## Steinsaltz on Menachot Daf 104a

###### Steinsaltz on Menachot 104a:1
[Steinsaltz on Menachot 104a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:1)

ואמר ר' יהושע בן לוי: **ו**אף **ההוא גברא** [אותו אדם] כלומר, אני, **על פלטר סמיך** [סומך], ואין דעתי מיושבת לענות לו כראוי.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:2
[Steinsaltz on Menachot 104a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:2)

ושואלים: **מאי הוי עלה** [מה היה עליה]? כלומר, כיצד מתרצים קושי זה? **אמר רב יוסף: ר' יהודה מוריינא דבי נשיאה הוה** [מורה ההוראה של בית הנשיא היה] **ואורי ליה כשמעתיה** [והורה לו לבית הנשיא כשמועתו, כמסורת הלכה שבידו] שדם הנבילה מטמא.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:3
[Steinsaltz on Menachot 104a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:3)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה], **ר' יהודה אומר: ששה דברים** הריהם **מקולי** (הקלות) של **בית שמאי ומחומרי** (חומרות) של **בית הלל,** ואחד מהם הוא דינו של **דם נבילות** — ש**בית שמאי** מקילים ו**מטהרין** דם נבילות (שאין דם נבילות מטמא), **ו**אילו **בית הלל** מחמירים בדין זה ו**מטמאין** דם נבילות. ולכך הורה ר' יהודה לבית הנשיא להחמיר בדם הפרידה שמתה. שכן **אמר ר' יוסי בר' יהודה: אף כשטמאו בית הלל** בדם הנבילה — **לא טמאו אלא ברביעית** דם דווקא. וטעמו של שיעור זה: **הואיל ו**דם שיש בו שיעור רביעית **יכול לקרוש ולעמוד** כדבר מוצק **על** כשיעור **כזית,** כשיעור בשר הנבילה המטמא.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:4
[Steinsaltz on Menachot 104a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:4)

א משנה **אין מתנדבין** לנסכים יין בשיעור **לוג** אחד, או **שנים** או **חמשה** לוגים. שאין שיעורי יין אלה נוהגים במנחות הנסכים. **אבל מתנדבין שלשה** לוגים של יין (כשיעור נסכי כבש "רביעית ההין". במדבר טו, ד), **ו**כן **ארבעה** כשיעור נסכי איל, "שלשית ההין". שם ו), **ו**כן **ששה** כשיעור נסכים לפר, "חצי ההין". שם י). **ומששה** לוגים **ולמעלה** נודבים כל שיעור. שהרי מכאן ואילך כל מספר לוגים יכול להתחלק באופן שחלק ממנו ראוי לנסכים של פר, וחלק אחר — לנסכים של איל, וחלק אחר — לנסכים של כבש.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:5
[Steinsaltz on Menachot 104a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:5)

ב גמרא שנינו במשנתנו שאין יכול אדם לנדוב לנסכים חמישה לוגים יין, לפי שאין שיעור זה נוהג בנסכים. ובענין זה מביאים, **איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים]: האם **יש קבע לנסכים,** שכאשר נדר שיעור מסויים של לוגי יין, נקבעו כולם כאחד, ואינו יכול לחלקם ולהקריבם לחוד, **או אין קבע לנסכים,** ויכול לחלקם ולהקריבם לחוד?


###### Steinsaltz on Menachot 104a:6
[Steinsaltz on Menachot 104a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:6)

ומבררים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר]? **כגון דאייתי** [שהביא, שנדר להביא] **חמשה** לוגים של יין. ומעתה יש לדון: **אי אמרת** [אם אתה **אומר]** ש**אין קבע לנסכים** — **משיך** [מושך] מתוך חמשת הלוגים שנדר **ומקריב ארבעה מינייהו** [מהם], **דחזי** [שראויים] **ל**נסכי **איל, ואידך** [והלוג האחר, החמישי], שאינו שיעור הראוי לנסכים — **הוי** [הינו] **נדבה,** שיפדוהו, והדמים שהתקבלו עבורו יקנו בהם קרבנות עולה הקרבים על המזבח בשעה שאין קרבים בו קרבנות אחרים ("קיץ המזבח"). **ו**אולם **אי אמרת** [אם אומר אתה] ש**יש קבע לנסכים,** ואין להפריד בין הלוגים **להקריבם לחוד** — **עד** שינדוב עוד לוגי יין, באופן **דממלי להו** [שימלא אותם, שישלים את מספר לוגי היין שנדב] לכלל המספר הראוי לנסכים, **לא קרבי** [לא קרבים].


###### Steinsaltz on Menachot 104a:7
[Steinsaltz on Menachot 104a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:7)

אם כן **מאי** [מה] הדין? **אמר אביי:** **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה ששנינו במשנה כי **ששה** שופרות (קופות שצורתן כצורת שופר, פיו צר מלמעלה — לקבלת המעות בו, והולך ומתרחב כלפי למטה — להכיל בו את המעות) היו במקדש **ל**צורך מעות **נדבה. ואמרינן** [ואומרים אנו]: **כנגד מי** היו עושים שישה שופרות אלה? האחד, **כנגד מותר חטאת,** אם הפריש מעות לקרבן חטאת שהתחייב בו, וקנה בהן בהמה לקרבנו, ונשאר בידו מן המעות — הריהו מניח מעות אלה בשופר עליו היה כתוב "מותר חטאת". **ו**השני ל**מותר אשמות,** שהמעות שהשתיירו בידו לאחר שקנה בהן אשם, היה מניח בשופר עליו היה כתוב "מותר אשמות". **ו**כן בשאר השופרות שהיו מיועדים לצורך **מותר אשם נזיר, ומותר אשם מצורע, ומותר קינין, ומותר מנחת חוטא.**


###### Steinsaltz on Menachot 104a:8
[Steinsaltz on Menachot 104a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:8)

**ואם איתא** [יש] מקום לומר שהנודר חמישה לוגים יין, יפריש מהם ארבעה לנסכי איל והלוג החמישי ילך לנדבה, אם כן **ליתקין** [שיתקינו] במקדש **שופר אחרינא** [אחר], נוסף, **כנגד מותר נסכים!**


###### Steinsaltz on Menachot 104a:9
[Steinsaltz on Menachot 104a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:9)

ודוחים: אפשר לומר כי לא תיקנו במקדש שופר מיוחד למותר נסכים, שכן דווקא ב**הנך** [אלה] הששה תיקנו שופרות במקדש, משום **ש****לנדבת צבור** (להקרבת העולה ל"קיץ המזבח", שהוא מקרבנות הציבור) **אזלי** [הולכות] המעות הללו, ונדרש זמן עד שתצטברנה די מעות כדי לקנות בהן בהמה, ומשום כך התקינו להן שופרות, שתישמרנה בהם בינתיים. מה שאין כן, **הני** [אלה] מותרות נסכים, הריהם **שכיחי** [מצויים], ואין צורך לשומרם בינתים, שהרי **אפשר דמצטרפי** [שיצטרפו] מותרות נסכים **דמר ודמר בהדי הדדי** [של אדם זה ושל אדם זה ביחד], כדי שיעור נסכים ראוי, **וקרבי** [ויקרבו**]** מיד, ולכך לא תיקנו להן שופר מיוחד.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:10
[Steinsaltz on Menachot 104a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:10)

**אמר רבא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו ממה ששנינו בבריייתא על הנאמר בפרשת הנסכים "כל ה**אזרח** יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחוח לה' " (במדבר טו, יג) — כתוב יתר זה **מלמד שמתנדבין נסכים** לעצמם, ולא רק כנסכים הבאים עם הקרבן. **וכמה** הוא שיעור הנסכים אותו מתנדבים? — **שלשת לוגין,** שהוא כשיעור הנמוך ביותר של נסכי הקרבנות (של נסכי הכבשים).


###### Steinsaltz on Menachot 104a:11
[Steinsaltz on Menachot 104a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:11)

**ומנין** לנו **שאם רצה להוסיף** על שיעור זה ש**יוסיף? תלמוד לומר** (מלמדנו הנאמר) הכתוב בדין הנסכים "ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישית ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין..." (שם כח, יד), ובאה לשון הריבוי **"יהיה** לפר" להורות — שיש נסכים נוספים הבאים לעצמם. **יכול** יהא הדין **ש****יפחות** בנדבת הנסכים אף משלושה לוגים יין? **תלמוד לומר:** "כל האזרח יעשה **ככה",** להדגיש שאין לפחות משלושה לוגים יין.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:12
[Steinsaltz on Menachot 104a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:12)

ומעתה יש לברר את הנאמר בברייתא זו: **מאי** [מה] עניינו של **יוסיף,** שלמדתנו הברייתא שמותר להוסיף על שיעור שלושה לוגים יין? **אילימא** [אם תאמר] שהכוונה ללמד שמותר לנדב לנסכים גם **ארבעה וששה** לוגים יין — לכך אין צורך בלימוד מיוחד, שהרי **מאי שנא** [מה שונה, במה התייחד] שיעור **שלשה** לוגים שמותר לנודבו? — משום **דחזו** [שראויים] **ל**נסכי **כבש,** אם כן **ארבעה וששה** לוגים **נמי חזו** [גם כן ראויים הם] ששיעור זה ראוי **ל**נסכי **איל** (ארבעה לוגים) **ו**לנסכי **פר** (ששה לוגים)! **אלא לאו** [האם לא] כוונת "יוסיף" ל**חמשה** לוגים יין, שאף אלה נידבים, הגם שאין כשיעור זה בנסכים הקרבים עם הקרבנות. **ו**מעתה **שמע מינה** [למד מכאן] כי **אין קבע לנסכים.** ומסכמים: אכן, **שמע מינה** [למד מכאן] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:13
[Steinsaltz on Menachot 104a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:13)

**אמר רב אשי** בשאלה: **והא אנן** [והרי אנחנו] **לא תנן הכי** [לא שנינו **כך** במשנתנו**]** שמתנדבים חמישה לוגים! שהרי שנינו במשנתנו כי **אין מתנדבין לוג שנים וחמשה,** ומתוך ש**קתני** [שנה] התנא במשנה דינם של **חמשה** לוגים **דומיא** [בדומה] לדינם של **שנים** לוגים, ודאי שווים הם בדינם. ומעתה נאמר: **מה שנים** לוגים, הכוונה היא ש**לא חזו** [לא ראויים] **כלל,** שהרי הם פחותים משיעור נסכים. **אף חמשה** לוגים **נמי** [גם כן] הכוונה ש**לא חזו** [לא ראויים] **כלל,** שאין הם כשיעור נסכים, ויש קבע לנסכים ולכך אי אפשר להפריד ארבעה מהם ולהקריבם!


###### Steinsaltz on Menachot 104a:14
[Steinsaltz on Menachot 104a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:14)

ודוחים: **מידי איריא** [וכי שייכים הדברים]? **הא כדאיתא, והא כדאיתא** [זה כמו שהוא, וזה כמו שהוא], ששני לוגים אכן אינם ראויים כלל, ואילו חמישה לוגים — ארבעה מהם ראוים להקרבה, והחמישי ילך לנדבה.


###### Steinsaltz on Menachot 104a:15
[Steinsaltz on Menachot 104a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/104a:15)

ג **אמר אביי: אם תמצא לומר** ולהכריע כי **אין קבע לנסכים** — **הא** [הרי] **אין קבע לנסכים,** ואין מקום לדיון נוסף בענין. ואולם **אם תמצא לומר** כי **יש קבע לנסכים,** יש **לומר כי כל נדר** **עד עשרה** לוגים יין **פשיטא** [פשוט] **לי** מהו דינו. שהרי הנודר לוג אחד, וכן שנים, וכן חמישה לוגים — אינם קרבים, עד שישלים מספר הלוגים כשיעור הקרב; שלושה לוגים וכן ארבעה וששה — הריהם קרבים, שהרי שיעורם הוא כשיעור נסכי הכבש והאיל והפר. ואף מכאן והלאה, שנדרשים אנו לצירופים שונים לכלל שיעור נסכים, הרי אלה צירופים ברורים (שבעה לוגים — מהם שלושה ראויים לכבש, וארבעה לאיל; שמונה — ראויים לשני אילים; תשעה — מהם ששה ראויים לפר, ושלושה לכבש; עשרה — מהם ששה ראויים לפר, וארבעה לאיל). ואולם ב**אחד עשר** לוגים