## Steinsaltz on Megillah Daf 20a

###### Steinsaltz on Megillah 20a:1
[Steinsaltz on Megillah 20a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:1)

ומשיבים: **לעולם** תפרש שהברייתא שאמר ר' יהודה בן ר' שמעון בן פזי כדעת **ר' יהודה** היא, **ואפילו לכתחילה** מתיר הוא בחרש, ומשנתנו כדעת ר' יוסי. **ולא קשיא** [ואינו קשה] מי הוא התנא המתיר חרש בברכת המזון רק בדיעבד, כי גם זו אמר ר' יהודה, אלא **הא** [זו] המתירה לגמרי — **דידיה** [דעתו שלו] היא, **והא** [וזו] שמתירה רק בדיעבד — **דרביה** [של רבו] היא, האוסר לכתחילה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:2
[Steinsaltz on Megillah 20a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:2)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **ר' יהודה אומר משום** (בשם) **ר' אלעזר בן עזריה: הקורא את שמע צריך שישמיע לאזנו, שנאמר: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד"** (דברים ו, ד), וכוונתו: **השמע לאזניך מה שאתה מוציא מפיך.** הרי לנו שיטת ר' אלעזר בן עזריה שלכתחילה צריך להשמיע לאזנו. **ר' מאיר אומר:** אינו צריך, שכן נאמר שם: **"אשר אנכי מצוך היום על לבבך"** (דברים ו, ו), לומר: **אחר כוונת הלב הן הן הדברים,** ואין צורך באמירה בפה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:3
[Steinsaltz on Megillah 20a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:3)

ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכאן] ומצויה בפנינו הברייתא האחרונה — **אפילו תימא** [תאמר] ש**ר' יהודה כרביה סבירא ליה** [כשיטת רבו סבור הוא], שחרש לכתחילה פסול ובדיעבד כשר. **והא דתני** [וזו ששנה] **יהודה בריה** [בנו] של **ר' שמעון בן פזי** שמתיר בחרש אפילו לכתחילה, היא כשיטה הנוספת שמצאנו בברייתא — שיטת **ר' מאיר היא,** שלדעתו הכל תלוי בכוונה ויש להתיר אף לכתחילה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:4
[Steinsaltz on Megillah 20a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:4)

א שנינו במשנה: **ר' יהודה מכשיר בקטן. תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יהודה** ראיה לדבריו: **קטן הייתי וקריתיה** (קראתי את המגילה) **למעלה** (בפני) **ר' טרפון וזקנים בלוד. אמרו לו: אין מביאים ראיה מן הקטן,** שהרי לדבריך קטן היית אז, ובאותה שעה לא יכולת להעיד כלל.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:5
[Steinsaltz on Megillah 20a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:5)

**תניא** [שנויה ברייתא] אחרת, **אמר רבי: קטן הייתי וקריתיה למעלה** (בפני) **מר' יהודה, אמרו לו: אין מביאין ראיה מן המתיר,** שהרי יודעים אנו, שר' יהודה מכשיר בקטן, ואין להביא ראיה להלכה ממה שעשה כך.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:6
[Steinsaltz on Megillah 20a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:6)

ושואלים: **ולימרו ליה** [ושיאמרו לו] כשם שאמרו לר' יהודה **אין מביאים ראיה מן הקטן!** ומשיבים: תשובה **חדא** [אחת] **ועוד** אחרת **קאמרו ליה** [אמרו לו]: **חדא** [אחת] שהלא **קטן היית** באותה שעה ולא היית ראוי להעיד, **ועוד: אפילו** אם באותו זמן **גדול היית** והיית מעיד שראית שקרא בפניהם קטן אחר — **אין מביאין ראיה מן המתיר.**


###### Steinsaltz on Megillah 20a:7
[Steinsaltz on Megillah 20a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:7)

ב משנה **אין קורין את המגילה, ולא מלין** את התינוק **ולא טובלין** בכל טבילת מצוה **ולא מזין** מי חטאת לטהר מטומאת המת, אלא ביום. **וכן שומרת יום כנגד יום,** כלומר, אישה שראתה דם נדה יום אחד שלא בזמן ווסתה, שממתינה ("שומרת") יום טהור כנגד היום שראתה, ובסופו טובלת והיא טהורה — אף היא **לא תטבול עד שתנץ החמה** ולא בלילה. ומוסיפים: **וכולן** כל הדברים הללו שאמרנו שמצוותם ביום, אם **עשו משעלה עמוד השחר — כשר** שאף זה נחשב כיום לענין זה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:8
[Steinsaltz on Megillah 20a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:8)

ג גמרא שנינו במשנה שקורין את המגילה רק ביום, ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] דין זה? ומשיבים: ש**אמר קרא** [הכתוב] **"והימים האלה נזכרים ונעשים"** (אסתר ט, כח), משמע: **ביום** — **אין** [כן], **בלילה — לא.** ושואלים: **לימא תיהוי תיובתא** [האם נאמר שתהא זו קושיה חמורה] על שיטת **ר' יהושע בן לוי,** ש**אמר ר' יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום,** ואילו במשנה שנינו שאין קוראים אותה אלא ביום! ודוחים: מכאן אין הוכחה, **כי קתני אדיום** [כאשר שנינו במשנה, הרי הוא על קריאת היום], ולא נדון כלל דין קריאתה בלילה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:9
[Steinsaltz on Megillah 20a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:9)

ד שנינו במשנה: **ולא מלין** בלילה. ומנין נלמד דין זה, **דכתיב** [שנאמר]: **"וביום השמיני ימול"** (ויקרא יב, ג).


###### Steinsaltz on Megillah 20a:10
[Steinsaltz on Megillah 20a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:10)

ה עוד שנינו במשנה: **ולא טובלין ולא מזין** אלא ביום, ודבר זה נלמד ממה **דכתיב** [שנאמר]: **"והזה הטהר על הטמא** ביום השלישי וביום השביעי וחיטאו **ביום השביעי** וכיבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב**"** (במדבר יט, יט), משמע: ביום ולא בלילה, **ו**לגבי טבילה **איתקש** [הוקשה, הושוותה] בכתוב **טבילה להזיה** (שהרי נאמר באותו כתוב גם "ורחץ במים") ואם כן מה שאינו כשר בהזיה, אף אינו כשר בטבילה.


###### Steinsaltz on Megillah 20a:11
[Steinsaltz on Megillah 20a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:11)

ו שנינו במשנה: **וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה.** ושואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן]! **מאי שנא** [במה שונה] **שומרת יום כנגד יום מכל** שאר **חייבי טבילות,** והרי נאמר כבר שאין טובלים אלא ביום!


###### Steinsaltz on Megillah 20a:12
[Steinsaltz on Megillah 20a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:12)

ומשיבים: **איצטריך** [הוצרך] הדבר להיאמר: **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] **תיהוי** [תהיה] ראיית דם זו נדונה **כראיה ראשונה** בפעם ראשונה **של** זיבה שרואה ה**זב,** שהרי איננו נטמא בה טומאה גמורה, ורק אם יראה שלוש פעמים — הריהו זב גמור, וכן אם תראה האשה דם שלושה ימים — הריהי זבה, **וראיה ראשונה של זב איתקש** [הוקשה הושוותה] בכתוב **לבעל קרי, דכתיב** [שנאמר]: **"זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע"** (ויקרא טו, לב), ונלמד מכאן: **מה בעל קרי טובל ביום** בו ראה קרי **האי נמי ליטבול ביומיה** [זה, הזב, גם כן יטבול ביומו], באותו יום עצמו שהיתה הטומאה,


###### Steinsaltz on Megillah 20a:13
[Steinsaltz on Megillah 20a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/20a:13)

**והא** [וזו] שומרת יום כנגד יום **ביממא לא מצי טבלה** [ביום איננה יכולה לטבול], **דכתיב** [שכן נאמר]: **"כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה"** (ויקרא טו, כו), שכל אותו יום כולו שוה לטומאה, ולכן בו ביום אינה יכולה לטבול, אבל **בליליא מיהת ליעביד** [בלילה על כל פנים שתעשה] **מקצת שימור,** כלומר, תבדוק שהיא טהורה בלילה, **ותטבול** מיד בלילה ולא תמתין יום נוסף, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] במשנה כי **כיון דבעיא** [שהיא צריכה] **ספירה,** שכן בטומאה זו כשראתה דם יום אחד צריכה לספור יום אחד של טהרה —