## Steinsaltz on Megillah Daf 2a

###### Steinsaltz on Megillah 2a:1
[Steinsaltz on Megillah 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:1)

א משנה **מגילה נקראת** באחד מן הימים הללו: **באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר** שבחודש אדר, **לא פחות,** כלומר, לא לפני ימים אלה, **ולא יותר,** לא לאחר ימים אלה. ומפרשים כיצד מזדמן שקוראים בכל אחד מן הימים הללו. כלל הוא כי **כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון** קוראים **בחמשה עשר** באדר, **כפרים ועיירות גדולות** שאינן מוקפות חומה מימות יהושע — **קורין** (קוראים) **בארבעה עשר, אלא ש**תיקנו כי **הכפרים מקדימין ליום הכניסה,** לימי שני וחמישי שבהם היו בני הכפרים מתכנסים ובאים העירה לבית הדין, לקריאת התורה ולשאר צרכיהם.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:2
[Steinsaltz on Megillah 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:2)

ומעתה מפרש **כיצד** מזדמן שיקראו בכל אחד מן הימים שנמנו; **חל להיות ארבעה עשר** באדר **ב**יום **שני** בשבוע — **כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה** קוראות **למחר.** הרי קריאה בארבעה עשר ובחמישה עשר. **חל להיות** ארבעה עשר **ב**יום **שלישי או ב**יום **רביעי** בשבוע — **כפרים מקדימין ליום הכניסה** (יום שני) והם קוראים איפוא בשלושה עשר או בשנים עשר **ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה** כדינן **למחר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2a:3
[Steinsaltz on Megillah 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:3)

**חל להיות** ארבעה עשר **ב**יום **חמישי** בשבוע — **כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה** קוראות **למחר. חל להיות** ארבעה עשר ב**ערב שבת — כפרים מקדימין ליום הכניסה** יום חמישי **ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום,** שאף המוקפות חומה אינן קוראות בשבת.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:4
[Steinsaltz on Megillah 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:4)

**חל** ארבעה עשר **להיות בשבת** — **כפרים ועיירות גדולות מקדימין וקורין ליום הכניסה** יום חמישי (ואז קוראים בשנים עשר באדר) **ומוקפות חומה** קוראות כדרכן **למחר** ביום ראשון. **חל להיות אחר השבת** (יום ראשון) — **כפרים מקדימין ליום הכניסה**, הוא יום חמישי, ונמצאו קוראים באחד עשר באדר **ועיירות גדולות קורין בו ביום, ומוקפות חומה** קוראות **למחר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2a:5
[Steinsaltz on Megillah 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:5)

ב גמרא שנינו במשנה שה**מגילה נקראת באחד עשר** באדר. ושואלים: **מנלן** [מנין לנו] דין זה? על השאלה הזאת תוהים: **מנלן** [מנין לנו]?! מה מקום לשאלה זו? הלא הטעם הוא **כדבעינן למימר לקמן** [כפי שאנחנו צריכים לומר לפנינו, להלן]: ה**חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין** וקוראים **ליום הכניסה, כדי ש**יהיו פנויים דיים ו**יספקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים** ביום הפורים, ואם כן טעמו של הדבר הוא משום תקנת חכמים.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:6
[Steinsaltz on Megillah 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:6)

ומסבירים: **אנן הכי קאמרינן** [אנחנו כך אמרנו], כלומר, זה הוא תוכן השאלה: **מכדי** [הלא] את קריאת הימים הללו **כולהו** [כולם] **אנשי כנסת הגדולה תקנינהו** [תיקנום] כאשר קבעו את חג הפורים עצמו, **דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך] לומר ש**אנשי כנסת גדולה** רק **ארבעה עשר וחמשה עשר תקון** [תיקנו] האם **אתו רבנן ועקרי תקנתא דתקינו** [יבואו חכמים ויעקרו תקנה שתיקנו] **אנשי כנסת הגדולה? והתנן** [והרי שנינו במשנה] כלל: **אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו אלא אם כן גדול ממנו בחכמה ובמנין** הדיינים, ובודאי לא היה בית דין גדול בישראל מבית דינם של אנשי כנסת הגדולה.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:7
[Steinsaltz on Megillah 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:7)

**אלא פשיטא** [פשוט] שעלינו לומר כי הימים הללו **כולהו** [כולם] **אנשי כנסת גדולה תקינו** [תיקנו אותם] ולכן יש לשאול: **היכא רמיזא** [היכן רמוז הדבר]? שהרי במגילה, שהיא תקנת אנשי כנסת הגדולה, נאמר רק ארבעה עשר וחמישה עשר ולא יותר.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:8
[Steinsaltz on Megillah 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:8)

**אמר רב שמן בר אבא אמר ר' יוחנן:** דבר זה נלמד ממה ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם"** (אסתר ט, לא), שמן המלה "זמניהם" משמע כי **זמנים הרבה תקנו להם,** ולא שני ימים בלבד.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:9
[Steinsaltz on Megillah 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:9)

ושואלים: הלא **האי מיבעיא ליה לגופיה** [פסוק זה נצרך לגופו], לומר שאכן יקיימו את ימי הפורים בזמנים שקבעו להם! ודוחים: **אם כן לימא קרא** [שיאמר הכתוב] רק **"**לקיים דברי הפורים האלה ב**זמן", מאי** [מה פירוש] **"זמניהם"** בלשון רבים — **זמנים טובא** [הרבה].


###### Steinsaltz on Megillah 2a:10
[Steinsaltz on Megillah 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:10)

ושואלים: **ואכתי מיבעי ליה** [ועדיין נצרך לומר לו בלשון רבים] ללמדנו ש**זמנו של זה** עיר מוקפת חומה **לא כזמנו של זה** שאינה מוקפת, שיש הבדל בזמני חג הפורים במקומות שונים ולכן היה צורך לומר בלשון רבים. ומסבירים: **אם כן,** אם לזה בלבד היתה הכוונה, **לימא קרא** [שיאמר הכתוב] רק **"זמנם** ", **מאי** [מה לשון] **"זמניהם"** שהיא לשון־ריבוי כפולה **— שמעת מינה כולהו** [שומע אתה ממנה את כולם], שאף שבמקרא כתובים שני ימים בלבד, נרמז כאן שיש מקום להוסיף עוד זמנים אחרים.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:11
[Steinsaltz on Megillah 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:11)

ומקשים מצד אחר: אם כן **אימא** [אמור] כי הכוונה היא לומר שיש **זמנים טובא** [הרבה], והכוונה להוסיף ימים רבים לפני פורים, כגון אפילו בתשיעי ובעשירי, ומשיבים: מה שנאמר **"זמניהם"** שהוא לשון ריבוי כפולה, הרי זה **דומיא** [בדומה] ללשון **"זמנם", מה** אילו היה כתוב **"זמנם"** הרי זה **תרי** [שני ימים] — ארבעה עשר וחמישה עשר המפורשים בכתוב, **אף "זמניהם"** שיש בו ריבוי נוסף הוא **תרי** [שנים] נוספים ולא יותר.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:12
[Steinsaltz on Megillah 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:12)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] ששני ימים נוספים אלה הם הימים **תריסר ותליסר** [שנים עשר ושלושה עשר], וכיצד יודעים אנו על יום אחד עשר? ומשיבים: כאן יש לתרץ **כדאמר** [כפי שאמר] להלן **רב שמואל בר יצחק:** יום **שלשה עשר** באדר **זמן קהילה** (התקהלות, כינוס) **לכל היא,** שהרי בשלושה עשר באדר נקהלו היהודים ונלחמו באויביהם ועיקרו של הנס היה באותו יום **ולא צריך לרבויי** [לרבותו] ולומר שיום זה ראוי לקריאה, **הכא נמי** [כאן גם כן] לענייננו, כיון ש**שלשה עשר זמן קהילה לכל היא ולא צריך לרבויי** [לרבותו] באופן מיוחד לקרוא בו.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:13
[Steinsaltz on Megillah 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:13)

ומקשים עוד: **ואימא** [ואמור] ששני הימים הנוספים הם **שיתסר ושיבסר** [שישה עשר ושבעה עשר]! ודוחים: הלא במגילה **"ולא יעבור" כתיב** [נאמר] (אסתר ט, כז), ללמד שאין מעבירים = מאחרים את חגיגת נס ימי הפורים לזמן מאוחר יותר. כל זה היה בירור טעם אחד בשם ר' יוחנן.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:14
[Steinsaltz on Megillah 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:14)

**ור' שמואל בר נחמני אמר** רמז אחר יש לדבר: **אמר קרא** [הכתוב]: **"כימים אשר נחו בהם היהודים"** (אסתר ט, כב), ונדייק: **"ימים"** הרי שני הימים האמורים, **"כימים" —** משמע שמוסיפים על הימים שנחו בהם עוד שני ימים, ומכאן יש **לרבות** יום **אחד עשר ושנים עשר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2a:15
[Steinsaltz on Megillah 2a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:15)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] שבא הדבר לרבות יום **תריסר ותליסר** [שנים עשר ושלושה עשר]! על כך **אמר רב שמואל בר יצחק:** יום **שלשה עשר זמן קהילה** (התקהלות, כינוס) **לכל היא, ולא צריך לרבויי** [לרבותו]. ומקשים: **ואימא** [ואמור אם כן] שיהיו ימים נוספים אלה **שיתסר ושיבסר** [שישה עשר ושבעה עשר] באדר! ודוחים: **"ולא יעבור" כתיב** [נאמר].


###### Steinsaltz on Megillah 2a:16
[Steinsaltz on Megillah 2a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:16)

כיון שנאמרו שני רמזים לאותו ענין, שואלים: **ר' שמואל בר נחמני מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** את הראיה **מ**לשון הכתוב **"בזמניהם"?** ומשיבים: דיוק־לשון זה שלומדים ממנו כפילות, שיש ריבוי אחר ריבוי בשינוי של **"זמן" "זמנם" "זמניהם" לא משמע ליה** [נשמע, נראה, לו] ולדעתו יש כאן ריבוי רגיל של שני ימים בלבד.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:17
[Steinsaltz on Megillah 2a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:17)

ושואלים מצד שני: **ורב שמן בר אבא מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר** ראיה כמו ר' שמואל בר נחמני **מ"כימים"?** ומשיבים: **אמר לך** [היה יכול לומר לך]: הפ סוק **ההוא לדורות הוא דכתיב** [שנאמר], ומשמעו: כפי שנחו היהודים באותם ימים בעבר כן ינוחו ויעשו בהם שמחה לדורות.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:18
[Steinsaltz on Megillah 2a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:18)

ג על עיקרי ההלכה שבמשנה **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** משנתנו **זו — דברי ר' עקיבא סתימתאה** [הסותם], כלומר, ר' עקיבא הידוע שדבריו הם המקור ל"סתם משנה" כמעט בכל מקום, שרוב המשניות שנאמרו סתם בלא שם אומרן הן כשיטתו או כשיטת תלמידיו **דדריש** [שהוא דורש] את שינויי הלשון **"זמן" "זמנם" "זמניהם", אבל חכמים אומרים: אין קורין אותה אלא בזמנה** בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:19
[Steinsaltz on Megillah 2a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:19)

**מיתיבי** [מקשים על כך]: **אמר ר' יהודה: אימתי** אמרו הלכה זו שקוראים מאחד עשר עד חמישה עשר — **בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן** בשלווה, אז אפשר להוסיף ולקרוא ימים אחדים קודם ארבעה עשר, **אבל בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה** שעל פי זמן קריאת המגילה מחשבים אימתי יחול חג הפסח — **אין קורין אותה אלא בזמנה,** כדי שלא תיגרם טעות בקביעת מועד חלות הפסח בשל השינוי ביום קריאת המגילה.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:20
[Steinsaltz on Megillah 2a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:20)

ומעתה נברר: **ר' יהודה אליבא דמאן** [על פי שיטת מי] אמר מה שאמר? **אילימא אליבא** [אם תאמר על פי שיטתו] של **ר' עקיבא —** הרי לדעת ר' עקיבא, שהיא הדעה הסתמית שבמשנתנו — **אפילו בזמן הזה איתא להאי תקנתא** [ישנה לאותה תקנה], שהרי ר' עקיבא בזמן הזה הוא שהיה ועל אותו זמן אמר במשנה שמקדימים לקרוא את המגילה ולא פירש שהוא רק בזמן שישראל שרויים בשלווה,


###### Steinsaltz on Megillah 2a:21
[Steinsaltz on Megillah 2a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:21)

**אלא לאו אליבא דרבנן** [האם לא שיטתו היא על פי שיטת חכמים] שהיו לפניו וחולקים אמנם על דבריו, **ו**אם כן נמצא כי לדבריהם **בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן — מיהא קרינן** [על כל פנים קוראים] גם לפני ארבעה עשר ולא נחלקו חכמים אלא בשנים שאינן כתיקונן, והרי זו **תיובתא** [קושיה חמורה] על דברי **ר' יוחנן!** ומסכמים: אכן, **תיובתא** [קושיה חמורה] היא ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:22
[Steinsaltz on Megillah 2a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:22)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] ענין זה בלשון שונה במקצת: **אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן:** משנתנו **זו** היא **דברי ר' עקיבא סתימתאה** [הסותם], **אבל חכמים אמרו: בזמן הזה,** שקיימות בעיות בהודעת קביעת החדשים למקומות מרוחקים, **הואיל ומסתכלין בה** ויודעים שהפסח חל בדיוק חודש ימים לאחר הפורים — **אין קורין אותה אלא בזמנה,** כדי שלא יבואו לידי מכשול.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:23
[Steinsaltz on Megillah 2a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:23)

ועל כך מעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך] כדברי ר' יוחנן, **אמר ר' יהודה: אימתי** נאמרו דברי המשנה — **בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על אדמתן** ולא קיימות בעיות בהעברת ידיעות אף למקומות מרוחקים וזמן קביעת החודש יוודע לכל, **אבל בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין אותה אלא בזמנה,** ולפי זה, ר' יוחנן אמר ופירש את הדברים כפי שהברייתא מוסרת בשם רבי יהודה.


###### Steinsaltz on Megillah 2a:24
[Steinsaltz on Megillah 2a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2a:24)

ובאותו ענין, מוסיפים ואומרים: **רב אשי קשיא ליה** [היה קשה לו] משיטת **ר' יהודה** כאן על שיטת **ר' יהודה** עצמו במקום אחר,