## Steinsaltz on Kiddushin Daf 61a

###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:1)

**המקדיש שדהו בשעת היובל,** כלומר, באותם הזמנים שדין היובל נוהג בהם, כשבא לפדותו מן ההקדש **נותן ב**פדיון שטח של **זרע חומר** (כור) **שעורים חמשים שקל כסף. היו** בשדה **נקעים** (שקעים, מקומות עמוקים) **עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהים עשרה טפחים** — **אין נמדדין עמה** כאשר משערים את גובה דמי הפדיון. **פחות מכאן** — **נמדדין עמה.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:2)

**והוינן** [והיינו עוסקים, מתקשים] **בה,** בבעיה זו: **נהי דבהדי ארעא** [אם אמנם שיחד עם השדה] **לא קדשו,** שהרי הם נבדלים ממנה על ידי מרחק של עשרה טפחים לגובה או לעומק, אבל **נקדשו באפי נפשייהו** [שיתקדשו הנקעים והסלעים בפני עצמם] וכשיצטרפו לבית כור יפדם בחמישים שקל! **וכי תימא כמה דלא הוי** [ואם תאמר כל עוד אין] השטח **בית כור** ביחד **לא חשיב** [אינו נחשב], **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] על כך ממה ששנינו: נאמר ביטוי מיותר בענין מקדיש שדהו


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:3)

**"שדה** אחוזתו**"** (ויקרא כז, טז), ו**מה תלמוד לומר?** — **לפי שנאמר "זרע חמר שערים בחמשים", אין לי אלא שהקדיש בענין הזה,** כלומר, רק שטח של זרע חומר שעורים, **מנין לרבות** שטח קטן יותר, וכגון בית זריעת **לתך** (חצי כור) **וחצי לתך,** בית **סאה, תרקב** (חצי סאה), **וחצי תרקב, ואפילו** בית **רובע** הקב **מנין** שיש בו דין קדושה ופדיון לפי הערך הקבוע בתורה? — **תלמוד לומר "שדה", מכל מקום!** אם כן חוזרת הקושיה שאותם נקעים וסלעים ימדדו בפני עצמן!


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:4)

**אמר מר עוקבא בר חמא: הכא** [כאן] **בנקעים מלאים מים עסקינן** [עוסקים אנו] **משום דלאו בני זריעה נינהו** [שאינם ראויים לזריעה] ואינם בכלל "שדה". ומעירים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן] מלשון המשנה לפרש כך, **דקתני דומיא** [ששנה נקעים בדומה] ל**סלעים גבוהים,** שאף הם אינם ראוים לזריעה. ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן] שכן הוא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:5)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שאינם ראויים לזריעה **אפילו פחות מיכן** מעשרה טפחים בעומק ובגובה **נמי** [גם כן] לא ייחשבו עם הקרקע! ומשיבים: אם אינם נבדלים כל כך מן השדה **הנהו נאגני דארעא מיקרו** [אלה, הנקעים הפחותים מעשרה טפחים, סדקי הארץ הם נקראים], וכן הסלעים **שדרא דארעא מקרו** [שדרת הארץ נקראים], והם חלק משדה רגיל שיש בו קצת בורות וגבשושיות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:6)

ל**גבי מכר תנן** [שנינו במשנה]: **האומר לחבירו "בית כור עפר אני מוכר לך", והיו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים** — **אין נמדדים עמה. פחות מכאן** — **נמדדים עמה. ואמר מר עוקבא בר חמא: אף על פי שאין מלאים מים** בכל זאת אין נמדדים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:7)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] ההבדל בין הדינים? **אמר רב פפא:** גבי מכר שדהו הטעם הוא **לפי שאין אדם רוצה שיתן את מעותיו בשדה אחת, ויראה לו כשנים וכשלשה מקומות,** ולכן אינם נמדדים עימו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:8)

והשאלה היא **הכא מאי** [כאן לענין קידושין מה הדין] במקומות כאלה לענין מדידת גודל השדה, האם **להקדש מדמינן לה** [מדמים אנו אותה] ומצטרפים, **או למכר מדמינן לה** [מדמים אותה] ואינם מצטרפים? ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] לומר כי **להקדש מדמינן לה** [מדמים אנו אותה], **דאמר** [שיכול לומר] **לה** הבעל: **אנא טרחנא וזרענא ומייתינא** [אני אטרח ואזרע ואביא] גם מן המקומות הנמוכים, שאף שיש לי קצת יותר טירחה — מכל מקום יש כאן שטח של בית כור.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:9)

א משנה **ר' מאיר אומר: כל תנאי שאינו** כפול ואין מפורש בו גם מה יהיה אם יתקיים התנאי ומה יהא אם יתבטל **כתנאי** שעשה משה רבינו עם **בני גד ובני ראובן** כשרצו לקבל את נחלתם בעבר הירדן המזרחי — **אינו תנאי** ואין מתחשבים בו כלל. **שנאמר, "ויאמר** משה **אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן** איתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה... ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחוזה**"** (במדבר לב, כט), **וכתיב** [ונאמר] אחרי כן גם **"ואם לא יעברו חלוצים** איתכם, ונאחזו בתוככם בארץ כנען


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:10)

**"**(שם, ל). **ר' חנינא בן גמליאל אומר:** אי אפשר ללמוד משם לכל מקום שכן במקרה של ביטול התנאי על ידי בני גד ובני ראובן **צריך הדבר לאומרו, שאלמלא כן,** אם לא היה נאמר מקרא זה, **יש במשמע ש**אם לא יעברו חלוצים **אפילו בארץ כנען לא ינחלו** ואיבדו כל זכויותיהם לנחול בכל מקום, ולכן היה צריך לומר שבכל זאת לא תיבטל זכותם בארץ. ואין כאן איפוא שני צדדים של אותו תנאי, אלא השלמה וביאור של התנאי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 61a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 61a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/61a:11)

ב גמרא ומעירים: **שפיר קאמר ליה** [יפה אמר לו] **ר' חנינא בן גמליאל לר' מאיר,** ולכאורה פרך את דברי ר' מאיר לגמרי ומה תשובה יש לו על כך? ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך ר' מאיר: אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר כי **לאו** [לא] **ל**למדנו שצריך **תנאי כפול הוא דאתא** [שבא], **לכתוב** [שיכתוב] אם כן רק **"ואם לא יעברו** חלוצים איתכם **ונאחזו בתככם",** ומכאן כבר משמע שיש להם נחלה בארץ, מה שנאמר הלאה **"ב** **ארץ כנען"**