## Steinsaltz on Megillah Daf 12a

###### Steinsaltz on Megillah 12a:1
[Steinsaltz on Megillah 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:1)

**תניא נמי הכי** [שנויה בריייתא גם כן כך]: **ועוד שנה אחרת לבבל** להשלים שבעים שנה **ועמד דריוש והשלימה.** ואחריו בא כורש.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:2
[Steinsaltz on Megillah 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:2)

**אמר רבא: אף דניאל טעה בהאי חושבנא** [בחשבון זה], **דכתיב** [שנאמר]: **"בשנה אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים** מספר השנים אשר היה דבר ה' אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלים שבעים שנה**"** (דניאל ט, ב), **מדקאמר** [ממה שאמר] **"בינתי" — מכלל** הדברים אתה למד ש**טעה** קודם.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:3
[Steinsaltz on Megillah 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:3)

ומעירים: **מכל מקום קשו קראי אהדדי** [קשים הפסוקים זה על זה], שהרי באחד **כתיב** [נאמר]: **"מלאת לבבל"** (ירמיהו כט, י), **וכתיב** [ונאמר] באחר: **"לחרבות ירושלים"** (דניאל ט, ב)!


###### Steinsaltz on Megillah 12a:4
[Steinsaltz on Megillah 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:4)

**אמר רבא:** שבעים שנה "למלאות לבבל" היה — **לפקידה בעלמא** [בלבד], לא לבניין בית המקדש אלא לתחילת הגאולה. **והיינו דכתיב** [והוא שנאמר]: **"כה אמר כרש מלך פרס: כל ממלכות הארץ נתן לי ה' אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושל ם"** (עזרא א, ג) דבר זה היה בשנת שבעים לבבל.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:5
[Steinsaltz on Megillah 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:5)

ואגב הזכרת פסוק זה מביאים מה ש**דרש רב נחמן בר רב חסדא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"כה אמר ה' למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו"** (ישעיהו מה, א), **וכי כורש משיח** (משוח בשמן המשחה) **היה? אלא אמר לו הקדוש ברוך הוא למשיח: קובל אני לך** (לפניך) **על כורש,** וצריך להבין את הפסוק כך: "כה אמר ה' למשיחו" ומה אמר לו למשיח — הרי אני מספר לך על כורש, ש**אני אמרתי: הוא יבנה את ביתי ויקבץ גליותי** ממש, והוא לא עשה כן, אלא **והוא אמר: "מי בכם מכל עמו ויעל** לירושלים**"** (עזרא א, ג) שנתן רשות לעלות ולא עשה יותר מזה.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:6
[Steinsaltz on Megillah 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:6)

א ושוב חוזרים לפירוש המגילה, נאמר בה: **"חיל פרס ומדי הפרתמים"** (אסתר א, ג), **וכתיב** [ונאמר]: **"למלכי מדי ופרס"** (אסתר י, ב), מדוע בפסוק אחד נסמכו הפרתמים (שהם השרים) למדי, כאילו בידי המדיים היו תפקידי השרים, ואילו בפסוק האחר נסמכה המלוכה למדי? **אמר רבא:** התפקידים הללו אכן לא היו קבועים בידי עם מסויים, אלא **אתנויי אתנו בהדדי** [התנו שני העמים, הפרסי והמדי, זה עם זה]: **אי מינן מלכי** [אם מאיתנו יהיו המלכים] — **מינייכו איפרכי** [יהיו מכם השרים] **ואי מינייכו מלכי** [ואם מכם יהיו המלכים] — **מינן איפרכי** [מאיתנו יהיו השרים].


###### Steinsaltz on Megillah 12a:7
[Steinsaltz on Megillah 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:7)

נאמר במגילה: **"בהראתו את עשר כבוד מלכותו** ואת יקר תפארת גדולתו**"** (אסתר א, ד), **אמר ר' יוסי בר חנינא: מלמד שלבש** אחשורוש **בגדי כהונה,** והראיה לכך: **כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"יקר תפארת גדולתו" וכתיב התם** [ונאמר שם] בבגדי כהונה: **"לכבוד ולתפארת"** (שמות כח, ב), הרי שבגדי כהונה הם "תפארת" ללובשיהם.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:8
[Steinsaltz on Megillah 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:8)

נאמר במגילה: **"ובמלואת הימים האלה** עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה משתה**"** (אסתר א, ה), **רב ושמואל** נחלקו בדבר: **חד** [אחד מהם] **אמר:** עיתוי המשתה שערך אחשורוש לבני שושן הבירה, מורה על כך ש**מלך פיקח היה, וחד** [ואחד מהם] **אמר:** דווקא מדבר זה עצמו נראה ש**מלך טיפש היה. מאן דאמר** [מי שאומר] כי דבר זה מורה על כך ש**מלך פיקח היה,** סבור הוא ש**שפיר עבד דקריב רחיקא ברישא** [טוב עשה שקירב את הרחוקים ממנו תחילה], **דבני מאתיה כל אימת דבעי מפייס להו** [שבני עירו כל זמן שירצה יפייס אותם] ולכן צריך לכבד ולפייס תחילה את הרחוקים, **ומאן דאמר** [ומי שאומר] ש**טיפש היה —** סבור הוא **דאיבעי ליה לקרובי בני מאתיה ברישא** [שצריך היה לקרב את בני עירו תחילה] **דאי מרדו ביה הנך, הני הוו קיימי בהדיה** [שאם ימרדו בו אלה הרחוקים, הרי אלה הקרובים יעמדו עמו] ואם יהיה להיפך, הרי יאבד בינתיים.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:9
[Steinsaltz on Megillah 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:9)

**שאלו תלמידיו של ר' שמעון בר יוחאי: מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל** (בלשון נקיה, כלומר: ישראל) **שבאותו הדור כליה** עד שנגזרה עליהם גזירה זו? **אמר להם: אמרו אתם. אמרו לו: מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע** אחשורוש, ואכלו בה דברים אסורים. אמר להם: **אם כן** צריך היה להיות העונש שאלה **שבשושן** שהשתתפו בסעודה — **יהרגו,** אבל אלה **שבכל העולם כולו** שלא השתתפו בה **אל יהרגו! אמרו לו: אמור אתה! אמר להם: מפני שהשתחוו לצלם** שעשה נבוכדנצר, שמסופר שבני כל העולם השתחוו לו, חוץ מחנניה מישאל ועזריה.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:10
[Steinsaltz on Megillah 12a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:10)

**אמרו לו:** אם כן, שעבדו עבודה זרה **וכי משוא פנים יש בדבר** שבכל זאת בסופו של דבר נעשה להם נס וניצלו? **אמר להם: הם לא עשו** עבודה זרה **אלא לפנים** (למראית העין) עשו כדבר המלך והשתחוו — **אף הקדוש ברוך הוא לא עשה עמהן אלא לפנים,** שהרי לא היה זה אלא איום בלבד ובסופו של דבר בטלה הגזירה. **והיינו דכתיב** [וזהו שנאמר]: **"כי לא ענה מלבו"** (איכה ג, לג) אלא למראית העין.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:11
[Steinsaltz on Megillah 12a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:11)

ועוד נאמר במגילה: **"בחצר גנת ביתן המלך"** (אסתר א, ה), **רב ושמואל** נחלקו בדבר, **חד** [אחד מהם] **אמר** שהיו במקומות שונים, שמי שהיה לפי מעלתו **ראוי לחצר** — הביאו אותו **לחצר,** ו**הראוי לגינה** — הביאו אותו **לגינה, הראוי לביתן — לביתן. וחד** [ואחד מהם] **אמר: הושיבן בחצר ולא החזיקתן,** שהיו מרובים ולא הספיק המקום, ולכן הושיבם **בגינה ו**אף זו **לא החזיקתן, עד שהכניסן לביתן והחזיקתן.** ואילו **במתניתא תנא** [בברייתא שנה] כדי להסביר: **הושיבן בחצר ופתח להם שני פתחים, אחד לגינה ואחד לביתן** וכך מתקיים הפסוק במלואו.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:12
[Steinsaltz on Megillah 12a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:12)

נאמר במגילה: **"חור כרפס ותכלת"** (אסתר ג, ו). ושאלו: **מאי** [מהו] **"חור"? רב אמר:** אריג העשוי **חרי חרי** [חורים חורים] כמין תחרה, **ושמואל אמר: מילת לבנה** [צמר לבן נקי] **הציע להם,** ו"חור" מלשון חיוור — לבן. **"כרפס" — אמר ר' יוסי בר חנינא:** פירוש הביטוי הוא **כרים של פסים.**


###### Steinsaltz on Megillah 12a:13
[Steinsaltz on Megillah 12a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:13)

נאמר: **"על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף"** (אסתר ג, ו), **תניא** [שנויה ברייתא], **ר' יהודה אומר: הראוי לכסף** ישב על מיטת **כסף, הראוי לזהב — לזהב. אמר לו ר' נחמיה:** אין עושים כן, ש**אם כן אתה מטיל קנאה בסעודה** שמקנאים אלה באלה, **אלא, הם** המיטות עצמן היו **של כסף, ורגליהן של זהב** ונתקיים בהן "מיטות זהב וכסף" ביחד.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:14
[Steinsaltz on Megillah 12a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:14)

נאמר שם: **"בהט ושש"** (אסתר ג, ו). **אמר רב אסי:** "בהט" — נדרש כמו בחט, אלו **אבנים שמתחוטטות על בעליהן,** אבנים יקרות שגורמות לבעליהן שיחטטו ויחפשו אחריהן, וישלמו תמורתן הון רב. **וכן הוא אומר** כיוצא בו על גדולת ישראל לעתיד, שיהיו בעיני העמים כ**"אבני נזר מתנוססות על אדמתו"** (זכריה ט, טז), ומשמעות הביטוי "מתנוססות" הוא מלשון נסיונות, לומר, שאבנים יקרות אינם נמצאות אלא על ידי נסיונות ומאמצים רבים.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:15
[Steinsaltz on Megillah 12a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:15)

**"ודר וסחרת"** (אסתר א, ו), **רב אמר:** "דר" פירושו: **דרי דרי** [שורות שורות] מסביב, וכן פירוש "סוחרת", מלשון סחור־סחור. **ושמואל אמר: אבן טובה יש בכרכי הים ו"דרה" שמה,** ו**הושיבה באמצע סעודה ומאירה** היתה **להם כצהרים.** (ו"סוחרת" מלשון סהר = צהר). **דבי** [חכם מבית מדרשו] של **ר' ישמעאל תנא** [שנה], שכוונת הדבר **שקרא דרור לכל בעלי סחורה** שהניח להם מן המיסים ("דר וסוחרת").


###### Steinsaltz on Megillah 12a:16
[Steinsaltz on Megillah 12a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:16)

נאמר: **"והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים"** (אסתר א, ז), ושואלים: מדוע נקט בלשון "שונים" — **"משונים" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר]! **אמר רבא: יצתה** (יצאה) **בת קול ואמרה להם: ראשונים,** כלומר: בלשצר ואנשיו, **כלו מפני** שהשתמשו ב**כלים** אלה, כלי המקדש, **ואתם שונים** (חוזרים ומשתמשים) **בהם?** נאמר: **"ויין מלכות רב"** (אסתר א, ז), **אמר רב: מלמד שכל אחד ואחד** מאורחי המשתה **השקהו** אחשורוש **יין שגדול** (רב) **הימנו בשנים,** כלומר יין ישן ביותר.


###### Steinsaltz on Megillah 12a:17
[Steinsaltz on Megillah 12a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:17)

נאמר: **"והשתיה כדת אין אנס"** (אסתר א, ח) ושואלים: **מאי** [מה פירוש] **"כדת"? אמר ר' חנן משום** (בשם) **ר' מאיר: כדת של תורה** היתה השתיה כאן, **מה דת של תורה,** בדיני הקרבנות — **אכילה** של המזבח **מרובה משתיה** שנסכי היין מבחינת הכמות מעטים הרבה מן הקרבן והמנחה — **אף סעודתו של אותו רשע** היתה בה **אכילה מרובה משתיה.**


###### Steinsaltz on Megillah 12a:18
[Steinsaltz on Megillah 12a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:18)

נאמר: **"אין אנס" אמר ר' אלעזר: מלמד שכל אחד ואחד השקהו מיין מדינתו** שירגיש עצמו כאילו הוא במדינתו שלו. נאמר: **"לעשות כרצון איש ואיש"** (אסתר א, ח), **אמר רבא:** הכוונה היא **לעשות כרצון מרדכי והמן,** ששניהם היו שרי המשקים באותו משתה וחלוקת היין התבצעה על פיהם. ומדוע מפרשים כך? **מרדכי** נקרא "איש" **דכתיב** [שכן נאמר]: **"איש יהודי** היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר**"** (אסתר ב, ה), ו**המן** אף הוא נקרא "איש", שכן נאמר: **"איש צר ואויב** המן הרע הזה**"** (אסתר ז, ו).


###### Steinsaltz on Megillah 12a:19
[Steinsaltz on Megillah 12a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/12a:19)

נאמר: **"גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות** אשר למלך אחשורוש**"** (אסתר א, ט) ושואלים: מדוע עשתה משתה בבית המלכות שהוא לכאורה מקום הגברים? הרי **"בית הנשים" מיבעי ליה** [צריך היה לו] להיות, ששם היתה צריכה לעשות את המשתה! **אמר רבא: שניהן לדבר עבירה נתכוונו** כלומר, גם אחשורוש רצה לנאוף עם נשים וגם היא רצתה לנאוף עם גברים, **היינו דאמרי אינשי** [הוא שאומרים אנשים בפתגם מקובל]: **איהו בקרי ואתתיה**