## Steinsaltz on Megillah Daf 17b

###### Steinsaltz on Megillah 17b:1
[Steinsaltz on Megillah 17b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:1)

**"והיו** הדברים**"** (דברים ו, ו) לומר **בהויתן** (כמו שהם) בלשון הקודש **יהו** (יהיו) תמיד. ושואלים: **ורבנן, מאי טעמייהו** [וחכמים, מה טעמם]? **אמר קרא** [הכתוב]: **"שמע"** (דברים ו, ד), כלומר: הבן **בכל לשון שאתה שומע.**


###### Steinsaltz on Megillah 17b:2
[Steinsaltz on Megillah 17b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:2)

ושואלים: **ורבי נמי** [גם כן] **הא כתיב** [הרי נאמר] **"שמע"!** ומשיבים: הפסוק **ההוא מיבעי ליה** [נצרך לו] כדי ללמוד ממנו דבר אחר: **השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך,** שלא די שיאמר קריאת שמע בלבו, אלא צריך להשמיע בקול שישמעו אזניו. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים על כך? ומשיבים: הם **סברי כמאן דאמר** [כדעת מי שאומר] כי **הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו — יצא.**


###### Steinsaltz on Megillah 17b:3
[Steinsaltz on Megillah 17b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:3)

ושואלים: **ורבנן נמי הכתיב** [ולדעת חכמים גם כן הרי נאמר] **"והיו",** ומה הם למדים מכאן? ומשיבים: "והיו" **ההוא** שנאמר, **מיבעי ליה** [נצרך לו] ללמד **שלא יקרא למפרע.** ושואלים: **ורבי,** עניין זה **שלא יקרא למפרע מנא ליה** [מניין לו]? ומשיבים: מכיון שלא נאמר **"דברים"** אלא **"הדברים"** ללמדנו כי צריך שיקרא אותם בסדרם זה ולא בשינוי. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים על כך? ומשיבים: הדיוק של **"דברים" "הדברים" לא משמע להו** [נשמע להם], שאינו נראה להם כראיה.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:4
[Steinsaltz on Megillah 17b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:4)

ומציעים: **לימא קסבר** [האם לומר שסבור] **רבי: כל התורה כולה, בכל לשון נאמרה,** כלומר, כל התורה יכולה להיקרא בכל לשון? **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר שכל התורה כולה דווקא **בלשון הקודש נאמרה** ואינה נאמרת בכל לשון אחרת — אם כן **למה לי למכתב** [לכתוב] **"והיו"** בקריאת שמע, תיחשב פרשה זו ככל שאר התורה!


###### Steinsaltz on Megillah 17b:5
[Steinsaltz on Megillah 17b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:5)

ודוחים, אין מכאן ראיה, כי **אצטריך** [צריך הדבר] להיאמר במיוחד, כי **סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] לומר כי **"שמע"** פירושו: הבן, **כרבנן** [כדעת חכמים] ובגלל לימוד מיוחד זה יותר הדבר אף בניגוד לשאר כל התורה, על כן **כתב רחמנא** [כתבה כאן התורה] **"והיו",** ללמדנו שבכל זאת צריך לומר את הדברים כהווייתם.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:6
[Steinsaltz on Megillah 17b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:6)

ושואלים מצד אחר: **לימא קסברי רבנן** [האם לומר שסברו חכמים]: **כל התורה בלשון הקודש** דווקא **נאמרה? דאי סלקא דעתך** [שאם יעלה על דעתך] לומר כי **בכל לשון נאמרה — למה לי למכתב** [לכתוב] **"שמע"?** שהרי אם כל התורה נאמרת בכל לשון — גם זו כך!


###### Steinsaltz on Megillah 17b:7
[Steinsaltz on Megillah 17b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:7)

ודוחים: **איצטריך** [הוצרך הדבר], כי **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **"והיו"** פירושו **כרבי** — שיאמרו דווקא בלשון הכתובה בתורה, על כן **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"שמע".**


###### Steinsaltz on Megillah 17b:8
[Steinsaltz on Megillah 17b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:8)

א ושואלים: **תפלה מנא לן** [מניין לנו] שאין לשנות בה את הסדר? **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **שמעון הפקולי הסדיר שמונה עשרה ברכות לפני רבן גמליאל על הסדר ביבנה,** ומכאן למדים שיש סדר משמעותי בברכות אלה, שאין לשנותו. **אמר ר' יוחנן ואמרי לה במתניתא תנא** [ויש אומרים שבברייתא שנה] זאת: **מאה ועשרים זקנים ובהם כמה נביאים** אנשי כנסת הגדולה, הם **תיקנו שמונה עשרה ברכות על הסדר** בתחילה, ולכן אין לשנות סדרן. ומכאן להסברת סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:9
[Steinsaltz on Megillah 17b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:9)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מנין שאומרים** ברכת **"אבות"? שנאמר: "הבו לה' בני אלים"** (תהלים כט, א), כלומר הזכירו לה' את אילי ארץ החשובים — אבותינו. **ומנין שאומרים** ברכת **"גבורות" שנאמר: "הבו לה' כבוד ועז"** (תהלים כט, א) ומשמעות "עוז" הוא גבורה. **ומנין שאומרים** ברכת **"קדושות"? שנאמר: "הבו לה' כבוד שמו השתחוו לה' בהדרת קדש"** (תהלים כט, ב) הרי כאן: "אבות", "גבורות", ו"קדושות", לפי הסדר.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:10
[Steinsaltz on Megillah 17b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:10)

**ומה ראו לומר** ברכת **"בינה"** ("חונן לאדם דעת") **אחר "קדושה"? שנאמר: "והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו"** (ישעיהו כט, כג), **וסמיך ליה** [וסמוך לו]: **"וידעו תעי רוח בינה"** (ישעיהו כט, כד). **ומה ראו לומר** ברכת ה**"תשובה" אחר** ברכת ה**"בינה"? דכתיב** [שנאמר]: **"ולבבו יבין ושב ורפא לו"** (ישעיהו ו, י) ושואלים:


###### Steinsaltz on Megillah 17b:11
[Steinsaltz on Megillah 17b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:11)

**אי הכי** [אם כך] אתה לומד מפסוק זה — **לימא** [שיאמר] אם כן ברכת **"רפואה" בתרה** [אחר] ברכת **"תשובה",** ומדוע אין אומרים אותה בסמוך? ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [יכול הדבר להעלות על דעתך], משום **דכתיב** [שנאמר]: **"וישב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח"** (ישעיהו נה, ז), ללמד שאחרי התשובה צריכה להיות הסליחה וכך גם סדר הברכות.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:12
[Steinsaltz on Megillah 17b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:12)

ושואלים: **ומאי חזית דסמכת אהא** [ומה ראית לסמוך על פסוק זה] **סמוך אהא** [על פסוק זה] וסדר רפואה אחר תשובה! ומשיבים: **כתב קרא אחרינא** [נאמר פסוק אחר]: **"הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלואיכי. הגואל משחת חייכי"** (תהלים קג, ג-ד), שאף ממנו מוכח שברכת ה"סליחה" קודמת לברכת ה"רפואה". **למימרא** [האם לומר] שברכות **"גאולה" ו"רפואה" בתר** [אחר] ברכת ה**"סליחה" היא, והכתיב** [והרי בכל זאת נאמר]: **"ושב ורפא לו",** ולכאורה היו צריכות להיות אחר ברכת ה"תשובה"! ומשיבים: צריכים להבין כי הפסוק **ההוא לאו** [לא] ב**רפואה** של **תחלואים** הוא מדבר, **אלא רפואה** של **סליחה היא.** ולכן קבעו ברכת הסליחה אחרי ברכת התשובה.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:13
[Steinsaltz on Megillah 17b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:13)

ושואלים: **ומה ראו לומר** ברכת **"גאולה"** כברכה **שביעית** במספר? **אמר רבא: מתוך** שמסורת בידינו **שעתידין** ישראל **ליגאל** בשנה **השביעית** (השמיטה) **לפיכך קבעוה בשביעית.** ושואלים: **והא** [והרי] **אמר מר** [החכם]: **ב**שנה ה**ששית** לשנות השמיטה של ימות המשיח ישמעו **קולות, ב**שנה ה**שביעית** יהיו **מלחמות,** ו**במוצאי שביעית** משיח **בן דוד בא,** הרי שלא תהיה הגאולה בשביעית אלא לאחריה! ומשיבים: בכל זאת **מלחמה** זו **נמי** [גם כן] **אתחלתא** [התחלת] ה**גאולה היא** ולכן שייך לומר שהגאולה בשביעית.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:14
[Steinsaltz on Megillah 17b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:14)

**ומה ראו לומר** ברכת **"רפואה" בשמינית? אמר ר' אחא: מתוך שנתנה מילה בשמינית** (ביום השמיני) והיא **צריכה רפואה, לפיכך קבעוה** את ברכת "רפואה" **בשמינית.**


###### Steinsaltz on Megillah 17b:15
[Steinsaltz on Megillah 17b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:15)

**ומה ראו לומר** את **ברכת ה"שנים"** בתור ברכה **תשיעית? אמר ר' אלכסנדרי:** ברכה זו אמרו **כנגד מפקיעי שערים,** שיש להתפלל שיירד הגשם, ולא יפקיעו את שער התבואה בגלל מחסור בה, **דכתיב** [שנאמר]: **"שבר זרוע רשע"** (תהלים י, טו) ומזמור זה מדבר ברשעים העושים תחבולות וגוזלים עניים, **ודוד כי** [כאשר] **אמרה,** את הבקשה הזו — במזמור **תשיעי אמרה,** שכן אנו מונים את המזמור הראשון והשני כאחד, ונמצא שהוא במזמור תשיעי.


###### Steinsaltz on Megillah 17b:16
[Steinsaltz on Megillah 17b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:16)

ושואלים: **ומה ראו לומר** ברכת **"קיבוץ גליות" לאחר ברכת ה"שנים"? דכתיב** [שנאמר]: **"ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא"** (יחזקאל לו, ח), הרי שקיבוץ גלויות בא לאחר ברכת האדמה. **וכיון שנתקבצו גליות** אז **נעשה** גם **דין ברשעים** שאינם מאמינים בדת משה שהיא מן השמים, **שנאמר: "ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך"** (ישעיה א, כה), **וכתיב** [ונאמר] אחר כך: **"ואשיבה שפטיך כבראשונה"** (ישעיה א, כו) ולכן הסמיכו ברכת "השיבה שופטינו" לברכת "קיבוץ גלויות".


###### Steinsaltz on Megillah 17b:17
[Steinsaltz on Megillah 17b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:17)

**וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו הפושעים מינים, וכולל זדים** העוברים במזיד **עמהם** (עם המינים) **שנאמר: "ושבר פשעים וחטאים יחדו** ועוזבי ה' **יכלו"** (ישעיה א, כח).


###### Steinsaltz on Megillah 17b:18
[Steinsaltz on Megillah 17b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:18)

**וכיון שכלו המינים מתרוממת** אז **קרן צדיקים, דכתיב** [שנאמר]: **"וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק"** (תהלים עה, יא), שהדבר תלוי זה בזה. **וכולל גירי הצדק עם הצדיקים, שנאמר: "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"** (ויקרא יט, לב), שפירוש "זקן" — זה שקנה חכמה, **וסמיך ליה** [וסמוך לו]: **"וכי יגור אתכם גר"** (ויקרא יט, לג).


###### Steinsaltz on Megillah 17b:19
[Steinsaltz on Megillah 17b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:19)

**והיכן מתרוממת קרנם** של צדיקים? **בירושלים, שנאמר: "שאלו שלום ירושלים ישליו אהביך"** (תהלים קכב, ו) לכן סמכו את ברכת "בונה ירושלים" לברכת "על הצדיקים".


###### Steinsaltz on Megillah 17b:20
[Steinsaltz on Megillah 17b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/17b:20)

**וכיון שנבנית ירושלים — בא דוד** המשיח, **שנאמר:**