## Steinsaltz on Makkot Daf 3b

###### Steinsaltz on Makkot 3b:1
[Steinsaltz on Makkot 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:1)

**ואף על גב דהשתא לא קרינן ביה** [ואף על פי שעכשיו, בשנה השביעית, אין אנו קוראים, לא מתקיים בו] עדיין האיסור האמור בשביעית **"לא יגש** את רעהו כי קרא שמיטה לה'" (דברים טו, ב), שהרי זמן פרעון החוב עדיין לא הגיע, וממילא אין המלוה יכול לתבוע את הלווה, מכל מקום **סוף אתי** [בסופו של דבר הרי יבוא] **לידי "לא יגש",** ואם כן חוב הוא כשאר החובות, והשביעית משמטת אותו.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:2
[Steinsaltz on Makkot 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:2)

**מתיב** [מקשה] **רב כהנא** על כך ממה ששנינו במשנתנו שאם העידו על אדם שלוה אלף זוז לשלושים יום, ובאמת לוה לעשר שנים, והוזמו — **אומדים כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו בין ליתן מכאן ועד שלשים יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים,** ואת ההפרש הם משלמים. **ו**מעתה יש לשאול: **אי אמרת** [אם אומר אתה] שמילוה לעשר שנים **שביעית משמטתו** — **כולהו נמי בעי שלומי ליה** [את הכל, כל סכום ההלוואה, גם כן צריכים העדים הזוממים לשלם לו ללווה], שהרי חוב שפרעונו בעוד עשר שנים — פירושו של דבר שאיננו מוחזר כלל!


###### Steinsaltz on Makkot 3b:3
[Steinsaltz on Makkot 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:3)

**אמר רבא: הכא במאי עסקינן** [כאן, במשנתנו, במה אנו עוסקים] — בחובות שאין שביעית משמטתם, כגון **במלוה על המשכון,** או **במוסר שטרותיו לבית דין. דתנן** [ששנינו במשנה]: **המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין** — **אין משמיטין.** ובמקרה זה לא זממו העדים להפסיד את הלווה בתשלום כל סכום ההלוואה.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:4
[Steinsaltz on Makkot 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:4)

**איכא דאמרי** [יש האומרים] את הדברים בגרסה הפוכה, **אמר רב יהודה אמר שמואל: המלוה את חבירו לעשר שנים** — **אין שביעית משמטתו. ואף על גב דאתי** [ואף על פי שהוא יבוא בעתיד] **לידי "לא יגש", השתא מיהא לא קרינן ביה** [עכשיו על כל פנים אין אנו קוראים בו] **"לא יגש",** שהרי בשנה השביעית אין החוב עומד לפרעון.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:5
[Steinsaltz on Makkot 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:5)

**אמר רב כהנא: אף אנן נמי תנינא** [אנו גם כן שנינו] דבר זה במשנתנו: **אומדין כמה אדם רוצה ליתן ויהיו אלף זוז בידו, בין ליתן מכאן ועד שלשים יום, ובין ליתן מכאן ועד עשר שנים. ואי אמרת** [ואם אומר אתה] **שביעית משמטתו** — **כולהו נמי בעו שלומי ליה** [את הכל, ולא רק את ההפרש, גם כן היה צריך לשלם לו ללווה], שהרי בלי עדותם היה נפטר מלהחזיר את החוב. ומכאן הוכחה שמילוה לעשר שנים אינו נשמט.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:6
[Steinsaltz on Makkot 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:6)

**אמר רבא:** מכאן אין להוכיח, **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **במלוה על המשכון, ובמוסר שטרותיו לבית דין, דתנן** [ששנינו במשנה]: **המלוה על המשכון, והמוסר שטרותיו לבית דין** — **אין משמיטין.**


###### Steinsaltz on Makkot 3b:7
[Steinsaltz on Makkot 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:7)

א **ו**עוד **אמר רב יהודה אמר שמואל** בענין שמיטת כספים: אדם **האומר לחבירו** בלשון תנאי "הריני מלוה לך **על מנת שלא תשמטני שביעית"** והלווה מסכים לכך, בכל זאת **שביעית משמטת.** ושואלים: **לימא קסבר** [האם לומר שסבור] **שמואל** שבכגון זה **מתנה על מה שכתוב בתורה הוא,** שהתנאי בא לבטל את הכתוב בתורה, **ו**לדעתו **כל המתנה על מה שכתוב בתורה** — **תנאו בטל?**


###### Steinsaltz on Makkot 3b:8
[Steinsaltz on Makkot 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:8)

**והא איתמר** [והרי נאמר] שנחלקו רב ושמואל בנושא זה, **האומר לחבירו:** "הרי אני מוכר לך דבר **על מנת שאין לך עלי אונאה"** כלומר, שגם אם היתה כאן הונאה, וקיבל סכום גדול מן המגיע לו — לא תהיה עליו תביעה בענין זה, **רב אומר: יש לו עליו אונאה,** ואי אפשר לבטל את דין האונאה למרות התנאי, **ושמואל אומר: אין לו עליו אונאה.** משמע אם כן כי לדעת שמואל בדבר שבממון אפשר להתנות על מה שכתוב בתורה, לפי שהוא כמוותר על ממון המגיע לו ואין זה נחשב מתנה על דברי תורה!


###### Steinsaltz on Makkot 3b:9
[Steinsaltz on Makkot 3b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:9)

ומשיבים: **הא איתמר עלה** [הרי נאמר עליה] על מחלוקת זו, **אמר רב ענן: לדידי מפרשא ליה מיניה דשמואל** [לי מתפרש הדבר ממנו משמואל עצמו] שיש לחלק בענין זה ולדייק בלשון התנאי, שאם אומר **"על מנת שאין לך עלי אונאה"** — **אין לו עליו אונאה,** כיון שיש כאן מחילה פרטית של חבירו על ממון שיתחייב לו. אבל אם אמר **"על מנת שאין בו אונאה"** שלא יחול איסור אונאה בעסקה זו — **הרי יש בו אונאה.**


###### Steinsaltz on Makkot 3b:10
[Steinsaltz on Makkot 3b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:10)

ולפי זה **הכא נמי** [כאן גם כן] לענין שביעית נקיים הבחנה זו בלשונות התנאי, שאם אמר "הריני מלוה לך **על מנת שלא תשמטני בשביעית"** — **אין שביעית משמטתו,** משום שזה הוא תנאי ממוני בין שניהם. אבל אם אמר **"על מנת שלא תשמטני שביעית"** כלומר, שדין שביעית לא יחול על הלוואה זו — **שביעית משמטתו,** שאין הוא יכול לבטל דין מן התורה.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:11
[Steinsaltz on Makkot 3b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:11)

ב ובקשר למה שהוזכר במשנתנו, מביאים **תנא** [שנה החכם]: **המלוה את חבירו סתם** ולא קבע זמן פרעון — **אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום.** ומעירים: **סבר** [סבור היה] **רבה בר בר חנה** כשהיה יושב **קמיה** [לפני] **רב למימר** [לומר]: **הני מילי** [דברים אלו אמורים] דווקא **במלוה בשטר,** משום **דלא עבד איניש דטרח דכתב** [שאין עשוי אדם שיטרח שיכתוב] **שטר** להלוואה שהיא **בציר מתלתין יומין** [פחות משלושים יום], ולכן אנו מניחים שהלוואה זו היתה לפחות לשלושים יום, **אבל מלוה על פה** — **לא. אמר ליה** [לו] **רב: הכי** [כך] **אמר חביבי** (דודי, ר' חייא): **אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה,** אם לא קבע זמן לפרעון ההלוואה — אינם נפרעים בפחות משלושים יום.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:12
[Steinsaltz on Makkot 3b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:12)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **המלוה את חבירו סתם** — **אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה.**


###### Steinsaltz on Makkot 3b:13
[Steinsaltz on Makkot 3b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:13)

ובענין זה מסופר, **אמר ליה** [לו] **שמואל לרב מתנה: לא תיתיב אכרעיך** [תשב על רגליך] **עד דמפרשת לה להא שמעתא** [שתפרש אותה, את ההלכה הזו] כלומר, עומד אני על כך שתסביר לי אותו מיד: **מנא הא מילתא דאמור רבנן** [מניין אותו דבר שאמרו חכמים]: **המלוה את חבירו סתם אינו רשאי לתובעו פחות משלשים יום, אחד המלוה בשטר ואחד המלוה על פה?** מה המקור לכך?


###### Steinsaltz on Makkot 3b:14
[Steinsaltz on Makkot 3b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:14)

**אמר ליה** [לו]: **דכתיב** [שנאמר] **"קרבה שנת השבע שנת השמטה"** (דברים טו, ט), ויש לשאול: **ממשמע שנאמר "קרבה שנת השבע" איני יודע שהיא שנת שמטה? אלא מה תלמוד לומר "שנת השמטה"** — **לומר לך: [יש] שמטה אחרת שהיא כזו** כלומר, יש מעין "שנת שמיטה" אחרת, **ואיזו** — **זו המלוה את חבירו סתם, שאינו רשאי לתובעו בפחות משלשים יום.** וכיצד ניתן לקרוא לכך "שנה"? ש**אמר מר** [החכם]: **שלשים יום בשנה חשוב שנה.** ולפיכך יש לפרש: לפני שנת השבע יש גם זמן אחר שהוא כעין שנת שמיטה, שאין רשאי לתבוע את חובו.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:15
[Steinsaltz on Makkot 3b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:15)

ג **ואמר רב יהודה אמר רב: הפותח בית הצואר** של בגד **בשבת** — **חייב חטאת** אם עשה זאת בשוגג, משום שבכך הוא מתקן את הבגד ועושה מלאכה גמורה בשבת. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב כהנא: וכי מה** ההבדל **בין זה למגופת** (מכסה של) **חבית,** שמותר לשבור את הטיט המחבר אותה לחבית, ולפתוח כך את החבית? **אמר ליה** [לו]: **זה** בבית הצואר של בגד **חבור** של ממש הוא, **ו**אילו **זה** חיבור המגופה לחבית **אינו חבור,** אלא עשוי מראש להינתק.


###### Steinsaltz on Makkot 3b:16
[Steinsaltz on Makkot 3b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:16)

ד **ואמר רב יהודה אמר רב: שלשת לוגין מים** שאובים **שנפל לתוכן קורטוב** (משהו, מדה קטנה) **של יין, ומראיהן** (ציבעם) של מים אלו **כמראה יין, ונפלו** מים אלה **למקוה** שיש בו פחות מארבעים סאה, הרי אף על פי שאמרו חכמים ששלושה לוגים מים שאובים שנפלו למקוה פוסלים אותו, במקרה זה **לא פסלוהו,** משום שאין אלה נחשבים כמים, אלא כיין, ויין איננו פוסל במקוה. **מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב כהנא:** **וכי מה בין זה למי צבע? דתנן** [ששנינו במשנה] **ר' יוסי אומר: מי צבע פוסלין את המקוה בשלשת לוגין.** והרי אף כאן, המים רק צבועים בצבע יין! **אמר ליה** [לו] **רבא:** יש לחלק, **התם "מיא דצבעא" מקרי** [שם, "מי צבע" נקראים הם] ועדיין מים הם, **הכא "חמרא מזיגא" מקרי** [כאן, "יין מזוג" הוא נקרא].


###### Steinsaltz on Makkot 3b:17
[Steinsaltz on Makkot 3b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/3b:17)

ומקשים על דברי רב: **והתני** [והרי שנה] **ר' חייא** ששלושה לוגים מים שנפל לתוכם קורטוב יין **הורידו** (פסלו) **את המקוה!** **אמר רבא: לא קשיא** [אין זה קשה] על דברי רב, כי **הא** [זו, דברי רב] הם כשיטת **ר' יוחנן בן נורי, הא רבנן** [זו, הברייתא ששנה ר' חייא, כשיטת חכמים] החולקים עליו. ומהי אותה מחלוקת? **דתנן** [ששנינו במשנה]: **שלשת לוגין מים** שאובים