## Steinsaltz on Menachot Daf 101b

###### Steinsaltz on Menachot 101b:1
[Steinsaltz on Menachot 101b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:1)

**ו**בשרו של **שור הנסקל** (שנגמר דינו בבית דין להיסקל), **ו**בשרה של **עגלה ערופה,** **ו**בשרם של **צפורי מצורע,** **ו**בשרו של **פטר חמור** שנערף כדינו, **ובשר** שהתבשל **בחלב,** שאף שהם אסורים באכילה — מכל מקום **כולם מטמאין** (ראויים לקבל) **טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:2
[Steinsaltz on Menachot 101b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:2)

**ר' שמעון אומר: כולן אין מטמאין טומאת אוכלין,** משום שהם אסורים בהנאה, ואינם נחשבים כאוכל. **ו**אולם **מודה ר' שמעון בבשר** שהתבשל **בחלב שמטמא טומאת אוכלין,** וטעם הדבר: **הואיל והיתה לו,** לכל אחד מהם, לבשר ולחלב, **שעת הכושר** (זמן שהיה ראוי בו) לקבל טומאה, לפני שהתבשלו כאחד.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:3
[Steinsaltz on Menachot 101b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:3)

**ואמר רב אסי, אמר ר' יוחנן:** **מאי טעמא** [מה טעם] שיטתו של **ר' שמעון** שדבר האסור בהנאה אינו מיטמא טומאת אוכלין? — **נאמר** **"מכל האכל אשר יאכל** אשר יבוא עליו מים יטמא..." (ויקרא יא, לד), ובא כפל הלשון "האוכל אשר יאכל" להורות: דווקא **אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים** — הוא ה**קרוי אוכל** לענין קבלת טומאת אוכלין. ואולם **אוכל שאי** (שאין) **אתה יכול להאכילו לאחרים** — **אינו קרוי אוכל** לענין זה. ומכאן שהאסור בהנאה, שאסור להאכילו גם לאחרים, אינו נחשב אוכל לענין קבלת טומאה.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:4
[Steinsaltz on Menachot 101b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:4)

**ו**מסכם ר' אושעיא את שמועתו: **הא** [הרי] כש**פיגל במנחה נמי** [גם כן] נאסרה המנחה בהנאה, ו**אוכל שאי אתה יכול להאכילו לאחרים הוא,** ולכך לדעת ר' שמעון אינה טומאת אוכלין.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:5
[Steinsaltz on Menachot 101b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:5)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] היא שיטת ר' שמעון, שכל אוכל שאין אתה יכול להאכילו לאחרים — אינו מקבל טומאה, מעתה **בשר** שהתבשל **בחלב** **נמי תיפוק ליה** [גם כן יצא, יילמד, לו לר' שמעון], שראוי לקבל טומאת אוכלין משום ש**אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא.** שהרי לשיטת ר' שמעון אין בשר וחלב נאסרים בהנאה.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:6
[Steinsaltz on Menachot 101b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:6)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' שמעון בן יהודה אומר משום** (בשם) **ר' שמעון: בשר** שהתבשל **בחלב** אף שהוא **אסור באכילה,** **מותר בהנאה, ש**כן **נ** **אמר** באיסור בשר וחלב **"כי עם קדוש אתה לה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו"** (דברים יד, כא), **ולהלן** [ושם, בספר שמות] הוא הכתוב **אומר "ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו"** (שמות כב, ל), **מה להלן** בשר טריפה (שנאמר בו "אנשי קודש") **אסור באכילה** אבל **מותר בהנאה, אף כאן** בשר שהתבשל בחלב (שנאמר בו "עם קדוש") **אסור באכילה ומותר בהנאה!**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:7
[Steinsaltz on Menachot 101b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:7)

ומשיבים: **חדא** [טעם אחד] מדוע בשר בחלב מקבל טומאה, **ועוד** טעם נוסף **קאמר** [הוא, ר' שמעון אמר], ומפרטים: טעם **חדא** [אחד], משום ש**אוכל שאתה יכול להאכילו לאחרים הוא,** ולכך הריהו נקרא אוכל לענין קבלת טומאה. **ועוד** טעם, משום שאף **לדידיה נמי** [לו עצמו, לישראל, שעתה הוא אסור באכילתו, גם כן] הרי **היתה לו** לבשר זה וכן לחלב **שעת הכושר** שבו היו מותרים באכילה, ולכך אף עתה הריהם ראויים לקבל טומאה.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:8
[Steinsaltz on Menachot 101b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:8)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו עוד בברייתא ש**ר' שמעון אומר** כי **יש** קרבן ה**נותר** (שלא נאכל בתוך זמן אכילתו הראוי, ונאסר בהנאה) **שהוא מטמא טומאת אוכלין, ויש נותר שאינו מטמא טומאת אוכלין,**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:9
[Steinsaltz on Menachot 101b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:9)

**כיצד?** אם **לן** (עבר עליו לילה) **לפני זריקה** של דמו על המזבח — **אינו מטמא טומאת אוכלין.** שכיון שלא נזרק דמו, לא הוכשר באכילה עד שנאסר. ואולם אם לן **לאחר זריקה,** שהוקרב כדינו — הריהו **מטמא טומאת אוכלין,** שכן היתה לו שעת הכושר.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:10
[Steinsaltz on Menachot 101b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:10)

**(והא)** **ו**בשר ה**פיגול** (שחשב בשעת עבודה לאוכלו מחוץ לזמנו הראוי ונפסל), **בין ב**קרבנות **קדשי קדשים בין ב**קרבנות **קדשים קלים** — **אינו מטמא טומאת אוכלין,** שהרי **נאסר באכילה בשעת עבודה, ולא היתה לו שעת הכושר. ואולם אם** **פיגל** הכהן **במנחה** (שחשב לאוכלה שלא בזמנה הראוי) — הריהי **מטמא טומאת אוכלין,** שכן היתה לה שעת הכושר (בעודה קמח לפני שהתקדשה למנחה). והרי זה בניגוד לשמועה ששמע ר' אושעיא בדברי ר' שמעון שאין המנחה שהתפגלה ראויה לקבל טומאת אוכלין!


###### Steinsaltz on Menachot 101b:11
[Steinsaltz on Menachot 101b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:11)

ומשיבים: **לא קשיא** [אין זה קשה], **כאן** שאמר ר' שמעון בברייתא שהמנחה שהתפגלה ראויה לקבל טומאת אוכלין מדובר כ**שהיתה לה שעת הכושר** קודם שהתקדשה. ואילו **כאן** ששיטת ר' שמעון (לשמועתו של ר' אושעיא) שהמנחה שהתפגלה אינה מקבלת טומאת אוכלין מדובר כ**שלא היתה לה** לפני כן **שעת הכושר.**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:12
[Steinsaltz on Menachot 101b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:12)

ושואלים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק] אתה יכול למצוא מנחה ש**לא היתה לה שעת הכושר,** והרי לפני שהוקדש קמח החיטים למנחה, היה מותר באכילה? ומשיבים: **במקרה** **דאקדשינהו** [שהקדיש אותם, את החיטים] עוד **ב**היותם **מחובר** לקרקע שאז אין הם מקבלים טומאה). ולכשנקצרו לא היו ראויים לקבל טומאה, שהרי נאסרו באכילה.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:13
[Steinsaltz on Menachot 101b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:13)

**ו**שואלים: אף אלה היתה להם שעת הכושר לאכילה, שהרי יכול היה **ליפרקינהו** [לפדות אותם], שכל עוד לא התקדשו בקדושת הגוף על ידי כלי שרת יכולים לפדותם! ומסייגים את השאלה: **הניחא להך לישנא** [זה נוח, אין זו שאלה, ללשון זו] ש**אמר ר' אושעיא** כי מנחות ונסכים שטרם התקדשו בכלי, ה**טמאין** — **נפדין,** ואילו ה**טהורין** — **אין נפדין,** אם כן **שפיר** [יפה, מובן הדבר], מדוע החיטים שהוקדשו בעודם במחובר לקרקע אינן נחשבות שהיתה להם שעת הכושר, שהרי אין אפשרות לפדותן מפני שטהורות הן.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:14
[Steinsaltz on Menachot 101b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:14)

**אלא להך לישנא** [ללשון זו, השניה] **ש****אמר** ר' אושעיא, ש**אפילו** ה**טהורין נפדין,** הרי כיון שהוקדשו החיטים במחובר היתה להם שעת הכושר, שהרי יכול **לפרקינהו** [לפדות אותן] עכשיו, אף שהן טהורות!


###### Steinsaltz on Menachot 101b:15
[Steinsaltz on Menachot 101b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:15)

ומשיבים: אם אמנם היה פודה אותן — היתה זו נחשבת להן כשעת הכושר, ואולם **השתא מיהא** [עכשיו על כל פנים] הוא **לא פריק** [לא פדה] אותן, ולכך אין זו נחשבת כשעת הכושר.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:16
[Steinsaltz on Menachot 101b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:16)

ודוחים: אף שבפועל לא פדה אותן, **ו**אולם **כיון דאי בעי, פריק ליה** [שאם רצה, היה פודה אותן], נחשב הדבר כשעת הכושר, אף שלא פדה אותן בפועל. שכן **שמעינן ליה** [שמענו אותו] את **ר' שמעון** ש**אמר** **ש****כל** דבר **העומד לפדות** — **כפדוי דמי** [הוא נחשב].


###### Steinsaltz on Menachot 101b:17
[Steinsaltz on Menachot 101b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:17)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' שמעון אומר: פרה** אדומה, אף שנשחטה, והריהי אסורה בהנאה, **מטמאה טומאת אוכלין, הואיל והיתה לה שעת הכושר** להיפדות, ולהיאכל. **ו**יותר מכך **אומר ריש לקיש** ש**אומר היה ר' שמעון** כי **פרה** אדומה **נפדית** אפילו כאשר היא כבר נתונה **על גב מערכתה** ועומדת להישרף!


###### Steinsaltz on Menachot 101b:18
[Steinsaltz on Menachot 101b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:18)

ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משוה] פרה אדומה לדין המנחה. שהרי **בשלמא** [נניח, מובן הדבר] מדוע ה**פרה עומדת לפדות היא** כל עוד לא נשרפה, **ש**כן **אם מצא** פרה אדומה **אחרת נאה הימנה** (ממנה), הרי זו **מצוה לפדותה** ולקנות בדמיה את הפרה האחרת. **אלא הני** [אלה] ה**מנחות** וכי יש **מצוה לפדותן?!**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:19
[Steinsaltz on Menachot 101b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:19)

ומקשים: **והא** [והרי] במקרה ש**לן** הבשר **לפני זריקה,** ש**מצוה למיזרקיה** [לזורקו] את הדם, **ואי בעי** [ואם רצה] **זרק** את הדם ולא היה הקרבן נפסל, ויש לומר אף כאן כל העומד להיזרק כזרוק דמי, וייחשב כנזרק כבר, והיתה לו איפוא לבשר שעת הכושר, **ו**בכל זאת **קתני** [שנה] ר' שמעון בברייתא ש**אין מטמא** הנותר **טומאת אוכלין,** כיון שלא היתה לו שעת הכושר!


###### Steinsaltz on Menachot 101b:20
[Steinsaltz on Menachot 101b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:20)

ודוחים: **הכא במאי עסקינן** [כאן בברייתא במה, באיזה מקרה, אנו עוסקים]? כ**שלא היתה שהות ביום למיזרקיה** [לזורקו], את הדם, וכגון שנשחט הקרבן סמוך לשקיעת החמה, ולכך אינו עומד להיזרק.


###### Steinsaltz on Menachot 101b:21
[Steinsaltz on Menachot 101b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:21)

ושואלים: **אבל** נוכל איפוא לדייק כי במקרה שנשחט הקרבן במשך היום, **ו****היתה לו שהות ביום** לזרוק את הדם, **מאי** [מה] יהא הדין לשיטת ר' שמעון? שבשר הנותר **מטמא טומאת אוכלין,** אם כן,


###### Steinsaltz on Menachot 101b:22
[Steinsaltz on Menachot 101b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:22)

**אדתני** [עד שהתנא שונה] בברייתא להבחין בין הבשר הלן לפני זריקה (שאינו מיטמא טומאת אוכלין) לבין **לן לאחר זריקה** שהריהו **מטמא טומאת אוכלין** — **ליפלוג בדידה** [שיחלק בה עצמה, כשלן הבשר קודם זריקה], ויאמר כך: **במה דברים אמורים** שכאשר לן הבשר לפני הזריקה אינו מיטמא טומאת אוכלין? כ**שלא היתה לו שהות ביום** לזרוק את הדם, **אבל** אם **היתה לו שהות ביום** — הריהו **מטמא טומאת אוכלין!**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:23
[Steinsaltz on Menachot 101b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:23)

ומשיבים: **הכי נמי קאמר** [כך גם כן אמר], כלומר, זו משמעות דבריו בברייתא, שאם **לן** הבשר **קודם שיראה** (שהיה דמו ראוי) **לזריקה** — **אינו מטמא טומאת אוכלין,** ואם לן **לאחר שיראה** (שנעשה הדם ראוי) **לזריקה** — **מטמא טומאת אוכלין.**


###### Steinsaltz on Menachot 101b:24
[Steinsaltz on Menachot 101b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/101b:24)

ומקשים עוד: האם אמר ר' שמעון שכל העומד להיפדות נחשב כבר כפדוי, ולכך הריהו כמי שהיה לו שעת הכושר (אף שלא נפדה בפועל): **והא** [והרי] שנינו עוד בברייתא שאם **פיגל, בין בקדשי קדשים** ו**בין בקדשים קלים** — אין הם מיטמאים בטומאת אוכלין, שכן לא היתה להם שעת הכושר, ואולם כיון שקודם שהתפגלו היתה **מצוה למיזרקיה** [לזורקו], את דמם,