## Steinsaltz on Meilah Daf 12a

###### Steinsaltz on Meilah 12a:1
[Steinsaltz on Meilah 12a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:1)

הדשן שעל ה**מזבח החיצון** הריהו בדין מעילה, משום **דכתיב ביה** [שנאמר בו]: **"ושמו אצל המזבח"** (ויקרא ו, ג), ולהורות שיש לגנוז את הדשן אף שכבר נעשתה מצוות ההרמה בו, ולכן יש בו דין מעילה. ואולם הדשן שעל ה**מזבח הפנימי מנלן** [מנין לנו] שצריך להניחו במקום הדשן של המזבח החיצון, ואף בו יש דין מעילה?


###### Steinsaltz on Meilah 12a:2
[Steinsaltz on Meilah 12a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:2)

**אמר ר' אלעזר:** שכן **אמר קרא** [הכתוב] בדינה של עולת העוף **"והסיר את מראתו בנצתה** והשליך אותה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן" (שם א, טז). הרי שאותו מקום אליו מושלך זפק עולת העוף ("מוראתו") מכונה "מקום הדשן", שהוא מקום נתינת הדשן מעל המזבח. ומעתה, **אם** כתוב זה **אינו ענין ל**דשנו של ה**מזבח החיצון,** שהרי כבר למדנו דינו מהכתוב "ושמו אצל המזבח", **תנהו ענין ל**דשן שעל ה**מזבח הפנימי,** שאף הוא בכלל המצוה להינתן באותו מקום, ודוחים:


###### Steinsaltz on Meilah 12a:3
[Steinsaltz on Meilah 12a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:3)

**אימא** [אמור] כי **אידי ואידי** [זה וזה] שני הכתובים הללו עניינם **ב**דשן שעל ה**מזבח החיצון, ו**נצרך כתוב נוסף זה שמצויין בו "מקום הדשן" על מנת **לקבוע לו** לדשן **מקום** מוגדר להניחו. ואם כן אין מקור לדין דשן המזבח הפנימי!


###### Steinsaltz on Meilah 12a:4
[Steinsaltz on Meilah 12a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:4)

ומשיבים: **אם כן,** שעניינם של שני המקראות הללו הוא בדשן המזבח החיצון ובא הכתוב הנוסף הזה לקבוע לו מקום, **לימא קרא** [שיאמר הכתוב] רק "והסיר את מוראתה בנוצתה והשליך אותה **אצל המזבח",** והיינו מבינים שהוא באותו מקום כ"אצל המזבח" האמור בדשן המזבח החיצון. ולא היה צורך איפוא בתוספת הכתוב "אל מקום הדשן", ומעתה **מאי** [מה] מלמדתנו התוספת "אל מקום **הדשן"?** — ש**אפילו** הדשן של ה**מזבח הפנימי** ניתן שם.


###### Steinsaltz on Meilah 12a:5
[Steinsaltz on Meilah 12a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:5)

ושואלים עוד: ודין דישון ה**מנורה** ששנינו במשנה שלאחר שנעשתה מצוותו אין מועלים בו **מנלן** [מנין לנו]? ומשיבים: הדבר נלמד מן הה"א היתירה שבכתוב "הדשן", שכן היה יכול להיאמר בכתוב רק **"דשן",** ונאמר **"הדשן"** — הרי זה בא לרבות גם את דשן המנורה.


###### Steinsaltz on Meilah 12a:6
[Steinsaltz on Meilah 12a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:6)

א משנה שנינו במשנה הקודמת שתורים שלא הגיע זמנם, וכן בני יונה שעבר זמנם אין נהנים מהם לכתחילה, ואולם העובר ונהנה מהם — אין בו דין מעילה. על דברים אלה חולק **ר' שמעון** ו**אומר** כי אף **תורין שלא הגיע זמנן** — **מועלין בהן,** אבל **בני יונה שעבר זמנן לא נהנין ולא מועלין בהן.**


###### Steinsaltz on Meilah 12a:7
[Steinsaltz on Meilah 12a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:7)

ב גמרא מן המשנה הקודמת וממשנתנו זו רואים שנחלקו חכמים ור' שמעון אם יש דין מעילה בתורים שעדיין לא הגיע זמנם, ומבררים את השיטות: **בשלמא** [נניח, מובנת] שיטתו של **ר' שמעון, כדקתני טעמא** [כמו שהוא עצמו, שנה טעם] שיטתו במקום אחר, שכן שנינו במשנה במסכת זבחים (קיב,ב): **שהיה ר' שמעון אומר** בטעם שיטתו זו, שכלל הוא, כי **כל הראוי** להיות קרב **לאחר זמן** וכגון תורים אלה שיוכשרו להקרבה לכשיגדלו, **והקדישו בתוך זמנו,** לפני שהגיע זמנו להיקרב, ושחטו בחוץ — הרי הוא עובר **בלא תעשה, ו**אולם **אין בו** חיוב **כרת.** וטעם זה הוא אף הסברה של שיטת ר' שמעון במשנתנו, שיש דין מעילה בתורים שלא הגיע זמנם.


###### Steinsaltz on Meilah 12a:8
[Steinsaltz on Meilah 12a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:8)

**אלא** לשיטת **רבנן** [חכמים], הסבורים שאין דין מעילה בתורים שלא הגיע זמנם, יש לשאול: **מאי שנא** [מה שונה] דין זה **מ**דין בהמה שהוא **מחוסר זמן** (שטרם הגיע זמנה הראוי להקרבה), שחלה עליה קדושה, וכפי ששנינו בענין מעשר בהמה שאף בהמה שלא הגיע זמנה ועדיין אינה ראויה להקרבה נכנסת לדיר להתעשר?


###### Steinsaltz on Meilah 12a:9
[Steinsaltz on Meilah 12a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:9)

**אמרי** [אומרים] בתשובה לדבר: אין להשוות אלה לאלה, שכן המקדיש מן הבהמה **מחוסר זמן** — הרי זה **מידי דהוה** [כמו שהינו] מקדיש **בעל מום,** שחלה עליו קדושה לענין זה **דבר** [שבן] **פדיון** מקדושה לחולין **הוא.** ומתוך שככלל חלה קדושה בבהמה בעלת מום, אף חלה בה קדושה כשהיא מחוסרת זמן. **אבל הני** [אלה] **עופות, כיון** ש**אין מום פוסל בעופות** — **אין** איפוא **לעופות** דין **פדיון** בבעל מום, ואי אפשר לומר שפדיונם מוכיח על קדושתם, ואין אם כן מקום לומר שמתוך כך אף תחול קדושה במחוסר זמן בעופות.


###### Steinsaltz on Meilah 12a:10
[Steinsaltz on Meilah 12a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:10)

ג ועוד לענין תורים שלא הגיע זמנם ובני יונה שעבר זמנם, **אמר עולא, אמר ר' יוחנן: קדשים שמתו,** כיון שאינם ראויים עוד להקרבה, ויצאו בכך מכלל "קדשי ה' ", שכן אף לפדותם אינו יכול (שכן אין פודים את הקדשים שהאכילם לכלבים) ומשום כך אף **יצאו מידי מעילה דבר** (מדין) **תורה.**


###### Steinsaltz on Meilah 12a:11
[Steinsaltz on Meilah 12a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:11)

ומסופר כי **יתיב** [ישב] **עולא** בבית המדרש **וקאמר להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזו] בשמו של ר' יוחנן, **אמר ליה** [לו] **רב חסדא: מאן שמע** [מי שומע, יקבל] **לך ולר' יוחנן רבך** בהלכה זו, שאין בהם עוד דין מעילה מן התורה?! **וכי קדושה ש**היתה **בהן** עד שמתו **להיכן הלכה** שיצאו מידי מעילה?!


###### Steinsaltz on Meilah 12a:12
[Steinsaltz on Meilah 12a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:12)

**אמר ליה** [לו] עולא לרב חסדא: לשיטתך **תיקשי מתניתין** [תוקשה לך הלכה מפורשת במשנתנו] ששנינו בה כי **תורין שלא הגיע זמנן ובני יונה שעבר זמנן** — **לא נהנין ולא מועלין** בהם, **הכא נמי נימא** [כאן גם כן נאמר]: **קדושה שבהן** בבני יונה שעבר זמנם **להיכן הלכה,** ומדוע אין בהם מעילה?!


###### Steinsaltz on Meilah 12a:13
[Steinsaltz on Meilah 12a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:13)

**אמר ליה** [לו] רב חסדא לעולא בתשובה: אכן גם בקדשים שמתו וגם בבני יונה שעבר זמנם פקעה לה הקדושה שמן התורה, ואולם **מודינא** [מודה אני] **לך דאיכא** [שיש] בקדשים שמתו דין **מעילה מדרבנן** [מדברי סופרים], ואף בבני יונה שעבר זמנם כך הדין, ואין מקום לשאול על הקדושה להיכן הלכה. **ו**אולם דבר זה **קשיא** [היה קשה] **לי: מי איכא מידי** [האם יש דבר] **דמעיקרא** [שמתחילה], בשעה שהוקדשו, עדיין **לא אית ביה** [אין בו] דין **מעילה** מן התורה, **ולבסוף אית ביה** [יש בו] דין **מעילה** (מדברי חכמים) כגון תורים שלא הגיע זמנם?


###### Steinsaltz on Meilah 12a:14
[Steinsaltz on Meilah 12a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:14)

ותוהים: **ולא?** והאם אין דבר כזה שבתחילה אין בו דין מעילה ולבסוף יש בו דין מעילה? **והא איכא** [והרי יש] **דם, דמעיקרא לית** [שמתחילה אין] **בה** דין **מעילה, ולבסוף אית** [יש] **בה** דין **מעילה, דתנן** [שכן שנינו במשנה בדף הקודם]: **דם, בתחלה** — **אין מועלין בו, יצא לנחל קדרון** — **מועלין בו!**


###### Steinsaltz on Meilah 12a:15
[Steinsaltz on Meilah 12a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/12a:15)

ודוחים: **אמרי** [אומרים]: אין זו ראיה, שכן **התם נמי** [שם, בדם, גם כן] **איכא** [יש] **מעילה מעיקרא** [מתחילה],