## Steinsaltz on Megillah Daf 29a

###### Steinsaltz on Megillah 29a:1
[Steinsaltz on Megillah 29a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:1)

**מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת,** כלומר, לטפל בו וללוותו **ולהכנסת הכלה. אמרו עליו על ר' יהודה בר' אילעאי שהיה מבטל תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת הכלה.** ומעירים: **במה דברים אמורים** שמבטלים תלמוד תורה — **בשאין שם כל צורכו** של המת להלווייתו וצריך להוסיף ולכבדו במלווים, **אבל** אם **יש שם כל צורכו — אין מבטלין.**


###### Steinsaltz on Megillah 29a:2
[Steinsaltz on Megillah 29a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:2)

ושואלים: **וכמה כל צורכו? אמר רב שמואל בר איניא משמיה** [משמו] של **רב: תריסר אלפי גברי ושיתא אלפי שיפורי** [שנים עשר אלף איש וששת אלפים תוקעי שופרות], שהיו נוהגים לתקוע בהם כאות אבל. **ואמרי לה** [ויש אומרים] נוסחה אחרת: **תריסר אלפי גברי ומינייהו שיתא אלפי שיפורי** [שנים עשר אלף אנשים ומהם ששת אלפים שופרות]. **עולא אמר:** שיעור די צורכו הוא **כגון דחייצי גברי מאבולא** [שחוצצים אנשים משער העיר] **עד** המקום בבית הקברות הנקרא **סיכרא.**


###### Steinsaltz on Megillah 29a:3
[Steinsaltz on Megillah 29a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:3)

**רב ששת אמר: כנתינתה** של התורה **כך נטילתה,** כלומר, בנטילתה מן העולם, כאשר מת תלמיד חכם, צריך לנהוג בה באותה מידת כבוד כבשעת נתינתה, דהיינו: **מה נתינתה** של תורה **בששים רבוא,** שהרי ניתנה במעמד הר סיני לשישים רבוא אנשים, **אף נטילתה** צריכה להיות **בששים רבוא.** ומעירים: **הני מילי למאן דקרי ותני** [דברים אלה, שיעורים אלה, אמרו למי שקורא ושונה לעצמו], **אבל למאן דמתני** [למי שמלמד אחרים] גדול כבודו יותר ו**לית ליה שיעורא** [אין לו שיעור כלל] לכבודו.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:4
[Steinsaltz on Megillah 29a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:4)

א **תניא** [שנויה ברייתא] **ר' שמעון בן יוחי אומר: בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שבכל מקום שגלו** ישראל — **שכינה עמהן. גלו למצרים — שכינה עמהן, שנאמר: "הנגלה נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים"** (שמואל א' ב, כז), הרי ששכינה היתה עמם ונגלתה להם שם. **גלו לבבל — שכינה עמהן, שנאמר: "למענכם שלחתי בבלה"** (ישעיהו מג, יד). **ואף כשהן עתידים להגאל** — **שכינה עמהם, שנאמר: "ושב ה' אלהיך את שבותך"** (דברים ל, ג), ומדייקים: **"והשיב" לא נאמר,** כלומר, לא שיגרום שישובו, **אלא** נאמר **"ושב",** והלשון הזאת **מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהם מבין הגליות,** משמע שאף אז תהיה השכינה מצויה עמהם.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:5
[Steinsaltz on Megillah 29a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:5)

ושואלים: אם שכינה עמהם, **בבבל היכא** [היכן] שרויה שכינה? **אמר אביי: בבי כנישתא** [בבית הכנסת] של **הוצל** שהיה עתיק וחשוב מאוד, **ובבי כנישתא "דשף ויתיב"** [ובבית הכנסת שנפל וישב] **בנהרדעא,** משום שכך היה שמו של בית הכנסת. **ולא תימא הכא והכא** [ולא תאמר כאן וכאן] שכינה שורה באותו זמן, **אלא זמנין הכא וזמנין הכא** [פעמים כאן ופעמים כאן], לפעמים בהוצל ולפעמים בנהרדעא. **אמר אביי: תיתי לי** [תבוא לי ברכה], **דכי מרחיקנא** [שכאשר אני רחוק] אפילו **פרסה, עיילנא ומצלינא התם** [אני נכנס ומתפלל שם], בבתי כנסת אלה, מפני כבודם וקדושתם. מסופר: **אבוה** [אביו] של **שמואל ולוי הוו יתבי בכנישתא דשף ויתיב** [היו יושבים בבית הכנסת שנפל וישב] **בנהרדעא, אתיא** [באה] **שכינה, שמעו קול ריגשא** [רעש], **קמו ונפקו** [ויצאו].


###### Steinsaltz on Megillah 29a:6
[Steinsaltz on Megillah 29a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:6)

אמנם, מסופר, כי **רב ששת הוה יתיב בבי כנישתא דשף ויתיב** [היה יושב בבית הכנסת שנפל וישב] **בנהרדעא, אתיא** [באה] **שכינה ולא נפק** [יצא]. **אתו** [באו] **מלאכי השרת וקא מבעתו ליה** [והיו מפחידים אותו]. **אמר לפניו: רבונו של עולם, עלוב ושאינו עלוב מי נדחה מפני מי** — ודאי ראוי הוא שידחה זה שאינו עלוב, והלוא אני עיוור ועלוב, ומדוע דוחה אתה אותי מפני המלאכים? **אמר להו** [להם] הקדוש ברוך הוא למלאכים: **שבקוהו** [הניחו לו].


###### Steinsaltz on Megillah 29a:7
[Steinsaltz on Megillah 29a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:7)

נאמר: **"ואהי להם למקדש מעט** בארצות אשר באו שם**"** (יחזקאל יא, טז), **אמר ר' יצחק: אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל. ור' אלעזר אמר: זה בית רבנו** (רב) **שבבבל,** שממנו יצאה תורה לכל העולם.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:8
[Steinsaltz on Megillah 29a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:8)

**דרש רבא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"ה' מעון אתה היית לנו"** (תהלים צ, א), כוונתו: **אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר אביי: מריש הואי גריסנא בביתא ומצלינא בבי כנשתא** [בתחילה הייתי לומד בבית ומתפלל בבית הכנסת], **כיון דשמעית להא דקאמר** [כיון ששמעתי והבנתי זאת שאמר] **דוד** המלך: **"ה' אהבתי מעון ביתך"** (תהלים כו, ח), **הואי גריסנא בבי כנישתא** [הייתי לומד בבית הכנסת], שהרי זה מראה על אהבה למקום שיש בו השראת שכינה.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:9
[Steinsaltz on Megillah 29a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:9)

**תניא** [שנויה ברייתא], **ר' אלעזר הקפר אומר: עתידין בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבעו בארץ ישראל, שנאמר: "כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא"** (ירמיהו מו, יח), ומדרש אגדה הוא שהתבור בא מן ההרים והכרמל בא מן הים כדי שתינתן עליהם התורה, **והלא דברים קל וחומר: מה תבור וכרמל שלא באו אלא לפי שעה ללמוד תורה,** הרי בשכר בואם הם **נקבעים** להיות **בארץ ישראל, בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורין ומרביצים בהם תורה — על אחת כמה וכמה** שיזכו וייקבעו כולם בארץ ישראל.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:10
[Steinsaltz on Megillah 29a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:10)

**דרש בר קפרא: מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"למה תרצדון הרים גבננים** ההר חמד אלהים לשבתו**"** (תהלים סח, יז), **יצתה בת קול ואמרה להם,** לכל ההרים שבאו שתינתן עליהם התורה: **למה תרצו דין** ("תרצדון") **עם סיני?** הלוא **כולכם בעלי מומים אתם אצל** (כלפי) הר **סיני,** וראיה לדבר ש"גבנונים" הם בעלי מומים: **כתיב הכא** [נאמר כאן] **"גבנונים" וכתיב התם** [ונאמר שם] בענין המומים: **"או גבן או דק"** (ויקרא כא, כ). **אמר רב אשי: שמע מינה** [למד מכאן] **האי מאן דיהיר** [מי שהוא גאוותן] — **בעל מום הוא,** שהרי מומם של ההרים האלה היה גדלותם, ובשל כך יהירותם, לעומת הר סיני שהיה נמוך.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:11
[Steinsaltz on Megillah 29a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:11)

ב שנינו במשנה: **אין עושים אותו** את בית הכנסת **קפנדריא** (קיצור דרך). ושואלים **מאי** [מה פירוש] **"קפנדריא"? אמר רבא: קפנדריא כשמה.** ושואלים: מהו אם כן **כשמה?** ומסבירים שאנו דורשים את שמה בנוטריקון, **כמאן דאמר** [כמי שאומר]: **אדמקיפנא אדרי, איעול בהא** [עד שאני מקיף את שורות הבתים ואאריך דרכי, אכנס בזו], וזוהי "קפנדריא".


###### Steinsaltz on Megillah 29a:12
[Steinsaltz on Megillah 29a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:12)

**אמר ר' אבהו: אם היה** המקום שעליו בנו את בית הכנסת **שביל מעיקרא** [מתחילה] לפני בנייתו — **מותר,** שאין כבוד בית הכנסת מבטל את זכות הרבים לעבור בשביל זה.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:13
[Steinsaltz on Megillah 29a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:13)

**אמר רב נחמן בר יצחק: הנכנס** לבית הכנסת מלכתחילה **על מנת שלא לעשות קפנדריא** והתחרט, כשיוצא — **מותר לעשותו קפנדריא,** שהרי לא לשם זה נכנס. **ואמר ר' חלבו אמר רב הונא: הנכנס לבית הכנסת להתפלל מותר** וראוי לו **לעשותו** מלכתחילה **קפנדריא, שנאמר: "ובבוא עם הארץ לפני ה' במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב"** (יחזקאל מו, ט), משמע שדרך כבוד היא שאין חוזרים מאותו פתח, אלא עוברים בו לצד האחר.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:14
[Steinsaltz on Megillah 29a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:14)

ג שנינו במשנה: **עלו בו** בבית הכנסת **עשבים** — **לא יתלוש מפני עגמת נפש.** ומקשים, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אינו תולש ומאכיל** לבהמתו, **אבל תולש ומניח** במקום, הרי שתלישת העשבים בכלל מותרת! ומשיבים: **כי תנן נמי מתניתין** [כאשר שנינו גם כן במשנתנו] שאסור לתלוש — **תולש ומאכיל תנן** [שנינו] ולא לענין תלישה סתם.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:15
[Steinsaltz on Megillah 29a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:15)

**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **בית הקברות, אין נוהגין בהן קלות ראש.** ולמשל: **אין מרעין בהם בהמה** בעשבים שצמחו שם, **ואין מוליכין בהן** (מעבירים דרכם) **אמת המים, ואין מלקטין בהם עשבים** להאכיל לבהמתו, **ואם ליקט — שורפן במקומן, מפני כבוד מתים.**


###### Steinsaltz on Megillah 29a:16
[Steinsaltz on Megillah 29a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:16)

ושואלים: הביטוי "מפני כבוד מתים", **אהייא** [על הדין של מה] אמר? **אילימא אסיפא** [אם תאמר על סופה] של הברייתא — **כיון ששורפן במקומן מאי** [מה] **כבוד מתים איכא** [יש כאן]? **אלא** ביטוי זה נאמר **ארישא** [על ראשה, תחילתה של המשנה] והוא הסבר מדוע אין נוהגים קלות ראש בבית הקברות — מפני כבוד מתים.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:17
[Steinsaltz on Megillah 29a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:17)

ד משנה **ראש חדש אדר שחל להיות בשבת — קורין** (קוראים) באותה שבת **בפרשת שקלים. חל** ראש חודש **להיות בתוך השבת** (באמצע השבוע) — **מקדימין לשעבר,** קוראים פרשת שקלים בשבת הקודמת, **ומפסיקים** שלא לקרוא פרשה מיוחדת אלא כסדר הקריאה הרגיל **לשבת** ה**אחרת** השבת הראשונה של חודש אדר.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:18
[Steinsaltz on Megillah 29a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:18)

**ב**שבת ה**שניה** של אדר סמוך לפורים קוראים פרשת **"זכור"** (דברים כה, יז-יט). **ב**שבת ה**שלישית** באדר קוראים פרשת **פרה אדומה** (במדבר פרק יט). **ב**שבת ה**רביעית** קוראים **"החדש הזה לכם"** (שמות יב, ב). **ב**שבת ה**חמישית חוזרין לכסדרן** וקוראים לפי סדר הפרשיות הקבוע.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:19
[Steinsaltz on Megillah 29a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:19)

וקובעים כלל: **לכל** הימים המיוחדים **מפסיקין** ואין קוראים כסדר פרשת שבוע אלא בענין היום, הן **בראשי חדשים, בחנוכה, ובפורים, בתעניות, ובמעמדות, וביום הכפורים,** שאם חל אחד מימים אלה בשבת, אין קוראים את סדר הקריאה הרגיל בשלימותו אלא קריאה המיוחדת לאותו היום.


###### Steinsaltz on Megillah 29a:20
[Steinsaltz on Megillah 29a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/29a:20)

ה גמרא **תנן התם** [שנינו שם במשנה]: **באחד באדר משמיעין על השקלים,** כלומר, מודיעים לציבור שצריכים לתת שקלים למקדש