## Steinsaltz on Kiddushin Daf 76b

###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:1
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:1)

**מוקים לה** [מעמיד אותה] את ההלכה שלו **בלויה ובת ישראל,** שנאמר במשנה שבודק עוד דור אחד ואפשר להתאים את דבריו לדברי המשנה. **אלא מתניתא נימא פליגא** [הברייתא האם נאמר שהיא חולקת] על המשנה? ודוחים: **לא, מאי** [מה פירוש] **"עוד אחת"** שבמשנה — כוונתו **זוג אחת,** כלומר, עוד שתי אמהות מכל צד.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:2
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:2)

**אמר רב יהודה אמר רב:** משנתנו **זו** היא **דברי ר' מאיר** היא, **אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות** ואין צורך לבדוק. ומקשים: **איני** [האם כך] אמר רב? **והאמר** [והרי אמר] **רב חמא בר גוריא אמר רב: משנתינו** מדברת דווקא במשפחה **כשקורא עליו ערער,** כשיש מישהו שמערער על יחוס המשפחה, אבל כשאין ערעור, לדעת כולם בחזקת כשרות הן עומדות! ומשיבים: **מאן דמתני הא** [מי ששונה זו] בשם רב — **לא מתני הא** [אינו שונה זו].


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:3
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:3)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] ש**אמר רב יהודה אמר רב: זו דברי ר' מאיר, אבל חכמים אומרים: כל משפחות בחזקת כשרות הן עומדות. אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: אם קורא עליו ערער,** במקרה זה **צריך לבדוק אחריה** לפי כולם, ואם כן אין כאן סתירה אלא השלמת דברים.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:4
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:4)

א שנינו במשנה ש**אין בודקין מן המזבח ולמעלה.** ומסבירים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של דבר — **אי לאו דבדקוה** [אם לא שהיו בודקים אותו] בבית דין הגדול בייחוסו **לא הוו מסקי ליה** [היו מעלים אותו] לעבוד. ועל מה ששנינו במשנה **ולא מן הדוכן ולמעלה,** שואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? ומשיבים: ש**אמר מר** [החכם] בתוך תיאור הלשכות שבמקדש: **ששם** בלשכת הגזית **היו יושבים מייחסי כהונה ומייחסי לויה** והיו בודקים יחוסם של כל העובדים במקדש.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:5
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:5)

ועל מה ששנינו במשנה **ולא מסנהדרין ולמעלה,** שואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] אין בודקים? ומשיבים: **דתני** [ששנה] **רב יוסף** ברייתא זו: **כשם שבית דין מנוקין בצדק** — **כך מנוקין מכל מום** שאין בהם פגם יוחסין. **אמר מרימר: מאי קראה** [מהו הכתוב] המרמז על כך — שנאמר **"כלך יפה רעיתי ומום אין בך"** (שיר השירים ד, ז).


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:6
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:6)

ושואלים: **אימא מומא** [אמור שהכוונה למום] **ממש,** כלומר, שהכוונה היא שהיושבים בסנהדרין אסור שיהיו בעלי מומים בגופם! **אמר רב אחא בר יעקב:** דבר זה אינו צריך לימוד מכתוב זה, כי כבר **אמר קרא** [הכתוב] בהאצלת הרוח על זקני העם בימי משה רבינו: **"והתיצבו שם עמך"** (במדבר יא, טז), שיש לפרש **"עמך"** — **בדומים לך,** שגם הם צריכים להיות בשלימות הגוף כמשה רבינו, ומכאן למדים שחכמי הסנהדרין אסור שיהא בהם מום גופני.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:7
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:7)

את הראיה הזו דוחים: **ודלמא** [ושמא] הם שונים **משום** שהיה צריך שתהיה עליהם השראת **שכינה** היו צריכים להיות מנוקים ממום, אבל אין ללמוד מכאן לגבי דיינים סתם! **אמר רב נחמן, אמר קרא** [הכתוב] במקום אחר: **"והקל מעליך ונשאו אתך"** (שמות יח, כב), כוונתו **בדומים לך,** שמנוקים ממומי הגוף. ובפסוק זה מדובר במינוי דיינים ללא השראת שכינה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:8
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:8)

ב שנינו במשנה ש**כל מי שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים** משיאין אותו לכהונה. ושואלים: **למימרא דלא מוקמינן** [האם לומר מכאן שאין אנו מעמידים] שוטרים וממונים **מפסולים? ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו: **הכל כשרים לדון דיני ממונות, ואין הכל כשרים לדון דיני נפשות. והוינן** **בה** [והיינו עוסקים] **בה,** בהלכה זו: **"הכל" לאיתויי מאי** [להביא, להוסיף, את מה]? **ואמר רב יהודה: לאיתויי** [להביא, לרבות] **ממזר,** שכשר לדון בדיני ממונות. משמע שאפילו ממזר יכול להיות משוטרי הרבים! **אמר אביי:** במשנה מדובר בשוטרי הרבים **בירושלים,** שהיו מדקדקים שיהיו כל דייניהם מיוחסים. **וכן תני** [שנה] **רב שמעון בר זירא בקידושי דבי** [בברייתא של קידושין שנשנתה בבית מדרשו] של **לוי:** בשוטרי הרבים **בירושלים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:9
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:9)

ג שנינו במשנה שאת **גבאי** ה**צדקה משיאים** לכהונה. ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? ומשיבים: **כיון דמנצו** [שהם רבים] **בהדי אינשי** [עם בני אדם] ש**אמר מר** [החכם]: הגבאים הממונים על כך **ממשכנים על הצדקה,** שרשאים לקחת משכון מאדם שנתחייב לתת צדקה ואינו נותן, **ואפילו** היה הדבר **בערב שבת** שאז אנשים טרודים וממהרים, **ואם איתא דאיכא** [ואם יש מקום לומר שיש] במשפחת הגבאי איזה פסול משפחה — **אית ליה קלא** [יש לו קול], שאם היה בו פגם משפחה היה הדבר מתגלה לרבים בשעת מריבה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:10
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:10)

מסופר: **אושפזיכניה** [מארחו] של **רב אדא בר אהבה גיורא הוה** [גר היה] **והוה קא מנצי איהו** [והיו רבים הוא] **ורב ביבי, מר** [אדם זה] **אמר: אנא עבידנא סררותא דמתא** [אני עושה את השררה של העיר], אני אהיה פרנס העיר, **ומר** [וחכם זה] **אמר: אנא עבידנא סררותא דמתא** [אני עושה את שררת העיר]. **אתו לקמיה** [באו לפני] **ר** **ב יוסף** שיכריע ביניהם. **אמר להו** [להם]: **תנינא** [שנינו]: **"שום תשים עליך מלך... מקרב אחיך"** (דברים יז, טו), לומר: **כל משימות** (מינויים) **שאתה משים** — ולא של מלכות בלבד **לא יהיה אלא מקרב אחיך,** ולכן אין ממנים גר לשררה על ישראל.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:11
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:11)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר אהבה: ו**דין זה הוא **אפילו** אם **אמו** של אותו גר **מישראל? אמר ליה** [לו] רב יוסף: אם **אמו מישראל** — **"מקרב אחיך" קרינא ביה** [קוראים אנו בו]. **הלכך** [משום כך] שהתברר שאותו גר היתה אמו מישראל וראוי להתמנות על הציבור, **רב ביבי דגברא רבא** [שאדם גדול בתורה] **הוא ליעיין במילי דשמיא** [יתעסק בעניני שמים], בענייני העיר הנוגעים למצוות, **ומר** [ואדוני], אותו גר שהיה מארחו של רב אדא בר אהבה **ליעיין במילי דמתא** [יעסוק בענייני העיר] האחרים. **אמר אביי** כלקח מסיפור זה: **הלכך מאן דמשרי צורבא מדרבנן באושפיזיכניה** [לכן, מי שמחזיק תלמיד חכם כאורח], **לאשרי** [שיאכסן אצלו אדם] **כרב אדא בר אהבה דידע למהפיך ליה בזכותיה** [שיודע להפוך בזכותו], שהרי בגללו קיבל המארח את שררת העיר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:12
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:12)

מסופר: **ר' זירא מטפל בהו** [היה מטפל בהם] בגרים, ונותן להם תפקידים, וכן **רבה בר אבוה מטפל בהו** [בהם]. **במערבא** [בארץ ישראל] **אפילו ריש כורי** [ממונה על המידות] **לא מוקמי מינייהו** [היו מעמידים מהם, מגרים]. **בנהרדעא אפילו ריש גרגותא** [ממונה על השקיית שדות העיר] **לא מוקמי מינייהו** [היו מעמידים מהם].


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:13
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:13)

שנינו במשנה ש**ר' יוסי אומר: אף מי שהיה** חתום בערכי הישנה של ציפורי אין צורך בבדיקת יחוסו למעלה. ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — שם היו **דייקי ומחתמי** [מדקדקים בעדים ואחר כך מחתימים אותם] ולכן מי שחתם שם כעד ודאי כשר היה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:14
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:14)

ד שנינו במשנה ש**ר' חנינא בן אנטיגנוס** אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך אין צריך לבדוק ביחוסו. **אמר רב יהודה אמר שמואל:** מדובר שם **בחיילות** (גדודי צבא) **של בית דוד** שהיו מיוחסים. **אמר רב יוסף: מאי קרא** [מה הכתוב] המלמדנו דבר זה — שנאמר: **"והתיחשם בצבא במלחמה"** (דברי הימים א ז, מ). ושואלים: **וטעמא מאי** [וטעם הדבר למה] היו צריכים בעלי יוחסין? **אמר רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן** במלחמה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:15
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:15)

ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] בין גיבורי דוד **צלק העמוני** (שמואל ב כג, לז), **מאי לאו דאתי** [האם לא הכוונה שהוא בא] **מעמון** והיה גר? ודוחים: **לא,** הכוונה היא **דיתיב** [שישב, התגורר] **בעמון** אבל הוא עצמו היה יהודי. **והאיכא** [והרי יש] **אוריה החתי** (שם, לט), **מאי לאו דאתי** [האם לא שהוא בא] **מחת?** ודוחים: **לא, דיתיב** [שהיה יושב, מתגורר] **בחת.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:16
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:16)

ועוד שואלים: **והאיכא** [והרי יש] **אתי הגיתי** (שם טו, יט)! **וכי תימא הכי נמי דיתיב** [ואם תאמר כך גם כן הפירוש שהיה יושב, מתגורר] **בגת,** אבל היה יהודי — **והא** [והרי] בפתרון השאלה כיצד יכול היה דוד להשתמש בעטרת מלכם, אלילם של בני עמון, והרי אסור ליהנות מעבודה זרה, **אמר רב נחמן: אתי הגיתי בא ובטלה** מדין עבודה זרה. שהלכה היא שדווקא אם גוי מבטל עבודה זרה, כגון על ידי מעשה בזיון — בטל האיסור ממנה, ומכאן מוכח שהיה איתי הגיתי גוי!


###### Steinsaltz on Kiddushin 76b:17
[Steinsaltz on Kiddushin 76b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/76b:17)

**ועוד** יש להקשות ש**אמר רב יהודה אמר רב: ארבע מאות ילדים** (אנשים צעירים) **היו לו לדוד** במחנהו, **וכולם בני יפת תואר היו,** שנולדו מאשת יפת תואר והיו גויים, **וכולם** היו **מסתפרים קומי, ומגדלים בלורית היו** כגויים, **וכולם יושבים בקרוניות של זהב והיו מהלכים בראשי גייסות** בצבאו של דוד, **והן הן בעלי אגרופים של בית דוד** שהיה בית דוד נשען על כוחם של אלה. משמע שבצבא דוד היו גם חיילים שלא היו מיוחסים! ומשיבים: ארבע מאות אלה לא היו ממש עם צבאו של דוד, אלא **דאזלי לבעותי עלמא** [שהיו הולכים בראש להפחיד את הכל] ולא היו מנויים ברשימת אנשי הצבא של המלך.