## Steinsaltz on Meilah Daf 4b

###### Steinsaltz on Meilah 4b:1
[Steinsaltz on Meilah 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:1)

**ועוד** יש להוכיח כדעת רב גידל, **דקתני סיפא** [שכן שנה התנא בסוף] אותה ברייתא: **לן דמה** של בהמת הקרבן, שעבר הלילה בלא שיזרק על המזבח, **אף על פי שחזר** למחרת היום, וזרקו את הדם על המזבח — **מועלין בו.**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:2
[Steinsaltz on Meilah 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:2)

ומעתה נדון בדבר: **אי אמרת בשלמא** [נניח אם אתה אומר] שמדובר בברייתא זו **בחטאת** — **שפיר** [יפה], שכיון שנפסלה הזריקה בלינת הדם, מועלים בקרבן, כיון שלא הוציאה אותה הזריקה מכלל "קדשי ה' ". ואולם אם לא היה לן דמה, אין מועלים בה, שכן הזריקה הוציאה את החטאת מכלל מעילה, שמשעה שנזרק דמה כדין הריהי מותרת לכהנים ואין בה דין מעילה.


###### Steinsaltz on Meilah 4b:3
[Steinsaltz on Meilah 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:3)

**אלא אי אמרת** [אם אתה אומר] שמדובר **ב**קרבן **עולה** — יש לתמוה: וכי **צריכא למימר** [צריך הדבר להיאמר]? והלא בעולה בכל אופן אין דין מעילה פוקע, שהרי אינה ניתרת באכילה גם אם נזרק דמה כדין!


###### Steinsaltz on Meilah 4b:4
[Steinsaltz on Meilah 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:4)

ומעירים: **סיפא ודאי מסייע ליה** [הסוף של הברייתא ודאי מסייע לו לרב גידל], שכן ראיה ברורה היא שזריקה שאינה כשרה אינה מוציאה מידי דין מעילה. ואולם יש לדון ביחס ל**רישא** [ההתחלה] של הברייתא האומרת כי הפיגול לעולם מועלים בו, **מאי** [מה], האם גם ממנה יש סיוע לרב גידל, שכן יש לומר **הואיל ומסייע ליה סיפא** [לו הסוף] של הברייתא, **מסייע ליה נמי רישא** [לו גם כן תחילת הברייתא]?


###### Steinsaltz on Meilah 4b:5
[Steinsaltz on Meilah 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:5)

ודוחים: אפשר לומר שאף **סיפא לאו ודאי מסייע ליה** [סוף הברייתא אינו מסייע לו, לרב גידל], שכן יש לומר כי זריקה שלאחר לינת הדם אינה מוציאה מידי מעילה, ואולם זריקה שלאחר פיגול מוציאה מידי מעילה, ואם כן אין ראיה לדעת רב גידל. ומסבירים את ההבחנה שבין זריקות אלה: **מאי שנא** [במה שונה, נבדלת] הזריקה שלאחר ה**הלנה** שאינה מוציאה מידי מעילה — **דקעביד** [שכן עושה] הוא מעשה **בידים** (ראה עיונים), ומשום כך אפשר לומר ש**לא מהני** [לא מועילה] ה**זריקה לאפוקי** [להוציא] **מידי מעילה.**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:6
[Steinsaltz on Meilah 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:6)

ואולם בזריקה שלאחר פיגול, שהוא פסול הבא במחשבה, ש**לא קא עביד** [שאינו עושה] דבר **בידים** — יש מקום לומר ש**מהני ליה** [מועילה לו] **זריקה לאפוקי** [להוציא] אותו **מידי מעילה.**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:7
[Steinsaltz on Meilah 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:7)

ומציעים עוד: **לימא הא מסייע ליה** [האם נאמר כי ברייתא זו מסייעת לו] לרב גידל, שכך שנינו: **הפיגול בקדשי קדשים** — **מועלין בו.** ונדון בדברים: **לאו אף על גב** [האם לא מדובר בברייתא זו **אף על פי]** שכבר **זרק** את הדם, ולא הועילה הזריקה להוציא מידי מעילה, **ו**אם כן הרי זה **מסייע ליה** [לו, לרב גידל]! ודוחים: **לא,** אפשר לומר כי בברייתא זו מדובר כשעדיין **לא זרק.**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:8
[Steinsaltz on Meilah 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:8)

ושואלים על כך: **אבל** לפי זה במקרה שכבר **זרק מאי** [מה יהא] הדין, לדעת הברייתא? **הכי נמי** [כך גם כן] תאמר ש**אין מועלין בו.** ואם כן יש לשאול: **אמאי קתני סיפא** [מדוע שנה בסוף הברייתא] להבדיל מדין קדשי הקדשים כי **בקדשים קלים** — **אין מועלין בו!**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:9
[Steinsaltz on Meilah 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:9)

שאם אכן יש חלוקה בין זרק ולא זרק, עדיף הוא **ליפלוג ברישא** [שיחלק התנא בברייתא כבר בתחילתה, בקדשי קדשים עצמם], **וליתני** [וישנה] באופן זה: **לפני זריקה** — **מועלין בו, לאחר זריקה** — **אין מועלין בו!** ומסכמים: אכן, הדין **ההוא** שנאמר בסוף הברייתא **ודאי** ש**מסייע ליה** [לו, לרב גידל], ואולם יש לדון: האם


###### Steinsaltz on Meilah 4b:10
[Steinsaltz on Meilah 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:10)

**לימא** [לומר] ש**הואיל ומסייע ליה סיפא** [לו הסוף של הברייתא] **מסייע ליה נמי רישא** [מסייעת לו גם כן ההתחלה של הברייתא]? ומשיבים: אין זו ראיה גמורה, שכן אפשר לומר, שמדובר בה כשלא זרק עדיין. ובאשר לשאלה מדוע הובאה חלוקה זו שבין קדשי קדשים לקדשים קלים ולא הובאה החלוקה בקדשי קדשים עצמם, יש להשיב כי העדיף התנא לשנות באופן זה משום ש**קדשים קלים** — **פסיקא ליה** [פסוק, ברור ומוחלט לו] שבכל אופן קדשים קלים שנתפגלו אין מועלים בהם, בעוד ש**הכא** [כאן, בקדשי קדשים] — **לא פסיקא ליה** [אינו פסוק לו], מפני שיש שנוהג בהם דין מעילה אף לאחר זריקה, כבקרבן עולה.


###### Steinsaltz on Meilah 4b:11
[Steinsaltz on Meilah 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:11)

א שנינו במשנה בענין מעילה בקדשים שנפסלו כי **כלל אמר ר' יהושע: כל שהיתה לה** (לבהמת הקרבן) **שעת היתר** (אכילה) **לכהנים** לפני שנפסלה — **אין מועלין בה** עוד, כיון שעיקרה של מעילה היא דווקא בקדשים המוגדרים כ"קדשי ה' ", שאין בהם צד היתר לאדם, ובשעה שהותר לכהנים, שוב אין הקרבן בדין מעילה, אף שחזר ונפסל אחר כך מאכילה. **ו**אילו **כל שלא היתה לה** עדיין **שעת היתר לכהנים** לפני שנפסלה — הרי היא עדיין בכלל "קדשי ה' ", ו**מועלין בה.**


###### Steinsaltz on Meilah 4b:12
[Steinsaltz on Meilah 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:12)

ומסבירים: **איזוהי שהיתה לה שעת היתר לכהנים?** — כגון **ש**לאחר שנעשתה בה עבודתה כתיקנה **לנה** (עבר לילה על הבשר בלא שנאכל, ונעשה בכך נותר), **ו**כן זו **שנטמאת** בשר הקרבן לאחר שנעשתה בו עבודתו הראויה, **ו**כן **שיצאת** (שיצא) לאחר עבודתו אל מחוץ לעזרת המקדש — אין בכל אלו דין מעילה. שאף שבשר הקרבן עתה אסור לכהנים, מכל מקום כיון שהיתה שעה, לפני שנפסל הבשר, שהיה מותר באכילה, שוב אינו בכלל "קדשי ה' " ואין בו דין מעילה.


###### Steinsaltz on Meilah 4b:13
[Steinsaltz on Meilah 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:13)

**ואיזוהי שלא היתה לה שעת היתר לכהנים?** — **ש**בזמן ש**נשחטה** חשב עליה לאוכלה או לזרוק את דמה או להקטיר את אימוריה **חוץ לזמנה,** **ו**כן אם חשב לעשות כן **חוץ למקומה** הראוי כדינה, **ו**כן **שקבלו** את דם הקרבן מי שהם **פסולין** לעבודה, **ו**כן אם **זרקו** הפסולים לעבודה **את דמה.** שבכל אלו, כיון שנפסלה קודם הזריקה (שהיא המתירתה לאכילה), לא היתה שעה שבשר הקרבן היה מותר באכילה, והרי זה בכלל "קדשי ה' ", ומועלים בו.


###### Steinsaltz on Meilah 4b:14
[Steinsaltz on Meilah 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Meilah/r/4b:14)

ובענין זה מסופר ש**אמר ליה** [לו] החכם **בר קפרא לבר פדת: בן אחותי, ראה** (התבונן) **מה** ש**אתה שואלני למחר בבית המדרש** בכוונת דברי ר' יהושע שבמשנתנו "כל שהיה לה שעת היתר לכהנים": האם **היתר שחיטה שנינו,** שכיון שנשחטה כתיקנה, בלא פסול, אף שלאחר מכן נפסלה — יצא בכך בשרה מידי דין מעילה.