## Steinsaltz on Makkot Daf 8b

###### Steinsaltz on Makkot 8b:1
[Steinsaltz on Makkot 8b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:1)

**"טמא יהיה"** (במדבר יט, יג) לומר: **מכל מקום,** מכל סיבה שנטמא הרי הוא טמא.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:2
[Steinsaltz on Makkot 8b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:2)

ומקשים: הרי **ההוא מיבעי ליה** [אותו כתוב נצרך לו] לענין אחר, **לכדתניא** [לכמו ששנויה בברייתא]: **"טמא יהיה"** — הרי זה בא **לרבות טבול יום** אדם שנכנס למקדש באותו יום שטבל מטומאתו, שאף הוא חייב כרת, **"טומאתו בו"** (במדבר יט, יג) — **לרבות מחוסר כיפורים** כגון מצורע שנטהר מטומאתו אבל עדיין לא הקריב קרבן לגמר טהרתו! **אמר ליה** [לו] רבא: **אנא** [אני] **מ"עוד טומאתו" קא אמינא** [אני אומר], אני למד דין זה. כלומר, מכיון שנאמר "עוד טומאתו בו", הרי "עוד" זה בא לרבות וללמד שבכל אופן שיש בו טומאה הוא חייב. זו היתה גרסה אחת של הסוגיה.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:3
[Steinsaltz on Makkot 8b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:3)

**איכא דמתני לה** [יש ששונה אותה] את כל המשא והמתן הזה **אהא** [על ברייתא זו]: נאמר **"בחריש ובקציר תשבת"** (שמות לד, כא), **ר' עקיבא אומר:** אף שכתוב זה עוסק בשנת השמיטה, **אינו צריך לומר** לאסור **חריש של שביעית** או **קציר של שביעית** עצמה, **שהרי כבר נאמר "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר"** (ויקרא כה, ד), ואם כן, מה בא כתוב זה ללמדנו? **אלא** לאסור **אפילו חריש של ערב שביעית שנכנס** כלומר, שמועיל **ל**שנה ה**שביעית, ו**כן **קציר של** תבואה שהגיעה לבישולה בשנה ה**שביעית, שיצא** ונקצר **למוצאי שביעית** שגם הם אסורים.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:4
[Steinsaltz on Makkot 8b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:4)

**ר' ישמעאל אומר:** פסוק זה אינו עוסק כלל באיסור שביעית, אלא באיסור חריש וקציר בשבת, וכך יש ללמוד מפסוק זה: **מה חריש** הוא תמיד מעשה של **רשות,** שלא מצאנו חרישה שהיא מצוה לעצמה — **אף קציר** זה הנזכר בכתוב הריהו דווקא קציר של **רשות. יצא** מכלל זה **קציר העומר שהוא מצוה,** והוא מותר גם בשבת.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:5
[Steinsaltz on Makkot 8b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:5)

**אמר ליה** [לו] **ההוא מרבנן** [אחד החכמים] **לרבא: ממאי** [ממה, מנין] יודע ר' ישמעאל שהחרישה שמדובר עליה באותו פסוק היא **חרישה** של **רשות? דלמא** [שמא] מדובר ב**חרישת** שדה לצורך תבואה שתשמש לקצירת ה**עומר** שהיא **מצוה, ואפילו הכי** [כך] **אמר רחמנא** [אמרה התורה] **"תשבת"! אמר ליה** [לו] רבא: **כיון** ש**אם מצא** שדה **חרוש** **אינו חורש** כלומר, אינו מצווה לחרוש במיוחד לצורך העומר, והוא זורע לצורך העומר במה שנחרש כבר, אם כן **לאו** [אין] בחריש זה כשלעצמו **מצוה.**


###### Steinsaltz on Makkot 8b:6
[Steinsaltz on Makkot 8b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **רבינא לרבא** ממשנתנו: **יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, ושליח בית דין** שאם הרגו בשגגה, בזמן שקיימו את מצוותם — פטורים מגלות. ויש לברר: **ואמאי** [ומדוע] פטור האב המכה את בנו? **לימא** [נאמר] **כיון** ש**אילו גמיר** [היה לומד] הבן, **לאו** [לא] היתה זו **מצוה** להכותו, **השתא נמי לאו** [עכשיו גם כן, כשמכהו לצורך, אין זו] **מצוה,** ויהיה חייב! השיב לו רבא: **התם אף על גב דגמיר** [שם אף על פי שהוא לומד], **נמי** [גם כן] **מצוה קא עביד** [עושה האב] כאשר מכה אותו, **דכתיב** [שנאמר] **"יסר בנך ויניחך"** (משלי כט, יז).


###### Steinsaltz on Makkot 8b:7
[Steinsaltz on Makkot 8b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:7)

**הדר** [חזר] ו**אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי** [אין זה דבר של ממש מה שאמרתי], שלא זה ההסבר מנין שאין הפסוק עוסק בחריש של מצוה. אלא זה הוא ההסבר: **קצירה** שנאמרה בכתוב זה היא **דומיא** [בדומה] ל**חרישה, מה חרישה** הנזכרת בפסוק זה, אם **מצא חרוש** — **אינו חורש,** שאין כלל חרישה שהיא מצוה לעצמה, **אף קצירה נמי** [גם כן] הנזכרת בפסוק זה, הרי היא כזו שאם **מצא קצור אינו קוצר, ואי סלקא דעתך** [ואם עולה על דעתך] שמדובר בפסוק זה כשחורש וקוצר לצורך **מצוה,** וכי **מצא קצור אינו קוצר?!** הלא **מצוה לקצור ולהביא** את העומר! ומכאן שמדובר בקציר של רשות.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:8
[Steinsaltz on Makkot 8b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:8)

א משנה **האב גולה על ידי** (בגלל) **הבן,** שאם הרג את הבן בשגגה — הריהו גולה בגלל הריגה זו לעיר מקלט. **ו**כן **הבן גולה על ידי האב** אם הרגו בשגגה. **הכל גולין על ידי ישראל** שמי שהרג בשגגה אדם מישראל הרי זה גולה, **וישראל גולין על ידיהן, חוץ מגר תושב. וגר תושב אינו גולה** כשהורג בשגגה **אלא על ידי גר תושב** אחר.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:9
[Steinsaltz on Makkot 8b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:9)

ב גמרא נאמר במשנה: **האב גולה על ידי הבן.** ומקשים: **והאמרת** [והרי אמרת] במשנה הקודמת: **יצא האב המכה את בנו,** שאינו גולה! ומשיבים: במשנתנו מדובר **דגמיר** [שהבן לומד], ואין זו הכאה של מצוה. ומקשים: **והאמרת אף על גב דגמיר** [והרי אמרת שאף על פי שהוא לומד] **מצוה קעביד** [הוא עושה]! ומשיבים: כאן מדובר **בשוליא דנגרי** [בשוליה של נגרים], במי שאביו מלמדו נגרות, והיכה אותו אביו משום שאינו לומד כראוי.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:10
[Steinsaltz on Makkot 8b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:10)

ומקשים: גם **שוליא דנגרי** — **חיותא היא דלמדיה** [בשוליית הנגרים — חיים הוא שלימדו], ומצוה עושה האב כשמלמד אותו, ורשות בידו להכותו לשם כך! ומשיבים: מדובר **דגמיר אומנותא אחריתי** [שלומד אומנות אחרת] ולכן יש בידו פרנסה לחיים, ולכן אין רשות לאב להכותו שילמד דווקא מקצוע זה.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:11
[Steinsaltz on Makkot 8b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:11)

ג שנינו במשנה: **והבן גולה על ידי האב וכו'. ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה], שהרי על הכתוב "ונס שמה רוצח **מכה נפש** בשגגה" (במדבר לה, יא) אמרו: **פרט למכה אביו,** שעונשו חמור יותר ממכה נפש סתם, ואינו יכול לגלות. **אמר רב כהנא: לא קשיא** [אין זה קשה], **הא** [זו] כשיטת **ר' שמעון, והא** [וזו] כשיטת **רבנן** [חכמים], שנחלקו מה דינו של ההורג את אביו במזיד, שחייב שתי מיתות: סייף — כרוצח, משום שהרג את אביו, וחנק — משום שחבל בו, ודינו למות בחמורה שביניהן.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:12
[Steinsaltz on Makkot 8b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:12)

**ל**דעת **ר' שמעון** ש**אמר** שדין **חנק חמור מסייף,** ולכן דינו בחנק, הרי דווקא **שגגת** עבירה שבמזיד חייב עליה מיתת **סייף** **ניתנה לכפרה** על ידי גלות, אבל **שגגת חנק** שהיא חמורה יותר, **לא ניתנה לכפרה** על ידי גלות.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:13
[Steinsaltz on Makkot 8b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:13)

ואילו **לרבנן דאמרי** [לדעת חכמים שאומרים] **סייף חמור מחנק,** ולכן דינו של הורג אביו בסייף, הרי **הורג אביו [בשוגג]** **שגגת סייף הוא, ושגגת סייף** הרי **ניתנה לכפרה** אצל כל רוצח, והיא הדעה המובאת במשנתנו.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:14
[Steinsaltz on Makkot 8b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:14)

**רבא אמר:** מה ששנינו שמכה אביו אינו גולה — אין כוונתו למי שהיכה ותוך כדי כך הרג את אביו בשגגה, שאדם כזה גולה. אלא כוונתו: **פרט לעושה חבורה באביו בשוגג,** שהוא אינו גולה. והחידוש שבדבר הוא, שכן **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **כיון** שאם עשה חבורה באביו **במזיד בר קטלא** [בן מוות] **הוא,** אם כן, אם עשה זאת **בשוגג נמי ליגלי** [גם כן יגלה על כך], כמי ששגג ברצח, **קא משמע לן** [משמיע לנו] שדין גלות בשגגה הוא דווקא בהורג, ולא בעבירות אחרות.


###### Steinsaltz on Makkot 8b:15
[Steinsaltz on Makkot 8b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:15)

ד שנינו ש**הכל גולין על ידי ישראל** וישראל גולין על ידיהן, שאם הרגו בשגגה את ישראל הרי הם גולים, ולהיפך. ושואלים: **"הכל גולין על ידי ישראל" לאיתויי מאי** [להביא לרבות מה], את מי מוסיפים על ידי הביטוי "הכל"? ומשיבים: **לאיתויי עבד וכותי.** ומעירים: **תנינא להא** [שנינו כבר את זה] **דתנו רבנן** [ששנו חכמים]: **עבד וכותי גולה ולוקה על ידי ישראל, ו**כן **ישראל גולה ולוקה על ידי כותי ועבד.**


###### Steinsaltz on Makkot 8b:16
[Steinsaltz on Makkot 8b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:16)

ודנים בברייתא זו, **בשלמא** [נניח] **עבד וכותי גולה על ידי ישראל ולוקה, גולה** — כגון **דקטליה** [שהרגו] את הישראל בשגגה, **ולוקה —** **דלטייה** [שקיללו] ועבר בכך על מצות לא תעשה. **אלא ישראל גולה ולוקה על ידי כותי** כיצד הוא? **בשלמא** [נניח] **גולה** — **דקטליה** [שהרג אותו, את הכותי] בשגגה, **אלא לוקה אמאי** [על מה]? אם תאמר משום **דלטייה** [שקילל אותו], הלוא מן הפסוק ממנו למדו איסור זה, **"ונשיא בעמך לא תאר"** (שמות כב, כז), דייקו כי מדובר בו דווקא **בעושה מעשה עמך,** שנוהג כישראל כשר, ולא ברשע. וכותי זה, גם אם נידון כגר, מכל מקום אינו נוהג כהוגן, שכיון שהוא כותי הוא עובר על כמה וכמה מצוות, ואיננו עושה מעשה עמך!


###### Steinsaltz on Makkot 8b:17
[Steinsaltz on Makkot 8b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Makkot/r/8b:17)

**אלא אמר רב אחא בר יעקב:** מה שהוזכר בברייתא זו שלוקה אינו בקללה, אלא **כגון שהעיד בו** הישראל בכותי, וכן הכותי בישראל, שהוא חייב מלקות, **והוזם.** ומקשים: **דכוותיה גבי** [וכיוצא בו אצל] **עבד,** צריך אתה לפרש **ש**העבד **העיד בו** באדם מישראל שחייב מלקות **והוזם,** ואולם **עבד בר עדות הוא?** הלוא אין העבד כשר להעיד! **אלא אמר רב אחא בריה** [בנו] של **רב איקא: הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים], שהכותי והעבד לוקה בגלל ישראל, ולהיפך — **כגון שהכהו הכאה**