## Steinsaltz on Kiddushin Daf 70b

###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:1)

**אין שואלין בשלום אשה.** אמר לו רב נחמן: יש דרך אחרת, שתעשה שליחות זו **על ידי בעלה** ואין לחשוש עוד! **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר שמואל: אין שואלין בשלום אשה כלל. שלחה ליה** [לו] לרב נחמן **דביתהו** [אשתו] שהקשיבה לחילופי הדברים: **שרי ליה תגריה דלא נישוויך** [התר, גמור, לו את עניינו שלא יעשה אותך] **כשאר עם הארץ,** שהרי כל דבר שאתה אומר הוא סותר אותו, ומראה מקור לדבריו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:2)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **מאי שיאטיה דמר הכא** [מה טעם ביקורו של אדוני כאן]? **אמר ליה** [לו]: **טסקא דהזמנותא שדר מר אבתראי** [טופס הזמנה שלח אדוני אחרי]. **אמר ליה** [לו] רב נחמן בהתנצלות: **השתא שותא דמר לא גמירנא** [עכשיו הרי מתברר שאפילו את שיחת אדוני לא למדתי], שאף בדברי שיחה ששוחחנו אתה מוכיח לי שאיני יודע כמוך, **טסקא דהזמנותא משדרנא למר** [טופס הזמנה אשלח לאדוני]?! **אפיק דיסקא דהזמנותא מבי חדיה ואחזי ליה** [הוציא רב יהודה את טופס ההזמנה מבית חזהו, מתוך חיקו, והראה לו], ו**אמר ליה** [לו]: **הא גברא והא דסקא** [הרי האיש והרי הטופס]. **אמר ליה** [לו] רב נחמן: **הואיל ואתא מר להכא לישתעי מיליה** [ובא אדוני לכאן יאמר את דבריו באותו ענין] **כי היכי** [כדי] ש**לא לימרו** [יאמרו] אנשים **מחנפי רבנן אהדדי** [מחניפים חכמים זה לזה] ואינם ממצים זה עם זה את הדין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:3)

פתח רב נחמן בדיון, ו**אמר ליה** [לו]: **מאי טעמא שמתיה מר לההוא גברא** [מה טעם החרים אדוני את האיש ההוא]? השיב לו: **ציער שליחא דרבנן** [שליח של חכמים] והיה צריך לעונשו משום שהוא כמבזה תלמיד חכם. אמר לו: אם כן, **ונגדיה מר** [וילקנו אדוני], שהרי **רב מנגיד על מאן דמצער שלוחא דרבנן** [היה מלקה מי שציער שליח חכמים]. אמר לו רב יהודה: **דעדיף מיניה עבדי ליה** [דבר שעדיף, חמור, ממנו עשיתי לו כקנס], שלדעתו נידוי חמור ממלקות.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:4)

שאל עוד רב נחמן: **מאי טעמא אכריז מר עליה דעבדא** [מה טעם הכריז אדוני עליו שעבד] **הוא? אמר ליה** [לו]: שהוא **רגיל דקרי אינשי "עבדי"** [לקרוא לאנשים עבדים] **ותני** [ושנה החכם]: **כל הפוסל** — **פסול, ואינו מדבר בשבחא** [בשבח] **לעולם. ו**כן **אמר שמואל:** כל הפוסל אחרים — **במומו** שלו הוא **פוסל.** אמר לו רב נחמן: **אימר** [אמור] ש**אמר שמואל** דבר זה שבמומו פוסל רק בכדי **למיחש ליה** [לחשוש לו] שהוא פסול, ואולם **לאכרוזי עליה** [להכריז עליו] בפועל, בפסק הלכה, **מי** [האם] **אמר?** וכי אפשר לסמוך על כך?


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:5)

ומסופר: **אדהכי והכי אתא ההוא בר דיניה מנהרדעי** [בין כך וכך בא אותו אדם שהיה בעל דינו מנהרדעא]. **אמר ליה** [לו] **ההוא בר דיניה** [אותו בעל הדין] **לרב יהודה: לדידי קרית לי "עבדא"** [לי אתה קורא "עבד"], **דאתינא** [שאני בא] **מבית חשמונאי מלכא** [המלך]?! **אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר שמואל: כל דאמר** [שאומר] **מדבית חשמונאי קאתינא** [אני בא] — **עבדא** [עבד] **הוא.** כי כאשר יבואר, לא נשארו מצאצאיהם אלא עבדים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:6)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **לא סבר לה מר** [האם אין אדוני סבור] **להא** [להלכה זו] ש**אמר ר' אבא אמר רב הונא אמר רב: כל תלמיד חכם שמורה הלכה ובא** באיזה ענין, **אם קודם מעשה** שהוא עצמו נוגע בו **אמרה** — **שומעין לו** באותה הלכה, **ואם לאו** [לא], שאמר את ההלכה אחר המעשה שאירע — **אין שומעין לו,** שהרי הוא נוגע בדבר. ואם כן אי אפשר לסמוך על עדותך, שהרי אמרת את ההלכה הזו שאינה ידועה אלא רק לאחר מעשה. **אמר ליה** [לו] רב יהודה לרב נחמן: **הא איכא** [הרי ישנו] **רב מתנה דקאי כוותי** [שעומד בשיטתי], שגם הוא יודע שמועה זו של שמואל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:7)

מסופר: **רב מתנה לא חזייה** [ראה אותה], את העיר **נהרדעא** במשך **תליסר שני** [שלוש עשרה שנה], שלא הזדמן לו לבוא לשם. **ההוא יומא אתא** [אותו יום בדיוק בא]. **אמר ליה** [לו] רב יהודה: **דכיר מר** [האם זוכר אדוני] **מאי** [מה] **אמר שמואל כי קאי חדא כרעא אגודא וחדא כרעא במברא** [כאשר היה עומד ברגל אחת על החוף ורגל אחת במעבורת]? נזכר רב מתנה ו**אמר ליה** [לו]: **הכי** [כך] **אמר שמואל: כל דאמר** [שאומר] **מדבית חשמונאי מלכא קאתינא** [מבית מלכי חשמונאי אני בא] — **עבדא** [עבד] **הוא,** משום ש**לא אישתיור מינייהו** [נשאר מהם], מבית חשמונאי **אלא ההיא רביתא** [נערה אחת] **דסלקא לאיגרא ורמיא קלא** [שעלתה על הגג והרימה קולה] **ואמרה:** מכאן והלאה **כל דאמר** [שאומר] **מבית חשמונאי אנא** [אני] — **עבדא** [עבד] **הוא,** כי כל שנשאר הוא מצאצאי הורדוס שהיה עבד אדומי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:8)

**נפלה** הנערה **מאיגרא ומיתה** [מן הגג ומתה] ולא נשאר מבית חשמונאי אחד שאיננו עבד. כיון שהיה אישור לשמועה זו בשם שמואל, ואותו האיש העיד על עצמו שמבית חשמונאי הוא, **אכרוז עליה** [הכריזו עליו] גם בנהרדעא **דעבדא** [שעבד] **הוא.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:9)

ומספ רים: **ההוא יומא אקרען** [אותו יום נקרעו] **כמה כתובתא** [כתובות] **בנהרדעא,** שביטלו כמה אנשים קשרי נישואין, משום שנודע שאותה משפחה היא משפחת עבדים. מסופר: **כי קא נפיק** [כאשר יצא] רב יהודה, **נפקי אבתריה למירגמיה** [יצאו אחריו אנשים שנפגעו בדבר ורצו לרגום אותו], שגרם להודיע ברבים שהם פסולים. **אמר להו** [להם] לאנשי העיר: **אי שתיקו** [אם אתם שותקים] — **שתיקו** [שתקו] והניחו לי, **ואי** [ואם] **לא** תשתקו — **מגלינא עלייכו הא** [אגלה עליכם הלכה זו] ש**אמר שמואל: תרתי זרעייתא איכא** [שתי משפחות יש] **בנהרדעא, חדא מיקריא "דבי יונה" וחדא מיקריא "דבי עורבתי"** [אחת נקראת בפי אנשים "של בית היונה" ואחת נקראת "של בית העורב"], **וסימניך** [וסימנך] לענין יוחסין: **טמא** (עורב) — **טמא** (פסול), **טהור** (יונה) — **טהור** (כשר). כיון ששמעו זאת **שדיוה לההוא ריגמא מידייהו** [השליכו את כל האבנים הללו שבאו לרגום אותו בהם מידיהם]. ומסופר שהיו כל כך הרבה אבנים עד **וקם אטמא** [נעשה סכר] **בנהר מלכא** מרוב האבנים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:10)

א אגב כך מספרים: היה **מכריז רב יהודה בפומבדיתא: אדא ויונתן,** שהיו אנשים ידועים אז — **עבדי** [עבדים] הם**,** **יהודה בר פפא** — **ממזירא** [ממזר] הוא, **בטי בר טוביה ברמות רוחא** [בגבהות רוחו] **לא שקיל גיטא דחירותא** [נטל, קיבל, גט שטר שחרור] ולפיכך הוא עבד, שעדיין לא נשתחרר. היה **מכריז רבא ב**עירו **מחוזא: בלאי, דנאי, טלאי, מלאי, זגאי,** כל המשפחות הללו — **כולם לפסול. אמר רב יהודה** גם כן: **גובאי** (בני המקום גובא) — הם בעצם **גבעונאי** (גבעונים) שנשתבש שמם, וכן אנשים שנקראים **דורנוניתא** — כוונת השם היא **דראי נתינאי** [כפר הנתינים] ולכן אנשי המקום הם פסולים מלבוא בקהל. **אמר רב יוסף: האי** [זה] המקום **בי כובי** שליד **פומבדיתא,** האנשים הגרים שם **כולם דעבדי** [צאצאים של עבדים].


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:11)

**אמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע מאות עבדים, ואמרי לה** [ויש אומרים] **ארבעת אלפים עבדים היו לו ל**כהן **פשחור בן אימר** שהיה בימי ירמיהו, **וכולם** מחמת גדולתם **נטמעו בכהונה** ונחשבים לכהנים. **וכל כהן שיש בו עזות פנים** דע לך ש**אינו אלא מהם. אמר אביי: כולהו יתבן בשורא** [כולם יושבים בשורת הכבוד] שבעיר **נהרדעא.** ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דעה זו על דעת **ר' אלעזר,** ש**אמר ר' אלעזר: אם ראית כהן בעזות מצח** — **אל תהרהר אחריו** שמא הוא פסול, **שנאמר: "ועמך כמריבי כהן"** (הושע ד, ד), משמע שעוד בזמנים ההם ידעו שהכהנים הם בעלי מריבה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:12)

ב **אמר ר' אבין בר רב אדא אמר רב: כל הנושא אשה שאינה הוגנת לו, כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו** על ישראל **מעיד על כל השבטים** שהם עמו, **ואין מעיד עליו, שנאמר: "שבטי יה עדות לישראל"** (תהלים קכב, ד), **אימתי הוי** [מתי הוא] **עדות לישראל** — **בזמן שהשבטים שבטי יה,** ולא כשהם פסולים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:13)

**אמר ר' חמא בר' חנינא: כשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו** — **אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל, שנאמר "בעת ההיא נאם ה' אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל"** (ירמיה ל, כה), **"לכל ישראל" לא נאמר, אלא "לכל משפחות",** כלומר, דווקא המיוחסים, השייכים למשפחות ידועות מישראל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:14)

נאמר בסוף הפסוק **"והמה יהיו לי לעם". אמר רבה בר רב הונא: זו מעלה יתירה יש בין ישראל לגרים. דאילו בישראל כתיב בהו** [כתוב בהם] **"והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם"** (יחזקאל לז, כז), **ואילו בגרים כתיב** [נאמר] **"מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם ה'. והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים"** (ירמיה ל, כא–כב), משמע שאין מקרבים אותם מן השמים ("ואנכי אהיה להם לאלהים") עד שיתקרבו הם (והייתם לי לעם).


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:15)

**אמר ר' חלבו: קשים גרים לישראל כספחת,** וראיה לדבר ממה **שנאמר: "ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב"** (ישעיה יד, א); **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"ונספחו", וכתיב התם** [ונאמר שם] בדיני נגעים "ו **לשאת ולספחת"** (ויקרא יד, נו), הרי ששימוש לשון זה מלמד שתוספת הגרים אינה טובה לישראל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 70b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 70b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/70b:16)

**אמר ר' חמא בר חנינא: כשהקדוש ברוך הוא**