## Steinsaltz on Meilah Daf 2a

###### Steinsaltz on Meilah 2a:1
[Steinsaltz on Meilah 2a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:1)

א משנה **קדשי קדשים** שנפסלו קודם שנזרק דמם, כגון **ששחטן ב**צד **דרום** של העזרה שבמקדש (ומקום שחיטתם הראוי הריהו בצפון) — אף שנפסלו, מכל מקום לא יצאו מכלל קדושתם לענין זה ש**מועלין בהן** (יש בהם דין מעילה), שהנהנה מהם חייב קרבן ("אשם מעילות"), ותשלומי קרן וחומש. ובפרטי דין זה: **שחטן בדרום** שלא כהלכתם, ואולם **קיבל דמן בצפון** כהלכתם — יש בהם דין מעילה (שהרי קבלת הדם שהיא עיקר העבודה נעשתה בצפון), ואף אם שחטם **בצפון וקיבל דמן בדרום,** שעיקר העבודה נעשתה שלא כדין — אף אלו יש בהם דין מעילה.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:2
[Steinsaltz on Meilah 2a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:2)

וכשם שדין זה נוהג בשינוי מקום העבודה, כך הוא נוהג בשינוי זמן העבודה, שאם **שחט** את הקרבנות הללו **ביום** (שהוא הזמן הראוי לשחיטה) וזרק את דמם **בלילה** (שאינו זמן הראוי לעבודה), ובודאי אם שחטם **בלילה וזרק** את דמם **ביום** — יש בהם דין מעילה. **או** כמו כן יש דין מעילה בקרבנות שנפסלו משום פיגול, שבזמן **ששחטן** חשב שיאכל את בשרם, או יזרוק את דמם, או יקריב את אימוריהם **חוץ לזמנו,** כלומר, שלא בזמן הראוי להם, או **חוץ למקומו,** שלא במקום הראוי להם (כגון מחוץ לעזרה) — בכל אלה **מועלין בהן.**


###### Steinsaltz on Meilah 2a:3
[Steinsaltz on Meilah 2a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:3)

**כלל אמר ר' יהושע** בענין מעילה בקדשים שנפסלו: **כל שהיה לה** (לבהמת הקרבן) כבר **שעת היתר** (אכילה) **לכהנים** לפני שנפסלה — **אין מועלין בה** עוד, כיון שעיקרה של מעילה היא דווקא בקדשים המוגדרים כ"קדשי ה' " — שאין בהם צד היתר הנאה לאדם, ומשעה שהותר הקרבן לאכילה לכהנים, שוב אינו בכלל זה, אף שחזר ונפסל אחר כך מאכילה. **ו**אילו **כל שלא היה לה שעת היתר לכהנים** לפני שנפסלה — הרי היא עדיין בכלל "קדשי ה' ", ומועלין בה. ומסבירים:


###### Steinsaltz on Meilah 2a:4
[Steinsaltz on Meilah 2a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:4)

**איזו היא שהיה לה שעת היתר לכהנים?** — כגון **ש**לאחר זריקת הדם **לנה** (עבר לילה על הבשר בלא שנאכל, ונעשה בכך נותר), או **נטמאה** בשר הקרבן, או **שיצאה** אל מחוץ לעזרה — אין בכל אלו דין מעילה, אף שבשר הקרבן עתה אסור לכהנים, כיון שהיתה שעה שהיה הבשר מותר באכילה לפני שנפסל.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:5
[Steinsaltz on Meilah 2a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:5)

**ואיזו היא שלא היה לה שעת היתר לכהנים?** — **ש**בזמן ש**נשחטה** חשב עליה לאוכלה או לזרוק את דמה או להקטיר את אימוריה **חוץ לזמנה,** או **חוץ למקומה, ו**כן **שקיבלו** את דם הקרבן כהנים ה**פסולין** לעבודה בשל היותם בעלי מומים, **ו**כן אם **זרקו** הפסולים **את דמה.** שבכל אלו, כיון שלא היתה שעה שבשר הקרבן היה מותר באכילה, הרי זה בכלל "מקדשי ה' ", ומועלים בו.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:6
[Steinsaltz on Meilah 2a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:6)

ב גמרא **קתני** [שנה] במשנה: **קדשי קדשים ששחטן בדרום** — **מועלין בהן.** ותוהים: **פשיטא** [פשוט] שכך הוא, וכי **משום** ש**שחיטתן** נעשתה **בדרום,** אף שאין זו שחיטה ראויה, **אפיקינון** [הוציא אותם] בכך **מידי** דין **מעילה?**


###### Steinsaltz on Meilah 2a:7
[Steinsaltz on Meilah 2a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:7)

ומשיבים: איצטריך [הוצרך הדבר] להישנות, שאם לא כן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי **הואיל ואמר עולא, אמר ר' יוחנן: קדשים שמתו** מעצמם, לפני שנשחטו כדינם — **יצאו** בכך **מידי** דין **מעילה דבר תורה** (מדין תורה), שמן התורה אין דין מעילה אלא בקדשים חיים, מעתה אם כן הייתי אומר כי **הכי נמי** [כך גם כן] קרבנות **קדשי קדשים לגבי** [אצל, בענין] שחיטתם ב**דרום** העזרה, **כמה דחנקינון דמי** [כאילו שחנקם הם נחשבים], ואין בהם דין מעילה מדין תורה.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:8
[Steinsaltz on Meilah 2a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:8)

לכן באה משנתנו ו**קא משמע לן** [השמיעה לנו] שאף שנשחטו שלא כדין, אינם נחשבים כמי שמתו, ויש בהם דין מעילה מן התורה. וטעם ההבדל: שכן **קדשים שמתו** — **לא חזו** [אינם ראויים] **כלל** להקרבה. **אבל** שחיטת קרבנות ב**דרום** — **נהי** [אם אמנם] ש**אינו ראוי לקדשי קדשים, אבל** ככלל אינה שחיטה פסולה, שהרי **ראוי הוא לקדשים קלים** שנשחטים אף בדרום.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:9
[Steinsaltz on Meilah 2a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:9)

ג ועוד בבירור המשנה, שואלים: **למה לי למיתני** [לשנות] את **כל הני** [אלה] המקרים הנזכרים בה, והלא היה יכול להשמיענו מקרה אחד, וממנו נלמד את העיקרון שאף שנפסל הקרבן — יש בו דין מעילה!


###### Steinsaltz on Meilah 2a:10
[Steinsaltz on Meilah 2a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:10)

ומשיבים: **צריכי** [נצרכו] להישנות כולם, שממקרה אחד לא היינו למדים ביחס לשאר המקרים. ומפרטים: **אי תנא** [אם היה שונה] רק את המקרה הנזכר ראשון במשנה, כאשר **שחטן בדרום וקיבל דמן בצפון,** הייתי אומר כי רק **הכא** [כאן] הדין הוא **דאית בהו** [שיש בהם] דין **מעילה, משום** שאף שנשחטו שלא כדין, מכל מקום כיון שה**קבלה** של הדם **בצפון הוא,** לכן יהא בהם דין מעילה. **אבל** אם **שחטן בצפון וקיבל** את **דמן בדרום, הואיל וקיבל** את דמם **בדרום הוא,** שהקבלה, נעשתה שלא כהלכתה — הייתי אומר כי **נפיק** [יוצא] הקרבן בכך **מידי** דין **מעילה.** לכך שנתה המשנה גם דין זה.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:11
[Steinsaltz on Meilah 2a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:11)

**ואי תנא האי** [ואם היה שונה את זה, שני המקרים הללו בלבד] **הוה אמינא** [הייתי אומר] כי דווקא במקרים אלו יש בקרבנות דין מעילה, משום שהעבודה בהם נעשתה ביום, ו**יממא** [היום] זמן ה**הקרבה** הראוי **הוא. אבל** אם **שחטה בלילה וזרק** דמה **ביום** — **לילה לאו** [לא] **זמן הקרבה** הוא כלל, **ו**לכן **האי** [זה] כיון ש**שחט בלילה** — אמור **דנפיק** [שיוצא] בכך הקרבן **מידי מעילה!**


###### Steinsaltz on Meilah 2a:12
[Steinsaltz on Meilah 2a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:12)

וממשיכים עוד, **ואי תנא** [ואם היה שונה] במשנתנו שיש בה דין מעילה רק כאשר **שחטה בלילה** וקיבל דמה ביום, **הוה אמינא** [הייתי אומר] כי דווקא במקרה זה, **הואיל וקבל דמה ביום** שהוא הזמן הראוי לעבודה — **אית** [יש] בה דין **מעילה, אבל** במקרה ש**שחטן ביום ו**קיבל ו**זרק דמן** (שזה עיקר העבודה) **בלילה, הואיל ו**הלילה **לאו** [לא] **זמן הקרבה הוא** — **כמאן דחנקינון דמי** [כמי שחנקם הם נחשבים], **ולא אית בהו** [ואין בהם] דין **מעילה,** לכן **קמשמע לן** [הוא משמיע לנו] את כל המקרים הללו במשנתנו.


###### Steinsaltz on Meilah 2a:13
[Steinsaltz on Meilah 2a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:13)

ד ועוד בבירור המשנה. שנינו שגם אם שחטם במחשבה לאוכלם **חוץ לזמנו** או **חוץ למקומו,** מועלים בהם. ושואלים: קרבנות אלה נפסלו כפיגול, ואם כן **למאי חזו** [למה איפוא הם ראויים]? שהרי אינם ראויים לא להקרבה ולא לאכילה, ומדוע שיחול בהם דין מעילה האמור בקדשים?


###### Steinsaltz on Meilah 2a:14
[Steinsaltz on Meilah 2a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/2a:14)

ומשיבים: **הואיל ומרצין** **ל**ענין ה**פיגולין,** שכל שלא נזרק דם הקרבן כהלכתו — אינו נחשב כפיגול, ולא יצא לגמרי הקרבן מקדושתו, ולכן יש בו דין מעילה.