## Steinsaltz on Megillah Daf 21a

###### Steinsaltz on Megillah 21a:1
[Steinsaltz on Megillah 21a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:1)

**מה משפט** (דין) אינו נעשה אלא **ביום** כפי שלמדנו, **אף כאן** השקיית סוטה אינה נעשית אלא **ביום.**


###### Steinsaltz on Megillah 21a:2
[Steinsaltz on Megillah 21a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:2)

**ולעריפת העגלה** שהיא ביום, **אמרי דבי** [אמרו החכמים בבית מדרשו] של **ר' ינאי:** לשון **"כפרה" כתיב** [נאמר] **בה, כ**פי שנאמר ב**קדשים,** ובקדשים (בקרבנות) כבר למדנו שכל מעשיהם ביום. **ולטהרת מצורע** — **דכתיב** [שנאמר]: **"זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו"** (ויקרא יד, ב).


###### Steinsaltz on Megillah 21a:3
[Steinsaltz on Megillah 21a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:3)

**כל הלילה כשר לקצירת העומר — ש****אמר מר** [החכם] והוכיח את הדבר מן הכתובים במסכת מנחות, כי מצות **קצירה וספירה — בלילה, והבאה** של קרבן העומר למקדש — **ביום. ולהקטר חלבים ואברים,** מנין שזמן ההקטרה כל הלילה **— דכתיב** [שנאמר] בהם במפורש: **"**העולה על מוקדה על המזבח **כל הלילה עד הבקר"** (ויקרא ו, ב).


###### Steinsaltz on Megillah 21a:4
[Steinsaltz on Megillah 21a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:4)

א שנינו במשנה: **זה הכלל דבר שמצותו ביום** — **כשר כל היום.** ושואלים: **זה הכלל** הכלל הזה **לאתויי מאי** [להביא להוסיף את מה]? שהרי לכאורה כבר פירטנו את כל הדברים שמצוותם ביום! ומשיבים: **לאתויי** [להביא] **סידור בזיכין** של לבונה ליד לחם הפנים במקדש **וסלוק בזיכין** בסוף השבוע, שלא נאמר בכתוב מתי זמנם,


###### Steinsaltz on Megillah 21a:5
[Steinsaltz on Megillah 21a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:5)

**וכ**שיטת **ר' יוסי. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר:** אם **סילק את הישנה,** כלומר, את מערכת לחם הפנים ובזיכי הלבונה הישנים ב**שחרית** (בתחילת היום) **וסידר את החדשה ערבית** (בסוף היום) — **אין בכך כלום** ודי שיהא הדבר באותו יום, וזו משמעות הכלל שכשרים כל היום, אבל לדעת חכמים צריך לסדר את החדשים מיד כשמסלק הישנים.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:6
[Steinsaltz on Megillah 21a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:6)

**ומה אני מקיים** לשיטת רבי יוסי את מה שכתוב בלחם הפנים **"**יערכנו **לפני ה' תמיד"** (ויקרא כד, ח), כוונתו — **שלא יהא שולחן** יום שלם **בלא לחם,** ואם יש בו לחם אף בחלק מן היום — יצא.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:7
[Steinsaltz on Megillah 21a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:7)

ב עוד שנינו במשנה: **דבר שמצותו בלילה** — **כשר כל הלילה,** ושואלים: **לאתויי מאי** [להביא להוסיף את מה]?


###### Steinsaltz on Megillah 21a:8
[Steinsaltz on Megillah 21a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:8)

ומשיבים: **לאתויי** [להביא] **אכילת פסחים,** והרי זה ש**לא כ**שיטת **ר' אלעזר בן עזריה. דתניא** [שכן שנינו בברייתא], נאמר: **"ואכלו את הבשר בלילה הזה"** (שמות יב, ח), **אמר ר' אלעזר בן עזריה: נאמר כאן "בלילה הזה" ונאמר להלן "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה"** (שמות יב, יב), **מה להלן** כאשר ה' עבר בארץ מצרים היה זה **עד חצות** הלילה, **אף כאן** אין הפסח נאכל אלא **עד חצות,** וממשנתנו נראה שאין הדבר כן, אלא שעיקר המצווה היא עד הבוקר.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:10
[Steinsaltz on Megillah 21a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:10)

א משנה **הקורא את המגילה —** יכול לקוראה כרצונו, גם כשהוא **עומד ו**גם כשהוא **יושב. קראה** אדם **אחד** או **קראוה שנים** יחד — **יצאו** ידי חובתם. **מקום שנהגו לברך** על קריאתה — **יברך, ו**מקום שנהגו **שלא לברך — לא יברך.** ואגב כך מביאים עוד דינים ביחס לקריאת התורה.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:11
[Steinsaltz on Megillah 21a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:11)

**ב**ימים **שני וחמישי** בשחרית **ובשבת במנחה — קורין** (קוראים) **שלשה** אנשים בתורה, **אין פוחתין מהן** במספר **ואין מוסיפין עליהן,** אלא שלושה דווקא. **ואין מפטירין בנביא** בזמנים אלה. **הפותח,** כלומר, האיש הקורא ראשון **והחותם** הקורא אחרון **בתורה — מברך לפניה ולאחריה.** אבל לא שאר העולים לתורה.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:12
[Steinsaltz on Megillah 21a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:12)

**בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה** אנשים, **אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא.** ואף אז **הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.** ומביאים כלל לגבי מספר הקוראים בימים שונים.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:13
[Steinsaltz on Megillah 21a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:13)

**זה הכלל: כל** יום **שיש בו** במקדש קרבן **מוסף ואינו יום טוב** (כראש חודש וחול המועד) — **קורין ארבעה, ביום טוב** קוראים **חמשה** אנשים, **ביום הכפורים** — **ששה** אנשים, **בשבת** — **שבעה** אנשים. ובאלה **אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהם** קרואים כמה שירצו, **ומפטירין** בימים אלה **בנביא,** ואף אז **הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה.**


###### Steinsaltz on Megillah 21a:14
[Steinsaltz on Megillah 21a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:14)

ב גמרא אמרנו שהקורא את המגילה יכול לקרותה כשהוא יושב, **תנא** [שנה] החכם בתוספתא: **מה שאין כן בתורה** שקוראים אותה בעמידה בלבד. ושואלים: **מנהני מילי** [מנין דברים אלה]? **אמר ר' אבהו:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"ואתה פה עמד עמדי** ואדברה אליך את כל המצוה והחוקים**"** (דברים ה, כח), משמע שקבלת תורה אינה אלא בעמידה. **ואמר ר' אבהו: אלמלא מקרא** זה **כתוב** במפורש, **אי אפשר לאומרו,** כלומר, לא היינו מעיזים לומר דבר זה. ש**כביכול** אפשר ללמוד מכאן ש**אף הקדוש ברוך הוא** באותה שעה **בעמידה,** שהרי נאמר "עמוד עמדי" — משמע: כמוני.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:15
[Steinsaltz on Megillah 21a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:15)

**ואמר ר' אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה** (ילמד) **לתלמידו** היושב **על גבי קרקע — שנאמר: "ואתה פה עמד עמדי",** משמע שהרב והתלמיד צריכים להיות באותו מצב.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:16
[Steinsaltz on Megillah 21a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:16)

ולענין קבלת התורה בעמידה מביאים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה** מפי הרב **אלא מעומד,** שהמקבל מן הרב כמקבלה מסיני, **משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם** ונחלשו הבריות **והיו למדין תורה** גם **מיושב. והיינו דתנן** [והוא ששנינו במשנה]: **משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה,** שהרי העמידה בזמן הלימוד היא עצמה מתן כבוד לתורה.


###### Steinsaltz on Megillah 21a:17
[Steinsaltz on Megillah 21a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:17)

ומעירים באותו ענין, **כתוב אחד אומר: "ואשב בהר"** (דברים ט, ט) **וכתוב אחד אומר: "ואנכי עמדתי בהר"** (דברים י, י)! ומיישבים: **אמר רב: עומד** היה משה רבינו **ולומד,** כלומר, מקבל את הדברים מפי הגבורה בעמידה, ולאחר מכן היה **יושב** בהר **ושונה** חוזר ומשנן את הדברים. **ר' חנינא אמר:** משה היה **לא עומד ולא יושב אלא שוחה** (מתכופף), שזה מעין עמידה ומעין ישיבה. **ר' יוחנן אמר:** מעיקרו של דבר אין כאן קושיה, כי **אין "ישיבה"** זו **אלא לשון עכבה,** ש"לשבת" פירושו גם להתעכב, לשהות במקום, וכפי **שנאמר: "ותשבו בקדש ימים רבים"** (דברים א, מו). **רבא אמר** שיש לישב את הסתירה באופן אחר: **רכות** (עניינים קלים) היה לומד כשהוא **מעומד, וקשות** (נושאים קשים שצריך לעיין בהם בישוב הדעת) היה לומד כשהוא **מיושב.**


###### Steinsaltz on Megillah 21a:18
[Steinsaltz on Megillah 21a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/21a:18)

שנינו במשנה: שבין אם **קראה אחד** ובין אם **קראוה שנים** — **יצאו** ידי חובה.