## Steinsaltz on Megillah Daf 27b

###### Steinsaltz on Megillah 27b:1
[Steinsaltz on Megillah 27b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:1)

**חבר עיר** תלמיד חכם הממונה על צרכי העיר, **אבל** אם **יש שם חבר עיר — תנתן** הצדקה **לחבר עיר** והוא יטפל בענין. **וכל שכן** במקרה שלנו **דעניי דידי ודידכו עלי סמיכי** [שהעניים שלי ושלכם עלי הם נשענים], שהוא היה ממונה גם על מתן הצדקה במקומות הסמוכים, ובודאי שראוי להפקיד בידו את הכסף כדי שיחלק אותו לכולם.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:2
[Steinsaltz on Megillah 27b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:2)

א משנה **אין מוכרים את** כל דבר שבקדושה, שהוא **של רבים, ליחיד,** אף שהוא משמש בו לאותו שימוש, **מפני שמורידים אותו מקדושתו** שקודם היה לקדושת רבים ועכשיו הוא רק ליחיד, אלו **דברי ר' מאיר. אמרו לו: אם כן** לפי אותו טעם **אף לא** ימכרו דבר שבקדושה שהוא של **עיר גדולה לעיר קטנה,** שגם אז ממעטים בציבור.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:3
[Steinsaltz on Megillah 27b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:3)

ב גמרא ושואלים: **שפיר קאמרי ליה רבנן** [יפה אמרו לו חכמים] **לר' מאיר,** שלכאורה הוכחה טובה היא, ומה עונה ר' מאיר על כך? **ו**משיבים: **ר' מאיר** סבור שבמכירה **מעיר גדולה לעיר קטנה** אין שינוי מהותי — כי **מעיקרא קדישא, השתא נמי קדישא** [מתחילה היתה קדושה לרבים ועכשיו היא גם כן קדושה לרבים], שהרי אף מכירה לעיר קטנה היא מכירה לציבור, אולם במכירה **מרבים ליחיד** הלא בסופו של דבר אחרי המכירה **ליכא** [אין] את אותה **קדושה** שהיתה בו קודם, שהרי מקודם היה של ציבור ועתה הוא של יחיד.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:4
[Steinsaltz on Megillah 27b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:4)

**ורבנן** [וחכמים] מה משיבים הם על נימוק זה — לדעתם **אי איכא למיחש** [אם יש מקום לחשוש] להורדה בכבוד, אם כן **כי האי גוונא נמי איכא למיחש** [כגון זה גם כן יש מקום לחשוש], שהרי כלל הוא **"ברב עם הדרת מלך"** (משלי יד, כח) ואם איננו חוששים להשאיר את הדבר ברוב עם, אף אין צריכים לחשוש בנתינה ליחיד.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:5
[Steinsaltz on Megillah 27b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:5)

ג משנה **אין מוכרים בית כנסת אלא על תנאי, שאם ירצו** בני הקהילה אחר כך **יחזירוהו** להם, אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: מוכרים אותו** את בית הכנסת **ממכר עולם** לכל צורך שהוא, **חוץ מ**ל**ארבעה דברים** שיש בהם משום בזיון, והם: **למרחץ** שיש בו אנשים ערומים, **ולבורסקי** (מקום עיבוד עורות), מפני שריחם רע, **לטבילה** מאותו טעם של מרחץ, **ולבית המים** (לבית הכיסא). **ר' יהודה אומר: מוכרים אותה** את בית הכנסת **לשם חצר** בלא לפרש לאיזו מטרה, **והלוקח — מה שירצה יעשה.**


###### Steinsaltz on Megillah 27b:6
[Steinsaltz on Megillah 27b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:6)

ד גמרא ושואלים: **ול**שיטת **ר' מאיר, היכי דיירי בה** [איך דרים אנשים בו] בבית הכנסת לאחר שמכרוהו? **הא הויא לה** [הרי זו] **רבית,** שהרי נמכר על מנת להחזירו, ולכשיחזירוהו יקבלו את כל מחירו, ונמצא שהדיירים שדרו ונהנו מהדירה במשך הזמן, הרי הם כאילו הלוו כסף לבית הכנסת וקיבלו עליו ריבית!


###### Steinsaltz on Megillah 27b:7
[Steinsaltz on Megillah 27b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:7)

**אמר ר' יוחנן: ר' מאיר בשיטת ר' יהודה אמרה,** ש**אמר** רבי יהודה: **צד אחד ברבית מותר.** כלומר, ריבית שאיננה מובטחת מראש, אלא עלולה לבוא מתוך שתתבטל העיסקה — הריהי מותרת.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:8
[Steinsaltz on Megillah 27b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:8)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **הרי שהיה נושה בחבירו מנה** ולא היה לחבר מנה לשלם, **ועשה לו שדהו מכר** כלומר, הלווה מכר למלוה את השדה כתשלום, ואם לאחר מכן ימצא הלווה כסף יחזיר לו המלווה את השדה — **בזמן שמוכר אוכל פירות,** אם המוכר־הלווה עדיין אוכל את פירות השדה עד שהוא מחזיר לו את הכסף — בודאי **מותר,** אבל אם ה**לוקח** (המלוה) הוא ש**אוכל פירות** בינתיים — **אסור,** שהרי זו ריבית שהוא מקבל על ההשהיה בפרעון הכסף.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:9
[Steinsaltz on Megillah 27b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:9)

**ר' יהודה אומר: אפילו לוקח אוכל פירות — מותר,** שהרי יתכן שלא ימצא המוכר כסף ונמצא שהשדה היה של הקונה־המלוה מזמן מכירתו, ואין כאן ריבית. **ואמר ר' יהודה** ראיה לדבריו: **מעשה בביתוס בן זונן שעשה שדהו מכר על פי** הדרכת **ר' אלעזר בן עזריה, ולוקח אוכל פירות היה. אמרו לו: משם** אתה מביא **ראיה?!** שם שלא כדבריך, ה**מוכר אוכל פירות היה ולא לוקח.**


###### Steinsaltz on Megillah 27b:10
[Steinsaltz on Megillah 27b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:10)

והסברנו: **מאי בינייהו** [מה ההבדל ביניהם] בין שיטת חכמים לשיטת ר' יהודה? **צד אחד ברבית איכא בינייהו** [יש ביניהם]. **מר סבר** [חכם זה, ר' יהודה סבור] כי **צד אחד ברבית מותר, ומר סבר** [וחכם זה, חכמים סבורים]: **צד אחד ברבית אסור.**


###### Steinsaltz on Megillah 27b:11
[Steinsaltz on Megillah 27b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:11)

**רבא אמר: דכולי עלמא** [לדעת הכל] **צד אחד ברבית אסור,** אלא **והכא** [וכאן] בענין **רבית על מנת להחזיר איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל למעשה, שההסכם היה שאם יקבל המלוה את כספו, יחזיר המלוה־הלוקח גם את הקרקע וגם את דמי הפירות שאכל, ש**מר סבר** [חכם זה ר' יהודה סבור]: **רבית על מנת להחזיר — מותר, ומר סבר** [וחכם זה, חכמים, סבור] **אסור.** ולשיטה זו, גם בבית הכנסת שנמכר התנו שאם יחזירוהו ישלמו הדיירים שכר דירה.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:12
[Steinsaltz on Megillah 27b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:12)

ה שנינו במשנה: **וחכמים אומרים מוכרים אותו ממכר עולם וכו'.** בקשר למחלוקת זו מביאים, **אמר רב יהודה אמר שמואל: מותר לאדם להשתין מים בתוך ארבע אמות של תפלה,** כלומר, לאחר שמתפלל יכול להטיל מים אף באותו מקום.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:13
[Steinsaltz on Megillah 27b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:13)

**אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן** [מה השמיע לנו] בכך? **תנינא** [שנינו] כך במשנה, **ר' יהודה אומר: מוכרים אותה** את בית הכנסת **לשום חצר, ולוקח מה שירצה יעשה,** משמע, אפילו לשמש בית הכיסא. **ואפילו רבנן** [חכמים] **לא קאמרי** [אמרו] שאסור, **אלא** לגבי **בית הכנסת דקביע קדושתיה** [שקבועה קדושתו], **אבל ארבע אמות** שהתפלל בהן באופן מזדמן **דלא קביע קדושתייהו** [שאין קדושתן קבועה], בודאי **לא** אסרו בכך.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:14
[Steinsaltz on Megillah 27b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:14)

**תני תנא קמיה** [שנה השונה, חוזר המשניות לפני] **רב נחמן** ברייתא זו: **המתפלל** — **מרחיק ארבע אמות** ממקום תפילתו **ומשתין, והמשתין** — **מרחיק ארבע אמות ומתפלל.**


###### Steinsaltz on Megillah 27b:15
[Steinsaltz on Megillah 27b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:15)

**אמר ליה** [לו] רב נחמן: **בשלמא** [נניח] מה שאמרת שה**משתין מרחיק ארבע אמות ומתפלל** — דבר זה **תנינא** [שנינו] כבר במקום אחר, ששנינו: **כמה ירחיק מהם** ממי הרגלים **ומהצואה — ארבע אמות** כדי שלא יתפלל במקום מאוס.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:16
[Steinsaltz on Megillah 27b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:16)

**אלא המתפלל מרחיק ארבע אמות ומשתין למה לי? אי הכי** [אם כך] שאתה אומר שארבע אמות מתקדשות בתפילה, הרי לפי זה **קדשתינהו לכולהו** [קדשת את כל] **שבילי** העיר **נהרדעא,** שבודאי התפללו אנשים בכל שביל בה. אלא **תני** [שנה]: **ישהה** במקום לאחר התפילה כשיעור מהלך ארבע אמות ולא יעשה זאת מיד.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:17
[Steinsaltz on Megillah 27b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:17)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] שה**משתין ישהה כדי הילוך ארבע אמות** ואחר כך יתפלל, הסיבה לכך היא **משום ניצוצות** (טיפות קטנות) של מי רגלים שאולי עדיין נוטפות ממנו, ויחכה עד שיפסקו, **אלא** ה**מתפלל ישהה כדי הילוך ארבע אמות, למה לי? אמר רב אשי: שכל** כדי הילוך **ארבע אמות** עדיין **תפלתו סדורה בפיו ורחושי מרחשן שפוותיה** [ושפתותיו עדיין מרחשות תפילה] ולכן צריך שיעשה הפסקה מסויימת.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:18
[Steinsaltz on Megillah 27b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:18)

ו אגב הלכה זו מביאים כמה דברים על מעשי חכמים. ו**זלפ"ן** הוא ה**סימן** להם **(**= **ז**כאי, א**ל**עזר, **פ**רידא, **נ**חוניא).


###### Steinsaltz on Megillah 27b:19
[Steinsaltz on Megillah 27b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:19)

**שאלו תלמידיו את ר' זכאי: במה** זכית ש**הארכת ימים? אמר להם: מימי לא השתנתי מים בתוך ארבע אמות של תפלה, ולא כניתי שם לחבירי, ולא ביטלתי קידוש היום** (של שבת) על יין. **אמא זקנה היתה לי, פעם אחת מכרה כפה שבראשה** שהיו נוהגות הנשים ללבוש על השיער מתחת לכיסוי הראש **והביאה לי** במחירה יין ל**קידוש היום,** עד כדי כך הקפדתי במצוה זו.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:20
[Steinsaltz on Megillah 27b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:20)

ומעירים: **תנא** [שנה] החכם: **כשמתה** אמו **הניחה לו שלש מאות גרבי** (כדי) **יין,** שבזכות מצוה זו זכתה והתעשרה והיה לה יין רב. **כשמת הוא, הניח לבניו שלשת אלפים גרבי יין.**


###### Steinsaltz on Megillah 27b:21
[Steinsaltz on Megillah 27b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:21)

מסופר: **רב הונא הוה אסר ריתא וקאי קמיה** [היה חגור בקש ועומד לפני] **רב, אמר ליה** [לו] רב: **מאי האי** [מה זה]? מדוע לבוש אתה כך? **אמר** לו: **לא הוה** [היה] **לי** יין **קידושא, ומשכנתיה להמיינאי ואתאי ביה קידושא** [לקידוש, ומישכנתי את חגורתי והבאתי בה, במחירה, יין לקידוש]. **אמר ליה** [לו] רב: **יהא רעוא דתיטום בשיראי** [יהי רצון שבזכות מצוה זו תהיה טמון ומכוסה בתוך משי].


###### Steinsaltz on Megillah 27b:22
[Steinsaltz on Megillah 27b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:22)

ומספרים: **כי איכלל** [כאשר התחתן] **רבא בריה** [בנו] של רב הונא, **רב הונא איניש גוצא הוה, גנא אפוריא** [אדם נמוך היה ושוכב היה על מיטה], וכיון שהיה נמוך לא שמו לב שהוא שוכב במיטה. **אתיין בנתיה וכלתיה שלחן ושדיין מנייהו עליה עד דאיטום בשיראי** [באו בנותיו וכלותיו פשטו את בגדיהן והשליכו עליו עד שהתכסה כולו במשי] שזכה לעושר, ונתקיימה בו ברכתו של רב כלשונה. ומספרים: כש**שמע רב** על כך **איקפד** [הקפיד] על רב הונא, ו**אמר: מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמרת לי כי** [כאשר] **ברכתיך: "וכן למר** [לאדוני]**",** שאם היית אומר כן היה מתקיים גם בי דבר זה?


###### Steinsaltz on Megillah 27b:23
[Steinsaltz on Megillah 27b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:23)

עוד מסופר: **שאלו תלמידיו של ר' אלעזר בן שמוע: במה,** באיזו זכות **הארכת ימים? אמר להם: מימי לא עשיתי קפנדריא** (קיצור דרך) **לבית הכנסת,** כלומר, לא עברתי בבית הכנסת כדי לקצר בו את הדרך, **ולא פסעתי על ראשי עם קדוש,** כלומר, לא הלכתי למקומי בראש בית המדרש בין האנשים היושבים שם על הארץ, שלא להיראות כמהלך על ראשיהם, **ולא נשאתי כפי** לברכת כהנים **בלא ברכה** לפני כן.


###### Steinsaltz on Megillah 27b:24
[Steinsaltz on Megillah 27b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/27b:24)

כיוצא בו **שאלו תלמידיו את ר' פרידא: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא קדמני אדם לבית המדרש,** אלא אני הייתי תמיד הראשון.