## Steinsaltz on Kiddushin Daf 8a

###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:1
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:1)

**אף שוה כסף נמי דקייץ** [גם כן שהוא קצוב].


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:2
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:2)

**אמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה] את הסברה הזו — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: נאמר בענין פדיון עבד עברי **"מכסף מקנתו"** (ויקרא כה, נא) ללמדנו: דווקא **בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:3
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:3)

ונברר: **האי** [מקרה זה] של **תבואה וכלים היכי דמי** [כיצד בדיוק] מדובר כאן? **אילימא דלא מקנו בהו** [אם תאמר שאין מקנים בהם] **כלל** אלא בכסף בלבד, הלא **"ישיב גאלתו"** (שם) **אמר רחמנא** [אמרה תורה] והביטוי בא **לרבות** כל דרך של השבה וגם כל דבר **שוה כסף** שיהא דינו **ככסף,** שאין צורך לשלם בכסף דווקא אלא אפשר גם בשווה כסף.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:4
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:4)

**ואי דלית בהו** [ואם תאמר משום שאין בהם] **שוה פרוטה, מאי איריא** [מה שייך, מדוע דווקא] **תבואה וכלים? אפילו כסף נמי** [גם כן] אם אין בו שווה פרוטה אינו קונה! **אלא לאו** [האם לא] מדובר פה באופן **דאית בהו** [שיש בהם] **שוה פרוטה, וכיון דלא קייצי** [שאינם קצובים] **לא** ניתן לפדות בהם עבד עברי. שמן ההשוואה לכסף נלמד שיכול הוא להפדות רק בדבר שיש לו ערך קצוב, ככסף.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:5
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:5)

**ואידך** [והחכם האחר], רבה, הסובר שאין צריכים שומא, אומר: אכן מדובר פה ב"שוה פרוטה" אך לא בא התנא ללמדנו שאין פודים בדברים שאינם קצובים אלא **הכי קאמר** [כך אמר]: **בתורת כסף הוא נקנה, ואין נקנה בתורת תבואה וכלים, ומאי נינהו** [ומה הם] הדרכים שמיוחדות לקנות בהן על ידי תבואה וכלים — קנין **חליפין,** ומלמדנו התנא שאין העבד נקנה בחליפין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:6
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:6)

ושואלים: הסבר זה נכון לפי השיטה שתבואה קונה בחליפין בדרך כלל, **ו**אולם **ל**דעת **רב נחמן** ש**אמר: פירות לא עבדי** [אינן עושים] **חליפין,** שאין חליפין אלא בכלים, אם כן **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] מדוע הזכיר התנא תבואה והרי תבואה אינה עושה חליפין? **אלא** יש לחזור מהסבר זה ולפרש אחרת: **לעולם** מדובר באופן **דלית בהו** [שאין בהם] בתבואה וכלים אלה **שוה פרוטה. ודקאמרת מאי איריא** [ומה שאתה אומר, מה שייך מדוע דווקא] **תבואה וכלים** שהזכיר, והרי **אפילו כסף נמי** [גם כן] בפחות משווה פרוטה לא יקנה? יש לומר כי בסגנון של **לא מיבעיא קאמר** ["לא נצרכה" אמר] וכך יש להבין את הדברים:


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:7
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:7)

**לא מיבעיא** [נצרכה] אין צורך לומר ב**כסף דאי אית ביה** [שאם יש בו] **שוה פרוטה** — **אין** [כן], אפשר לקנות בו, **אי** [אם] **לא** — **לא, אבל תבואה וכלים אימא** [אמור] **מדמקרבא הנאתייהו** [מכיון שקרובה הנאתם], שיכול המקבלם ליהנות מהם מיד כפי שהם, שמא **גמר ומקני נפשיה** [גומר ומקנה העבד את עצמו] אפילו בפחות משווה פרוטה, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שבכל מקרה אין קנין בפחות משווה פרוטה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:8
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:8)

ועוד **אמר רב יוסף: מנא אמינא לה** [מנין אני אומר אותה] את הסברה שקידושין הם דווקא בדבר שערכו קצוב — **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: האומר לכהן **"עגל זה** יהיה **לפדיון בני",** או **"טלית זה** תהא **לפדיון בני"** — **לא אמר כלום,** אבל אם אמר **"עגל זה ב**שווי של **חמש סלעים** יהיה **לפדיון בני"** או **"טלית זו ב**שווי של **חמש סלעים** תהא **לפדיון בני"** — **בנו פדוי.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:9
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:9)

ומעתה נברר: **האי** [זה] ה**פדיון,** בעגל או טלית שלא קצב את דמיהם, **היכי דמי** [כיצד היה בדיוק]? **אילימא דלא שוי** [אם תאמר שאינו שווה] חמישה סלעים, **כל כמיניה** [וכי בכוחו] לתת לכהן פחות מהשיעור הקצוב? ומדוע בסיפא כשקצב את הסכום בנו פדוי! **אלא לאו** [האם לא] מדובר פה **אף על גב דשוי** [אף על פי שהם שווים] סכום זה, **ו**אולם ברישא **כיון דלא קייצי** [שאינם קצובים] **לא** יפדו בהם. הרי שיש לחלק בין דבר שיש לו מחיר קצוב לזה שאין לו ערך כזה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:10
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:10)

ודוחים: **לא, לעולם דלא שוי** [בכלל מדובר באופן שאינם שווים העגל או הטלית] חמישה סלעים **ו**בסיפא מדובר **כגון דקביל** [שקיבל] ה**כהן עילויה** [עליו] ואמר שעבורו שווים אלה הדברים סכום זה ולפיכך בנו פדוי. **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**רב כהנא** שהיה כהן **שקיל סודרא מבי** [נטל סודר מבית] אדם שהיה חייב ב**פדיון הבן, אמר ליה** [לו] לנותן: **לדידי חזי** [עבורי ראוי, שווה] **לי** סודר זה כאילו היה מחירו **חמש סלעים.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:11
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:11)

**אמר רב אשי: לא אמרן** [אמרנו] שאפשר לפדות בדרך זו **אלא** באיש **כגון רב כהנא דגברא רבה** [שאדם גדול] **הוא ומבעי ליה סודרא ארישיה** [וצריך הוא סודר על ראשו], שכך היתה דרכם של אנשים חשובים, **אבל כולי עלמא** [כל העולם, סתם אנשים] שאינם זקוקים לסודר ואינם יכולים לומר שסודר שווה בעיניהם סכום כזה **לא** יפדו בדרך שכזו. ומביאים ראיה שאדם חשוב הזקוק לסודר משלם הרבה עבורו **כי הא** [כמו מעשה זה] ש**מר בר רב אשי זבן סודרא מאימיה** [קנה סודר מאמו] של **רבה מ**המקום **קובי** שהיה **שוי** [שווה] **עשרה** דינרים **בתליסר** [בשלשה עשר] משום שהיה זקוק לסודר.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:12
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:12)

א **אמר ר' אלעזר:** אמר לאשה **"התקדשי לי במנה"** (מאה דינר) **ונתן לה דינר** אחד מן המנה — **הרי זו מקודשת** מיד, **וישלים** לאחר זמן את המותר שהתחייב בו. **מאי טעמא** [מה טעם] דבר זה? — **כיון** ש**אמר לה** "ב **מנה" ויהב** [ונתן] **לה דינר** — **כמאן דאמר** [כמי שאמר] **לה:** התקדשי לי **"על מנת"** שאתן לך מנה **דמי** [נחשב הוא], כלומר, שהוא מקדשה עכשיו בדינר, על תנאי שישלים מנה בעתיד, ולכן חלים הקידושין מיד אלא שצריך להשלים את המנה.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:13
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:13)

**ו**כפי ש**אמר רב הונא אמר רב: כל** **האומר "על מנת" כאומר "מעכשיו" דמי** [נחשב], שהסכם בנוסח של "על מנת" משמעו שההסכם חל מיד, אלא שצריך לקיים את התנאי, ואינו כתנאי רגיל שההסכם חל רק אחר מילוי התנאי.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:14
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:14)

**מיתיבי** [מקשים על כך] מברייתא: אמר לאשה **"התקדשי לי במנה", והיה מונה והולך** (ממשיך וסופר) את הכסף, **ורצה אחד מהן לחזור** מהקידושין **אפילו בדינר האחרון** — **הרשות בידו.** משמע שאין הקידושין חלים אלא עד שישלים את המנה כולו!


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:15
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:15)

ומשיבים: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] כגון **דאמר** [שאומר] לאשה **"**התקדשי לי **במנה זו"** ואז המנה כולו הוא כסף הקידושין ולא רק הדינר הראשון. ומקשים על תשובה זו: **הא מדסיפא** [הרי מכיון שסופה של הברייתא] מדבר **"במנה זו",** אם כן **רישא** [בתחילתה מדובר] **במנה סתם.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:16
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:16)

**דקא תני סיפא** [ששנה בסופה] של אותה ברייתא: **אמר לה** לאשה **"התקדשי לי במנה זו", ונמצא מנה חסר דינר, או** היה בו **דינר של נחשת** ולא מכסף — **אינה מקודשת.** אם היה **דינר רע,** כלומר, שהיה דינר כסף, אלא שהיה שחוק עד שאין מקבלים אותו בכל מקום ברצון — **הרי זו מקודשת,** שהרי נתן לה מנה, **ויחליף** ויתן דינר אחר. ומכך שדורש לשון "מנה זו" בסוף הברייתא, יש להבין שבתחילה הכוונה למנה סתם.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:17
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:17)

ודוחים: **לא,** אפשר לומר **רישא וסיפא** [בתחילתה וסופה] מדובר באופן ש**אמר "במנה זו", ופרושי קא מפרש** [ומפרש הוא] את הדברים: **רצה אחד מהן לחזור אפילו בדינר האחרון** — **הרשות בידו. כיצד** — **כגון** ש**אמר לה "במנה זו".**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:18
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:18)

ומעירים: **והכי נמי מסתברא** [וכך גם כן מסתבר] לפרש, **דאי סלקא דעתך רישא** [שאם עולה על דעתך שבתחילה מדובר] **במנה סתם, השתא** [עכשיו, הרי] אם **במנה סתם לא הוו קידושי** [אין הם קידושין] ויכולה לחזור בה, אם כן **"במנה זו" מיבעיא** [נצרכה] לומר שיכולה לחזור בה? והסיפא מיותרת!


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:19
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:19)

את ההוכחה הזו דוחים: **אי** [אם] **משום הא** [זה] **לא איריא** [שייך] ואין זו ראיה, שכן אפשר לומר: **תנא סיפא לגלוי רישא** [שנה את סופה כדי לגלות את משמעות תחילתה], **שלא תאמר רישא** [תחילתה] מדובר שאמר **"במנה זו", אבל במנה סתם הוו** [הריהם] **קידושין,** לכן **תנא סיפא** [שנה בסוף] **"במנה זו",** ונלמד מכאן ו**מכלל** זה נלמד **דרישא** [שבראשה] היא מדברת **במנה סתם, ואפילו הכי** [כך] **לא הוו** [אינם] **קידושין.**


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:20
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:20)

**רב אשי אמר:** אין צורך לומר שמדובר בברייתא באופן שאמר "מנה זו", אלא אם היה **מונה והולך שאני** [שונה], **דדעתה אכוליה** [שדעתה על המנה כולו], שכיון שמונה והולך ולא הסתפק בנתינה של משהו לצורך קידושין, משמע שכוונתם שיתן לה את המנה כולו ולפיכך יכולים לחזור בהם במקרה זה עד תום המנין.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:21
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:21)

אגב כך שואלים: **האי** [זה] **דינר של נחשת** שהוזכר כאן, **היכי דמי** [כיצד היה הדבר בדיוק]? **אי דידעה ביה** [אם שיודעת בו] שהוא דינר של נחושת — **הא סברה** [הרי ידעה] **וקבלה** את המטבע הזו כדינר, ואינה יכולה לחזור בה משום כך! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לאופן **דיהביה ניהליה בליליא** [שנתן לה את הדינר הזה בלילה] ולא ראתה באותה שעה שהוא של נחושת, **אי נמי דאשתכח ליה ביני זוזי** [או גם כן כשנמצא בין הדינרים] ולא הבחינה שדינר זה של נחושת הוא.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:22
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:22)

ועוד שואלים: **האי** [זה] **דינר רע** שנזכר שם **היכי דמי** [כיצד היה בדיוק]? שהרי **אי דלא נפיק** [אם שאיננו יוצא], שאי אפשר להשתמש בו כדינר כסף — **היינו** [הרי זה] בדיוק כמו **דינר של נחשת,** שהרי אף זה אינו שווה דינר! **אמר רב פפא:** שם מדובר **כגון דנפיק** [שיוצא] **על ידי הדחק,** שצריך לחזר הרבה עד שיימצא מישהו שיקבל אותו.


###### Steinsaltz on Kiddushin 8a:23
[Steinsaltz on Kiddushin 8a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Kiddushin/r/8a:23)

ב **אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לה,** לאשה, **"התקדשי לי במנה", ו**לא נתנו לה אלא **הניח לה משכון עליה,** על המנה הזה — **אינה מקודשת** וטעמו: