## Steinsaltz on Meilah Daf 19b

###### Steinsaltz on Meilah 19b:1
[Steinsaltz on Meilah 19b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:1)

א משנה ה**נהנה** מן ההקדש הנאה ששוויה **כבחצי פרוטה ופגם** (הפחית מערכו של ההקדש) בתוך כך **ב**שיעור **חצי פרוטה. או שנהנה** מן ההקדש **בשוה פרוטה בדבר אחד** של ההקדש העשוי להיפגם ("שיש בו פגם"), ולא פגם בו אף שנהנה ממנו, **ופגם בשוה פרוטה בדבר אחר** של ההקדש, אף שלא נהנה ממנו — **לא מעל, עד שיהנה בשוה פרוטה ו**גם **יפגם בשוה פרוטה בדבר אחד** של הקדש.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:2
[Steinsaltz on Meilah 19b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:2)

**אין** אדם **מועל** בחפצי הקדש ל**אחר** שהיה כבר לפניו אדם אחר שהיה **מועל ב**אותם **מוקדשין, אלא** (מלבד) ב**בהמה** שאין בה מום ועומדת להקרבה, **וכלי שרת,** שבאלו **בלבד** יש מעילה אחר מעילה. **כיצד?** הוא אופן בו משתמשים כמה בני אדם בבהמת הקדש: **רכב על גבי בהמה** העומדת להקרבה, **ובא** אחר כן **חברו ורכב** אף הוא, **ובא חברו,** אדם נוסף, **ורכב** אף הוא על בהמה זו — **כולן מעלו.** ובכלי שרת — כגון ש**שתה** אחד **בכוס של זהב, ובא** אחריו **חברו ושתה** גם כן מאותו הכוס, **ובא חברו ושתה** אף הוא מאותו הכוס — **כולן מעלו.** וכן אחד ש**תלש** צמר **מן החטאת, ובא חברו ותלש** גם הוא מאותה בהמה, **ובא חברו ותלש** אף הוא — **כולן מעלו. רבי אומר: כל דבר שאין לו פדיון,** שאי אפשר לפדותו — **יש בו** מצב שיהיה אדם זה **מועל אחר** אדם אחר ה**מועל.**


###### Steinsaltz on Meilah 19b:3
[Steinsaltz on Meilah 19b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:3)

ב גמרא שנינו במשנתנו שאין מעילה אחר מעילה אלא בבהמה ובכלי שרת, ומבררים: כשיטת **מני מתניתין** [מי, איזה תנא, היא משנתנו]? — כשיטת **ר' נחמיה היא, דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **אין מועל אחר מועל אלא בבהמה בלבד,** שכן בהמה העומדת להקרבה על המזבח אין לה פדיון, ואם מעל בה — לא התחללה בכך. ואולם כלי שרת, שיש להם פדיון — אין בהם מעילה אחר מעילה, שכיון שמעל בהם, הוציאם לחולין, ושוב לא שייך למעול בהם. ואילו **ר' נחמיה אומר:** יש מועל אחר מועל הן ב**בהמה והן** ב**כלי שרת.**


###### Steinsaltz on Meilah 19b:4
[Steinsaltz on Meilah 19b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:4)

ושואלים: **מאי טעמא דתנא קמא** [מה הטעם של התנא הראשון] החלוק על ר' נחמיה וסבור שאין מועל אחר מועל בכלי שרת? ומשיבים: **קסבר** [סבור הוא] כי כיון ש**בעניינא** [בענין] המעילה, ב**בהמה כתיב** [נאמר] הדבר, דכתיב [שכן נאמר] "נפש כי תמעול מעל וחטאה בשגגה מקדשי ה' והביא את אשמו לה' איל תמים מן הצאן... ואת אשר חטא מן הקודש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו... והכהן יכפר עליו **באיל האשם** ונסלח לו" (ויקרא ה, טו—טז), וודאי לשון "איל האשם" בא ללמד שדווקא בבהמה נוהג דין מעילה אחר מעילה, ולא בכלי שרת.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:5
[Steinsaltz on Meilah 19b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:5)

**ו**אילו **ר' נחמיה** הסבור שאף בכלי שרת יש מעילה אחר מעילה, **אמר** [יכול לומר] **לך** שהדבר נלמד מ**קל וחומר: אם** את ה**אחרים** (הנכנסים לכלי שרת) **מביא** אותם כלי השרת **לקדושתן** ולדין מעילה, **הוא עצמו** — **לא כל שכן** שאינו יוצא לחולין על ידי מעילה, ויש בו מעילה אחר מעילה!


###### Steinsaltz on Meilah 19b:6
[Steinsaltz on Meilah 19b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:6)

ג שנינו במשנתנו, **רבי אומר: כל דבר שאין לו פדיון, יש** בו מועל אחר מועל. ושואלים: והרי **היינו** [זהו] כשיטת ה**תנא קמא** [הראשון שבמשנתנו], ומה הוסיף רבי? **אמר רבא: איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל להלכה בענין נדבת **עצים.** תנא קמא סבור שאין דינם של עצים כקדשי מזבח, אלא כקדשי בדק הבית, שיש בהם פגם, ומשום כך — אין בהם מעילה אחר מעילה. ואילו רבי סבור שדין העצים כדין קדשי מזבח, שאין בהם פגם, ועל כן יש בהם מעילה אחר מעילה.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:7
[Steinsaltz on Meilah 19b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:7)

**דתנו רבנן** [שכן **שנו חכמים** בברייתא]: **האומר** בלשון נדר **"הרי עלי** להביא **עצים** למקדש", ולא פירש כמה — **לא יפחות משני גזירין** (חתיכות עץ, כחתיכות הערוכות על המזבח). **רבי אומר: עצים** — **קרבן הן** נחשבים, שכן עולים הם על המזבח, **וטעונין מלח, וטעונין תנופה** כמו קרבן מנחה.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:8
[Steinsaltz on Meilah 19b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:8)

**אמר רבא: לדברי רבי** שעצים נחשבים לקרבן, אם כן הנודר **עצים** — אותם עצים **טעונין** בהבאת **עצים** אחרים על מנת לשרוף אותם כקרבן הטעון עצים, ואף זה בכלל חיוב נדרו. והוסיף **ואמר רב פפא: לדברי רבי,** אם נדר **עצים** הריהם **צריכין קמיצה** (שיקח מקצת מהעצים בקומצו, ויקטירם תחילה), כדרך קרבן המנחה.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:9
[Steinsaltz on Meilah 19b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:9)

**רב פפא אמר** הסבר אחר להבדל בין שיטת התנא קמא במשנתנו ושיטת רבי: **קדשי מזבח** שהיו בתחילתם **תמימין** ועומדים להקרבה על המזבח, **ונעשו בעלי מומין** ונפסלו להקרבה, **ועבר** אדם **ושחטן** לפני שנפדו, באופן זה **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל בין רבי ותנא קמא.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:10
[Steinsaltz on Meilah 19b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:10)

**והתניא** [ואכן כך שנויה ברייתא]: **קדשי מזבח תמימין, ונעשו בעלי מומין, ועבר ושחטן, רבי אומר:** אין קדשים אלה שנשחטו ראויים עוד להיפדות, שהרי בפדיון קדשים נאמר "...והעמיד את הבהמה לפני הכהן. והעריך הכהן אותה..." (ויקרא כז, יא—יב), ואלה שמתו אין אפשרות להעמידן לצורך הערכתן, ומשום כך **יקברו,** כפסולי המוקדשים, ללא פדיון.


###### Steinsaltz on Meilah 19b:11
[Steinsaltz on Meilah 19b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:11)

**וחכמים אומרים: יפדו, ונמצא כי לשיטת רבי כיון שאין הם נפדים — קדושתם קדושת הגוף, ויש בהם מעילה אחר מעילה. ואילו תנא קמא סבור כי כיון שנפדים הם — קדושתם קדושת דמים, ואין בהם מעילה אחר מעילה.**


###### Steinsaltz on Meilah 19b:12
[Steinsaltz on Meilah 19b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/19b:12)

ד משנה **נטל** לשימושו **אבן או קורה של** ה**הקדש** — **הרי זה לא מעל** בכך.