## Steinsaltz on Megillah Daf 5b

###### Steinsaltz on Megillah 5b:1
[Steinsaltz on Megillah 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:1)

**ורחץ** בפומבי **בקרונה** (בשעת הילוך הקרונות, כלומר, ביום השוק) **של צפורי בשבעה עשר בתמוז** להראות שמותר לרחוץ בו. **ובקש לעקור תשעה באב — ו**על תשעה באב **לא הודו לו** חכמים.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:2
[Steinsaltz on Megillah 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:2)

**אמר לפניו,** לפני ר' אלעזר, **ר' אבא בר זבדא: רבי, לא כך היה מעשה,** שרצה לעקור את תשעה באב באופן כללי, **אלא** מדובר היה במקרה מסויים, ש**תשעה באב שחל להיות בשבת הוה** [היה] באותה שנה, **ו**ממילא **דחינוהו לאחר השבת, ואמר רבי: הואיל ונדחה** כבר מזמנו — **ידחה** ויבטל לגמרי תשעה באב בשנה זו, **ולא הודו** לו **חכמים** בכך. **קרי עליה** [קרא עליו] רבי אלעזר את הכתוב: **"טובים השנים מן האחד"** (קהלת ד, ט), כלומר, טוב שהיית כאן, שעל ידיך נמסר סיפור המעשה כראוי.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:3
[Steinsaltz on Megillah 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:3)

ושואלים: **ורבי היכי** [כיצד] **נטע נטיעה בפורים? והתני** [והרי שנה] **רב יוסף:** נאמר **"**עושים את יום ארבעה עשר לחודש אדר **שמחה ומשתה ויום טוב"** (אסתר ט, יט), ושלושת הלשונות הללו ללמד באו; **"שמחה" — מלמד שאסורים** ימי הפורים **בהספד, "משתה" — מלמד שאסור בתענית, "ויום טוב" — מלמד שאסור בעשיית מלאכה! אלא** המעשה כך היה: **רבי, בר ארביסר הוה** [בן חיוב ארבעה עשר היה], שהיה גר במקום שנוהגים פורים ביום ארבעה עשר, **וכי** [וכאשר] **נטע — בחמיסר** [בחמישה עשר] הוא ש**נטע,** שהרי אינו פורים עבורו.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:4
[Steinsaltz on Megillah 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:4)

ותוהים: **איני** [הכן הוא]? **והא** [והרי] **רבי בטבריא הוה** [בטבריה היה] **וטבריא** הלא **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון הואי** [היתה], ואם כן, בן חמישה עשר היה! **אלא** להיפך, **רבי בר חמיסר הוה** [בן חמישה עשר היה], **וכי** [וכאשר] **נטע — בארביסר הוה** [בארבעה עשר היה זה].


###### Steinsaltz on Megillah 5b:5
[Steinsaltz on Megillah 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:5)

ושואלים: **ומי פשיטא ליה** [והאם פשוט לו לרבי] **דטבריא** [שהעיר טבריה] **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון** היא? **והא** [והרי] החכם **חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר** [היה קורא את המגילה בטבריה גם בארבעה עשר וגם בחמישה עשר] ומדוע? **מספקא ליה** [מסופק היה לו] **אי** [אם] **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי** [אם] **לא.** ומשיבים: זו אינה קושיה, אמנם **לחזקיה מספקא ליה** [ספק היה לו], **לרבי פשיטא ליה** [פשוט היה לו].


###### Steinsaltz on Megillah 5b:6
[Steinsaltz on Megillah 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:6)

ומקשים עוד: **וכי פשיטא ליה** [וכאשר פשוט היה לו] הדבר שבטבריה קוראים ביום זה, **מי שרי** [האם מותר] לעשות מלאכה ביום האחר? **והכתיב** [והרי נאמר] **במגילת תענית: את יום ארבעה עשר ואת יום חמשה עשר** באדר **יומי פוריא אינון, דלא למספד בהון** [ימי הפורים הם, שאין לספוד בהם],


###### Steinsaltz on Megillah 5b:7
[Steinsaltz on Megillah 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:7)

**ואמר רבא: לא נצרכא** [נצרכה] הלכה זו שתיכתב במגילת תענית שהרי היא כתובה במקרא, **אלא** כדי ללמדנו **לאסור את של זה בזה ואת של זה בזה,** כלומר, גם מי שחל פורים אצלו בחמישה עשר אסור בהספד בארבעה עשר, ואם כן מדוע עשה רבי מלאכה ביום שאינו יום של קריאת המגילה במקומו? ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים **בהספד ובתענית** שאסורים בשני הימים, **אבל מלאכה** אסורה רק **יום אחד ותו** [ויותר] **לא.**


###### Steinsaltz on Megillah 5b:8
[Steinsaltz on Megillah 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:8)

ושואלים: **איני** [האם כך הוא]? שאיסור מלאכה הוא יום אחד בלבד? **והא** [והרי] **רב חזייה לההוא גברא דהוה קא שדי כיתנא בפוריא, ולטייה** [ראה אדם אחד שהיה זורע פשתן בפורים, וקיללו] **ולא צמח כיתניה** [הפשתן שלו]! ומשיבים: **התם, בר יומא הוה** [שם, בן אותו יום היה] שזרע ביום שקראו בו את המגילה במקומו, ויום זה ודאי אסור לו במלאכה.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:9
[Steinsaltz on Megillah 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:9)

**רבה בריה** [בנו] של **רבא, אמר** להסביר בדרך אחרת: **אפילו תימא** [תאמר] שנטע רבי נטיעה **ביומיה** [ביומו ביום הקריאה במקומו], אלא בעיקרו של דבר איסור **הספד ותענית** ביום הפורים **קבילו עלייהו** [קיבלו עליהם] כל ישראל, אולם איסור **מלאכה לא קבילו עלייהו** [קיבלו עליהם].


###### Steinsaltz on Megillah 5b:10
[Steinsaltz on Megillah 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:10)

וראיה לדבר, ממה **דמעיקרא כתיב** [שבתחילה נאמר] כשהציעו מרדכי ואסתר את החג **"שמחה ומשתה ויום טוב"** (אסתר ט, יט) **ולבסוף כתיב** [נאמר] שקיבלו לקיים עליהם **"לעשות אותם ימי משתה ושמחה"** (אסתר ט, כב) **ואילו "יום טוב" לא כתיב** [נאמר], הרי שלא קיבלו עליהם לאסור בו מלאכה כביום טוב.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:11
[Steinsaltz on Megillah 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:11)

ושואלים: **ואלא רב מאי טעמא לטייה לההוא גברא** [מה טעם קילל את אותו האיש] אם מותר לעשות מלאכה בפורים? ומשיבים: **דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור הוה** [היה הדבר], וכלל הוא שדברים שמצד עיקר הדין מותרים הם, אבל אנשים במקום מסויים נוהגים בהם איסור — אסור לעשותם באותו מקום בפרהסיה. **ו**אילו **באתריה** [במקומו] של **רבי לא** היה **נהוג** כלל איסור מלאכה בפורים ולכן עשה בו מלאכה בפרהסיה.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:12
[Steinsaltz on Megillah 5b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:12)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** תפרש שנהגו לאסור מלאכה בפורים, אבל **רבי** — **נטיעה של שמחה נטע,** שפעמים נוטע אדם נטיעה שאין בה צורך כלכלי אלא מעשה של שמחה. **כדתנן** [כפי ששנינו במשנה] בענין תעניות הציבור: **עברו אלו** המועדים שקבעו לתעניות הציבור על הגשם **ולא נענו** ישראל ולא בא גשם — **ממעטין** הכל **במשא ו**ב**מתן, בבנין ובנטיעה באירוסין ובנישואין.**


###### Steinsaltz on Megillah 5b:13
[Steinsaltz on Megillah 5b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:13)

**ותנא עלה** [ושנה עליה החכם בתוספתא]: מה שאמרו **בנין —** זה הוא **בנין של שמחה** דווקא ולא בנין אחר, ו**נטיעה** — הכוונה היא **נטיעה של שמחה.** ומסבירים: **איזהו בנין של שמחה? זה הבונה בית חתנות לבנו.** שהיו נוהגים לבנות עבור החתן בית מיוחד שבו היתה נערכת החתונה, ולפעמים היה הזוג גר בו. **איזו היא נטיעה של שמחה? זה הנוטע אבורנקי** (גינה, שדרה) **של מלכים** שעשויה רק לנוי ולשעשוע, ומכיוון שנטיעה כזו קרויה שמחה — עשה זאת רבי בפורים משום שמחה.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:14
[Steinsaltz on Megillah 5b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:14)

א **לגופא** של הלכה שהוזכרה קודם, אמרנו ש**חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר** [היה קורא את המגילה בטבריה בארבעה עשר ובחמישה עשר באדר], וזאת משום ש**מספקא ליה אי** [שמסופק היה לו אם] **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא אי** [או] **לא.** ושואלים: **ומי מספקא ליה מלתא דטבריא** [והאם מסופק לו הדבר, הענין, של טבריה]? **והכתיב** [והרי נאמר]: **"וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת"** (יהושע יט, לה), **וקיימא לן** [ומוחזק בידינו] כי **רקת — זו טבריא** [טבריה]! ומשיבים: **היינו טעמא דמספקא ליה** [זהו הטעם שמסופק לו], לא משום זיהוי העיר, אלא **משום דחד גיסא שורא דימא הות** [שצד אחד של טבריה איננו בנוי חומה, אלא חומה של הים היה], שהים הוא המקיף אותה.


###### Steinsaltz on Megillah 5b:15
[Steinsaltz on Megillah 5b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:15)

ושואלים: **אי הכי, אמאי מספקא ליה** [אם כך, מדוע היה ספק לו]? חומת ים **ודאי** הלא **לאו** [לא] **חומה היא! דתניא** [שכן שנינו בברייתא] בדין בתי ערי חומה: **"אשר לו חמה"** (ויקרא כה, ל) ודרשו: **ולא שור איגר** [חומת גגות], שאם העיר בנויה באופן שהיא מוקפת בתים צמודים זה לזה ללא חומה מיוחדת — אין זו נקראת עיר מוקפת חומה, וכן נאמר: **"**אשר אין להם חומה **סביב"** (ויקרא כה, לא) — **פרט לטבריא שימה** הוא **חומתה** מצד אחד, ומכאן שטבריה איננה נקראת מוקפת חומה!


###### Steinsaltz on Megillah 5b:16
[Steinsaltz on Megillah 5b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:16)

ומשיבים: **לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה** [מסופק לו], וברור לו שאין זו בכלל עיר חומה, **כי קא מספקא ליה** [כאשר מסופק לו] הרי זה **לענין מקרא מגילה, מאי** [מה הם] **פרזים ומאי** [ומה הם] **מוקפין דכתיבי** [שנאמרו] ל**גבי מקרא מגילה,** האם ההגדרה היא **משום דהני מיגלו** [שאלו הפרזים מגולים הם] **והני** [ואלה] המוקפים **לא מיגלו** [מגולים הם], **והא נמי מיגליא** [וזו גם כן מגולה] — שהרי אין לה חומה סביב, **או דלמא** [שמא] **משום דהני מיגנו** [שאלה המוקפים מוגנים הם] **והני** [ואלה הפרוזים] **לא מיגנו** [מוגנים הם] **והא נמי מיגניא** [וזו, טבריה גם כן מוגנת היא] על ידי הים. **משום הכי** [כך] **מספקא ליה** [מסופק היה לו].


###### Steinsaltz on Megillah 5b:17
[Steinsaltz on Megillah 5b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:17)

מספרים: **רב אסי קרי** [היה קורא] **מגילה ב**עיר **הוצל** שבבבל **בארביסר ובחמיסר** [בארבעה עשר ובחמישה עשר] באדר, כי **מספקא ליה** [היה מסופק לו] **אי** [אם] **מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא, אי** [או] **לא,** משום שהיתה זו עיר עתיקה ביותר, שיש מקום לחשוב שהיתה עיר מוקפת חומה כבר באותם ימים. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] בלשון אחרת, לא כספק אלא כודאי, ש**אמר רב אסי: האי** [זאת] העיר **הוצל** הריהי מחלק **בית** (שבט) **בנימין,** ו**מוקפת חומה מימות יהושע בן נון היא.**


###### Steinsaltz on Megillah 5b:18
[Steinsaltz on Megillah 5b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/5b:18)

אגב מה שעסקנו בבירור עניינה של טבריה, מספרים: **אמר ר' יוחנן: כי הוינא טליא אמינא מלתא דשאילנא לסבייא** [כאשר הייתי ילד אמרתי דבר ששאלתי עליו לזקנים]