## Steinsaltz on Megillah Daf 18a

###### Steinsaltz on Megillah 18a:1
[Steinsaltz on Megillah 18a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:1)

**"אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דויד מלכם"** (הושע ג, ה), וזוהי ברכת "את צמח דוד" הנאמרת אחר "בונה ירושלים". **וכיון שבא דוד** — **באתה** [באה] הגיעה והתקבלה ה**תפלה, שנאמר: "והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי"** (ישעיהו נו, ז), ולכן נאמרת ברכת "שמע קולנו" לאחריה.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:2
[Steinsaltz on Megillah 18a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:2)

**וכיון שבאת תפלה — באת** ומתקבלת ה**עבודה** במקדש, **שנאמר: "עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"** (ישעיהו נו, ז), וזוהי ברכת "ותחזינה עינינו". **וכיון שבאת "עבודה"** — **באתה** איתה גם ה**תודה, שנאמר: "זבח תודה יכבדנני"** (תהלים נ, כג) שאחר עבודת הזבח ("זובח") באה תודה.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:3
[Steinsaltz on Megillah 18a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:3)

**ומה ראו לומר ברכת כהנים** בתפילה ל**אחר** ברכת **"הודאה"? דכתיב** [שנאמר]: **"וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים"** (ויקרא ט, כב), ואף הודאה היא בכלל עבודה.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:4
[Steinsaltz on Megillah 18a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:4)

ושואלים: **אימא** [אמור] לפי סדר המקרא, שהיה הדבר **קודם עבודה?** ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] לומר כן, **דכתיב** [שנאמר]: **"וירד מעשת החטאת". מי כתיב** [האם כתוב] **"לעשות"** שהיא לשון המורה על העתיד, הלא **"מעשת" כתיב** [כתוב] ומשמעה לאחר שכבר עשה.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:5
[Steinsaltz on Megillah 18a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:5)

ושואלים: אם כן **ולימרה** [ושיאמר אותה] את ברכת הכהנים מיד **אחר** ברכת **העבודה!** ודוחים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך], **דכתיב** [שנאמר]: **"זבח תודה"** (תהלים נ, כג) משמע: התודה באה אחר הזבח.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:6
[Steinsaltz on Megillah 18a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:6)

ושואלים: **ומאי חזית דסמכת אהאי** [ומה ראית שסמכת על פסוק זה], **סמוך אהאי** [על פסוק זה]! ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר לומר] ש**עבודה והודאה חדא מילתא היא** [דבר אחד הוא]. ותוכנם העיקרי אחד.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:7
[Steinsaltz on Megillah 18a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:7)

**ומה ראו לומר** ברכת **"שים שלום" אחר ברכת כהנים? דכתיב** [שנאמר]: **"ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"** (במדבר ו, כז), שבראשית "ושמו את שמי על בני ישראל" ורק אחר כך "ואני אברכם", וה**ברכה** של **הקדוש ברוך הוא — שלום, שנאמר: "ה' יברך את עמו בשלום"** (תהלים כט, יא). עד כאן ההסבר לסדר הברכות.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:8
[Steinsaltz on Megillah 18a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:8)

ושואלים על תחילתה של ברייתא זו: **וכי מאחר** ש**מאה ועשרים זקנים ומהם כמה נביאים תקנו תפלה על הסדר,** אם כן **שמעון הפקולי מאי** [מה] **הסדיר?** הלא הכל היה כבר מסודר! ומשיבים: **שכחום, וחזר וסדרום.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:9
[Steinsaltz on Megillah 18a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:9)

ומעירים: **מכאן ואילך,** כלומר, יותר מזה **אסור לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא** ולהוסיף ברכות אחרות. לפי ש**אמר ר' אלעזר: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו"** (תהלים קו, ב), **למי נאה למלל גבורות ה' — למי שיכול להשמיע כל תהלתו.** וכיון שאין אדם יכול לעשות זאת, צריך להסתפק במה שקבעו חכמים.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:10
[Steinsaltz on Megillah 18a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:10)

**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: המספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא יותר מדאי — נעקר מן העולם,** שנראה כאילו הוא גומר לומר כל שבחו של ה', **שנאמר: "היספר לו כי אדבר, אם אמר איש כי יבלע"** (איוב לז, כ), שהאומר יותר מדי — סופו שיבולע לו.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:11
[Steinsaltz on Megillah 18a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:11)

**דרש ר' יהודה איש כפר גבוריא, ואמרי לה** [ויש אומרים] **איש כפר גבור חיל: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"לך דמיה תהלה"** (תהלים סה, ב), **סמא דכולה** [התרופה לכל] — **משתוקא** [שתיקה]. **כי אתא** [כאשר בא] **רב דימי** מארץ ישראל לבבל, **אמר: אמרי במערבא** [אומרים בארץ ישראל] בפתגם עממי: **מלה — בסלע, משתוקא** [שתיקה] — **בתרין** [בשנים]. כלומר, גם אם מלה שווה מטבע של סלע, שתיקה שווה שנים.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:12
[Steinsaltz on Megillah 18a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:12)

א נאמר במשנה שאם **קראה** את המגילה ב**על פה** — **לא יצא.** ושואלים: **מנלן** [מניין לנו] דין זה? **אמר רבא: אתיא** [בא] נלמד הדבר בגזירה שווה של פעלים: **'זכירה' 'זכירה', כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"והימים האלה נזכרים"** (אסתר ט, כח) **וכתיב התם** [ונאמר שם]: **"כתב זאת זכרון בספר** ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק**"** (שמות יז, יד), **מה להלן** בספר שמות אין זכירה אלא **בספר,** שהרי כך כתוב בתורה, **אף כאן** במגילה אין זכירה אלא **בספר.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:13
[Steinsaltz on Megillah 18a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:13)

ושואלים: **וממאי** [וממה] למד אתה **דהאי** [שזו] ה**זכירה** שבספר שמות **קריאה היא, דלמא** [שמא] **עיון בעלמא** [סתם] בדברים הוא כדי להזכר בהם! ומשיבים: **לא סלקא דעתך** [יעלה על דעתך] לומר כן, שהרי שנינו בברייתא, **דכתיב** [שנאמר]: **"זכור** את אשר עשה לך עמלק**"** (דברים כה, יז), **יכול** די שתהיה זו זכירה **בלב? כשהוא אומר "לא תשכח"** (דברים כה, יט) **הרי שכחת הלב אמור,** וכיון שזכירה שבלב כבר נאמרה **הא** [הרי] **מה אני מקיים** את מה שנאמר **"זכור"** כמצוות עשה בפועל — שצריך להגיד **בפה.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:14
[Steinsaltz on Megillah 18a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:14)

ב נאמר במשנה שאם **קראה תרגום** — **לא יצא וכו'.** ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דכתיבה** [אם תאמר שהיא כתובה] **מקרא,** בלשון הקודש **וקרי לה** [והוא קורא אותה] **תרגום,** אם כן **היינו** [הרי זה] **על פה!** ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא מדובר **דכתיבה** [שהיא כתובה] **תרגום וקרי לה** [והוא קורא אותה] אותה **תרגום.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:15
[Steinsaltz on Megillah 18a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:15)

ג שנינו במשנה: **אבל קורין אותה** את המגילה **ללועזות בלעז,** ומקשים: **והא** [והרי] **אמרת** זה עתה במשנה: **קראה בכל לשון** — **לא יצא!** ומשיבים: **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: מדובר כאן **בלעז יווני,** שיש לו דין מיוחד,


###### Steinsaltz on Megillah 18a:16
[Steinsaltz on Megillah 18a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:16)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **אילימא דכתיבה** [אם תאמר שהיא כתובה] **אשורית** (בעברית), **וקרי לה** [וקורא אותה] בלשון ה**יוונית — היינו** [הרי זו] קריאה **על פה,** והרי אמרנו כבר שלא יצא! **אמר ר' אחא אמר ר' אלעזר:** הכוונה **ש**היא **כתובה בלעז יונית.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:17
[Steinsaltz on Megillah 18a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:17)

אגב כך מביאים עוד מאמר ממסורת זו. **ואמר ר' אחא אמר ר' אלעזר: מנין שקראו הקדוש ברוך הוא ליעקב "אל"? שנאמר: "**ויצב שם מזבח **ויקרא לו אל אלהי ישראל"** (בראשית לג, כ). **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר כי **למזבח קרא ליה** [לו] **יעקב "אל"** ולא הקדוש ברוך הוא הוא שכינה אותו כך, אם כן — **"ויקרא לו יעקב" מיבעי ליה** [צריך היה לו] לומר, **אלא ויקרא לו ליעקב "אל", ומי קראו "אל" — אלהי ישראל.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:18
[Steinsaltz on Megillah 18a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:18)

ולענייננו: **מיתיבי** [מקשים] לרב ושמואל האומרים כי ללעז יווני יש דין מיוחד, ממה ששנינו בברייתא: **קראה** את המגילה **גיפטית** (מצרית), **עברית, עילמית, מדית, יוונית — לא יצא,** הרי מכאן שאין יוצאים בקריאת המגילה בלעז יווני!


###### Steinsaltz on Megillah 18a:19
[Steinsaltz on Megillah 18a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:19)

ומתרצים: צריך לומר כך; **הא** [זו] של רב ושמואל **לא דמיא** [אינה דומה] **אלא להא** [לזו] ששנויה בברייתא אחרת: קרא את המגילה **גפטית לגיפטים, עברית לעברים, עילמית לעילמים, יוונית ליוונים — יצא.**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:20
[Steinsaltz on Megillah 18a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:20)

ושואלים: **אי הכי** [אם כך], שאם קורא לאדם המדבר בשפה לועזית את המגילה באותה לשון בה הוא מדבר, שהוא יוצא בכך ידי חובה, אם כן **רב שמואל אמאי מוקמי לה למתניתין** [מדוע מעמידים הם את המשנה] **בלעז יוונית** דווקא? **לוקמה** [שיעמידו אותה] **בכל לעז** שהוא ובקריאה לדוברים באותה שפה! **אלא, מתניתין** [משנתנו] צריכים להבין אותה **כברייתא** שאין יוצאים בקריאת המגילה בלעז לאדם שאינו מבין. **וכי איתמר** [מה שנאמר] בשם **רב ושמואל בעלמא איתמר** [בכלל נאמר], לא כפירוש למשנתנו אלא כהלכה לעצמה. וכך יש לגרוס: **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **לעז יווני לכל כשר,** גם לאלה שאינם יוונים.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:21
[Steinsaltz on Megillah 18a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:21)

ומקשים, **והא קתני** [והרי שנה] בברייתא: **יוונית ליוונים,** ונדייק: ליוונים — **אין** [כן], **לכולי עלמא** [לכל העולם לאחרים] — **לא!** ומשיבים: **אינהו דאמור** [הם שאמרו] דבריהם — **כ**שיטת **רבן שמעון בן גמליאל** אמרו. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **רבן שמעון בן גמליאל אומר: אף ספרים** (ספרי תורה) **לא התירו** חכמים **שיכתבו** פרט לעברית **אלא** רק ב**יוונית,** ומכאן שהשפה היוונית דינה כעברית לכל דבר.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:22
[Steinsaltz on Megillah 18a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:22)

ומקשים: אם כן, **ולימרו** [ושיאמרו] במפורש: **הלכה כרבן שמעון בן גמליאל,** ומדוע הוצרכו לומר זאת בסגנון כאילו היתה זו הלכה חדשה? ומשיבים: **אי אמרי** [אם היו אומרים] **הלכה כרבן שמעון בן גמליאל, הוה אמינא** [היינו אומרים] כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא ב**שאר ספרים** של קודש, **אבל מגילה דכתיב** [שנאמר] **בה "ככתבם", אימא** [אמור] ש**לא** ייצאו ידי חובה בקריאתה יוונית — על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] בדבריהם שאפילו במגילה יצא.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:23
[Steinsaltz on Megillah 18a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:23)

ד שנינו במשנה: **והלועז ששמע אשורית יצא.** ותוהים: **והא לא ידע מאי קאמרי** [הרי איננו יודע מה שהם אומרים] שהרי איננו מבין עברית, וכיצד יצא ידי חובתו בעברית? ומשיבים: **מידי דהוה** [כשם שהוא] הדבר ביחס ל**נשים ועמי הארץ** שאף הם אינם מבינים עברית כראוי, ובכל זאת יוצאים ידי חובתם בקריאתה.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:24
[Steinsaltz on Megillah 18a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:24)

ועוד **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבינא,** על השאלה ששאלנו כיצד יוצא אדם כשאינו מבין את לשון המגילה: **אטו אנן** [וכי אנו] אף החכמים, האם הביטוי **"האחשתרנים בני הרמכים"** (אסתר ח, י) הכתוב במגילה **מי ידעינן** [האם אנו יודעים, מבינים] מה הוא? **אלא** העיקר הוא שיש **מצות קריאה ופרסומי ניסא** [ופירסום הנס] בכלל, ו**הכא נמי** [כאן גם כן] כאשר קוראים ללועזים בעברית — **מצות קריאה ופרסומי ניסא** [ופרסום הנס] יש בדבר, ודי בכך.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:25
[Steinsaltz on Megillah 18a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:25)

ה שנינו במשנה: **קראה לסירוגין יצא.** מספרים: **לא הוו ידעי רבנן מאי** [היו יודעים חכמים מהו] פירוש המלה **"סירוגין", שמעוה לאמתא דבי** [שמעו אותה, את השפחה של בית] **רבי,** שכיון שהיתה בביתו שמעה בודאי לשון עברית טהורה **דקאמרה להו לרבנן דהוי עיילי פסקי פסקי לבי** [שאמרה להם לחכמים שהיו נכנסים מעט מעט ולא בבת אחת לבית] **רבי: עד מתי אתם נכנסים סירוגין סירוגין?** ואז הבינו ש"סירוגין" פירושו בהפסקות.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:26
[Steinsaltz on Megillah 18a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:26)

כיוצא בזה מספרים: **לא הוו ידעי רבנן מאי** [לא היו יודעים חכמים מה פירוש] המלה **"חלוגלוגות"** המוזכרת במשניות ובברייתות. **שמעוה לאמתא דבי** [שמעו אותה, את השפחה של בית] **רבי** ש**אמרה ליה לההוא גברא** [לו, לאדם אחד] **דהוה קא מבדר** [שהיה מפזר] **פרפחיני: עד מתי אתה מפזר חלוגלוגך?** והבינו ש"חלוגלוגות" הם הקרויים בארמית פרפחיני.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:27
[Steinsaltz on Megillah 18a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:27)

וכן **לא הוו ידעי רבנן** [היו יודעים חכמים] בפסוק **"סלסלה ותרוממך"** (משלי ד, ח) מה פירוש סילסול, **שמעוה לאמתא דבי** [שמעו אותה, את השפחה של בית] **רבי דהוות אמרה לההוא גברא דהוה מהפך במזייה** [שהיתה אומרת לאיש אחד שהיה מהפך בשערותיו] ו**אמרה ליה** [לו]: **עד מתי אתה מסלסל בשערותיך?**


###### Steinsaltz on Megillah 18a:28
[Steinsaltz on Megillah 18a:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:28)

בדומה לזה מביאים עוד דוגמאות של פירוש מילים שנודעו לחכמים מפי הדיוטות; **לא הוו ידעי רבנן** [היו יודעים חכמים] **מאי** [מה פירוש] הפסוק: **"השלך על ה' יהבך"** (תהלים נה, כג), שלא ידעו מה הוא "יהבך". **אמר רבה בר בר חנה: זימנא חדא הוה אזילנא בהדי ההוא טייעא וקא דרינא טונא** [פעם אחת הייתי מהלך עם ערבי אחד ונשאתי משא] **ואמר לי: שקול יהביך ושדי אגמלאי** [קח את יהבך, משאך, והטל על גמלי], והבינו ש"יהב" פירושו משא.


###### Steinsaltz on Megillah 18a:29
[Steinsaltz on Megillah 18a:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:29)

וכן **לא הוו ידעי רבנן** [לא היו יודעים חכמים] **מאי** [מה פירוש] **"וטאטאתיה במטאטא השמד"** (ישעיה יד, כג), שלא הבינו מה פירוש המלה "מטאטא", **שמעוה לאמתא דבי** [שמעו אותה, את השפחה של בית] **רבי דהוות אמרה** [שהיתה אומרת] **לחברתה: שקולי טאטיתא וטאטי ביתא** [קחי מטאטא וטאטאי את הבית], והבינו מה פירוש המלה "מטאטא".


###### Steinsaltz on Megillah 18a:30
[Steinsaltz on Megillah 18a:30](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/18a:30)

ולעצם ההלכה בענין קריאה לסירוגין **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **קראה סירוגין — יצא,**