## Steinsaltz on Makkot Daf 7a

###### Steinsaltz on Makkot 7a:1
[Steinsaltz on Makkot 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:1)

ובענין פסול עדים, מסופר: שני אנשים בשם **אילעא וטוביה,** שהיו עדים על שטר הלוואה, **קריביה דערבא הוה** [קרוביו של הערב להלוואה היו], ונשאלה שאלה לגבי כשרותם כעדים בשטר זה. **סבר** [סבור היה] **רב פפא למימר** [לומר]: **גבי** [אצל] **לוה ומלוה רחיקי נינהו** [רחוקים הם] ולכן עדותם בשטר זה כשירה. **אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרב פפא: אי לית ליה** [אם אין לו] **ללוה** לשלם את חובו, **לאו בתר ערבא אזיל** [האם לא אחר הערב הולך] ה**מלוה** לגבות את חובו? אם כן, נמצא שהערב קשור בהלוואה הזו, ולכן יש לפסול את העדים הללו בשטר זה משום קירבת משפחה.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:2
[Steinsaltz on Makkot 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:2)

א משנה ועוד בענין עדות על אדם שחייב מיתה. **מי שנגמר דינו** בבית דין למיתה, **וברח,** וחזר **ובא לפני אותו בית דין** שנתחייב בו — **אין סותרין את דינו** לדון אותו מחדש, אלא עושים בו כפי שפסקו קודם לכן. משום כך, **כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: "מעידים אנו באיש פלוני שנגמר דינו** למיתה **בבית דין של פלוני, ופלוני ופלוני עדיו"** — **הרי זה יהרג** על סמך עדותם זו.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:3
[Steinsaltz on Makkot 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:3)

ועוד כמה דינים כלליים בענין זה: **סנהדרין,** שבכוחה לדון דיני נפשות, **נוהגת** בין **בארץ ו**בין **בחוצה לארץ.** ועוד אמרו: **סנהדרין ההורגת** פעם **אחד בשבוע** (בשבע שנים) **נקראת חובלנית.** משום שחכמי הסנהדרין היו מדקדקים הרבה בעדויות, ונדיר היה שיימצא אדם נהרג על ידם. **ר' אליעזר בן עזריה אומר:** סנהדרין ההורגת **אחד לשבעים שנה** נקראת חובלנית. **ר' טרפון ור' עקיבא אומרים: אילו היינו בסנהדרין** היינו דנים באופן כזה ש**לא** היה **נהרג אדם מעולם. רבן שמעון בן גמליאל אומר:** אם כך היו עושים **אף הן** היו **מרבין** בכך **שופכי דמים** (רוצחים) **בישראל,** שהרי אז הכל יודעים שאין עונש מוות קיים בפועל, ולא היו נרתעים מלרצוח.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:4
[Steinsaltz on Makkot 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:4)

ב גמרא נאמר במשנה שמי שנגמר דינו וברח, וחזר לפני אותו בית דין — אין סותרים את דינו. ונדייק מכאן: **לפני אותו בית דין הוא** ש**אין סותרין, הא** [הרי] אם בא **לפני בית דין אחר** — **סותרין,** וחוזרים ודנים בו. אולם **הא תני סיפא** [הרי שנה בסופה של המשנה]: **כל מקום שיעמדו שנים ויאמרו: "מעידין אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דין פלוני, ופלוני ופלוני עדיו"** — **הרי זה נהרג,** משמע שגם בבית דין אחר אין סותרים, אלא מסתמכים על מה שהוחלט בבית דין אחר. ואם כן, יש סתירה בין הדיוק של הרישא והסיפא!


###### Steinsaltz on Makkot 7a:5
[Steinsaltz on Makkot 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:5)

**אמר אביי: לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן** בתחילת המשנה, שלמדנו ממנה שסותרים את דינו בבית דין אחר, מדובר כשבא לפני בית דין ש**בארץ ישראל** לאחר שנגמר דינו בחוצה לארץ, **כאן** בסוף המשנה, שלמדנו ממנה שאין סותרים — כשבא לפני בית דין **בחוצה לארץ** לאחר שנגמר דינו בארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:6
[Steinsaltz on Makkot 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:6)

**דתניא** [ששנויה ברייתא]: **ר' יהודה בן דוסתאי אומר משום** (בשם) **ר' שמעון בן שטח: ברח** הנידון **מארץ לחוצה לארץ** — **אין סותרין** **את דינו** אלא מבצעים מה שפסק בית דין שבארץ. ברח **מחוצה לארץ לארץ** — **סותרין את דינו, מפני זכותה של ארץ ישראל,** שמא ימצא לו בית הדין זכות.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:7
[Steinsaltz on Makkot 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:7)

ג שנינו במשנה ש**סנהדרין נוהגת** בארץ ובחוץ לארץ. ומבררים: **מנא הני מילי** [מנין הדברים הללו] שגם בחוץ לארץ יש סנהדרין? **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: נאמר בדיני רוצחים **"והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם** בכל מושבותיכם" (במדבר לה, כט) **למדנו לסנהדרין שנוהגת בארץ ובחוצה לארץ,**


###### Steinsaltz on Makkot 7a:8
[Steinsaltz on Makkot 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:8)

**אם כן, מה תלמוד לומר "בשעריך"** ("שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך". דברים טז, יח), שמשמע מכאן שרק בארץ ישראל (שרק בה ישנם "שעריך" — השייכים לעם ישראל) יש מצוה להקים בתי דין? יש לומר כך: **בשעריך,** בארץ, **אתה מושיב בתי דינים בכל פלך ופלך** (מחוז ומחוז) **ובכל עיר ועיר, ו**אילו **בחוצה לארץ אתה מושיב** סנהדרין **בכל פלך ופלך, ו**אולם **אי** (אין) **אתה מושיב בכל עיר ועיר.** וגם הוא מדוייק מ"בשעריך" — שבכל שער עיר שבארץ ישראל ראוי לעשות סנהדרין, ולא בחוץ לארץ.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:9
[Steinsaltz on Makkot 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:9)

ד שנינו במשנה: **סנהדרין ההורגת** אחת לשבע שנים נקראת חובלנית. ור' אלעזר בן עזריה אומר: אחת לשבעים שנה. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים]: האם כוונתו של ר' אלעזר בן עזריה לומר שסנהדרין ההורגת **אחת לשבעים שנה** (ולא אחת לשבע שנים) **נקראת חבלנית, או דלמא** [שמא] כוונתו לומר כי **אורח ארעא** [דרך העולם] **היא** שסנהדרין הורגת אחת לשבעים שנה, ואז אינה נקראת חבלנית? שאלה זו לא נפתרה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] הבעיה במקומה.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:10
[Steinsaltz on Makkot 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:10)

שנינו שם ש**ר' טרפון ור' עקיבא אומרים: אילו היינו** בסנהדרין לא נהרג בה אדם מעולם. ושואלים: **היכי הוו עבדי** [כיצד היו עושים] שלא ייהרג אדם, כאשר באים עדים ומעידים עליו שהרג אדם במזיד? **ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: היו שואלים את העדים: האם **ראיתם** אם **טריפה** ש**הרג** אותו איש או **שלם הרג?** שמא היה האיש הזה חולה מחלה אנושה קודם לכן, והיה כבר נחשב כמת. ודבר כזה, שאי אפשר לדעת אותו בבירור, ממילא פוסל כל עדות של עדי הריגה.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:11
[Steinsaltz on Makkot 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:11)

**אמר רב אשי:** גם **אם תמצא לומר** שבדקוהו לאחר מיתה, ו**שלם הוה** [היה], עדיין ניתן היה לערער ולומר: **דלמא** [שמא] **במקום** בו תקע את ה**סייף** בגוף ההרוג **נקב הוה** [היה] שכבר נתקע בו סייף, ואתם ראיתם אדם שעשה זאת בפעם השניה, כשהיה כבר בעצם הרוג.


###### Steinsaltz on Makkot 7a:12
[Steinsaltz on Makkot 7a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:12)

ושואלים: **בבועל את הערוה היכי הוו עבדי** [איך היו עושים] כדי לפטור אותו? **אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם], היו שואלים אותם: האם **ראיתם** ממש את הביאה, **כמכחול** הנכנס **בשפופרת?** ומכיון שדבר זה קשה לראות אותו, אפשר לטעון שלא היתה עדות גמורה על הביאה. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], שאינם סבורים כר' טרפון ור' עקיבא, **היכי דיינו** [איך היו דנים] במקרה כגון זה? הלוא השאלה בכל זאת קיימת! ומשיבים: הם סברו **כ**דעת **שמואל,** ש**אמר שמואל: במנאפים** יש לדון **משיראו כמנאפים,** כעושים מעשה של ביאה, גם בלא ראיה של "כמכחול בשפופרת".


###### Steinsaltz on Makkot 7a:14
[Steinsaltz on Makkot 7a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/7a:14)

א משנה **אלו הן הגולין** — **ההורג נפש בשגגה,** הוא זה שגולה. אולם בכך יש פרטים: **היה מעגל במעגילה** שהיו טחים את הגג בטיח, ומחליקים אותו במכשיר עגול שהיו מגלגלים על הגג, **ונפלה עליו** המעגילה על אדם **והרגתו,** או **היה משלשל בחבית** להורידה מן הגג **ונפלה עליו** על אדם **והרגתו,** או **היה יורד בסולם ונפל עליו** על האיש **והרגתו** — בכל אלה **הרי זה גולה. אבל אם היה מושך במעגילה** כלפי עצמו, **ונפלה** המעגילה מידיו **עליו** על אדם אחר **והרגתו,** או **היה דולה בחבית** ומעלה אותה, **ונפסק החבל ונפלה עליו** על אדם **והרגתו,**