## Steinsaltz on Makkot Daf 2a

###### Steinsaltz on Makkot 2a:1
[Steinsaltz on Makkot 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:1)

א משנה **כיצד העדים נעשים זוממים?** הרי שבאו שני עדים לפני בית דין ואמרו: **"מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה",** שאם אביו של זה הוא כהן הרי הבן חלל ופסול לכהונה. ולאחר מכן הוזמו העדים הללו — **אין אומרים: יעשה זה** כל אחד מן העדים **בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא** **לוקה ארבעים** מלקות כעונש על עדות שקר.


###### Steinsaltz on Makkot 2a:2
[Steinsaltz on Makkot 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:2)

וכן אם אמרו העדים: **"מעידין אנו באיש פלוני שהוא חייב לגלות** לעיר מקלט" משום שהרג נפש בשגגה, ולאחר מכן הוזמו העדים הללו — **אין אומרים: יגלה זה** העד **תחתיו, אלא לוקה** **ארבעים.**


###### Steinsaltz on Makkot 2a:3
[Steinsaltz on Makkot 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:3)

ב גמרא ותחילה מבררים את המשפט הראשון במשנה: **הא** [הרי] בנוסח **"כיצד אין העדים נעשים זוממין" מיבעי ליה** [צריך היה לו לתנא לשנות], שהרי כרגיל עדים זוממים נענשים כפי שזממו לעשות, ואילו כאן מובאים מקרים שבהם העדים אינם נענשים כמזימתם! **ועוד** יש לשאול: **מדקתני לקמן** [ממה ששנה לפנינו, במשנה להלן]: **אבל אמרו** המזימים **להם** לעדים: **"היאך אתם מעידין** בעדות זו, ש**הרי באותו יום אתם הייתם עמנו במקום פלוני"** — **הרי אלו זוממין, מכלל** הדברים נשמע שדווקא אלו הם זוממים, אבל **אלו** שנמנו קודם (במשנתנו) בעדותם **אין זוממין!**


###### Steinsaltz on Makkot 2a:4
[Steinsaltz on Makkot 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:4)

ומתרצים את שני הקשיים בתירוץ אחד: ה**תנא התם קאי** [שם הוא עומד] כלומר, התנא מתייחס לדברים שבסוף מסכת סנהדרין, שמסכת מכות סמוכה ונספחת לה, ששנינו שם: **כל הזוממין מקדימין לאותה מיתה** שרצו להביא על מי שהעידו עליו, **חוץ מזוממי בת כהן ובועלה** כלומר, חוץ מעדים שהעידו על בת כהן אשת איש שנבעלה לאדם זר, שאם אמת הדבר דינה בשריפה, ודינו של הבועל בחנק. **ש**אם עדים אלו נמצאים זוממים — **אין מקדימים לאותה מיתה** שזממו להמית בה את האשה, בשריפה, **אלא למיתה אחרת** מיתת חנק, שממיתים בה את האיש.


###### Steinsaltz on Makkot 2a:5
[Steinsaltz on Makkot 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:5)

ובהמשך למשנה זו בסנהדרין הוסיף התנא במשנה שלנו: **ויש עדים זוממין אחרים, שאין עושין בהן דין הזמה כל עיקר,** שאינם נענשים כלל כפי שזממו לעשות, **אלא** לוקים **מלקות ארבעים, כיצד? "מעידים אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה או בן חלוצה"** — **אין אומרים יעשה זה** העד **בן גרושה או בן חלוצה תחתיו, אלא לוקה את הארבעים.**


###### Steinsaltz on Makkot 2a:6
[Steinsaltz on Makkot 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:6)

ג עד כאן לבירור לשון המשנה, ולתוכן דברי המשנה שואלים: **מנהני מילי** [מנין הדברים הללו], שאין מקיימים דין "כאשר זמם" לפסול אדם מכהונה? **אמר ר' יהושע בן לוי אמר ר' שמעון בן לקיש:** שכן **אמר קרא** [הכתוב]: **"ועשיתם לו כאשר זמם"** (דברים יט, יט), ויש לדייק מן הלשון: **"לו"** — **ולא לזרעו,** ואם היינו עושים את העד חלל, נמצא שפוסלים אנו בכך גם את זרעו. ושואלים: **ליפסלוהו לדידיה ולא ליפסלו לזרעיה** [שיפסלו אותו עצמו ולא יפסלו את זרעו]. שאם העד הזומם היה כהן ידונו אותו כחלל, ויורידו אותו מכל זכויות הכהונה, אבל לא יפסלו את בניו אחריו! ומשיבים: גם אם נעשה כן לא יתקיים האמור בענין זה, כי **בעינן** [צריכים אנו] לקיים **"כאשר זמם לעשות"** (דברים יט, יט) **ו**באופן זה **ליכא** [אין] מתקיים הדבר, שהרי העד זמם לפסול את האיש וגם את זרעו אחריו.


###### Steinsaltz on Makkot 2a:7
[Steinsaltz on Makkot 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/2a:7)

**בר פדא אומר** טעם אחר: **קל וחומר** הוא, **ומה המחלל,** כהן הבא על גרושה, שמחלל את האשה ואת זרעו הנולד ממנה, הוא עצמו **אינו מתחלל** על ידי כך, אלא נשאר בכשרותו, העד הזומם **הבא לחלל ולא חילל** בפועל, שהרי הוזם — **אינו דין שלא יתחלל** הוא עצמו? **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רבינא** על סברה זו: **אם כן,** אם אתה משתמש בשיקול זה, שהעד הזומם לא עשה מה שזמם לעשות, כבסיס לקל וחומר — **בטלת תורת עדים זוממין** מעיקרה, שכך יש לומר: