## Steinsaltz on Meilah Daf 13b

###### Steinsaltz on Meilah 13b:1
[Steinsaltz on Meilah 13b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:1)

א משנה **שרשי אילן של הדיוט** (חולין) **הבאין** (המתפשטים) **ב**קרקע **של הקדש, ו**כן **של** אילן **הקדש שבאין ב**קרקע **של הדיוט** — **לא נהנין** מהם לכתחילה, ואולם אם עברו ונהנו — **לא מועלין** בכך. **מעין** מים **ש**נובע בשדה חולין ו**הוא** נמשך ו**יצא** ועובר **מתוך השדה של הקדש,** כל זמן שהוא בשדה ההקדש — **לא נהנין** ממנו לכתחילה, **ו**אם עברו ונהנו — **לא מועלין.** ובזמן שהמעין **יצא חוץ לשדה** ההקדש ונמשך לתוך שדה חולין — **נהנין ממנו** לכתחילה ממקום יציאתו והלאה.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:2
[Steinsaltz on Meilah 13b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:2)

**המים ש**ניתנו **בכד של זהב,** שהיו ממלאים בכד מים מן השילוח למצות ניסוך המים על המזבח בחג הסוכות, ולא היה כד זה מקודש ככלי שרת — **לא נהנין** מאותם מים לכתחילה, שכן נתמלאו לצורך הקדש, **ו**אולם העוברים ונהנים מהם **לא מועלין** בכך, בהיותם בכלי שאיננו כלי שרת. ומשעה ש**נתנו** למים אלו מן החבית **בצלוחית** (שהיא מכלי השרת) על מנת לנסכם, והמים שבתוכה התקדשו בכך — **מועלין בהן.**


###### Steinsaltz on Meilah 13b:3
[Steinsaltz on Meilah 13b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:3)

ענפי ה**ערבה** שהיו מעמידים אותם בצידי המזבח בחג הסוכות — **לא נהנין** מהם לכתחילה קודם שהעמידום בצידי המזבח, שזוהי מצוותם, **ו**אולם העוברים ונהנים מהם **לא מועלין** בכך. ומשעה שהעמידום וכבר נעשתה מצוותם — אף מותרים לכתחילה בהנאה. **ר' אלעזר בר' צדוק אומר: נוהגין היו הזקנים שנהנים ממנו** מענפי עץ ערבה זה, אף קודם שהועמדו הענפים בצד המזבח, **בלולביהן,** שהיו קוטפים מעצי ערבה אלה ענפים למצות ארבעת המינים שלהם. 
 ב גמרא שנינו במשנתנו כי המים המיועדים לניסוך, כל עוד הם בתוך הכד של זהב אין מועלים בהם.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:4
[Steinsaltz on Meilah 13b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:4)

ובענין זה **אמר ריש לקיש: אין מועלין בכולן,** בכל המים שבכד, אם היו בו יותר משלושה לוגים **אבל מועלין בשלש לוגין** שבכד, אם היו המים שבכד בדיוק כשיעור זה שהוא הנחוץ למצות ניסוך המים.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:5
[Steinsaltz on Meilah 13b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:5)

ומקשים עליו: והקתני סיפא [והרי שנה בסוף המשנה] כי רק כאשר **נתנו** את המים מן הכד **לצלוחית** — **מועלין בהן, מכלל דרישא** [מכאן נסיק שבמקרה המדובר בתחילת המשנה, כשהמים נתונים בכד] בכל מקרה, ו**אפילו ב**זמן ששיעור המים הוא רק **שלשה לוגין נמי** [גם כן] **לא** מועלים בהם. ונדחו אם כן דברי ריש לקיש!


###### Steinsaltz on Meilah 13b:6
[Steinsaltz on Meilah 13b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:6)

ומסבירים: **אלא אי איתמר אסיפא איתמר** [אם נאמר דין זה של ריש לקיש, לא על תחילת המשנה נאמר, אלא על סוף המשנה נאמר]. שכן שנינו שמשעה שניתנו המים בצלוחית דינם ש**מועלין בהן,** ועל כך **אמר ריש לקיש: אין מועלין אלא ב**זמן שניתנו בצלוחית מים בשיעור **שלשה לוגין,** כשיעור הנצרך למצוה, שבכגון זה מתקיימת מצוותם. ואולם אם ניתנו לצלוחית מים יותר מכדי שיעור זה — אין מועלים בהם, שכאשר שיעורם מרובה משלושה לוגים לא התקדשו כלל.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:7
[Steinsaltz on Meilah 13b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:7)

**ו**חלוק עליו בכך **ר' יוחנן** ש**אמר** כי אף אם ניתנו לצלוחית מים בשיעור המרובה משלושה לוגים — **מועלין בכולן,** שכן לדעתו אין שיעור למים, והתקדשו למצוותם אף אם שיעורם מרובה. ושואלים: **למימרא דקסבר** [האם אכן יש מקום לומר שסבור] **ריש לקיש** שיש שיעור קבוע **ל**כמות המים שאין להוסיף עליו? **והתנן** [והרי שנינו במשנה] בעניין המקריבים מחוץ לבית המקדש, **אמר ר' אליעזר** (ר' אלעזר. ראה גרסות): **המנסך** מ**מי חג** (הסוכות), מהמים שנשאבו לצורך ניסוכם על המזבח, **בחג** הסוכות **בחוץ** למקדש — **חייב** כרת, כשאר המקריבים מחוץ למקדש.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:8
[Steinsaltz on Meilah 13b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:8)

**ואמר** על כך ר' יוחנן משום (בשם) החכם **מנחם יודאפה:** דין זה ששנה **ר' אלעזר, בשיטת ר' עקיבא** רבו **אמר. דדריש** [שכך דרש] ר' עקיבא את הנאמר בקרבנות חג הסוכות **"נסכיהם"** (במדבר כט, לא), בלשון רבים, ללמדנו כי בשני ניסוכים הכתוב מדבר: ה**אחד** הוא **ניסוך המים,** שהיא מצוה המיוחדת לחג הסוכות, **ואחד** הוא **ניסוך היין** הנלווה לקרבן התמיד בכל יום.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:9
[Steinsaltz on Meilah 13b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:9)

**ואמר ריש לקיש** לר' יוחנן: **אי** [אם] על כך מסתמך ר' אלעזר לחייב את המנסך מים מחוץ למקדש, יש להשוות בין מים ליין לשיטתו של ר' אלעזר ולומר: **מה** בניסוך ה**יין** שיעור המצוה הוא **שלש לוגין, אף** מצות ניסוך ה**מים** יהיה שיעורה **שלש לוגין!** ו**מכלל** דבריו שאמר ריש לקיש לר' יוחנן נלמד כי **סבר** [סבור] **ריש לקיש** עצמו ש**אין שיעור למים!** ומשיבים: ריש לקיש עצמו סבור שיש שיעור למים, ואולם **לטעמא** [לטעמו] של **מנחם יודאפה** כפי שמסר ר' יוחנן, **קאמר** [הוא אמר] את קושייתו זו.


###### Steinsaltz on Meilah 13b:10
[Steinsaltz on Meilah 13b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/13b:10)

ג משנה **הקן** של ציפור **ש**נמצא **בראש האילן של הקדש** — **לא נהנין** ממנו לכתחילה, **ו**אולם העוברים ונהנים **לא מועלין** בכך. הקן **ש**נמצא **ב**ראש אילן של **אשירה** (עץ המשמש לעבודה זרה), והריהו אסור בהנאה, ואף לטפס עליו אסור, ומה יעשה כדי להוריד את הקן שמעליו? — **יתיז** (ינתק בהכאה) את הקן ממקומו **ב**אמצעות **קנה** (מקל). האדם **המקדיש את החורש** (יער) השייך לו — **מועלין בכולו,** בכל מה שיש בחורש.