## Steinsaltz on Meilah Daf 22a

###### Steinsaltz on Meilah 22a:1
[Steinsaltz on Meilah 22a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/22a:1)

**רב פפא אמר:** בין משנתנו זו שעניינה **כיסין** (פרוטת הקדש הנמצאת בכיס מעות חולין) ובין המשנה במסכת דמאי שעניינה **לוגין** הוא ש**רמא ליה** [השליך לו, הראה סתירה] ריש לקיש לר' יוחנן. **דתנן** [שכן שנינו]: **הלוקח** (הקונה) **יין מבין הכותים** (שומרונים), לשיטה שהם מפרישים תרומות ומעשרות, אלא שאין הם מפרישים אלא לעצמם ולא מן הדברים שהם מוכרים, והרי זה איפוא טבל ודאי. ואין הקונה יכול עתה להפריש תרומות ומעשרות מיין זה (כגון שקנה את היין לפני כניסת השבת, ולא היתה בידו אפשרות לעשר עד כניסת השבת), מה יעשה על מנת שיוכל לשתות מיין זה בשבת?


###### Steinsaltz on Meilah 22a:2
[Steinsaltz on Meilah 22a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/22a:2)

— הריהו **אומר "שני לוגין** מתוך מאה הלוגים שלפני **שאני עתיד להפריש** מיין זה לאחר זמן — **הרי הן** מעתה **תרומה** גדולה. ו**עשרה** לוגים שאני עתיד לעשר ולתיתם ללוי — ל**מעשר ראשון,** וכן **תשעה** לוגים (עשירית מן הנשאר) שאני עתיד להפרישם הריהם **מעשר שני!". ומיחל** [ומחלל] את המעשר השני על כסף **ו**אם רוצה, הריהו **שותה מיד** (פרט לשיעור תרומה ומעשרות), וסומך על מה שיפריש לאחר מכן, שאז יתבררו הלוגים שהופרשו לתרומה ולמעשרות. אלו דברי ר' מאיר.


###### Steinsaltz on Meilah 22a:3
[Steinsaltz on Meilah 22a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/22a:3)

**ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון אוסרים,** שלדעתם אין אומרים שלאחר מכן יתברר מה הופרשו לתרומה ולמעשר. נמצא שאף לדעת ר' מאיר, הרי זה רק באומר "שאני עתיד להפריש", ובהסתמך על כך שיתברר הדבר בסוף איזה הם אותם לוגים שהופרשו. ואילו בסוף משנתנו שנינו לדעת ר' עקיבא שמותר להוציא את כל הפרוטות שבכיס, ואף שלא אמר המקדיש שההקדש יחול על הפרוטה שהוא עתיד להפריש לאחר מכן! **אמר ליה** [לו] ר' יוחנן בתשובה לדבר: **סיפא דמתניתין** [בסוף משנתנו] מדובר **ב**אדם ה**אומר** בלשון **"לא יפטר כיס זה מן ההקדש!",** והרי זה כאדם האומר "שאני עתיד להקדיש", ולכשיעלה את הפרוטה האחרונה מן הכיס, יתברר הדבר שהיא הפרוטה שהוקדשה.