## Steinsaltz on Meilah Daf 3b

###### Steinsaltz on Meilah 3b:1
[Steinsaltz on Meilah 3b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:1)

**קלטוה** את העולה הזו מחיצות העזרה, שמכאן והלאה יחולו עליה **לכל דבר** דיני העולה הקריבה במקדש, ומתוך הלכה זו


###### Steinsaltz on Meilah 3b:2
[Steinsaltz on Meilah 3b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:2)

**בעי** [שאל] **ר' אלעזר: עולת במת יחיד ש**נמלך ו**הכניסה** לעזרה, ואחר **ש**הכניסה **נפסלה** בעבודתה, וכגון ששחטה בדרום העזרה (שלא במקומה הראוי לשחיטה, בצפון) ו**עלו** איבריה להקרבה על המזבח, **מהו** הדין בכגון זה, האם אומרים אנו **שירדו?** שכן אף שנפסלה בשינוי מקום במקדש, אך אילו היתה נשחטת בדרום בבמת היחיד — לא היתה נפסלת בכך.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:3
[Steinsaltz on Meilah 3b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:3)

ונסיק מתוך כך: **מ**תוך **דקמיבעיא ליה לחדא** [שהיה מסופק לו לר' אלעזר דווקא במקרה האחד הזה], **מכלל** הדבר נלמד **דאידך** [שבמקרה האחר], במקדיש עולה לכתחילה למקדש, ונפסלה לעבודה במקדש, וכגון שנשחטה בדרום, **פשיטא ליה** [פשוט לו] מה הדין כשעלו איבריה למזבח, **אי** [או] כדעת **רבה** שאין הם קרבים, **אי** [או] כדעת **רב יוסף** שקרבים.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:4
[Steinsaltz on Meilah 3b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:4)

ודוחים קביעה זו: מכאן אין להוכיח שלר' אלעזר היה ברור מה הדין בעולה שהקדישה מלכתחילה למקדש, ונפסלה לעבודה, שאפשר לומר שאף במקרה זה אין הוא יודע, ו**חדא מגו חדא קמיבעיא ליה** [ובמקרה אחד מתוך המקרה אחד נוסף נשאלה לו השאלה], כלומר, ששאלתו מורכבת משני המקרים יחד, בין שדעתו כרבה ובין שדעתו כר' יוסף במקרה האחד, עדיין יש לשאול מהו הדין במקרה השני.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:5
[Steinsaltz on Meilah 3b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:5)

ומסבירים: מצד אחד אף אם נאמר כשיטת רבה שאין האיברים הפסולים שעלו לראש המזבח קרבים, עדיין יש מקום להבחין ולומר כי **עד כאן לא** שמענו כי **קאמר** [אמר] **רבה התם** [שם] ש**אם עלו ירדו,** אלא משום שהוא סבור שכאשר מתחילה הקדיש את הקרבן להקריבו בתוך ה**מחיצה** של העזרה (שבה השחיטה נעשית רק בצפון) **כתיקנה** (כהלכתן), בכגון זה השחיטה בדרום


###### Steinsaltz on Meilah 3b:6
[Steinsaltz on Meilah 3b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:6)

**פסלה** [פוסלת] לגמרי את הקרבן, ולכן אף אם עלה למזבח — ירד. ואילו כאשר מתחילה הוקדש להקרבה בבמת יחיד, שהוא **שלא כתיקנה,** בכגון זה שחיטת דרום **לא פסלה** [איננה פוסלת] לגמרי את הקרבן, ולכן אם עלו למזבח — לא ירדו.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:7
[Steinsaltz on Meilah 3b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:7)

**או דילמא** [שמא] נאמר להיפך: **אפילו ל**דעת **רב יוסף** שאמר ש**אם עלתה** — **לא תרד,** אפשר לומר שדין זה נאמר דווקא ב**מחיצה כתיקנה,** כאשר מתחילה הקדיש את הקרבן להקריבו בתוך מחיצת העזרה — שמאחר וההקדשה נעשתה כתיקונה הריהי **קלטה** [קולטת] את הקרבן לקדושה, לענין זה שאם נפסל ובכל זאת עלה למזבח — לא ירד, אבל מחיצה בהקרבה **שלא כתיקנה,** כגון בקרבן שהוקדש תחילה לבמת יחיד — **לא קלטה** [אינה קולטת] אותו המחיצה כלל, ואף אם עלה — ירד. שאלה זו לא נפתרה ולכן **תיקו** [תעמוד] במקומה.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:8
[Steinsaltz on Meilah 3b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:8)

א ועוד בדין מעילה בקרבנות שנפסלו. **אמר רב גידל, אמר רב: זריקת** דמו של קרבן שבשעה שנשחט חשב לאכול את בשרו מחוץ לזמנו הראוי, והריהו איפוא **פיגול,** זריקה זו **אינו מוציא** (מפקיע) את הקרבן **מידי** דין **מעילה בקדשי קדשים,** שהרי לא פסק מלהיקרא "קדשי ה' " שכן דין מעילה בקדשי קדשים אינו בטל עד שיותר הקרבן לאכילת הכהנים, וקרבן זה כיון שלא התירתו הזריקה לאכילת הכהנים עדיין דין מעילה עליו. וכן מעשה זריקה זה **אינו מביא** את הקרבן **לידי** חלות דין **מעילה** על האימורים (החלקים המוקרבים על המזבח) מכאן והלאה, **בקדשים קלים.** שכן זריקת הדם היא המחילה דין מעילה על האימורים בקדשים קלים, וזו כיון שהיתה פסולה — לא הועילה לכך.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:9
[Steinsaltz on Meilah 3b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:9)

ונמסר כי כאשר **יתיב** [ישב] **אביי וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר את ההלכה הזו שאמר רב גידל בשם רב], **איתיביה** [הקשה לו] **רב פפא לאביי** על הלכה זו ממה ששנינו במשנה במסכת מנחות: **השוחט את** קרבן **התודה לפנים** (בתוך העזרה), כדינה, **ו**אולם **לחמה** (ארבעים החלות הבאות עם התודה) היה באותה שעה **חוץ לחומה** — לא קדש בשחיטה זו **את הלחם,** כיון שבשעת השחיטה היו החלות במקום שאסור לאוכלן.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:10
[Steinsaltz on Meilah 3b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:10)

וכן אם **שחטה** את התודה **עד שלא** (בטרם) **קרמו פניה,** (החלו בהתקשות פני העיסה הנאפית) **בתנור, ואפילו קרמו** פני **כולן,** כל החלות, **חוץ מאחת מהן** — **לא קדש הלחם,** ואף לא אלו שקרמו פניהם. ואם **שחטה** את התודה במחשבה לאכול את בשרה או להקטיר את אימוריה **חוץ לזמנה,** או **חוץ למקומה** ונעשתה איפוא פיגול — **קדש הלחם** לענין זה שמועלים בו.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:11
[Steinsaltz on Meilah 3b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:11)

ונסיק: **אלמא** [מכאן] שמחשבת **פיגול מייתי לה** [מביא אותה] את הקדשים הקלים בכלל, **לידי מעילה,** וקשה על דברי אביי בשם רב גידל בשם רב! ונמסר ש**אישתיק** [שתק] אביי ולא מצא דרך להשיב לרב פפא על שאלתו זו.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:12
[Steinsaltz on Meilah 3b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:12)

ואולם **כי אתא לקמיה** [כאשר בא אביי לפני] **ר' אבא** ואמר לו את קושייתו של רב פפא, **אמר ליה** [לו] ר' אבא לאביי: אין זו קושיה, שכן רב גידל אמר שפיגול אינו מביא לידי מעילה בקדשים קלים רק כאשר מחשבת הפיגול היתה **ב**שעת ה**זריקה,** שרק בשעה זו מחשבת הפיגול פוסלת את הקרבן, ולכן שוב אין יכול לחול דין מעילה עליהם. אבל המשנה במנחות עוסקת במחשבת פיגול בשעת השחיטה, ובשעת הזריקה היתה מחשבתו ראויה, ובמקרה זה זריקת הדם אכן מביאה לידי מעילה בקדשים קלים.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:13
[Steinsaltz on Meilah 3b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:13)

**אמר ליה** [לו] **רב אשי לרבא** בשאלה על הסבר זה בדברי רב גידל: **והא** [והרי] **אמר עולא: קומץ** המנחה שהוא **פיגול,** והריהו פסול להקרבה, **שהעלו** אותו להקטירו **לגבי מזבח** וכבר שלטה בו אש המזבח — **פקע פיגולו ממנו,** והריהו כשר להקרבה, ומעתה יש לשאול: בדין זה למדים שמחשבה פסולה אכן מחילה דין פיגול.


###### Steinsaltz on Meilah 3b:14
[Steinsaltz on Meilah 3b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:14)

**ו**הלא מעשה ה**קמיצה** במנחות **היינו** [הרי זה] כמעשה ה**שחיטה** בקרבנות, וכשם שהקמיצה במנחות די בה כדי לפגל, אף השחיטה בקרבנות כך. ויתקדשו אם כן אימורי קדשים קלים בזריקה שלאחר שחיטה המפגלת ויהיה בהם דין מעילה!


###### Steinsaltz on Meilah 3b:15
[Steinsaltz on Meilah 3b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/3b:15)

**אמר ליה** [לו] רבא לרב אשי: מכאן אין להקשות, שכן מה שנאמר בדברי עולא בקומץ המנחה שהוא פיגול, אין כוונתו ששם פיגול חל על הקומץ, אלא שנעשה בו מעשה **איסורא דמייתי** [איסור שמביא] **לידי פיגול,** ואולם אין הוא נעשה פיגול גמור אלא כשמחשבת הפיגול היתה בשעת ההקטרה.