## Steinsaltz on Menachot Daf 105b

###### Steinsaltz on Menachot 105b:1
[Steinsaltz on Menachot 105b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:1)

**עמו, ואומר** בדרך תנאי: **אם** קרבן זה של **מצורע הוא** — **הרי** **זהו אשמו וזה** הוא **לוגו,** כדינו. **ואם לאו** [לא], שאין הוא מצורע — איל **אשם זה יהא** של **שלמי נדבה,** שכן דרך הקרבתם שווה.


###### Steinsaltz on Menachot 105b:2
[Steinsaltz on Menachot 105b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:2)

**ו**כיצד נוהגים ב**אותו אשם** של ספק? הריהו **טעון** (צריך) **שחיטה בצפון** העזרה, כדין האשם, **ומתן** (ונתינה) מדמו על **בהונות** המיטהר ועל אוזנו (יעוין ויקרא יד, יד), **וסמיכה, ונסכים, ותנופת** (הנפת) **חזה ושוק** כדין שלמים, **ונאכל לזכרי כהונה ל**משך **יום ולילה,** כדין אשם (ולא לשני ימים, כדין השלמים).


###### Steinsaltz on Menachot 105b:3
[Steinsaltz on Menachot 105b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:3)

ומעירים: **ואף על גב דקא מפריק מר** [ואף על פי שהיה החכם מתרץ] שאלה זו **ב**מסכת **שחיטת קדשים** (מסכת זבחים עו,ב), בסוגיה בה נידונה השאלה האם מותר לדעת ר' שמעון להביא קדשים לבית הפסול, במקרה של ספק.


###### Steinsaltz on Menachot 105b:4
[Steinsaltz on Menachot 105b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:4)

והביאו ראיה מדברי ר' שמעון אלה שהרי הוא ממעט בזמן אכילתם של קדשים, שאם לא ייאכלו הקרבנות בתוך יום ולילה (כזמן אכילת אשם), שוב לא יוכל לאוכלם (שמא קרבן אשם הוא, ונותר בשר הקרבן לאחר זמן אכילתו ונפסל בכך, ודינו לשריפה): **אימר** [אמור] מכאן שמה ש**אמר ר' שמעון** שבספק **מייתי ומתני** [מביא ומתנה] על **קרבנו,** **אף** **לכתחילה** — הרי זה רק בענין הנועד **לתקוני גברא** [לתיקונו של האיש], וכגון בספק מצורע, שאין לו דרך אחרת להיטהר מצרעתו, אלא אם כן יביא קרבנו. **אבל בעלמא** [בכלל], בסתם ספק קרבנות, הרי **דיעבד** — **אין** [כן], מותר להביא ולהתנות על הקרבן. ואולם לעשות כן אף **לכתחילה** — **לא** אמר ר' שמעון.


###### Steinsaltz on Menachot 105b:5
[Steinsaltz on Menachot 105b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:5)

ואולם **הני מילי** [דברים אלה, שלכתחילה אין פותרים ספיקות בדרך התנאה] אמורים דווקא **גבי** [אצל] **שלמים,** וטעם הדבר — משום **דקא** [שבכך הוא] **ממעט ב**זמן **אכילתן,** שצריכים הם עתה להיאכל בתוך יום ולילה בלבד (כדין אכילת אשם), ונמצא בכך **דהוו להו** [שנעשו להם] השלמים שלא נאכלו בתוך זמן זה **קדשים** המובאים **לבית הפסול,** לשריפה. **אבל** לענין ספק **מנחות,** שאין הוא יודע איזו מנחה פירש בנדרו — **אפילו לכתחילה** מותר להביא ולהתנות. ונמצא איפוא שדברי משנתנו הריהם אף כשיטת ר' שמעון זו, וכדברי אביי.


###### Steinsaltz on Menachot 105b:6
[Steinsaltz on Menachot 105b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:6)

א למעלה שנינו שאביי מעמיד את דברי משנתנו אף כשיטת ר' שמעון. ובענין זה **אמר ליה** [לו] **רב פפא לאביי:** כיצד ניתן להעמיד את משנתנו כשיטת ר' שמעון, והרי לדעת **ר' שמעון** ש**אמר** שיכול להביא למנחת מאפה תנור **מחצה חלות ומחצה רקיקין** — **יביא,** אם כן במקרה זה שבמשנתנו צריך הוא להביא עשר חלות ועשרה רקיקים ולהתנות עליהם, שחלק מהם יעלה לחובתו, והשאר יהיה לנדבה. וכן הריהו מביא שני לוגים שמן, לוג אחד לכל מנחה. ואולם כל עשרון סולת ולוג השמן שאתו התקדשו למנחה בכלי בפני עצמו (שזה התקדש לחלות, וזה התקדש לרקיקים). ונמצא כי **הא קא מייתי** [הרי הוא מביא] במקום מנחה אחת הבאה מ**עשרון אחד,** מנחה אחת הבאה **משני עשרון. ו**בדומה לכך, נמצא שבמקום להביא מנחה אחת הבאה מ**לוג אחד** שמן, הריהו מביא מנחה אחת הבאה **משני לוגין!**


###### Steinsaltz on Menachot 105b:7
[Steinsaltz on Menachot 105b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:7)

ענה לו אביי לרב פפא: זו אינה שאלה, שכן כבר **שמעינן ליה** [שמענו אותו] את **ר' שמעון** ש**אמר** ש**אם הביא** במנחה כשיעור **עשרון אחד** סולת, אף שבא **משני עשרונות, ו**כמו כן אם נתן במנחה כשיעור **לוג אחד** של שמן, אף שבא השמן **משני לוגין** — **יצא** בכך ידי חובתו.


###### Steinsaltz on Menachot 105b:8
[Steinsaltz on Menachot 105b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:8)

ושבים ושואלים: **ו**לדעת אביי **מיקמץ היכי קמץ** [לקמוץ איך הוא קומץ] מנחה זו שמצורפות בה שתי מנחות לאחת, מהו לשון תנאו (לשיטת ר' שמעון)? ומשיבים: **דמתני ואמר** [שמתנה ואומר] כך: **אי** [אם] מאפה תנור של **חלות לחודייהו** [בלבד] פירשתי בנדרי, **ו**כן אם מאפה תנור של **רקיקין לחודייהו** [בלבד] הוא זה ש**אמרי** [אמרתי] בנדרי, הרי זה **דקא קמיצנא** [שאני קומץ] **מחלות** — **ליהוי** [שיהיה] קומצם של ה**חלות,** וזה **דקא קמיצנא** [שאני קומץ] **מרקיקין** — **ליהוי** [שיהיה] קומצם של ה**רקיקין.** ו**אי** [אם] **מחצה רקיקין ומחצה חלות אמרי** [אמרתי] בנדרי, הרי זה **דקא קמיצנא** [שאני קומץ] **מ**ה**חלות** — **ליהוי** [שיהיה] על **מחצה חלות ומחצה רקיקין, ודקא קמיצנא** [וזה שאני קומץ] **מרקיקין** — **ליהוו** [שיהיה] גם הוא על **מחצה רקיקין ומחצה חלות.**


###### Steinsaltz on Menachot 105b:9
[Steinsaltz on Menachot 105b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Menachot/r/105b:9)

ושואלים על הצעה זו: **והא** [והרי] על המנחה שיש בה מן החלות ומן הרקיקים, אינו יכול לקמוץ מחלות בלבד **אלא** **בעי מיקמץ** [צריך לקמוץ] **חד קומץ** [קומץ אחד] **מחלות**