## Steinsaltz on Megillah Daf 26a

###### Steinsaltz on Megillah 26a:1
[Steinsaltz on Megillah 26a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:1)

— **יקחו** במחירן **ספרים** של נביאים וכתובים. מכרו **ספרים** — **לוקחין** ספר **תורה.** שבכל אחד מן המקרים מעלים בקודש, וקונים דבר שהוא מקודש יותר ממה שנמכר.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:2
[Steinsaltz on Megillah 26a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:2)

**אבל** לא יעשו להיפך, להוריד בקודש, ש**אם מכרו** ספר **תורה** — **לא יקחו ספרים.** מכרו **ספרים** — **לא יקחו מטפחות.** מכרו **מטפחות** — **לא יקחו תיבה.** מכרו **תיבה** — **לא יקחו בית הכנסת.** מכרו את **בית הכנסת** — **לא יקחו את הרחוב.**


###### Steinsaltz on Megillah 26a:3
[Steinsaltz on Megillah 26a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:3)

**וכן** הדין **במותריהן,** שאם מכרו וקנו דבר שמותר להם לקנותו ונשאר סכום כסף עודף — אף בעודף זה אין משתמשים אלא לקדושה מעולה יותר, ולא לקדושה פחותה.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:4
[Steinsaltz on Megillah 26a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:4)

א גמרא שנינו: **בני העיר שמכרו רחובה של עיר** — יקנו בדמיו בית כנסת. **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** משנתנו **זו** כדברי **ר' מנחם בר יוסי סתומתאה** [הסותם], שכמה מהלכותיו נכתבו במשנה כסתם, ללא שם אומרן, ואף הוא אמר כהלכה זו בתוספתא, **אבל חכמים אומרים: הרחוב אין בו** כלל **משום קדושה,** ואם מוכרים אותו, אפשר לעשות בדמיו מה שרוצים.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:5
[Steinsaltz on Megillah 26a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:5)

ושואלים: **ור' מנחם בר יוסי מאי טעמיה** [מהו טעמו]? ומשיבים: **הואיל והעם מתפללים בו בתעניות ובמעמדות,** לכן יש בו מקצת קדושה. **ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים — לדעתם הדבר **ההוא,** תפילת הרבים ברחובה של עיר הוא אירוע **אקראי בעלמא** [מקרי בלבד] ולא בקביעות, ואין שימוש ארעי במקום מסויים לצורך דבר שבקדושה, עושהו למקום מקודש.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:6
[Steinsaltz on Megillah 26a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:6)

ב שנינו במשנה: אם מכרו **בית הכנסת** — **לוקחין** בדמיו **תיבה. אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: לא שנו** שמוכרים בית כנסת **אלא בית הכנסת של כפרים** שהוא רכושו של הכפר, **אבל בית הכנסת של כרכים, כיון דמעלמא אתו ליה** [שמן העולם, מן החוץ באים אליו], לכך **לא מצו מזבני ליה** [אין בני הכרך יכולים למכור אותו]. וטעמו: כיון **דהוה ליה** [שהריהו] דבר השייך ל**רבים,** שאינו שייך לבני הכרך אלא הוא רכוש ציבורי, של העם כולו.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:7
[Steinsaltz on Megillah 26a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:7)

**אמר רב אשי: האי בי כנישתא** [בית כנסת זה] של עירי **מתא מחסיא, אף על גב דמעלמא אתו לה** [אף על פי שמן העולם, מן החוץ באים אליו], **כיון דאדעתא דידי קאתו** [שעל דעתי שלי הם באים] (כיון שהוא בנה אותו, והכל שם נעשה רק על פיו), לכך **אי בעינא מזבנינא לה** [אם רוצה אני, יכול אני למכור אותו].


###### Steinsaltz on Megillah 26a:8
[Steinsaltz on Megillah 26a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:8)

**מיתיבי** [מקשים] על דברי ר' שמואל בר נחמני מברייתא, **אמר ר' יהודה: מעשה בבית הכנסת של טורסיים** (חרשי נחושת) **שהיה בירושלים שמכרוה לר' אליעזר ועשה בה כל צרכיו, והא התם** [והרי שם] בית כנסת של **כרכים הוה** [היה] זה, והרי שניתן למכירה! ומשיבים: **ההיא, בי כנישתא זוטי הוה, ואינהו עבדוה** [ההוא, בית כנסת קטן היה, והם הטורסיים עשו אותו] והיה שייך רק להם, ולכן היו רשאים למכור אותו.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:9
[Steinsaltz on Megillah 26a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:9)

ומקשים על כך ממקום אחר, נאמר בדיני נגעים: **"**ונתתי נגע צרעת **בבית ארץ אחזתכם"** (ויקרא יד, לד), ולמדו מכאן: **אחוזתכם,** כלומר, מקום השייך לאדם פרטי כאחוזתו, **מיטמא בנגעים, ואין ירושלים מיטמא בנגעים,** כיון אינה נחשבת כרשות פרטית השייכת לאדם או לשבט מסויים, אלא היא שייכת לכלל ישראל. **אמר ר' יהודה: אני לא שמעתי** בדין זה **אלא מקום מקדש בלבד** שהוא השייך לרבים, אבל לא העיר ירושלים.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:10
[Steinsaltz on Megillah 26a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:10)

ונדייק: **הא** [הרי] ש**בתי כנסיות ובתי מדרשות** שבירושלים **מיטמאים,** ו**אמאי** [ומדוע]? **הא** [הרי] של **כרכין הוו** [הם], וכפי שאמרנו בתי כנסת של כרכים הם רכוש העם ולא רכוש פרטי, אף לא של שותפים! ומתקנים: **אימא** [תקן ואמור] כך, **אמר ר' יהודה: אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד,** ובכלל זה אף בתי הכנסת הגדולים השייכים לכלל.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:11
[Steinsaltz on Megillah 26a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:11)

ג לגופה של אותה מחלוקת בין ר' יהודה וחכמים, שואלים: **במאי קמיפלגי** [במה, באיזו סברה עקרונית נחלקו]? ומסבירים: ה**תנא קמא** [הראשון] **סבר** [סבור]: **לא נתחלקה ירושלים לשבטים,** שהעיר ירושלים לא היתה מעולם בתחום נחלתו של שבט מסויים, אלא היא שייכת לכלל ישראל, **ור' יהודה סבר: נתחלקה ירושלים לשבטים,** ורק מקום המקדש הוא שלא נתחלק.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:12
[Steinsaltz on Megillah 26a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:12)

ומעירים, שהדבר קשור **בפלוגתא דהני תנאי** [במחלוקתם של אותם תנאים] שנחלקו באותה בעיה,


###### Steinsaltz on Megillah 26a:13
[Steinsaltz on Megillah 26a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:13)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא אחת]: **מה היה בחלקו של יהודה — הר הבית** כולו, ו**הלשכות** של המקדש, **והעזרות** של המקדש. **ומה היה בחלקו של בנימין** — **אולם, והיכל, ובית קדשי הקדשים,**


###### Steinsaltz on Megillah 26a:14
[Steinsaltz on Megillah 26a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:14)

**ורצועה היתה יוצאת מחלקו של יהודה ונכנסת בחלקו של בנימין, ובה** באותה רצועה היה ה**מזבח בנוי, והיה בנימין הצדיק מצטער עליה בכל יום לבולעה,** כלומר, אנשי שבט בנימין היו מצטערים ומנסים לקבל בחלקם את החלק הקטן הזה של יהודה שנעשה מקום מקודש ביותר, **שנאמר** בברכת משה לבנימין: **"חפף עליו כל היום** ובין כתפיו שכן**"** (דברים לג, יב), שמפרשים "חופף" במובן מצטער, משום שהדבר הזה היה מציק לו, ו**לפיכך** מפני שהצטער על כך, **זכה בנימין ונעשה אושפיזכן** [מארח] **לשכינה** שבית קודש הקדשים נבנה בחלקו.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:15
[Steinsaltz on Megillah 26a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:15)

הרי זו שיטת תנא הסבור שכל ירושלים, ואפילו מקום המקדש, נחלקו לשבטים, **ו**אילו **האי תנא סבר** [תנא זה סבור] ש**לא נתחלקה ירושלים לשבטים. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **אין משכירין בתים בירושלים, מפני ש**הבתים **אינן שלהם** של בעלי הבתים, שאף בעלי הבתים אינם אלא בבחינת דיירים, שכן אין לאיש אחוזת נחלה בעיר. **ר' אלעזר בר צדוק אומר: אף לא** משכירים **מטות. לפיכך, עורות קדשים** שהיו נוהגים אנשים הבאים לירושלים לתת לבעלי האכסניא כתמורה על האיכסון, **בעלי אושפיזין** (אכסניות) שבירושלים **נוטלים אותם בזרוע** (בכוח, בגזל), שהרי אין להם בעלות אמיתית על דירותיהם.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:16
[Steinsaltz on Megillah 26a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:16)

**אמר אביי: שמע מינה** [נלמד מכאן] בדרך אגב כי **אורח ארעא למישבק אינש גולפא ומשכא באושפיזיה** [דרך ארץ היא שיעזוב אדם את הכד של היין שהשתמש בו ואת העור של הבהמה ששחט לאוכלה בבית המלון שלו] כמתנה.


###### Steinsaltz on Megillah 26a:17
[Steinsaltz on Megillah 26a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/26a:17)

ד **אמר רבא: לא שנו** שיש קדושה בכספים שקיבלו בני העיר עבור בית כנסת או חפצי קודש, **אלא** דווקא כ**שלא מכרו** אותם **שבעה טובי העיר** שהם הממונים הרשמיים שנבחרו באותה עיר **במעמד** כל **אנשי העיר, אבל** אם **מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר,** יש להם זכות להפקיע את הקדושה מן המקום ו**אפילו**