## Steinsaltz on Megillah Daf 6b

###### Steinsaltz on Megillah 6b:1
[Steinsaltz on Megillah 6b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:1)

**גרממיא של אדום** גרמניה הסמוכה לארץ אדום (רומי) **שאלמלי הן** הגרמנים **יוצאין** והולכים לפי דרכם, הרי הם **מחריבין כל העולם כולו.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:2
[Steinsaltz on Megillah 6b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:2)

**ואמר ר' חמא בר חנינא: תלת מאה קטירי תגא איכא** [שלוש מאות קשורי כתר יש] **בגרממיא של אדום,** כלומר, שלוש מאות מלכים קטנים, **ותלת מאה ושיתין וחמישה מרזבני איכא ברומי** [ושלוש מאות ושישים וחמישה שרים יש ברומא] **ובכל יומא נפקי הני לאפי הני** [ובכל יום יוצאים אלה אל פני אלה להילחם] **ומקטיל חד מינייהו, ומיטרדי לאוקמי מלכא** [ונהרג אחד מהם, והם נטרדים מלהעמיד מלך], ומשום שאינם מתאחדים, אינם יכולים לנצח במלחמה. ומלחמות אלה שבין רומי והגרמנים הן שזוממות (מעכבות) את עשיו־רומי שלא יתגבר יותר מדי.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:3
[Steinsaltz on Megillah 6b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:3)

א **ואמר ר' יצחק** בסגנון הדברים שנאמרו בענין הקודם, **אם יאמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי — אל תאמן.** וכן אם יאמר לך: **לא יגעתי ו**בכל זאת **מצאתי — אל תאמן.** אבל אם יאמר: **יגעתי ומצאתי — תאמן.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:4
[Steinsaltz on Megillah 6b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:4)

ומעירים: **הני מילי** [דברים אלה] אמורים **בדברי תורה,** שבהם התוצאה והמציאה היא לפי היגיעה, **אבל במשא ומתן** — הצלחה במסחר **סייעתא** [סיוע] **הוא מן שמיא** [השמים], שאין יחס בין ההצלחה והיגיעה. **ולדברי תורה לא אמרן** [אמרנו] **אלא לחדודי** [לענין חידוד] והעמקה בה, שהמתייגע יותר מבין יותר, **אבל לאוקמי גירסא** [להעמיד גירסה] של ידיעה בסיסית — **סייעתא מן שמיא היא** [סיוע משמים הוא] ולא כל אדם זוכה לו, ואפילו ברוב יגיעה ועמל.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:5
[Steinsaltz on Megillah 6b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:5)

**ו**עוד ממה ש**אמר ר' יצחק: אם ראית רשע שהשעה משחקת לו** שהוא מצליח ביותר — **אל תתגרה בו, שנאמר: "אל תתחר במרעים"** (תהלים לז, א). **ולא עוד, אלא שדרכיו מצליחין** גם אם אתה מתגרה בו, **שנאמר: "יחילו דרכו בכל עת"** (תהלים י, ה). **ולא עוד, אלא** שאם דנים כנגדו **שזוכה בדין, שנאמר: "מרום משפטיך מנגדו"** (תהלים י, ה), כאילו המשפט מורם מעליו ואינו נוגע בו. **ולא עוד, אלא שרואה בשונאיו** כשהם נופלים, **שנאמר: "כל צורריו יפיח בהם"** (תהלים י, ה).


###### Steinsaltz on Megillah 6b:6
[Steinsaltz on Megillah 6b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:6)

ותוהים: **איני** [האם כן הוא]? **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן משום** (בשם) **ר' שמעון בן יוחי: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, שנאמר: "עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם"** (משלי כח, ד), **ותניא** [וכן שנינו בברייתא], **ר' דוסתאי בר מתון אמר: מותר להתגרות ברשעים בעולם הזה, ואם לחשך** (ילחש לך) **אדם** לומר לך שאין הדבר כן, ויסתמך על הכתוב **"אל תתחר במרעים ואל תקנא בעשי עולה"** (תהלים לז, א) — דע לך ש**מי שלבו נוקפו** (שהוא מפחד) **אומר כן.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:7
[Steinsaltz on Megillah 6b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:7)

**אלא** כוונת אותו פסוק היא: **"אל תתחר במרעים" —** שלא תתחרה במעשיהם **להיות כמרעים** (עושי רע), **"ואל תקנא בעשי עולה" — להיות כעושי עולה. ו**ראיה לדבר ממה ש**אומר** הכתוב במקום אחר: **"אל יקנא לבך בחטאים** כי אם ביראת ה' כל היום**"** (משלי כג, יז), משמע שלקנא בחטאים אין פירושו להילחם כנגדם בקנאות, אלא לקנא בהם להיות כמותם, וממקורות אלה נובע שמותר להתגרות ברשעים, ושלא כדברי רבי יצחק!


###### Steinsaltz on Megillah 6b:8
[Steinsaltz on Megillah 6b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:8)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה] **הא** [זה] שאמר ר' יצחק שלא יתגרה בו, הרי זה **במילי דידיה** [בדברים, עניינים שלו], **והא** [וזה] שמשמע מדברי הכתובים שאפשר להתגרות בו, הרי זה **במילי דשמיא** [בדברי, ענייני שמים].


###### Steinsaltz on Megillah 6b:9
[Steinsaltz on Megillah 6b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:9)

**ואיבעית אימא: הא והא במילי דידיה** [ואם תרצה אמור: זה וזה בדברים שלו], **ו**בכל זאת דבר זה **לא קשיא** [קשה]; **הא** [זה] שאמרו שיתגרה, מדובר **בצדיק גמור,** ו**הא** [וזה] שהזהיר שלא יתגרה בו — **בצדיק שאינו גמור.** ש**אמר רב הונא, מאי דכתיב** [מהו שנאמר]: **"למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו"** (חבקוק א, יג) — ללמדך: **צדיק ממנו בולע,** שהרשע יכול לבלוע מי שהוא צדיק רק ממנו, כלומר, שאינו צדיק גמור, אבל **צדיק גמור — אינו בולע.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:10
[Steinsaltz on Megillah 6b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:10)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר לסתירה: **שעה משחקת לו שאני** [שונה], שאם אתה רואה שהשעה משחקת לו אין אף לצדיק גמור להתגרות בו, משום שעכשיו מסייעים בידו משמים.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:11
[Steinsaltz on Megillah 6b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:11)

ב כיוון שהזכרנו קודם את רומי והכרוך בה, מביאים מה ש**אמר עולא: איטליא של יון,** שהיא דרומה של איטליה, **זה כרך גדול של רומי, והויא** [והריהי] **תלת מאה** [שלוש מאות] **פרסה על תלת מאה** [שלוש מאות] **פרסה, ויש בה שלש מאות ששים וחמישה שווקים, כמנין ימות החמה, וקטן שבכולם** הוא שוק **של מוכרי עופות, והויא** [והוא] **ששה עשר מיל על ששה עשר מיל, ומלך** (הקיסר הרומי) **סועד בכל יום באחד מהן,**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:12
[Steinsaltz on Megillah 6b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:12)

**ו**עוד, **הדר בה** ברומי **אף על פי שאינו נולד בה — נוטל פרס** שכר ומשכורת לקיומו **מבית המלך, והנולד בה אף על פי שאינו דר בה** — גם הוא **נוטל פרס מבית המלך, ושלשת אלפים בי בני** [בתי מרחצאות] **יש בו, וחמש מאות חלונות מעלין עשן** מבתי המרחץ אל **מחוץ לחומה** באופן שאין החומות עצמן משחירות ממנו, **צדו אחד** של המקום הוא **ים וצדו אחד הרים וגבעות, צדו אחד מחיצה של ברזל וצדו אחד חולסית** (מקום אבנים) **ומצולה** (בוץ ומים).


###### Steinsaltz on Megillah 6b:13
[Steinsaltz on Megillah 6b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:13)

ג משנה **קראו את המגילה באדר הראשון** ואחר כך **נתעברה השנה** ויש עכשיו איפוא אדר שני — **קורין אותה** בשנית **באדר שני.** וכלל אמרו: **אין בין אדר הראשון לאדר השני** הבדל במה שיש לעשות בהם **אלא קריאת המגילה, ומתנות לאביונים,** שבשנה מעוברת אין מקיימים את שתי אלה אלא באדר השני דווקא ולא בראשון.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:14
[Steinsaltz on Megillah 6b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:14)

ד גמרא ומעירים: **הא לענין סדר פרשיות** ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש) שנוהגים להוסיף לקריאת התורה בסביבות הפורים **זה וזה שוין,** שקריאתם באדר ראשון פוטרת מלקרוא באדר שני.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:15
[Steinsaltz on Megillah 6b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:15)

ומעירים: אם כן, **מני מתניתין** [כשיטת מי משנתנו]? **לא** כשיטת ה**תנא קמא** [הראשון] בברייתא שנביא, **ולא** כשיטת **ר' אליעזר בר' יוסי ולא** כשיטת **רבן שמעון בן גמליאל. דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה — קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון, חוץ ממקרא מגילה,**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:16
[Steinsaltz on Megillah 6b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:16)

**ר' אליעזר בר' יוסי אומר: אין קורין אותה באדר השני** כלל, **שכל מצות שנוהגות בשני נוהגות בראשון** וכיון שקיימן בראשון, שוב אינו זקוק לשני.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:17
[Steinsaltz on Megillah 6b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:17)

**רבן שמעון בן גמליאל אומר משום** (בשם) **ר' יוסי: אף קורין אותה באדר השני, שכל מצות שנוהגות בשני אין נוהגות בראשון. ושוין** כולם **בהספד ובתענית שאסורין בזה ובזה.** כלומר, שימי ארבעה עשר וחמישה עשר בחודש אדר, בין באדר ראשון בין באדר שני — אין מספידים ואין מתענים בהם.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:18
[Steinsaltz on Megillah 6b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:18)

ותחילה מבררים את הברייתא לגופה: הלא שיטת **רבן שמעון בן גמליאל היינו** [זוהי] שיטת ה**תנא קמא** [הראשון], ומה חידש? **אמר רב פפא:** לענין **סדר פרשיות איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל]. וכיצד? שה**תנא קמא** [הראשון] **סבר** כי **לכתחילה** עושים את סדר הפרשיות **בשני, ואי עבוד** [ואם עשו] **בראשון — עבוד** [עשו], **בר** [חוץ] **ממקרא מגילה, דאף על גב דקרו** [שאף על פי שקראו] כבר **בראשון** — **קרו** [קוראים] פעם נוספת **בשני.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:19
[Steinsaltz on Megillah 6b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:19)

**ו**אילו **ר' אליעזר בר' יוסי סבר: אפילו מקרא מגילה לכתחילה בראשון,** ובשני אין צורך לחזור ולקרוא. **ורבן שמעון בן גמליאל סבר: אפילו סדר פרשיות, אי** [אם] כבר **קרו** [קראו] את הפרשיות **בראשון — קרו** [קוראים] אותם פעם נוספת **בשני,**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:20
[Steinsaltz on Megillah 6b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:20)

ואם כן, **מני** [של מי היא] משנתנו שלנו, לפי איזו שיטה היא הולכת? **אי** [אם] לפי ה**תנא קמא** [הראשון] **קשיא** [קשה] מענין **מתנות** לאביונים, שבברייתא הזכיר רק מקרא מגילה ואילו במשנה מזכיר גם מתנות, **אי** [אם] לפי **ר' אליעזר בר' יוסי — קשיא נמי** [קשה גם כן] מענין **מקרא מגילה,** ו**אי** [ואם] לפי **רבן שמעון בן גמליאל** — **קשיא** [קשה] גם כן **סדר פרשיות!**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:21
[Steinsaltz on Megillah 6b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:21)

ומתרצים: **לעולם** תאמר שמשנתנו היא לפי שיטת ה**תנא קמא** [הראשון] שבברייתא, **ותנא** [ושנה החכם בברייתא] **מקרא מגילה והוא הדין** לעניין **מתנות לאביונים, דהא בהא תליא** [שזה בזה תלוי], שהרי כבר הסברנו שביום שבו קוראים את המגילה גובים ומחלקים גם מתנות לאביונים.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:22
[Steinsaltz on Megillah 6b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:22)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **לעולם** שיטת **רבן שמעון בן גמליאל היא, ומתניתין חסורי מיחסרא והכי קתני** [ומשנתנו חסרה דבר מה וכך יש לשנותה]: **אין בין ארבעה עשר שבאדר הראשון לארבעה עשר שבאדר השני אלא מקרא מגילה ומתנות. הא** [הרי] **לענין הספד ותענית — זה וזה שוין, ואילו** מענין **סדר** ה**פרשיות לא מיירי** [אינו עוסק כלל] ולא בא לדון אלא בפורים בלבד.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:23
[Steinsaltz on Megillah 6b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:23)

**אמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יוחנן: הלכתא** [הלכה] **כרבן שמעון בן גמליאל שאמר משום** (בשם) **ר' יוסי.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:24
[Steinsaltz on Megillah 6b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:24)

**אמר ר' יוחנן: ושניהם** גם רבן שמעון, וגם ר' אליעזר בר' יוסי **מקרא אחד דרשו,** אלא שנחלקו בפירושו, שנאמר: **"**להיות עושים את יום ארבעה עשר בחודש אדר ואת יום חמישה עשר בו **בכל שנה ושנה"** (אסתר ט, כא), **ר' אליעזר בר' יוסי סבר:** כפי שנוהגים **בכל שנה ושנה** צריכים לעשות גם בשנה מעוברת, **מה כל שנה ושנה** עושים את חג הפורים ב**אדר הסמוך לשבט — אף כאן** בשנה מעוברת יש לעשות את חג הפורים ב**אדר הסמוך לשבט,**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:25
[Steinsaltz on Megillah 6b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:25)

**ורבן שמעון בן גמליאל סבר: "בכל שנה ושנה", מה כל שנה ושנה — אדר הסמוך לניסן, אף כאן,** בשנה מעוברת, יש לעשות את חג הפורים ב**אדר הסמוך לניסן.**


###### Steinsaltz on Megillah 6b:26
[Steinsaltz on Megillah 6b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:26)

ושואלים: **בשלמא** [נניח] **ר' אליעזר בר' יוסי מסתבר טעמא** [מסתבר טעם] דבריו, שכן כלל הוא ש**אין מעבירין על המצות,** שכאשר באה לידו של אדם מצווה אין לדחותה ויש לעשותה מיד, **אלא רבן שמעון בן גמליאל מאי טעמא** [מה טעם] דבריו?


###### Steinsaltz on Megillah 6b:27
[Steinsaltz on Megillah 6b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:27)

**אמר ר' טבי: טעמא** [טעם] דברי **ר' שמעון בן גמליאל** הוא, ש**מסמך** [שלסמוך] **גאולה לגאולה עדיף** הוא, וראוי לסמוך גאולת פורים לגאולת פסח.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:28
[Steinsaltz on Megillah 6b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:28)

ואילו **ר' אלעזר אמר: טעמא** [טעם] דברי **ר' שמעון בן גמליאל** נלמד **מהכא** [מכאן], **דכתיב** [שנאמר]: **"לקים את אגרת הפרים הזאת השנית"** (אסתר ט, כט), לרמז שפעמים קוראים אותה בחודש השני.


###### Steinsaltz on Megillah 6b:29
[Steinsaltz on Megillah 6b:29](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Megillah/r/6b:29)

ומעירים: **ואיצטריך למיכתב** [והוצרך לכתוב]