנים] ש**כל חד וחד** [אחד ואחד] **רוחא לחבריה שבק** [משאיר רווח לחבירו], שכיון שנותר זמן מסויים שלא חלו בו הקידושין, יכולים קידושין אחרים לחול באותו זמן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:5)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב חנינא** ממה ששנינו: האומר לאשתו **"**הרי זה גיטך **מהיום ולאחר מיתה"** — הרי זה **גט ואינו גט, ואם מת** — **חולצת ולא מתייבמת,** שיש ספק שמא אינם גירושין ולכן חלה עליה זיקת יבום, אבל אינה יכולה להתייבם שמא נתגרשה ואז אסורה היא איסור כרת לאחי בעלה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:6)

**בשלמא** [נניח] **לרב** — **מסייעא ליה** [מסייעת לו] הברייתא, שהרי רב סבור שיש ספק במשמעותה של לשון זו, **לשמואל** שלדעתו לשון זו משמעה תנאי ולא חזרה **נמי** [גם כן] אפשר לתרץ: **הא מני** [זו הברייתא כדעת מי היא] — כדעת **רבנן** [חכמים] **היא** שאמרו בכגון זה שהוא גט ואינו גט, **ואנן דאמרי** [ואני, שמואל, שאמרתי] שזה ודאי תנאי **כ**דעת **רבי** אמרתי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:7)

**אלא לר' יוחנן** ש**אמר** שלשון זו **שיורא הוי** [הריהי שיור] שמשמעה שמשייר מקום, אפשרות לקידושין נוספים, ואם אומר לשון כזו בגט הרי **כל גיטא** (גט) ש**משייר בה** משהו **ולא כלום הוא,** שאינו נידון כגט, שגט צריך להיות מעשה כריתות גמור. ואם כן גט כזה אינו גט כלל, וצריך אחי בעלה **יבומי מייבם** [לייבם] אותה!


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:8)

**אמר רבא:** כיון ש**גט** בא **להוציא** את האשה מבעלה, **ומיתה** גם כן גורמת **להוציא** אשה מבעלה שתהא מותרת להינשא, יש לומר **מה ששייר** מאותו **גט** על ידי לשון זו, מכל מקום **גמרתו מיתה** ועשתה מעשה כריתות גמור. **אמר ליה** [לו] **אביי: מי דמי** [האם דומים] הדברים שנוכל לומר שהאחד משלים את השני? **גט מוציאה** לא רק מרשות בעלה אלא גם **מרשות יבם,** שאין חובת יבום חלה עליה עוד, ואילו **מיתה מכנסה** [מכניסה] **לרשות יבם!**


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:9)

**אלא אמר אביי:** יש לדחות פירוש זה ולומר **התם טעמא מאי** [שם מה הטעם] שחששו לגט זה — לא מפני שיש בו ממש, אלא **גזירה משום** האומר לאשתו **"**הרי זה גיטך **מהיום אם מתי"** שלכל הדעות **הרי זה גט,** שחל מהיום כאשר ימות ויתקיים התנאי, וכיון שאפשר לטעות ולדמות את המקרים, אמרו חכמים שהאומר "מהיום ולאחר מיתה" חוששים לו כאילו היה זה גט ואסורה להתייבם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:10)

ושואלים: **ונגזור** גם במקרה שאמר **"מהיום אם מתי"** ש**תחלוץ** ולא תתייבם, **אטו** [משום] שהוא דומה לגט של **"מהיום ולאחר מיתה"!** ומשיבים: אין מחייבים אותה לחלוץ, ש**אם אתה אומר חולצת** יטעו אנשים ויחשבו שזה שחלצה היה מפני שבמקרה מסויים זה לא רצה בה היבם, אבל אם רוצה בה היבם **מתייבמת,** והרי לאמיתו של דבר היא גרושה ואסורה ליבם, נמצא שעל ידי גזירה זו אפשר לגרום למכשול בדבר אסור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:11)

ומקשים: אם אתה חושש לטעות כזו **הכא נמי** [כאן גם כן] ב"מהיום ולאחר מיתה" **אם אתה אומר חולצת** יטעו אנשים ויאמרו ש**מתייבמת!** ומשיבים: חשש זה אינו חשוב, כי יש לומר ש**תתייבם ואין בכך כלום,** שהרי מה שמחשיבים אותה כגרושה שאסורה ליבם רק **חששא דרבנן** [חשש של חכמים] **הוא** שגזרו משום "מהיום אם מתי" ומעיקר הדין אינו גט, ומותרת להתייבם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:12)

א משנה **האומר לאשה "הרי את מקודשת לי** בפרוטה זו **על מנת שאתן לך מאתים זוז"** — **הרי זו מקודשת** מיד, **והוא יתן,** שעליו לקיים את הבטחתו. אם אמר לה **"על מנת שאתן לך** סכום מסויים **מכאן ועד שלשים יום"** אם **נתן לה בתוך שלשים** יום — הרי זו **מקודשת, ואם לאו** [לא] — **אינה מקודשת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:13)

אם אמר לה **"על מנת שיש לי מאתים זוז"** — **הרי זו מקודשת, ו**בלבד שבאמת **יש לו.** אם אמר לה **"על מנת שאראך מאתים זוז"** — **הרי זו מקודשת, ויראה לה. ואם** שולחני הוא ו**הראה** לה **על השלחן** כסף שאינו שלו — **אינה מקודשת,** שכוונת ביטוי זה היתה שיראה לה סכום כסף זה משלו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:14)

ב גמרא **איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים לגבי משנה זו, **רב הונא אמר** שיש לגרוס: **"והוא יתן",** כלומר, הקידושין הם קידושין גמורים וחלים מיד בשעת מעשה הקידושין, והמקדש חייב לתת את הכסף שהבטיח. ו**רב יהודה אמר** שיש לגרוס: **"לכשיתן",** כלומר, רק כאשר יתן את הכסף יחולו הקידושין. ומסבירים, **רב הונא אמר: "והוא יתן";** סבור הוא כי לשון זו **תנאה הוי** [תנאי הוא] שקבע המקדש לגבי קידושין אלה, והאשה מקודשת ורק **מקיים תנאה ואזיל** [תנאו והולך] הוא. **רב יהודה אמר: "לכשיתן"; לכי יהיב הוו קידושי** [כאשר יתן יהיו אלה קידושין], **השתא מיהא לא הוו קידושי** [עכשיו על כל פנים אין אלה קידושין].


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:15)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] למעשה? שהרי שניהם מודים שאם לא נתן אין אלה קידושין. ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש הבדל ביניהם] למעשה, כגון **שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר** במשך הזמן שבין מעשה הקידושין עד שנתן לה הראשון מה שהבטיח; **לרב הונא** קידושי השני **לא הוו קידושי** [אינם קידושין], שהרי לשיטתו לאחר שנתן חלו קידושי הראשון משעה הראשונה, ואילו **לרב יהודה הוו קידושי** [הריהם קידושין], לפי שעדיין לא חלו קידושי הראשון עד שיתן.


###### Steinsaltz on Kiddushin 60a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 60a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/60a:16)

ומעירים: **ותנן נמי** [ושנינו במשנה גם כן] ל**גבי גיטין כי האי גוונא** [כגון זה]: **האומר לאשה "הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז"** — **הרי זו מגורשת והיא תתן. איתמר** [נאמר] שנחלקו אמוראים בפירוש הביטוי **רב הונא אמר:** יש לגרוס **"והיא תתן". רב יהודה אמר:** יש לגרוס **"לכשתתן".** ומאותם הטעמים שנאמרו במחלוקתם בקידושין, **רב הונא אמר: "והיא תתן",** כי **תנאה הוי** [תנאי הוא], **מקיימא תנאה ואזלה** [מקיימת את התנאי והולכת]. **רב יהודה אמר: לכשתתן,** אכן **לכי יהיבה ליה** [כאשר תיתן לו] **הוא דהוי** **גט** [שיהיה גט], ואולם **השתא מיהא לא הוי** [עכשיו על כל פנים אינו] **גט.**