## Steinsaltz on Menachot Daf 103b

###### Steinsaltz on Menachot 103b:1
[Steinsaltz on Menachot 103b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:1)

א ועוד בפירוש דברי משנתנו בדין הנודר "הרי עלי להביא מנחה מן השעורים" שחל נדרו, **אמר זעירי: לא שנו** שתופסים את תחילת דבריו שאמר "הרי עלי להביא מנחה", **אלא** כאשר **אמר** את המלה **"מנחה"** בצורת נפרד, שמה שאמר לאחר מכן "מן השעורים" אין בו כדי לבטל את ראשית דבריו. **אבל** כאשר **לא אמר** את המלה **"מנחה"** בצורת נפרד, אלא בצורת נסמך, וכגון "הרי עלי להביא מנחת שעורים" — **לא** חל הנדר, ואינו חייב בהבאת מנחה. שכן מנוסח לשונו משמע שלא קיבל עליו להביא אלא מנחת שעורים.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:2
[Steinsaltz on Menachot 103b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:2)

ונמסר כי **יתיב** [ישב] **רב נחמן וקאמר לה להא שמעתא** [ואמר אותה, את השמועה, ההלכה הזו] של זעירי. **איתיביה** [הקשה לו] **רבא לרב נחמן** על הלכה זו ממה ששנינו במשנתנו, שאם אמר בלשון נדרו **"קמח"** ולא אמר "סולת" — התחייב במנחה, אף שאין המנחה באה מן הקמח, ו**יביא סולת.** ומדייק רבא: **לאו** [האם לא] מדובר **כש****לא אמר** "הרי עלי להביא **מנחה",** אלא "הרי עלי להביא קמח", ובכל זאת הריהו חייב במנחה. הרי שאין צורך לומר את המלה "מנחה" ובצורת נפרד, כדי להתחייב? השיב רב כהנא לרבא: **לא,** אלא מדובר כש**אמר** הנודר "הרי עלי להביא **מנחה** של קמח".


###### Steinsaltz on Menachot 103b:3
[Steinsaltz on Menachot 103b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:3)

חזר רבא והקשה כיוצא בזה ממה ששנינו עוד במשנתנו, בנודר להביא **"בלא שמן ולבונה",** שחל נדרו, ו**יביא** מנחה ב**שמן ולבונה. מאי לאו** [האם לא] מדובר במקרה ש**לא אמר** לשון **"מנחה",** ובכל זאת חל הנדר! השיב רב נחמן: **לא,** אלא מדובר כש**אמר** הנודר "הרי עלי להביא **מנחה** בלא שמן" או שאמר "הרי עלי להביא מנחה בלא לבונה".


###### Steinsaltz on Menachot 103b:4
[Steinsaltz on Menachot 103b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:4)

חזר רבא והקשה עוד ממשנתנו, בנודר להביא מנחה של **חצי עשרון** סולת שחל עליו הנדר, ו**יביא** **עשרון שלם** של סולת. **מאי לאו** [האם לא] מדובר ש**לא אמר** לשון **"מנחה",** ובכל זאת חל הנדר! השיב רב נחמן: **לא,** אלא מדובר כש**אמר** הנודר "הרי עלי להביא **מנחה** של חצי עשרון סולת".


###### Steinsaltz on Menachot 103b:5
[Steinsaltz on Menachot 103b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:5)

הוסיף רבא והקשה: **אי הכי** [אם כך] שבכל האופנים המדוברים במשנתנו אמר הנודר "מנחה", **אימא סיפא** [אמור את סוף] המשנה, ששנינו בה שאם נדר **"עשרון ומחצה"** שחל נדרו, ו**יביא שנים.** והרי **כיון** ש**אמר** לשון **"מנחה"** — כבר **איחייב ליה** [התחייב לו] בכך **ב**הבאת **עשרון** סולת. ומעתה, **כי** [כאשר] הוסיף ו**אמר "חצי עשרון"** — **לא כלום קאמר** [אומר] **הוא,** שהרי זה נאמר ללא המלה "מנחה", שבלעדיה אין אדם מתחייב במנחה לשיטת זעירי!


###### Steinsaltz on Menachot 103b:6
[Steinsaltz on Menachot 103b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:6)

השיב לו רב נחמן: **לא צריכא** [לא נצרכה] הלכה זו להיאמר אלא כש**אמר "הרי עלי מנחה חצי עשרון ועשרון",** ש**כיון** ש**אמר "מנחה"** — **איחייב ליה** [התחייב לו] **בעשרון** סולת הבא למנחה. ומעתה, **כי** [כאשר] הוסיף ו**אמר "****חצי עשרון"** — **ו****לא כלום קאמר** [אמר], שאין בדבריו אלה כל משמעות הלכתית, שהרי אין מנחה באה בחצי עשרון סולת. ואחר כך, **כי הדר** [כאשר חזר] ו**אמר "עשרון"** — **מייתי** [מביא] **עשרון אחרינא** [אחר] במנחתו, ולכך חייב להביא שני עשרונים.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:7
[Steinsaltz on Menachot 103b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:7)

הוסיף רבא עוד ושאל: **אי הכי** [אם כך] מדובר במשנתנו, זה ששנינו עוד במשנתנו ש**ר' שמעון פוטר** את הנודר מהבאת מנחה, בכל המקרים השנויים במשנתנו, משום **שלא התנדב כדרך** **המתנדבין,** יש לשאול: **אמאי** [מדוע] הוא פוטר? הרי כאן יש נדר ממש, שהרי אמר הנודר "מנחה"? **אמר רבא: ר' שמעון בשיטת ר' יוסי אמרה,** ש**אמר** ר' יוסי **אף בגמר דבריו אדם מתפיס,** ולכן אף שאמר הנודר בתחילת דבריו "מנחה", כיון שאמר בסוף דבריו דברים שאינם נוהגים במנחת נדבה — אין נדרו חל.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:8
[Steinsaltz on Menachot 103b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:8)

ב משנה **מתנדב אדם** להביא **מנחה** אף **של ששים עשרון** סולת, **ו**הריהו **מביא** את כל ששים העשרונים **בכלי אחד. (אם אמר** בלשון נדר **"הרי עלי** להביא מנחה של **ששים עשרון"** — הריהו **מביא** את כל ששים העשרונים **בכלי אחד).** ו**אם אמר "הרי עלי** להביא מנחה של **ששים ואחד** עשרונים סולת" — הריהו **מביא** שתי מנחות, מנחה אחת בת **ששים** עשרונים **בכלי אחד, ו**מנחה שניה בת עשרון **אחד** אף היא **בכלי אחד,** משום שאין מביאים יותר מששים עשרונים סולת בכלי אחד. וטעם הדבר שאין מביא היחיד במנחתו יותר מששים עשרונים סולת בכלי אחד, **שכן** המספר הרב ביותר של עשרונים סולת **ש****הציבור מביא** הריהו ששים ואחד. שהציבור מביא **ביום טוב הראשון של חג** (הסוכות) **שחל להיות ב**יום **ה****ש****בת,** בסך הכל **ששים ואחד** עשרונים. שהרי ביום זה קרבים שלושה עשר פרים, שני אלים, ארבעה עשר כבשים, שני תמידים, ושני כבשי מוסף של שבת, ועם כל אחד מהם באים מנחות לפי חשבון זה: מנחתו של כל פר הריהי שלושה עשרונים סולת — הרי אלה שלושים ותשעה עשרונים; מנחתו של כל איל הריהי שני עשרונים — הרי אלה ארבעה עשרונים; מנחתו של כל כבש עשרון — הרי אלה ארבעה עשר עשרונים נוספים; מנחתו של כל אחד משני התמידים — עשרון אחד; מנחת כל אחד משני כבשי מוסף של שבת — עשרון אחד. הרי הכל ששים ואחד עשרונים.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:9
[Steinsaltz on Menachot 103b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:9)

ומעתה נאמר, כי **דיו ל**מנחתו של ה**יחיד שהוא פחות מן הציבור** בעשרון **אחד,** ויביא לכל היותר ששים עשרונים בכלי אחד.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:10
[Steinsaltz on Menachot 103b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:10)

**אמר ר' שמעון:** מה הראיה ממנין העשרונים הבאים ביום טוב ראשון של חג הסוכות שחל בשבת, **והלא** אין העשרונות הללו ניתנים בכלי אחד, שהרי עשרונות **אלו** באים **ל**קרבנות ה**פרים** ואילים, **ו**אילו **עשרונות** **אלו** באים **ל**קרבנות ה**כבשים, ואינם נבללים זה עם זה,** שהרי אין מערבים בכלי אחד את המנחות של הפרים והאילים (שדרך בלילתם שווה: שני לוגים שמן לעשרון סולת) במנחות של הכבשים (שדרך בלילתם שונה: שלושה לוגים שמן לעשרון סולת)! **אלא** טעם הדבר שאין מביאים יותר מששים עשרונים סולת בכלי אחד, הוא משום ש**עד ששים** עשרונים — **יכולין** הם **ליבלל** בכלי אחד בשיעור לוג אחד שמן הניתן בהם, ואילו ששים ואחד עשרונים הנתונים בכלי אחד — אינם יכולים להיבלל בלוג אחד של שמן.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:11
[Steinsaltz on Menachot 103b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:11)

**אמרו לו** חכמים בתמיהה: וכי **ששים** עשרונים עדיין **נבללין** בלוג שמן אחד, **וששים ואחד** עשרונים **אין נבללין?!** וכי תוספת מועטה של עשרון אחד, גורמת לכך שמעתה אין הם יכולים שוב להיבלל? **אמר להם** ר' שמעון לחכמים: אין לתמוה על כך, שהרי **כל מדות חכמים כן** הן, שיש להן גבול. ודוגמא לדבר: **ב**מקוה מים שיש בו שיעור **ארבעים סאה** מים ראויים — **הוא,** הטמא, **טובל,** ונטהר**.** **ו**אילו **ב**מקוה שיש בו **ארבעים סאה** מים **חסר קרטוב** (משהו) — הטמא **אינו יכול לטבול בהן** כדי להיטהר מטומאתו.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:12
[Steinsaltz on Menachot 103b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:12)

ג גמרא **שאיל** [שאלו] חכמים **שאילה למעלה** (לפני) **מר' יהודה בר אילעאי: מנין** להלכה זו שה**אומר "הרי עלי ששים ואחד** עשרון למנחה" שהוא **מביא ששים** עשרונים **בכלי אחד, ו**עשרון **אחד** נוסף **בכלי אחד?**


###### Steinsaltz on Menachot 103b:13
[Steinsaltz on Menachot 103b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:13)

**פתח ר' יהודה בר אילעאי** שהוא **ראש המדברים בכל מקום, ואמר:** טעם הדבר, **שכן מצינו** (מצאנו) ב**ציבור** ש**מביאין ביום טוב הראשון של חג** הסוכות **שחל להיות ב**יום ה**שבת** מנחות שבכולן יחד **ששים ואחד** עשרונים. ויש לומר כי **דיו ליחיד שיפחות מן הציבור** עשרון **אחד,** ולא יביא יתר על ששים עשרונים בכלי אחד.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:14
[Steinsaltz on Menachot 103b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:14)

**אמר לו ר' שמעון:** אין ללמוד מכאן, **והלא** אין העשרונות הללו ניתנים בכלי אחד, שהרי עשרונות **אלו** (חלקם) באים לקרבנות ה**פרים ואילים** שדרך בלילתם אחת, **ו**אילו **עשרונות** **אלו** באים לקרבנות ה**כבשים,** שדרך בלילתם שונה. **אלו,** מנחות הפרים והאילים, ניתנים בהם שני לוגים שמן לעשרון אחד של סולת ולכך **בלילתן** (העיסה הנוצרת מהבלילה) **עבה,** **ואלו,** מנחות הכבשים, ניתנים בהם שלושה לוגים שמן לעשרון אחד של סולת ולכך **בלילתן** **רכה. אלו** (מנחת התמיד הקרב בבוקר ומנחת המוספים) **בלילתן** נעשית **ב****שחרית ואלו** (מנחת התמיד הקרב בין הערביים) **בלילתן** נעשית **בין הערבים, ואין** הם **נבללין מזה על זה,** ונמצא איפוא שלעולם אין הציבור מביא ששים ואחד עשרונים בכלי אחד!


###### Steinsaltz on Menachot 103b:15
[Steinsaltz on Menachot 103b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:15)

**אמרו לו** חכמים לר' שמעון: אם כן, **אמור אתה** מה מקור הלכה זו. **אמר להם: הרי הוא** הכתוב בדין המנחות **אומר "וכל מנחה בלולה בשמן** **וחרבה** לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו" (ויקרא ז, י) — הרי מכאן נלמד, כי **כבר אמרה תורה: הבא מנחה** באופן **ש**היא **יכולה להיבלל** בשמן, ואילו ששים ואחד עשרונים סולת אינם יכולים להיבלל בלוג אחד של שמן.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:16
[Steinsaltz on Menachot 103b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:16)

**אמר לו** ר' יהודה לר' שמעון בתמיהה על דבריו: וכי **בששים** עשרונים הריהם **נבללין** בלוג אחד של שמן, אך **בששים ואחד** עשרונים **אין** הם **נבללין** בלוג אחד של שמן?! וכי בגלל תוספת עשרון סולת אחד, שוב אין כל המנחה נבללת?! **אמר לו** ר' שמעון לר' יהודה: אין זו שאלה, שהרי **כל מדת** (קביעות שיעורים) של **חכמים כן הוא,** שיש שיעור מדוייק בדברים. ומביא ר' שמעון דוגמאות לדבר: **ב**מקוה מים שיש בו שיעור **ארבעים סאה** מים ראויים — **הוא,** הטמא, **טובל,** ונטהר מטומאתו. ואילו **ב**מקוה שיש בו שיעור **ארבעים סאה** מים **חסר קרטוב** (משהו) — הטמא **אינו יכול לטבול** כדי להיטהר מטומאתו.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:17
[Steinsaltz on Menachot 103b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:17)

וכיוצא בזה, כל דבר מאכל שיש בו **כ**שיעור **ביצה** — הריהו **מטמא טומאת אוכלין.** ואילו זה שיש בו **כ**שיעור **ביצה חסר שומשום** (שהוא שיעור קטן ביותר) — **אין מטמא טומאת אוכלין.** וכיוצא בדבר, בגד שיש בו כשיעור של **שלשה** טפחים אורך **על שלשה** טפחים רוחב — הריהו **מטמא** (ראוי להיטמא) בטומאת **מדרס** הזב, היושב או השוכב על בגד זה. ואילו בגד שיש בו כשיעור של **שלשה על שלשה חסר נימא** [חוט] **אחת,** שהוא שיעור מועט ביותר — **אינו מטמא מדרס.**


###### Steinsaltz on Menachot 103b:18
[Steinsaltz on Menachot 103b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:18)

ושואלים על הסברו זה של ר' שמעון: **ו**אולם גם **כי** [כאשר] **אין** ששים ואחד עשרונים סולת **נבללין** בלוג אחד של שמן, **מאי הוי** [מה קרה בכך]? **והא תנן** [והרי שנינו] שאף שמצוה לבלול את המנחה בשמנה, ואולם **אם לא בלל** — הרי זה **כשר!** **אמר ר' זירא:** הלכה זו אמורה דווקא במנחה הראויה להיבלל, שמנחה כזו אף אם לא נבללה בפועל הריהי כשרה. ואולם מנחה שיש בה ששים ואחד עשרונים אינה ראויה כלל להיבלל. וכלל הוא: **כל הראוי לבילה** (בלילה) — **אין** ה**בילה** בפועל **מעכבת בו,** אבל **כל שאינו ראוי לבילה** — ה**בילה מעכבת בו.**


###### Steinsaltz on Menachot 103b:19
[Steinsaltz on Menachot 103b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:19)

ד ומתוך שהובאו שיעורים שנקבעו בדיני טומאה, מביאים עוד בענין זה. **אמר ר' ביבי, אמר ר' יהושע בן לוי: מעשה בפרדה אחת של בית רבי** (ר' יהודה הנשיא) **שמתה,** ויצא ממנה דם, **ושיערו חכמים את דמה** זה שיש בו שיעור **ב**כדי **רביעית,** המטמא.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:20
[Steinsaltz on Menachot 103b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:20)

**מתיב** [מקשה] **ר' יצחק בר ביסנא** ממה ששנו חכמים, ש**העיד ר' יהושע ור' יהושע בן בתירא** במסורת מפי חכמים, **על דם נבילות שהוא טהור. ו**כיוצא בדבר, **אמר ר' יהושע בן בתירא** כי אירע **מעשה והיו נוחרין** (ממיתים בדקירת הגרון בסכין, שלא בדרך שחיטה) **ערודיאות** (חמורי בר) כדי להאכיל את **בשרם** **לאריות** המצויים **באיסטריא** (איצטדיון) **של מלך, והיו עולי רגלים** העושים את **דרכם לירושלים, ונזהרים מלהיטמא,** **שוקעין עד רכובותיהן** (קרסוליהם) **בדם** זה של הערודים, **ולא אמרו להם** חכמים **דבר** על כך, שלא מחו בהם שהם טמאים. משמע שאין דם הנבילות מטמא!


###### Steinsaltz on Menachot 103b:21
[Steinsaltz on Menachot 103b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:21)

**אישתיק** [שתק] ר' יהושע בן לוי, ולא השיב. **אמר ליה** [לו] **ר' זריקא** לר' יהושע בן לוי: **מאי טעמא** [מה טעם] **לא קא מהדר מר** [לא משיב אדוני] על שאלה זו? **אמר ליה** [לו] ר' יהושע בן לוי לר' זריקא: **היכי אהדר ליה** [איך אשיב לו, לר' יצחק בר ביסנא], שהרי כבר **אמר ר' חנין** בדרשת הכתוב בתוכחה "והיו חייך תלואים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך" (דברים כח, סו), שכך הם משמעם של דברים: **"והיו חייך תלאים לך מנגד"** — **זה הלוקח** (הקונה) **תבואה משנה לשנה,** שאינו בטוח שתימצא לו תבואה אף בשנה שלאחריה.


###### Steinsaltz on Menachot 103b:22
[Steinsaltz on Menachot 103b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/103b:22)

**"ופחדת לילה ויומם"** — **זה הלוקח תבואה מערב שבת לערב שבת. "ואל תאמן בחייך"** — **זה הסומך על הפלטר** (האופה), שיתן לו את לחמו, שאין לו תבואה משל עצמו כלל.