## Steinsaltz on Makkot Daf 19a

###### Steinsaltz on Makkot 19a:1
[Steinsaltz on Makkot 19a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:1)

**מאימתי מחייבין עליהם** מיתה את הזר שאכלם — **משיראו פני הבית** (בית המקדש), כלומר משיכנסו לתחום המקדש. ומעירים: **כמאן** [כדעת מי] אמר הלכה זו — **כי האי תנא** [כדעת תנא זה], **דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: בכורים** שהיו **מקצתן בחוץ** לבית המקדש **ומקצתן בפנים,** אותם **שבחוץ** — **הרי הן** נחשבים **כחולין לכל דבריהם** (דיניהם), **שבפנים** — **הרי הן כהקדש לכל דבריהם.**


###### Steinsaltz on Makkot 19a:2
[Steinsaltz on Makkot 19a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:2)

א **אמר רב ששת: בכורים, הנחה** ליד המזבח — **מעכבת בהן, קרייה** (קריאה) — **אין מעכבת בהן.**


###### Steinsaltz on Makkot 19a:3
[Steinsaltz on Makkot 19a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:3)

ומעירים: **כמאן** [כדעת מי] — **כי האי תנא** [כדעת תנא זה], **דתניא** [ששנויה ברייתא]: **ר' יוסי אומר שלשה דברים משום** (בשם) **שלשה זקנים,** וזה אחד מהם, **ר' ישמעאל אומר: יכול יעלה אדם מעשר שני בזמן הזה** (לאחר חורבן הבית) **בירושלים, ויאכלנו? ו**לכאורה **דין** (סברה) **הוא,** שיש מקום ללמוד שאסור הדבר מסברה, שכן קרבן **בכור טעון הבאת מקום** שצריך להביאו למקדש לזובחו שם, **ומעשר שני טעון הבאת מקום** לירושלים, **מה בכור אינו** נאכל **אלא בפני הבית** — **אף מעשר אינו** נאכל **אלא בפני הבית.**


###### Steinsaltz on Makkot 19a:4
[Steinsaltz on Makkot 19a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:4)

ויש לדחות: **מה לבכור שכן טעון** (חייב) **מתן דמים ו**הקרבת **אימורין** (חלקים פנימיים של הקרבן) **לגבי מזבח,** ולכן כשאין המקדש בנוי אין מביאים אותו. מה שאין כן במעשר שני, שצריך רק לאוכלו בירושלים! ומשיבים: **בכורים יוכיחו,** שהם אינם טעונים מתן דמים, ובכל זאת הם מובאים ונאכלים רק בפני הבית. ויש לדחות ראיה זאת: **מה לבכורים** — **שכן טעונים הנחה** לפני המזבח, אבל מעשר שני שאינו טעון מזבח — שמא צריך להביא אותו גם בזמן הזה לירושלים ולאוכלו שם,


###### Steinsaltz on Makkot 19a:5
[Steinsaltz on Makkot 19a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:5)

**תלמוד לומר: "ואכלת לפני ה' אלהיך...** מעשר דגנך... ובכורות בקרך וצאנך" (דברים יד, כג), **מקיש** (משווה) הכתוב **מעשר לבכור, מה בכור אינו** נאכל **אלא לפני הבית** — **אף מעשר אינו** נאכל **אלא לפני הבית.** ומכאן מוכיח רב ששת את דבריו: **ואם איתא** [יש] שקריאה מעכבת ביכורים, מדוע נאמר רק "מה לביכורים שכן טעונים הנחה"? **ליפרוך** [שיקשה אחרת]: **מה לבכורים** — **שכן טעונין קרייה ו**גם **הנחה!**


###### Steinsaltz on Makkot 19a:6
[Steinsaltz on Makkot 19a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:6)

**אמר רב אשי:** מה שלא נזכרה קריאה — אין זו הוכחה, שהרי **נהי דעיכובא ליכא** [גם אם אמנם שעיכוב אין] בקריאה, ואולם **מצוה מי ליכא** [האם אין] בכך? ולכל הדעות מצוה היא לקרוא, **ו**מכל מקום **לימא** [שיאמר] שיש **מצוה** בקריאה **וליפרוך** [ויפרוך] גם בכך את הראיה מביכורים, שבביכורים יש מצות קריאה לכתחילה, מה שאין כן במעשר! **אלא אמר רב אשי,** טעם אחר יש שלא הוזכרה כאן קריאה: **כיון דאיכא** [שיש] **בכורי הגר, דבעי למימר** [שהוא צריך לומר] "באתי אל הארץ **אשר נשבע [ה'] לאבתינו"** (דברים כו, ג) **ולא מצי אמר** [ואינו יכול לומר] זאת, שהרי לאבותיו של הגר לא נשבע ה', ולכן הוא מביא ביכורים ואינו קורא, משום כך **לא פסיקא ליה** [אין זה חתוך, מוחלט, לו], כדי שיוכל להקשות ממנו.


###### Steinsaltz on Makkot 19a:7
[Steinsaltz on Makkot 19a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:7)

ושואלים: מדוע צריך התנא ללמוד שאין מביאים מעשר שני לירושלים בזמן הזה מההיקש בכתוב? **וליהדר דינא** [ושיחזור יהפוך, את הדין] **ותיתי** [ותבוא] לו ההוכחה **ב**דרך הלימוד של **"מה הצד",** שישווה מצד אחד לביכורים ומצד שני לבכור, וילמד מן הצד השווה לשניהם — שטעונים הבאת מקום — שגם מעשר שטעון הבאת מקום, איננו טעון הבאה שלא בפני הבית! ומשיבים: **משום דאיכא למיפרך** [שיש מקום לפרוך] השוואה זו, ולומר: **מה להצד השוה שבהן** — **ש**על כל פנים **כן יש בהן צד מזבח,** מה שאין כן במעשר.


###### Steinsaltz on Makkot 19a:8
[Steinsaltz on Makkot 19a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:8)

ושואלים: **ומאי קסבר** [ומה סבור] ר' ישמעאל כשהניח מתחילה שבכור טעון הבאה רק בפני הבית? **אי קסבר** [אם הוא סבור] בכלל ש**קדושה ראשונה** של המקדש **קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא,** והמקום נשאר מקודש גם כשאין בית המקדש בנוי, אם כן **אפילו בכור נמי** [גם כן] יביא אותו למקום המקדש, ויקריב אותו במזבח כלשהו וייאכל, **אי קסבר** [אם הוא סבור] ש**קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא** — **אפילו בכור נמי תבעי** [גם כן תישאל] השאלה במקרה דומה (כמבואר להלן), האם הוא נאכל בירושלים!


###### Steinsaltz on Makkot 19a:9
[Steinsaltz on Makkot 19a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:9)

**אמר רבינא: לעולם** יש לומר כי **קסבר** [סבור הוא]: **קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, ו**מדוע פשוט לנו שאינו נאכל? **הכא** [כאן] מדובר **בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית, וחרב הבית, ועדיין בשרו קיים.** וטעם הדבר הוא משום ש**מקשינן** [מקישים, משווים אנו] **בשרו לדמו, מה דמו** צריך להיות נזרק **במזבח** — **אף בשרו** אינו נאכל אלא **ב**זמן **מזבח. ו**בעקבות כך **מקיש** (ומשווה) גם דין **מעשר ל**דין **בכור,** לומר שאף אכילת מעשר תלויה בקיום הבית.


###### Steinsaltz on Makkot 19a:10
[Steinsaltz on Makkot 19a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/19a:10)

ושואלים: **וכי דבר הלמד בהקש חוזר ומלמד** לדין אחר **בהקש?** והרי אנו יודעים שבכל דיני קדשים אין למדים למד מלמד (דבר שנלמד באחת המידות שהתורה נדרשת בהם) אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וכל ענין צריך מקור לעצמו! ומשיבים: **מעשר דגן חולין הוא,** ולכן לא חלה לגביו הגבלה זו שיש בדיני קדשים, שלענין חולין למדים גם למד מלמד.