## Steinsaltz on Megillah Daf 2b

###### Steinsaltz on Megillah 2b:1
[Steinsaltz on Megillah 2b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:1)

**ומוקים לה** [ומעמיד אותה] את ה**ברייתא** שנביא מיד, **כ**שיטת **ר' יוסי בר יהודה** ועל ידי כך אין עוד סתירה.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:2
[Steinsaltz on Megillah 2b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:2)

וזו היתה הקושיה: **ומי** [והאם] **אמר ר' יהודה** כי **בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה, אין קורין אותה אלא בזמנה? ורמינהי** [ומשליכים, מראים סתירה] ממקור אחר, **אמר ר' יהודה: אימתי** אמרו שימי הפורים הם מאחד עשר באדר והלאה — **מקום שנכנסין** בני הכפרים אל העיר **ב**יום **שני ו**ביום **חמישי** בשבוע, **אבל מקום שאין נכנסין** כרגיל **בשני ובחמישי — אין קורין אותה אלא בזמנה.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:3
[Steinsaltz on Megillah 2b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:3)

ומעתה נדייק: **מקום שנכנסין בשני וחמישי מיהא קרינן** [על כל פנים מקדימים וקוראים אנו] כבר מאחד עשר, **ואפילו בזמן הזה! ומוקים לה** [ומעמיד אותה] את ה**ברייתא כ**דברי **ר' יוסי בר יהודה.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:4
[Steinsaltz on Megillah 2b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:4)

על דבר זה תוהים: **ומשום דקשיא ליה** [שקשה לו] מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה מוקים לה** [מעמיד אותה] את ה**ברייתא כר' יוסי בר יהודה?!** כיצד משנים גירסה רק משום שנתקלנו בקושיה שאיננו יודעים ליישבה?


###### Steinsaltz on Megillah 2b:5
[Steinsaltz on Megillah 2b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:5)

ומסבירים: לא כך היה המעשה, אלא **רב אשי שמיע ליה דאיכא דתני לה** [שמע שיש ששונה אותה] את הברייתא הזו בשמו של **ר' יהודה, ואיכא דתני לה** [ויש ששונה אותה] בשמו של **ר' יוסי בר יהודה, ומדקשיא ליה** [ומכיוון שהיה קשה לו] מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה, אמר: מאן דתני לה** [מי ששונה אותה] **כ**דברי **ר' יהודה** — **לאו** [לא] **דווקא,** אינו מדוייק, ו**מאן דתני לה** [ומי ששונה אותה] **כ**דברי **ר' יוסי בר יהודה** — **דווקא,** מדוייק, שהרי על ידי כך נמנעת הסתירה.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:6
[Steinsaltz on Megillah 2b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:6)

א שנינו במשנה: **כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר** באדר. ושואלים: **מנהני מילי** [מניין הדברים הללו]? שהרי אינם כתובים במפורש במגילה! **אמר רבא:** ש**אמר קרא** [הכתוב]: **"על כן היהודים הפרזים הישבים בערי הפרזות** עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר**"** (אסתר ט, יט), **ומ**כיון שה**פרזים** עושים **בארבעה עשר** נלמד שה**מוקפין** עושים **בחמשה עשר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:7
[Steinsaltz on Megillah 2b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:7)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] כך: **פרזים — בארבעה עשר** כמאמר הכתוב, **מוקפין — כלל כלל לא!** ותוהים: כיצד אפשר לומר זאת, **ולאו** [וכי לא] **ישראל נינהו** [הם]? **ועוד:** הלא **"מהדו ועד כוש"** (אסתר א, א) **כתיב** [נאמר] שהיתה מלכות אחשורוש, ונאמר שימי הפורים נתקבלו בכל מדינות מלכותו.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:8
[Steinsaltz on Megillah 2b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:8)

אלא כך יש להקשות: **ואימא** [ואמור]: **פרזים** עושים פורים **בארביסר** [ביום הארבעה עשר] ו**מוקפין** עושים **בארביסר ובחמיסר** [ביום הארבעה עשר וגם ביום החמישה עשר], וכעין ראיה לדבר, **כדכתיב** [כפי שנאמר]: **"להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה** ושנה**"** (אסתר ט, כא), ומשמע לכאורה שיש שעושים את הפורים בשני הימים.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:9
[Steinsaltz on Megillah 2b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:9)

ודוחים: **אי הוה כתב** [אילו היה נאמר] בפסוק **"את יום ארבעה עשר וחמשה עשר" —** אכן היה **כדקאמרת** [כמו שאתה אומר], **השתא דכתיב** [עכשיו שנאמר בפסוק] **"את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר"** הרי **אתא** [באה] המלה **"את" ופסיק** [והפסיקה], לומר שאין עושים את שני הימים, אלא **הני** [אלה] **בארבעה עשר, והני** [ואלה] **בחמשה עשר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:10
[Steinsaltz on Megillah 2b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:10)

ומקשים עוד: **ואימא** [ואמור] כך: **פרזים** עושים **בארביסר** [בארבעה עשר] ככתוב, **מוקפין — אי בעו בארביסר, אי בעו בחמיסר** [אם רוצים עושים בארבעה עשר, אם רוצים עושים בחמישה עשר]! ודוחים: **אמר קרא** [הכתוב] **"בזמניהם",** ללמדנו כי **זמנו של זה לא זמנו של זה.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:11
[Steinsaltz on Megillah 2b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:11)

ומקשים עוד: **ואימא בתליסר** [ואמור שיחוגו ביום שלושה עשר] ולא בחמישה עשר! ומשיבים: מסתבר שעושים זאת **כ**פי שעשו ב**שושן** שמפורש שחגגו בה ביום חמישה עשר, ומסתבר שכך עושים כל אלה שאינם חוגגים ביום ארבעה עשר.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:12
[Steinsaltz on Megillah 2b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:12)

ומעירים: **אשכחן** [למדנו] מכאן את ה**עשייה,** כלומר, את מצוות הפורים שיש בהן צד עשייה, כגון משתה ויום טוב, אולם **זכירה** שמזכירים, כלומר, שבאותם ימים אף קוראים בני אותם מקומות את המגילה, **מנלן** [מניין לנו]? ומשיבים: **אמר קרא** [הכתוב]: **"והימים האלה נזכרים ונעשים"** (אסתר ט, כח), הרי בפסוק **איתקש** [הוקשה, השוותה] **זכירה לעשייה.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:13
[Steinsaltz on Megillah 2b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:13)

ב על עצם ההלכה המובאת במשנה, מעירים: **מתניתין** [משנתנו] ש**לא כי האי תנא** [כשיטת תנא זה] שתובא מיד. **דתניא** [שכן שנינו בתוספתא], **ר' יהושע בן קרחה אומר: כרכין המוקפין חומה מימות אחשורוש — קורין בחמשה עשר,** ואין הגדרתם תלויה בזמן יהושע,


###### Steinsaltz on Megillah 2b:14
[Steinsaltz on Megillah 2b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:14)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] דבריו של **ר' יהושע בן קרחה?** ומסבירים: **כי** [כמו] **שושן, מה שושן** היא עיר **מוקפת חומה מימות אחשורוש, וקורין** בה **בחמשה עשר — אף כל** עיר **שמוקפת חומה מימות אחשורוש קורין בחמשה עשר.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:15
[Steinsaltz on Megillah 2b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:15)

ושואלים: **ו**ה**תנא דידן** [שלנו], שהוא תולה את הדבר בזמן יהושע **מאי טעמיה** [מה טעמו]? ומסבירים: **יליף** [לומד] הוא גזירה שווה על ידי המילים **"פרזי" "פרזי". כתיב הכא** [נאמר כאן]: **"על כן היהודים הפרזים** היושבים בערי הפרזות**"** (אסתר ט, יט), **וכתיב התם** [ונאמר שם] בדבריו של משה לפני כניסת יהושע לארץ: **"**כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח **לבד מערי הפרזי הרבה מאד"** (דברים ג, ה), **מה להלן** בספר דברים, מדובר בעיר **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אף כאן** מדובר בעיר **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:16
[Steinsaltz on Megillah 2b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:16)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] ש**ר' יהושע בן קרחה לא אמר כ**שיטת ה**תנא דידן** [שלנו], משום **דלית ליה** [שאין לו, שאינו מקבל] את הגזירה השווה **"פרזי" "פרזי", אלא** ה**תנא דידן** [שלנו] **מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כ**דברי **ר' יהושע בן קרחה?**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:17
[Steinsaltz on Megillah 2b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:17)

על שאלה זו תוהים: **מאי טעמא** [מה טעם]?! **דהא אית ליה** [שהרי יש לו] גזירה שווה של **"פרזי" "פרזי"!** ומסבירים: **הכי קאמר** [כך אמר], זו היתה השאלה: **אלא** לשיטת התנא שלנו, **שושן, דעבדא כמאן** [שעושה פורים כמי] היא עושה? **לא כפרזים ולא כמוקפין,** שהרי בשושן חוגגים בחמישה עשר, כמפורש בכתוב, ועיר זו הלא איננה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון!


###### Steinsaltz on Megillah 2b:18
[Steinsaltz on Megillah 2b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:18)

**אמר רבא, ואמרי לה כדי** [ויש אומרים אותה סתם] בלא לייחס מאמר זה לחכם מסויים: **שאני** [שונה] **שושן הואיל ונעשה בה נס** ביום זה, ומשום כך אף יש לחגוג בה ביום זה, אבל בשאר הערים יש לחלק בין אלה המוקפות חומה מימות יהושע בן נון לאלה שאינן כאלה.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:19
[Steinsaltz on Megillah 2b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:19)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ל**שיטת ה**תנא דידן** [שלנו], **היינו דכתיב** [זהו שנאמר]: **"**והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה **מדינה ומדינה ועיר ועיר"** (אסתר ט, כח), ולשיטתו כך מתפרש הכתוב: **"מדינה ומדינה"** עניינו — **לחלק בין** כרכים ה**מוקפין חומה מימות יהושע בן נון** שבה נקראת המגילה בחמישה עשר **ל**עיר ה**מוקפת חומה מימות אחשורוש** שבה נקראת המגילה בארבעה עשר,


###### Steinsaltz on Megillah 2b:20
[Steinsaltz on Megillah 2b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:20)

**"עיר ועיר" נמי** [גם כן], כדי **לחלק בין שושן לשאר עיירות,** ששושן, אף שלפי ההגדרה אינה כרך המוקף חומה — עושים בה פורים בחמישה עשר, וכל שאר ערים אחרות שאינן מוקפות עושות בארבעה עשר. **אלא לר' יהושע בן קרחה, בשלמא** [נניח] שהוא מפרש **"מדינה ומדינה",** שבא **לחלק בין שושן** וכיוצא בה **לשאר עיירות** שאינן מוקפות מימי אחשורוש, **אלא "עיר ועיר" למאי אתא** [למה, לאיזה צורך בא]?


###### Steinsaltz on Megillah 2b:21
[Steinsaltz on Megillah 2b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:21)

ומשיבים: **אמר** [יכול היה לומר] **לך ר' יהושע בן קרחה: ול**שיטת ה**תנא דידן** [שלנו] **מי ניחא** [האם זה נוח]? **כיון דאית ליה** [שיש לו] גזירה שווה של **"פרזי" "פרזי",** אם כן **"מדינה ומדינה" למה לי** ולשם מה דרשה זו מפסוק אחר? **אלא קרא** [הכתוב] **לדרשה** אחרת **הוא דאתא** [שבא], **וכ**דברי **ר' יהושע בן לוי הוא דאתא** [שבא], ש**אמר ר' יהושע בן לוי: כרך וכל** מקום **הסמוך לו, וכל הנראה עמו** שאפשר לראותו משם, גם אם איננו סמוך, **נידון** לענין זמן קריאת המגילה **כ**אותו **כרך** ואף בו קוראים בחמישה עשר.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:22
[Steinsaltz on Megillah 2b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:22)

ושואלים: **עד כמה** נקרא סמוך? **אמר ר' ירמיה ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חייא בר אבא:** המרחק הוא **כ**מו מן העיירה **חמתן לטבריא** (טבריה) — **מיל** אחד. ושואלים: לשם מה הוא מזכיר את המקומות הללו כדי לציין את המרחק? **ולימא** [ושיאמר] מיד **מיל!** ומשיבים: **הא קא משמע לן** [דבר זה השמיע לנו]: **דשיעורא** [ששיעורו] של **מיל כמה הוי** [הוא] — **כמחמתן לטבריא.**


###### Steinsaltz on Megillah 2b:23
[Steinsaltz on Megillah 2b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:23)

ג כיון שהובא דבר בשם ר' ירמיה, שהיה ספק אולי אמרו ר' חייא בר אבא, מביאים ענין נוסף שנמסר גם הוא בצורה זו. **ואמר ר' ירמיה ואיתימא** [ויש אומרים] שאמר זאת **ר' חייא בר אבא: מנצפ"ך** האותיות שיש להן צורה אחרת כשהן באות בסוף מלה — **צופים** (נביאים) **אמרום,** שהם חידשו ויצרו את האותיות הסופיות.


###### Steinsaltz on Megillah 2b:24
[Steinsaltz on Megillah 2b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/2b:24)

ותוהים: **ותסברא** [ויכול אתה לסבור כן]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"אלה המצות** אשר צוה ה' את משה אל בני ישראל בהר סיני**"** (ויקרא כז, לד), ללמדנו **שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה,** שאין הנביאים רשאים לחדש או לשנות ממצוות התורה, וכיצד תיקנו הנביאים צורות חדשות לאותיות? **ועוד,** ראיה נוספת שהאותיות הסופיות קדומות מאוד, **האמר** [שהרי אמר] **רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות** הברית