## Steinsaltz on Meilah Daf 15b

###### Steinsaltz on Meilah 15b:1
[Steinsaltz on Meilah 15b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:1)

א משנה **חמשה דברים** יש **ב**קרבן ה**עולה** ובמנחה ובנסכים הבאים עמו שהם **מצטרפין זה עם זה** לשיעור מעילה, שאם נהנה מהם בשוה פרוטה — הרי זו מעילה. וכן לאיסור אכילת פיגול, נותר וטמא, שאם אכל כזית מכמה מהם — הריהו חייב. וכן אם העלה מכמה מהם שיעור כזית מחוץ למקדש — הריהו חייב משום מעלה בחוץ. ואלו הם: **הבשר והחלב** של קרבן העולה, הקרבים על המזבח; **והסולת** של המנחה הבאה עם קרבן העולה; **והיין** של הנסכים הבאים עם העולה; **והשמן** של מנחת העולה. **וששה** דברים מצטרפים בקרבן **תודה** לשיעור המחייב בפיגול נותר וטמא, ואלו הם: **הבשר, והחלב, והסולת, והיין, והשמן, ו**כן **הלחם** הבא עם קרבן התודה.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:2
[Steinsaltz on Meilah 15b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:2)

ב גמרא **מתני ליה** [היה שונה לו] **רב הונא לרבא** את משנתנו בלשון זו: **"חמשה דברים בעולם** (בכלל) **מצטרפין זה עם זה". אמר ליה** [לו] רבא: **"בעולם" קא אמרת** [אתה אומר], והעולה מכך שאין אלא חמישה דברים המצטרפים זה עם זה, **והא קתני** [והרי שנה] התנא בהמשך המשנה **ב**ענין ה**תודה** כי יש **ששה דברים שבתודה** המצטרפים זה עם זה, והם **הבשר והחלב והסולת והיין והשמן ולחמי תודה! אמר ליה** [לו] רב הונא לרבא: **תני** [שנה] במשנתנו "חמשה דברים **בעולה"** ולא "חמשה דברים בעולם".


###### Steinsaltz on Meilah 15b:3
[Steinsaltz on Meilah 15b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:3)

ג שנינו במשנתנו כי הבשר והחלב מצטרפים זה עם זה. ומעירים: **תנינא** [שנינו] איפוא במשנה **להא דתנו רבנן** [את זו ששנו חכמים] בברייתא: בשר **עולות ואימורים** **מצטרפין ל**שיעור **כזית** לאיסור **להעלותן בחוץ** למקדש, **ולחייב עליהן משום פיגול ונותר וטמא.**


###### Steinsaltz on Meilah 15b:4
[Steinsaltz on Meilah 15b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:4)

ויש לדייק בדברים: **קתני** [שונה] החכם בברייתא זו "עולה ואימורים", ללמדנו כי **בעולה** — **אין** [כן] נוהג דין צירוף בשר ואימורים, ואולם **בשלמים** — **לא.** ונדון בדבר: **בשלמא** [נניח] לחייב משום **להעלותן בחוץ,** יש מקום להבדיל בין העולה והשלמים, ולומר כי רק ב**עולה** ש**כליל היא,** שכולה, בשרה ואימוריה, קרבה על המזבח — **מצטרפין** בשרה ואימוריה. ואולם **שלמים** שרק האימורים קרבים — **לא מצטרפין** הבשר והאימורים. **אלא לחייב עליהן** את האוכל משניהם כדי שיעור שלם **משום פיגול ונותר וטמא,** ב**שלמים אמאי לא מחייב** [מדוע אינו מתחייב]?


###### Steinsaltz on Meilah 15b:5
[Steinsaltz on Meilah 15b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:5)

**והתנן** [והרי שנינו] במשנה הבאה כי **כל הפיגולים** מכל סוגי הקרבנות **מצטרפין זה עם זה, וכל הנותרות** מכל הקרבנות **מצטרפות זו עם זו,** ובכלל זה אף הבשר והאימורים של שאר הקרבנות, ולא רק של עולה. ומעתה תיקשה הברייתא המחייבת בצירוף הבשר והאימורים רק בקרבן העולה!


###### Steinsaltz on Meilah 15b:6
[Steinsaltz on Meilah 15b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:6)

ומשיבים: **אלא** יש לגרוס באופן שונה את דברי הברייתא, וכך **אימא** [אמור] בה: **עולה ואימוריה מצטרפין זה עם זה ל**שיעור **כזית** לענין **ליזרק עליהן את הדם.** שאם לאחר שנשחטה העולה אבד בשרה, ולא נשאר ממנו שיעור כזית אלא בצירוף האימורים, מצטרפים הם להתיר את זריקת דם עולה זו.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:7
[Steinsaltz on Meilah 15b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:7)

**וכיון** שמצטרפין הבשר והאימורים של העולה לענין **ליזרק את הדם** — **חייב** האוכל בצירוף לכדי שיעור המחייב גם משום פיגול נותר וטמא. ואולם בשלמים, שאין מצטרפים הבשר והאימורים — לא נפסלו בפיגול נותר וטמא, ואין האוכלם חייב אף שיש באכילתו משניהם כדי שיעור.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:8
[Steinsaltz on Meilah 15b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:8)

**ומאן קתני לה** [ומי התנא ששונה אותה ברייתא]? — **ר' יהושע היא, דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה** (פרט לקרבן עולה) **ש**אבדו ו**נשתייר מהן כזית בשר** או **כזית חלב** — **זורק** הכהן **את הדם** עליהם. ואולם אם נשאר מהקרבן שאבד **כחצי זית בשר וכחצי זית חלב** — **אינו זורק** עליהם **את הדם,** שאין הבשר והאימורים מצטרפים לכדי שיעור להתיר את הזריקה, לפי שאין דינם שווה, שהבשר נאכל ואילו האימורים קרבים.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:9
[Steinsaltz on Meilah 15b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:9)

**ו**אילו **בעולה** שאבדה, **אפילו** נשתייר ממנה **כחצי זית בשר וכחצי זית חלב** — **זורק** עליהם **את הדם.** וטעם הדבר: **מפני שכולה** עולה **כליל** למזבח. **ובמנחה, אפילו כולה קיימת** — **לא יזרוק** את הדם.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:10
[Steinsaltz on Meilah 15b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:10)

ותוהים: **מנחה מאי עבידתיה** [מה מעשיה כאן], הרי אין המנחה טעונה זריקת דם! **אמר רב פפא:** הכוונה היא ל**מנחת נסכים, כלומר, למנחה הבאה עם הקרבן, וללמדנו שאם הקרבן כולו אבד ונשארו רק הדם ומנחת נסכים שלו — אין זורקים עליה את הדם, ואפילו כולה קיימת, שכן אין היא עצם הקרבן.**


###### Steinsaltz on Meilah 15b:11
[Steinsaltz on Meilah 15b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:11)

ד משנה ועוד בענין צירוף לכדי שיעור אחד: **התרומה** (תרומה גדולה הניתנת לכהן), **ותרומת מעשר** הניתנת לכהן מתוך המעשר הראשון שקיבל הלוי (מעשר מן המעשר), **ו**כן **תרומת מעשר של** תבואה שהיא **דמאי** (ספק מעושרת), **והחלה** המופרשת מן העיסה, **והביכורים** (הפירות הראשונים שבשבעת המינים שהשתבחה בהם הארץ, המובאים לבית המקדש וניתנים לכהן) — כל אלה **מצטרפין זה עם זה** לכלל השיעור שיש בו כדי **לאסור** את החולין שנתערבו בו. **ו**כן מצטרפים הם לכלל שיעור כזית, **לחייב עליהן** אם אכלם זר בשגגה **את** תשלום **החומש** (חמישית), בנוסף על תשלום הקרן. ועוד בדין הצירוף: **כל הפיגולים** (הקרבנות שחשב הכהן בשעת עבודתם לאוכלם לאחר זמנם הראוי), אף שהם קרבנות שונים, הריהם **מצטרפין זה עם זה** לשיעור כזית לחייב את האוכל מהם בעונש כרת (אם אכל במזיד) או בהבאת קרבן חטאת (אם אכל בשוגג). **וכל הנותרים** (בשר הקרבנות שנותר לאחר הזמן הראוי לאכילתו) מכל מיני קרבנות **מצטרפין זה עם זה** לאיסור אכילה ולענוש את האוכל.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:12
[Steinsaltz on Meilah 15b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:12)

ה גמרא ושואלים: **מאי טעמא** [מה טעם] מצטרפים כל אלה ששנינו בתחילת המשנה? ומשיבים: שכן יש דבר משותף לכולם, שכן **כולהו איקרו** [כולם נקראים] בכתוב בשם **"תרומה".** ומפרטים: **גבי** [אצל] **חלה כתיב** [נאמר] **"ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה"** (במדבר טו, כ).


###### Steinsaltz on Meilah 15b:13
[Steinsaltz on Meilah 15b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:13)

**גבי** [אצל] **ביכורים נמי איקרו** [גם כן נקראים] הם בכתוב **"תרומה", דתניא** [שכן **שנויה** ברייתא]: מה שנאמר בכתוב **"ותרומת ידך"** (דברים יב, יז) — **אלו ביכורים. אבל אינך לא צריכא** [האחרים, תרומה גדולה ותרומת מעשר, אינם צריכים] שיוסבר מדוע מצטרפים הם, ואין צורך להביא כתוב המלמדנו שנקראים הם "תרומה", שהרי זהו עצם שמם.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:14
[Steinsaltz on Meilah 15b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:14)

ו משנה ועוד בענין צירוף: **כל הנבילות** (הבהמות המתות, שדינן שהן אסורות באכילה ומטמאות במגע ובמשא), הריהן **מצטרפין זו עם זו** לשיעור כזית. **וכל השקצים** (השרצים) שאינם מנויים בתורה **מצטרפין זה עם זה** לכזית לחייב את האוכלם מלקות. ושמונת השרצים המנויים בתורה מצטרפים זה עם זה לשיעור כעדשה לטמא במגע ובמשא ולחייב את האוכלם מלקות.


###### Steinsaltz on Meilah 15b:15
[Steinsaltz on Meilah 15b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/15b:15)

ז גמרא שנינו במשנתנו כי כל הנבילות מצטרפות זו עם זו, ובענין זה **אמר רב:**